היגיון הגחמה

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

gwbבשמונימים בניו יורק, שותפי לדירה אירח חבר משפחתו.
לא, לא זוכר את המתארח כנחמד.
זוכר ממנו משהו אחר חשוב יותר:

שיתף שיש לו פחד, פוביה, במעבר גשר מעל מים.
כמה ימים לאחר מכן, נסענו שותפי, האורח ואני בנסיבות שכוחות לי לניו ג’רזי.
כשעברנו מעל גשר ג’ורג’ וושינגטון, אבחנתי באינטליגנציה הרגשית הנמוכה שלי, שהאורח נינוח.
ביררתי – הניסוח לא זכור לי – אם איננו חושש במעבר על הגשר.
“מה פתאום?!”, ענה לי, בסוג של בוז, מגשר כזה אין לי חשש.

מאז, נזכר בסיטואציה בכל עת ש
יש אזכור התנהגות, התניה, תגובה אי-רציונליים,
וציפייה להפעלת רציונל למיפוי לוגי, להבנת רציונלית של תיחומה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share