פגוש פוגייש פגשתי – יונקי טובין משלמי חירות

משך הקריאה: 12 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מוקדש* לממירי** הטבות חינם*** בחייהם****

מתעלי תשומות אנרגטיות, רבות, עוצמתיות, מובחנות, משניות רק לקיומיות, באופן מאופיין אישיותית, מתמיד, התנייתי, לאיתור ומציצת משאבי טובין ריאלי ושאיבת מנטלי מסביבתם.
ב-שונה מתופעות פיזיקליות, חוק שימור המאסה, בהתנהגות אנושית אין הבחנה חדה, מובהקת, מדידה, בהתמרת חומר, אי־אבדן משקל כבפיזיקה.

מינורי בהתמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית

בנו המxים של חבר לומד לימודי יהדות, במלגת לימודים וקיום, במכון שהוקם על־ידי נדבנים קונסרבטיבים אמריקאים.

האב מתכנס הזדהותית באמצעות מחשבה ערטילאית, התנהגות אנושית, וארטיפאקטים ממשיים מזוהים שיכול להשיג התואמים את קבוצות ההתייחסות אליהן מבקש להיתפש כשייך, מפגין זהותו כ’שמאלן ליברל, דמוקרטי’.

בה בעת, האיש בחרדה כלכלית, מתמדת. בלתי מוסתרת, שלא לומר מוחצנת.

לשאלתי ‘למה?’, ענה שנשאר ‘שמאלן ליברל’, והמקום איכותי.

להצקתי ‘איך מסתדר עם לקחת מרפובליקנים?’ האם לא רואה שעושים עליו ‘ש”ס על נבעריהם’, עבור הזנה חינם? שהבדיחה על חשבונו? התשלום הוא עתיד בנו, מה למד ומה לא? הטמעה התנהלותית שלקבל חינם זה טוב? ושלא להיות אסיר תודה זה מצויין? כך להעצים עוד את הסיכוי לחיים מאותגרי שפע?

ענה.

גם אם קיימת תפישה רווחת שהיכולת לההאכיל שיט תודעה אחרת היא קלה, לתפישתי בדומה, אך לא בזהות לטבע הכללי, שלא מאפשר, הטבע האנושי מתקשה ליצור ‘יש מאין’, כתפישה לתודעה אחרת. האתגר מורכב אף יותר כשהניסיון נעשה בו זמנית על ריבוי תודעות בלתי תלויות.

הטבע האנושי מתקשה, ועם זאת לעתים מצליח, באמצעות מוכוונות מכנסת משאבים מתואמת, מאורגנת, משולבת בהטמעה מסונכרנת עם מכלול סביבתי – לייצר יש מאין, בתודעה אנושית, פיקציה מתעתעת בחושים ובתודעה.

הופעת דת, יצירת אל, מיסטיקה כ’גורל משותף’, התייחסות למדינה באופן מיסטי, אלה ועוד הם תוצרי התכנסות הזדהותית שמניחה קיום יישויות מטפיסיות, תוצר ייצור ‘יש מאין’ תודעתי לריבוי תודעות.
לתפישתי, תופעות אלה של פיקציות אמוניות  הולכות מתערערות, נמוגות על ציר זמן, גם אם לא באופן ליניארי ולא בהליך רציף.

עם זאת, כמיהה אנושית לסדר ולרומנטיקה מתועלת באמצעים אחרים למחוזות אחרים, כשאחד מהם, כדוגמא הוא ‘שיווק’ מוצרי צריכה, שתפקידו לנתב טעמים נרכשים למוצרי יצרנים.

בעבר הנחתי, שקינון במשק אנרגטי של עיסוק באלכימיה תפישתית נוסח

לקיחת מקסימום שיכול
נתינת מינימום שחייב.

מאפיין סופחי תשומות אלה, נעשה לפרנסתם, כפעולה כלכלית.

בהמשך הבנתי, שהתנהלות זו שייכת לז’אנר אישיותי מסויים מובחן;
חברי ז’אנר זה, עושים זאת למחייתם, כהתנהלות אנרגטית, מעבר לכסף, כפתולוגיה* התנהלותית.


* פתולוגיה, במובן שהלוקים בה, ברובם מודעים לנטייתם, ואף מסוגלים להבין שהתופעה בכללותה פוגעת בהם, גם אם במקרה הפרטני מולם, אינם משנים את דפוס התנהלותם.


נפיצות

באופן מרהיב

על פי רוב, כהתניה מובהקת ביחסים בינאישיים, נותן תשומות מייחס לנתינתו ערך גדול יותר מהמקבל את נתינה זו.

כתוצר של התניה זו, עולם המסחר והשיווק סובב על ציר ניפוח ערך נתפש לערך אחר.

ביחסים בין אנשים, תופעות ‘קח-תן’ טובין ריאלי כנגד טובין נתפש – רווח. נפוץ. מאוד.

תודעות אינן תופשות באופן זהה ערך טובין.
לא את הניתן ולא את המתקבל.
בין אנשים, כולל קיצון יחסי אם–תינוקה, מתקיימים יחסי קח–תן, שבלעדיהם לא ניתן לקיים יחסים. חיים.

יחסים בין־אישיים רגילים, דומים יותר לעקרונות פיזיקליים שפועלים בכוחות, שלעתים אינם נהירים וסְפִירים לתודעה אנושית בוחנת, ופחות לתהליכים כלכליים, שאמורים למדוד ולספור משאבים, תוך האזנה לכוחות בלתי מדידים אך חזויים המידה מסויימת כהתנהגות אנושית.

לנתינה, באשר היא, יש תמורה, ציפייה לפחות.
לעיתים התמורה אינה תואמת את הציפייה לשיעור תמורתה.
עם זאת, התמורה ניתנת לבחינה, גם אם לא מדידה,
נתינה לא בהכרח נתפשת כשווה את התמורה להערכת הצופים בה.

ייתכנו מצבי –  נפוץ בעולם עסקי כלכלי – שאיפה ספיחת טובין ריאלי כנגד טובין נתפש, פחות ככל הניתן בשווי כלכלי.

לא באלה עוסק כאן. 😆

התופעה

מינורי בכולה כסף

חברה לוותה ממני כסף. לשנתיים.
שלוש עשרה שנים אחרי – עדיין לא החזירה.

עובדה זו נכחה, התמזגה באווירה, כְּדרקון כתום, מכונף, חג באמבטיה.

לפני כשנה החלטתי וביקשתי לפצוח בהליך החזר. כעת, חלק מהכסף מוזרם חודשית.

בקצב הטפטוף המוסכם, ייקח שבע שנים להחזיר. נומינלית.

באופן מרהיב, בהעברת הכסף שיניתי סטטוס מ’מיטיב’ לבעל חוב. בדרישת הכסף, הותמרתי ל’נושה’.

השבוע החזירה לי פירור חדשי. וולונטרית – על פי רוב, אני נאלץ, למבוכת שנינו, לתזכר.

הוקרתי את ההעברה, הכרתי במצוקתה:

ענתה, שהיא בסדר – מבחינתה ‘זה רק כסף‘.

מיומנות אנושית,
תרה אחר טובין,
שניתן לקבל (- בהסכמה),
מפרט או מכלל אחרים,
בתמורה למלל, המספק תחושת ערך לנותן הטובין
שהיטיב את מצב הלוקח חינם,
בשל מצוקת, תחושת מחסור, של הלוקח
שאם קיימת אינה מדומה, גם אם ריאלית, יחסית, איננה, שכן זוהי תפישה אישיותית מובנית,
ועם זאת, טובין ריאלי או תשומות כמשאבי זמן או אנרגיה על ידי מאופייני התסמונת, לא יינתנו, וולונטרית על ידי הלוקח.

האם אני שומע תלונות על ניסוח מסורבל? 😯

פערים

במקרים רבים, נִבָּעִים פערים בין תפישת לוקחי טובין ריאליים מהנותנים כשמשיבים להם תמורה שנתפשת כלא הולמת, שפוטנציאלית עלולים להעיב על היחסים הבי-לאטרליים של הקח–תן.

  • פער ערך בין הניתן למתקבל לבוחן מהצד,
  • פער, אפשרי, בין הערך הניתן בעיני הנותן לעומת עיני סופח התשומות,
  • פער, אפשרי, בין הערך שניתן בתמורה על ידי סופח התשומות, לבין הנותן למקבל,
  • פער בין איך שסופח התשומות רואה עצמו לבין איך שעלול להיתפש
    • אצל ספק טובין מסויים,
    • אצל עצמו.

זיהוי חברים בז’אנר

מצב קבוע, גנרי, בהומיאוסטזיס, לריבוי ספקים,
באפקט פעילות של ממברנה חד-כיוונית,
ציפייה לשאיבת משאבים כלכליים של הסופח,
בתמורה למלל, בחסימת מתן משאבים כאלה לנותן.

מחסור

מקור התנהלות מימוש אינסטינקט לספיחת טובין, ללא תשלום ריאלי, בחריגה מטרנזקציה כלכלית כוללת,
כמאפיין התנהלותי,
בתחושת מחסור, ‘מגיע לי’, בלתי מסופקת.

במהות אישיותית, חורגת מעקרונות כלכליים – תשלום מינימלי לטובין מקסימלי.

התמורה לנותן

יניקת טובין ריאלי מוזנת באמצעות ‘מלל’, ‘מחוות’, ‘אסירות’ ו’הכרת תודה’, שמהווים מטבע עובר לנותן, מבחינת הסופח.

המיומנות בה התהליך נעשה מְשָווה למתת זה אותנטיות בסופח אותן.

טובין

הטובין הניתן ללוקח יכול להיות כספי, מתת תפקיד, לימודים, עמדה, אובייקט, מילגה וכדומה, הניתנים מחוץ למרחבי ההיצע והביקוש הסטנדרטיים.

תשלום – שיעבוד מנטלי

מינורי בחירות

עברנו דירה, החלפנו דיירת שתקרא כאן ציפורה לוי. מורה לשירת ילדים, בפנסיה,  מעט תשושה אנרגטית ואולי מנטלית. ישנן סיבות להניח שמצבה הכלכלי ‘לא משהו’.
היא הבחינה בהתכווננותי שלא נצרוך לה דבר מהתשתיות המשולמות.

“תנוח” אמרה לי, הכל בסדר.” אני מבהיר לה שאין לי כל עניין שהוצאה כלשהי תיפול עליה.

שמתי לב שיש בה את ממד הנדיבות.
אמרה “נהדר, להיות חייב זה שיעבוד. אנשים חושבים שכשהם יוצאים למלון הם בחופש. חירות זה לא להיות חייב לאיש. אף פעם.

תשלום על יניקה יכול להתבצע במלל מתמיד, שבועות נאמנות, מחוות שלא עולות דבר, כל אלה ‘מחיר זול’ אצל הנותן – סך הכל, כאילו, כבילת הלוקח למצב תחזוק רגשי של הנותן.

בפועל, סופחנים אלה נמצאים בשיעבוד מנטלי, מתמיד, חשש, מתח מובנה, שהטובין שהם מנפקים, אינם מספקים את המיטיב ואז

  • נמצאים באי-נוחות נתפשת,
  • החשש שתזרים הטובין ייפסק,
  • האפשרות המאיימת שבעיתוי עתידי כלשהו ייגבה ממנו  מחיר שאין ברצונם או יכולתם לשלם.

נראה שמיומנותם של לוקחים אלה לשלם ב’חייהם’ מקובלת עליהם; הם מייחסים לחירותם ערך נמוך, בשווי האלטרנטיבה הכלכלית שהם מצליחים לספוח בכל נקודה בה פורטים אותם לטובין ריאלי.

מודעות ורציונל

מנסיוני, על פי רוב, אלה הנמצאים בפתולוגיה זו מודעים למצבים כ’לוקח’. מתמיד.

לעתים, משווקים עצמם ככאלה, מטמיעים את תיוגם, כאסטרטגיה שיווקית לחיפוש מיטיב וטובין, המשך יניקה, הטמעת ספיחת טובין.

המודעות להמצאות במצב יניקה, עלולה לגרום מצבי אי-נוחות;

  • נעשה מאמץ להיתפש כ-מי שאינו כזה, להזמת הרושם.
  •  לאור חיוויים סביבתיים, מתעוררת תחושת אי-נוחות, שהלוקה נתפש באופן שאינו רוצה להימצא בה.

במקרים בהם נתפשים באי-נוחות שכזו, על ידי מי שאינם רוצים להיתפש כך, הם מציעים אחד או שני הסברים לסיטואציה:

  • הימצאותם במצב מצוקה אמיתי, מצדיק את אותנטיות המצוקה,
  • המצוקה היא מצב זמני. בר חלוף. ייצאו מהמצב, ומייד איך שהמצב ישתנה, אז…

העצמה

ככל שמיומנות ספיחת הטובין עולה, כן עולה הצמא אליו.

הוויתור על ממדי חיים גדל, ואיתו תחושה אמביוולנטית של הישג – ספיחת טובין חינם, ותסכול על היבטי אובדן החירות.

הבראה

יכול להיות שיש לפתולוגיה זו מזור.

לעיתים ישנה התייחסות להבראה במלל, ששואף ברגעי מודעות לצאת ממצב מובחן, לא נוח זה.

אני, טרם פגשתי מי שאני תייגתי ככזה, ושינה מצב, הפנים את תחושת ההעצמה של עצמאות ושפע.

וייתכן, אני הראשון להודות, שבכך לא תיארתי פרסונה או תופעה,
אלא אותי, ואת אופיי המחורבן.

 


* אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל–’ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.

** ממירי – מחליפים, במודע, או שלא, יש נתפש אחד באחר.

*** הטבות חינם – טובין נשאף אותו רוצים, ולא לשלם עליו, או טובין שבשל היותו ללא תשלום הוא נשאף.

**** בחייהם – כדי לקבל את הטובין הנשאף, חינם, הם מקריבים את חירותם, כבודם, ממשכנים את עתידם.

Share

One thought on “פגוש פוגייש פגשתי – יונקי טובין משלמי חירות”

הערות? אשמח לתגובתך

Share