ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

מינורי במתיקות ובנחת

לא, לא פוליטיקלי קורקט,
כן באמת

בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז’אנר ה’נשי’ ה’מובהק’ לאו דווקא ה’מוחצן’. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.

לר’ישל’ה, שישב אתי, אמרתי ש’אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.’ להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

כִּיוּר פרסונלי

אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי

בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.

אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

Share

נמה גולמה טקטיקה

כמו שזה נשמע

חבר ילדות אהוב – שמואל ורון, מניח שיודע יותר בולגרית ממני. יש לי חשש שלא בהרבה.

בביקורתו התנהגות אחר, הוא מתמצת מצב בשחרור משפט המחץ לא יודע באיזו שפה

נֶמָה גוּלֶמָה טקטיקה.

Share

התכנסות הזדהותית

לא, אינני מְחָדֶש

קלישאה

בסוף היום,
ובתחילתו,
בחירה פוליטית – התכנסות הזדהותית.

החשוב – מה בסוף,
המעניין – מה באמצע.
הקובע – מה בהתחלה. להמשיך לקרוא התכנסות הזדהותית

Share

בחירות*: הטייה פוליטית


* תרתי משמע: במובן
מכניקת העדפת פרטים באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.

בהמשך ל-

פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים
משרעותיים
כנגד ארבעה בנים דברה תורה 

מאפייני תפישות

להמשיך לקרוא בחירות*: הטייה פוליטית

Share

אחו פרט – חברה – ריבון

מרחב שלושת הקודקודים והממדים

סוגיות פרטחברהריבון
 – ‘ריבון’ במובן שלטון, משטר, השלטון בפועל,
הן אחו בו קינון התארגנויות פוליטיות,
מרחב המהווה מרעה ללחיכת הטיות בוחרים על פי נטיותיהם,
פועלות אקטיבית לספוח תמיכת פרטים בפעיליהן
לייצוג אפקטיבי של תפישות אותן ההתארגנויות מבטאות.

האחו הוא תלת ממדי במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי.

גרעין תפישה

בתפישות המקננות במרחב שלושת הקודקודים ישנו
מתח מובנה על ציר חופש פרט––מבנה חברתי הדוק. להמשיך לקרוא אחו פרט – חברה – ריבון

Share

פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

אם הקונפליקטים

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869

הארץ, 29/9/2018

פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.

גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

Share

פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’

מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****

ממצקים את הסֶטְ-אָפּ

בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.

אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.

מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.

בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.

כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.

העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.

ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.

Share

אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

לד.ז. המxימה,

רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.

“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”

Theodor Adorno

מניח, שהתכוון לאהדה.

הבחנה

אהדה ספורטיבית

העניין שיש בתחרות ספורטיבית.

לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.

יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.

להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

Share

אינטליגנט דיסציפלינרי

אינטלקט דיסציפלינרי, אחיזה תודעתית

מומחה בתחום צר, שמיומנותו מצריכה יכולת מנטלית גבוהה,
ובה בעת, קונסרבטיב בסוגיות פרט––חברה––ריבון.

מינוח מתאר “רופא”, “רב”, “עורך דין”, “מתימטיקאי”, אינטלקטואלים(?) סמכויות ידע בתחומם, אוחזים בדעות אמוניות לאומניות, מתכנסות הזדהותית, תולדה של היעדר או כיבוי מנגנוני ערעור או בקרה אינטלקטואלית לטובת קידום סנטימנט מוטמע לתפישות אמוניות. להמשיך לקרוא אינטליגנט דיסציפלינרי

Share

התכנסות דת מדינה

הוזמנתי למיסת 31/12, בכנסיה מקומית. לא הצלחתי לעניין שותפים. איך אמר החשמלאי המוכשר בן ה- 27- ו’נשמרתם לנפשותיכם’, היא הגישה כאן. נסעתי לשכונת La Paz, צפון מערב אקרה.

חניתי כקילומטר מהיעד, הליכה מהירה, כ- 200 מטר מהכנסיה, מקומי נטול חולצה הרים ידיים ונהם מולי. לקחתי מעט שמאלה – לא נעים. הפעם השניה שנחשפתי ל’ייצוג אלימות’, חיווי של מקום שוחר שלום. להמשיך לקרוא התכנסות דת מדינה

Share

שלטון רע

אזרחים מסוכנים

מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע

Share

תודעתי כאסלה

טוב, כְּכִיור

תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
טוב, שתהיה ככיור;
רוצה אותה נקייה משאריות פעילות קודמת,
מוכנה ללא שיירים לפעילותה הבאה. להמשיך לקרוא תודעתי כאסלה

Share

איום

ריאקציה דמוקרטית

הודעות הסיכום של ראשי הממשלה של הודו וישראל, לא משודרות ישיר באף אחד מהערוצים. פשוט תקשורת מבישה.
א.מ. July 5 at 3:23pm

בצפון קוריאה, רומניה בעידן צ’אושסקו, השלטון הכריח את אזרחיו לשמוע את מסריו. להמשיך לקרוא איום

Share

אינטליגנציה שימושית

ת’ינקוושינג, אינטלקט-וושינג

Thinkwashing – אמוניסט לאומניסט מתכנס הזדהותי, להלן – נובו-אינטלקטואל,  ‘מתדיין’, עם מי שהוא מזהה כאינטליגנט, גם במטרה לספוח לגיטימיציה אינטלקטואלית.

מקרים בהם
בעלי/י תפישות קונסרבטיביות, חותרות אמוניות, התכנסות הזדהותית מוטות סנטימנט, כבויות ערעור רציונלי
חותרות להתדיינות עם מי שהם מזהים, מכבדים לערכיהם, כבעלי תפישות רציונליות, רהוטות, עם קשר מתרחק מסנטימנט. להמשיך לקרוא אינטליגנציה שימושית

Share

חזרת?

נשארת בחיים?

כל הסתימות במקומן?

מצב הרוח טוב?

קביעת תור לקליניקה

שלום,

זו הקליניקה של ד”ר דיקמן,
מחליא בריאים.

פירוק תפישות,
החמרת תצוקות:

  • תעוקות כלליות,
  • מצוקות תודעתיות
  • וצלקות אישיות,

התמחות בעלבונות
והפחתת ערך עצמונית.

חוקייר גוף ונייפש
טיפול באמצעות מגרייפות חלודות מלובנות,
ניפוץ חלומות, חירוב שמחות, רדיפת רוב, החלאת בריאים.

התפנה חלון קבלת קהל בקליניקה.

נא לעדכן הגעה,
או שהתור יימסר לפאצייענט אחר.

קבענו?

 

Share

קביעת תור לקליניקה

נפגשים?

שלום,

כאן הקליניקה של דוקטור דיקמן,
חוקייר גוף ונייפש. להמשיך לקרוא קביעת תור לקליניקה

Share

מילות מפתח

מנועי חיפוש

בקשה

לאור העובדה ש
– אתה בחו”ל,
– אני מנסה לשחק במנוע החיפוש של גוגל,

מבקש,
שלוש דקות, לא יותייר, אם צורך יותר- עצור,
שבהן,
אם תוכל- זה מותרות, לא ממש צורך, מהחו”ל המגוגל מהגוגל המחו”לל את ההפניות:

  1. העתק כל אחת מהשורות לשורת חיפוש בגוגל,
    לפי סדר החשיבות- הראשון הכי חשוב (זה ישתנה על ציר זמן),
  2. הקש על ‘חיפוש’,
  3. הקש על אחת התוצאות ש’יאיר דיקמן’ מופיע בה.
    אם אין תוצאה כזו, אין ללחוץ על דבר.
  4. התעייפת? נמאס? אין בעיה, עצור.

מונחים להקלדה

  1. אחו פרט – חברה – ריבון
  2. אינטלקט דיסציפלינרי
  3. אפס נקודה שקר
  4. אפס נקודה משהו
  5. אשכנזי חסר
  6. אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית
  7. באים מהקוועץ’
  8. ביגה ותרנצולת
  9. בקשתי האחרונה
  10. גרפיקה אנושית
  11. גרפיקה אנושית מרצדת
  12. החלאת/ מחליא בריאים
  13. התכנסות הזדהותית
  14. התמרת תעוקה
  15. התמרת תעוקה פרסונלית באידיאולוגיה אוניברסלית
  16. התפרנסתי מאופיי
  17. חתירה לרציונליות
  18. ידידי האמן
  19. ידידי הנערץ
  20. יושר אינטלקטואלי
  21. יותייר
  22. ממצקים סט-אפ תודעתי
  23. מנחת אווירון
  24. נובו אינטלקטואל novo intellectual
  25. נוסח המאה הי”ט
  26. נטול אינטליגנציה רגשית
  27. ספיחת תשומות
  28. צניעות מעושה
  29. צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית
  30. קונסרבטיב פרוגרסיב
  31. קונסרבטיביות פרוגרסיביות ימין שמאל
  32. קונסרבטיביות רדיקלית
  33. קפיטליסט ריאקציונר נוסח המאה הי”ט
  34. קלישאותיי
  35. שכול שימושי
  36. תודעה רחבה
  37. תודעתי כאסלה
  38. תוכן ופאן
  39. תעוקה פרסונלית

אם עשית- אנא עדכן, שאדע ואאמוד את ההשפעה.

Share

תעוקה – אידיאולוגיה

נתח ניכר מתשומות אינטלקטואליות מוקצה ל

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.

בתהליך, חושבים, שבעצם משרתים את היקום?

 


הארץ, 3-8-2015

שני ליטמן

ארנדט ללא סנטימנטים

חנה אנדט – ביוגרפיה רוחנית, ערוץ 8, 21:00 (2.8.2015)

בטורה כותבת:

“… הפילוסופיה של ארנדט מחוברת בעצמה באופן רב-עוצמה לחיים עצמם. ברור מאליו שכל מה שכתבה נבע מניסיונה האישי, וכפי שאומרת ג’ודית באטלר בסוף הסרט –

ארנדט היתה פליטה שעשתה אוניברסליזציה לחוויית הפליטות שלה,
ומתוכה חשבה וכתבה.”

זו ארנדט, האינטלקטואלית,
מה יאמרו קרקורי הזיב?

 

“היינו אצבע בעיניים של הממסד. זה היה פשוט טירוף. עבדנו קשה, אנשים עמדו בתור לגבינות שלנו והכל הלך לתשלום לעורכי דין. הייתי יכולה לקנות שבע חוות כאלה בפורטוגל אם לא הייתי מממנת עורכי דין. וכשהפסקתי לשלם להם, עורכי הדין פשוט הפסיקו לעבוד בשבילי, ולא משנה כמה אני צודקת. זה לא ייאמן. אין בתחום הזה שום אידיאולוגיה”.

בר יערן,
ישראל שברה לנו את הלב. פה אנחנו מרגישים רצויים
רועי צ’יקי ארד,
הארץ 10/5/2019

 

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית

Share

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית

במגעיי עם לקוחות, בשירות הלקוחות, נחשפתי אינטנסיבית ל–התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית;

אי-נוחות
בה פרט נמצא
מתעצמת, נטענת חשיבות, תובעת טיפול מקודם על חשבון טיפול בסוגיות אחרות
♠ צירי זמן
♠ והקצאת משאבים,
בשל תפישת פרט, שבעייתו, הסוגיה שהוא מעלה,
חורגת מעניינו הפרטיקולרי,
היא גורפת ורחבה
בשל היותה בעייה מרחבית שנוגעת למכלול אחרים,
ואם מתממשקת לתפישה ערכית, חורגת ממאטריאליזם נחות, היא מתעצמת חשיבותית אף יותר.

להמשיך לקרוא התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית

Share

שאיילון סלפי תפישתי

קובץ, גרסת השאלות מרוכזות

להארות על סלפי

Selfie Perception

שאיילון אישי על העדפות בסוגיות תפישות אישיות פוליטיות, אֱמוניות-רציונליות, חברתיות.

מראָה, מראֶה – כרצונך – בקמץ או סגול, אולי פנס – להחלטתך – לסט תפישותיך האישיות.

להורדת הקובץ בגרסת אקסל: percep_selfie

הערות

con-_iberalלא סומך על עצמי שאפתה אותך למלא את הסקר – הליברלׂאמטר, עד תומו.
כלומר סומך על עצמי שלא אעורר בך עניין למלא אותו,
ועליך שלא תתפתה.

עם זאת, מציב גירוי שמהווה ראי, מראה, לממלא את השאלות הבאות, ולחזות בבואה הנשקפת.

אם תמצא/י לנכון, אנא מלא/י מה וכמה שתמצאי לנכון, בבחינת עדיף לקבל את שמלאת מאשר לא לקבל כלל.

כל עת שלשונית הסקר פתוחה על המסך, ניתן גם אחרי השליחה לערוך לשנות או להמשיך את השאלון.

בין פרקים יש אפשרות לפרוש באמצעות מענה לשאלה ושמירת השאלון.

מכאן, נוטש את שפת שני המינים ונשאר עם ‘זכר’.

Share

מינורי באקזיט

ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.

שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ’תובנות מהתחת’, במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט

Share

זכויות קניין רוחני- לא

להלן התחזית, ועיקרה תחילה

בארבע מלים

זכויות קניין רוחני – לא.

במעט יותר

להערכתי, עוד במאה ה-21,
האנושות תשנה מגמה, ותיסוג ממאמציה החותרים להגן על זכויות קניין רוחני.

השינוי ייעשה בשל (סדר חשיבות שלא סגור עליו):

  • קושי להגן על הזכויות,
  • לגיטימיות שרירות ההגדרה,
  • היות ההגנה חסם התפתחות,
  • הצורך לטפל באימי האי-שיוויון בהנגשת משאבים.

להמשיך לקרוא זכויות קניין רוחני- לא

Share

בין שמרנות לחתירה לליברליות

קונסרבטיביות–פרוגרסיביות

right-leftהבחנה בין שמרנות לליברלות מרתקת (אותי).
מקצה להבחנה, שרטוט הקו המפריד ביניהן תשומות רבות. להמשיך לקרוא בין שמרנות לחתירה לליברליות

Share

מחוברת- משולש ארבעה קודקודים

בתזקיק

חיים כמסע

  1. מימוש אג’נדה, יחידנית.
  2. עשייה ביצועיסטית, חסרת מנוחה,
  3. חתירה לשליטה.

בעוד ששלושה קודקודים אלה נראים, מדווחים על ידי הפרסונה, לא מצריכים פרשנות,
התנהלות זו נשענת על קודקוד חרדה בסיסי, מהותי- הסבר תיוגי פרשני, שלי.
זאת בדומה לעשייה המאפיינת, שתתוייג על ידי כאקססיבית וכסוג של אלימות.

להמשיך לקרוא מחוברת- משולש ארבעה קודקודים

Share

אפס נקודה שקר

מה זו התפישה הזו, על היות קו ברור בין שקר לבין אי שיתוף באמת?

ישנה מין גישה כזו, ש-לשָקר זה לא בסדר.
לשתף באמת חלקית, כל זמן שלא נאמר דבר שקר ברור, ‘זה בסדר’, לא נחשב כשקר.
הרציונל ללגיטימציית תעתוע מגובה במשפט המחץ:

אבל לא שאלת! להמשיך לקרוא אפס נקודה שקר

Share

אפס נקודה משהו שקר

פורמלית,
מי שלא העביר מידע לא שיקר,
שכן,
לא ניתן מידע שגרם לעיוות בתפישת המציאות.

פורמלית. להמשיך לקרוא אפס נקודה משהו שקר

Share

גרפיקה אנושית מרצדת

פיוט אורבני

קפה מועדף

“מעדיף את בית הקפה שלי
להלן הקליניקה/ הג’ים/ הסטודיו/ האטליה שלי
משכשך בגרפיקה אנושית מרצדת,
בסביבה סֶמי אנונימית;
לא גרפיקה רנדומלית, יָשְבנֵי פעם אחת
– אונִי אנונִימוּס רנדומָלוס תוחֶעסֶס –
סביבה עם דמויות מוכרות
שלא דחוף לי לתקשר איתן.

הקפה?
משני. רק שלא ירתיחו לי ת’חלב.

Share

הלוואה וחוב

תפישותיי, פרוטוקול – העברת כסף לאדם לא למטרה

אמי:

“חוב חדש יתיישן,
חוב ישן לא מוחזר.”

אבי:

“אל תלווה, תן!”

להמשיך לקרוא הלוואה וחוב

Share

יחסים בין אישיים

מערכות יחסים בין-אישיות הינן ביטוי-קצה להתנהלות היצע וביקוש:

  • תצורה קיצונית של קפיטליזם ריאקציונרי נוסח המאה ה- י”ט.
    • מפגש רצונות,
    • טהור.
    • כשלא מתקיים הצד האגרסיבי מגייס את כוחו,
    • לאו דווקא להסכמה.
Share

מדג’ין וסאן אנדרס

קרטחנה

פסיכו ו-לוגיה

טגנגה

שוט הטיול

מוי כיף בטגנגה

בצבוץ בטוטומו

מדג’ין, סאן אנדרס וסיום

בהמלצות שקיבלתי לקולומביה היו גם מדג’ין וגם סאן אנדרס. במשולש הטיסות לעיר, לאי וחזרה, לא בטוח ששווה את זה. כך שמבחינת הטיול היו אלה ימים לא ממש חשובים ועם זאת הסבו הנאה רבה. להמשיך לקרוא מדג’ין וסאן אנדרס

Share

מוסקבה 2011

מסיבת סוף שנה

  • תקציב מסיבה – $11,000. מטורף. $157 לראש. ברבע מזה מתחתנים. צורח כשמציגים לאישורי.
    זה מה שהעובדים רוצים. האולטימה רציו מונדי שעובדת על בעלים נדיבים ומנהלים באוריינטציה אינטגרטורית.
    מציין בפני מי שדברתי איתו שאני לפני חוויה. אנתרופולוגית. בדיעבד, קלישאה מפגרת אחרי מציאות.
  • STAKAN. קלאב בסגנון עדות הבארוק. אוליגרכי. בהשראת הרפובליקות האיסלאמיות. 200 מטר מהכיכר. לא סטרומה. האדומה. מוסקבה.
  • הנהג מביא אותי בשעה 7 פנימה, מינוס 15 מעלות בחוץ.
    חצי מהמוזמנים נוכחים. כ- 60 איש בתחילת העשרימים. אוהב את הגילאים האלה: יכולות בוגרים, גבולות ילדים.
    קוד לבוש: בנים בחליפות. חצי מהבנות, אלה המתנוססות עד 170 מדדות על עקבי 20 סנטים. לעומתן, אלה מעל מטר ושבעים מהדסות על עשרים.
    נסטיה מהקומפליאנס, שבשיגרה נראית כמי שנמלטה זה עתה מלוקיישן של סרט פורנו, כמעט ערומה. בנפתולי נפנופיה אפשר לראות. כלומר אין צורך להציצ. רואים. וזהו. אין דברים כאלה מציין לעצמי ביובש.
  • דוחה את ההצעות לאוכל ובעיקר לשתיה. מילא הכבד בפעולה – כבר רגיל המסכן, אבל שאפחית במשהו, במודע, את תשומות תודעתי המתמעטות?
    אוסיף, ספונטנית לנאום המנהל, שלא יודע לשחות. ולשתות.
  • ב- 8 נותן בנאום. 5 עמודים. עבדתי עליו ארבעה לילות. אנגלית מרוססת – כל חצי משפט עוזרתי המצויינת מתרגמת. העברתי לה מראש את הנוסח, מודפס, כולל ההערות הספונטניות כ- ‘אני נורא מתרגש. מרוב לחץ, בטעות, נכנסתי לשירותי הנשים’. [פאט ריילי – באון-ליין לא יכולתי לציין שזה שלך, אז. סוגר את הפינה כעת.] אני צריך שבאון-ליין היא תתמודד עם הפרחות מופרכות נוסח ‘לאסי שבה הביתה’, ‘חוד החנית’ וחביטות בדוחות על כשלי תחבורת מוסקבה? היא עושה, כך אני מקווה – לא מבין רוסית, עבודה טובה.
    אני מסרב לדבר באמצעות המיקרופון. חשובה לי האותנטיות, מנעד הווליום והאינטונציה הטבעיים. רוצה למנוע את מלאכותיות השטחת הטון בשימוש במיקרופון. אם אין שפה, שהטון יתמוך.
    מדבר על 2010, מטיח בהם את תובנותי החלודות על גורמי מוטיבציה, ומסיים על 2011. מנסה לבנות מסר נוסח מאיר שלו – ריבוי רבדים, כל שומע יקח מה שאליו מותנה. שהרוב יקחו את היעדים המספריים שאינם ניתנים לפרשנות. השאר – את היתר.
    שותל דאחקות. ההלצות לא כדי להצחיק, אלה חיוויים לבקרה על רמת המעקב והקשב. הם מגחקים – בין מגחכים לצוחקים, במקומות הנכונים. ישנן תגובות לכפלי המשמעויות, והרמות ידיים לשאלות. הוספתי שלא יודע לשחות. ולא לשתות. כדי שלא יציעו, למנוע גילויי קרבה וחיבה מזוייפים ומיותרים – את האינטראקציות הנבובות של בוא אשקה אותך ואתה אותי. ו-כן, שמעתי, שמעתי, ו-לא, באטימותי, אני לא מאמין שישנן תרבויות בהן נפגעים שלא שותים איתם. ואם כן – זה בסדר, שיעיפו עלי ויחשבו שאני החנאנה.
    לקראת סוף האירוע מתבאס. השוס לא מספיק שוס. האימפקט לא ממש עִימְבָּגְד, אלא יותר הימפקט, חלושששש, מדיייי.
    מנער בחמיצות נרגנת את מחמאות העידוד והתמיכה שמורעפות על ידי מקורביי. כיוונתי ליותר. את הפוסט מורטם אשמור לגופה שתתקרר.
  • אין להם מה לאכול, אבל לרקוד הם יודעים” ידידי הנערץ ציטט את אביו שהיה מפטיר בעת שידור תמונות הקרנבל מריו, בחדשות ערוץ אחת.
    הרומנים יודעים לעשות שמייח” היתה מכריזה ריטה, אמי.
    הרוסים שלי יודעים לחגוג: מחלקים את התכנים להפסקות מתודיות, בהן אוכלים שפע מוגזם של אוכל ושוטפים בשפע לא מספק של אלכוהול.
  • כל צוות מציג תכנית אמנותית. הצוות הראשון מחקה דמויות מפתח.
    מה רבה שמחתי שויטלי קמלין, ליצן שמנמן ודחוס המאיים להתפוצץ מבעד לבגדיו המתפקעים, אותו אני מחקה במשרדי בהליכתו הדובית והמתנודדת, לא מקפח אותי; הוא מרכיב משקפי היפסטרים, מפשיל את חולצתו מתוככי מכנסיו א-לה סטייל כותב שורות אלה בתלבושת נאומי הבוקר שאני מטיח בהם, ולקול געיות הנוכחים הוא מכניס לי, בהתיזו אנגלית מרוסקת שברי מלים.
    רגע, מה, הוא מסתלבט עלי? לא, כי אם כן – שימשיך. בכל מקרה עלי לרשום אותו למועדון האווזים, אלה שמתעאווזים עלי, וגם וכמו כן עלי לעדכן אותו שלמצער, האנגלית הרופסת שלי לא ממש ולא באמת הרבה יותר טובה מלהגיו שלו. לאחר מכן, הוא מתנודד אלי בהליכתו האופיינית שכעת מוקצנת באדי אלכוהול, מוודא, אם טו דו ביי?, אלעס אין אורדנונג?, או הכל בסדר?, שאני לא יודע להגיד או להבין ברוסית. בכל מקרה והכוח אני מבהיר לו שהכל מצויין מאוד ביותר.
  • תכנית האוסקר מתחילה. קטיגוריות בהן מתחרים העובדים היתולית, אך התחרותיות רצינית עד אימה. פחד. הנבחר יצויין. יקבל פסלון עם שמו חרוט. גראצ’ה התלונן עלי בעבר בפני הבעלים, שאני לא מציין טכסית את עשייתם.
    משעשע. תוך כדי, אלכסיי, איש האייטש. אר., המארגן, נזכר שאין מי שידבר בשבחו של גראצ’ה ראש הצוות המצטיין. שואל אם אסכים. מסכים. בטח מסכים. לשם כך עטיתי חליפה וקשרתי עניבה, לא?
    מבטיח להם שאדבר יותר מאשר קודם. ראשית, מודה להם שכובדתי בחיקוי. מצביע על גראצ’ה, הגרסה הארמנית של ברוטוס, ההוא מפופאי, כעל דמות המאצ’ו הגברי הקלאסי. אך, בעוד הגברים מתאפיינים במעטה קשוח, קריספי ומתפצח בקלות מבחוץ הם רכים מבפנים. גראצ’ה שלנו, שיום יום טוחן אותי באפס אנגלית בקול משי ואינטונציית קשמיר בבקשות שנחלקות לתשובותיי שבין ‘לא יכול’ או ‘לא מוכן’ להיענות להן, ניחן גם באיכויות נשיות של רוך מבחוץ ונוקשות צור מבפנים. את התוספת המתבקשת, המופעלת על מכרים מקומיים שבעצם -הוא ‘נקבה עם שק אשכים שעיר’ השמטתי.
  • התכנית מתקדמת. החקיינים של גראצ’ה והראפרים של יֶיגור מתחרים ראש בראש. צוות השופטים, אני ביניהם, מניפים את הציונים. בהפסקה אולגה נוביקובה שקיבלה את עיטור זו שהביאה את סך החוזים הגדול ביותר בחברה, מתמקחת למה נתתי לצוות שלה 4 ולא 5.
    הם לא מקבלים ‘לא’ כתשובה. כן אני יודע שזו קלישאה מוכרת. אז זהו, פה זו מציאות השרדותית. הם לא היו יכולים לשרוד את פרנסתם כאנשי מכירות מהקצה של הז’אנר אם כן היו מקבלים תשובה שלילית. תוסיף את הקשיחות הסובייטית…
    שיוויון בין הצוותים. מציע שובר שיוויון לפי רמת רעש מחיאות הכפיים לשמע שם של כל צוות. ייגור לוקח, זוכים לביצוע חוזר של הראפ עלי.
  • ממשיכים בקריוקי. רוקדים. עניין של טעמים – הבנות רוקדות בתנועות חדות, מוגזמות, בוטות, חסרות חן, כצ’יר לידרס לפני קהל, מחקות את איליין בניס, כאילו. זה לא הם, זה אני. מה אני מבין בריקוד? well, לא הרבה. עניין של העדפות. אחרי מועדון שחורים בעיר שכוחת אל ונטולת לובן בדרא”פ- East London, חוויית חיי כמה חודשים קודם, כנראה, כל מוכרחיםלהיותשמייח בקלאב פוסט סובייטי ייראה לי אילייני.
    מזמינים אותי, אותי, לרקוד. אני הרי פארטי פופר ידוע. שאחרב גם מסיבות רוסיות? אין מצב.
    שמייח במוסקבה. תם פרק א’ של המסיבה. ה- Par.
  • פרק ב’. ה- ty. הם שותים. כאילו. לא כאילו. הם שותים. לא מכיר דברים כאלה. מקבל חיווי שהמים והקולה נגמרו, שחצי ליטר וויסקי איכותי לראש לא מספיק. באחת עשרה וחצי נשלחות אלי משלחות בראשות רומן, המנהל הבכיר שלהם, שמשיאות לי עצות ידידותיות ונדיבות להתגבר על פאשלת אזילת הנוזלים, פאדיחת האין מספיק, פשע המחסור שדינו קשה ומחילה לו אין, ברכישה נוספת, לפני שכולם יידעו שהוויסקי נזול אזל.
    כדי שלא אחזור על מה שהייתי אומר לאמי – שאם הייתי חכם לפני המעשה כמוה לאחריו – מצבי היה טוב יותר, כשהראו לי את תכנית המסיבה הזהרתי, שלא אשלם רובל אקסטרא. על כלום. לא מוכן להיות על המנגל. שיוודאו מראש. הריטה שלי מתעורר – לא מוציאים ממני מה שלא התכוונתי לתת. איש האייטש. אר. נבוך. עוד ברוסיה וברומניה הוא ניהל משמרות בקזינואי מוסקבה ובוקרשט. לא האמין שיצרכו את הכמות שרכש.
    כמה עולה בקבוק? אני עוטה את ארשת הביצועיסט הפותרן. 7,500 רובל מבשרים לי. יעני $250, לבקבוק? אני מוודא. כן, הם מנידים את ראשם בצער ובהשתתפות. וויסקי איכותי מסבירים לי שתייני הספירט.
    שלאק! הטראפ הקלאסי מופעל עלי. אני על המנגל. כנראה שזה נראה עלי. יותר משלושה מבררים אתה נהנה? מתאפק לענות ‘ככלה ביום חופתה’, שכן, כנראה הכעס נראה. אין בי, מחד, את הנדיבות הקולית הזו, הזורמת של ‘יאללה בסבבה’, שכולם ייהנו, ולא את הרתיעה מהעימות, מאידך.
    אני אומר לבעלי החברה “לצערי, כסף אני לא מבטיח לייצר מהכנסות – אלא, ממניעת הוצאות מיותרות.”
    איפה התקרה? מברר עם האייטש. אר. לתחימת סף ההוצאה, להערכת הסיכונים. הוא מושך בחוסר אונים בכתפיו. מבחינתי, שיתייבשו. שיאבדו נוזלים. לא מוכן.
    הצורך, כזכור, הוא אם כל הפתרונות: מבשרים לי חגיגית שהחדשות הטובות הן שהמקום, בטובו, יחייב אותנו במחירי ספק, 6,000 רובל לשלושה בקבוקים. שלושה בפחות ממחיר אחד. משתווקים עלי.
    האשכנזיות, חוסר האמונה וחפותי מאינטליגנציה רגשית מתכנסים יחד בועטים בשווקנים, ומתמקדים במחיר – שלא יספרו לי מה מקור הסחורה ושלא יביאו לי את ה’אח שלי, תאמין לי, לי זה עולה יותר.’ רוכש.
  • וזו רק ההתחלה.
    עומק מרבצי הספות סביב הקירות לא מאפשר ישיבה נוחה. המשענת רחוקה מדי מכדי לאפשר הנחת רגליים והישענות. קונספט שאינני מכיר מהעבר, ורווח בקלאבים מוסקבאיים. כעת מבין למה. עיצובן מיועד לשריעת גופות ממוטטות אלכוהול, שכעת מציפות אותן.
    על אחת מהן, מחוץ לשני חדרי המסיבה שלנו, רואה מישהי מתייפחת. אלכסיי אייטש. אר. לידה. מוודא שהיא משלנו. וואלה.
    היא מליטה – וואחד פועל, שנים חיפשתי היכן לתחוב אותו – את פניה בכפותיה בנחישות שלא מצליח לזהותה. בהמשך- כן; השבוע, בקורס הניו קאמרס ציינתי לעצמי, שהילדה הזו היhתה יכולה להיות נאה, אלמלא האף; מצדו המזרחי נראה חוטם נורמטיבי לכל דבר ועניין. ממערב, הנחיר השמאלי בדפורמציה שלא בטוח אם בדרך הטבע. כלומר מזהה אסתטיקה בחוטמים דיסהרמוניים וא-סימטריים, אך שלה – חוצה את גבולות הטעם הטוב* – טעמי שלי כמובן.
    * אמנע כאן מהתמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.
    מתעניין אצל האייטש. אר. “מה קרה?” “אתה בטוח שאתה רוצה לדעת?” מוודא, דואג ברגישות לחוסני. “בהחלט” משיב לו מניה וביה. מסתבר, שאנשי האחזקה איתרו נזילת מים משירותי הנשים. פרצו לשם כדי לחזות ביקירתנו שלנו, מחמל נפשנו, בת יוספה פורת, ישובה על ארטיום, בתנוחה שלא משתמעת ולו לפן אחד, כמו שמתבטאת אחותי האהובה, כשהאסלה מנותקת מתושבתה, אחרת איך, הן, הן הנערה והן האסלה, ידהרו בקצב?
    יפה, העניינים מתחממים. מה הבעיה? אני תמה. המקום מחייב 5,000 על נזק, מסביר לי בסבלנות, לארטיום אין כסף, השומרים לא נותנים לו ללכת הביתה. ו-למה לשלוח את גיבור השעה, אושיית התרבות, נושא הנערה, נשוא הקנאה הביתה? אני מתפלא. חראשו, משלם חמישיה, מוודא שיקחו לנפקן מהמשכורת. ועל הדרך מחוייב על 20 כוסות, שנשברו להן מעצמן, ככה וולונטרית בלהט הפאן.
  • ואז, קיריל מכיר לי את החברה שלו, שמסתננת פנימה ויחד עימה עוד כמה מרעיו. ומרעיו. שואל אותי אם יש בעיה שהם בפנים. משיב לו שלא. הוא שואל אותי שוב. אני מבין שאולי כן. מציע שאלך לשאול את האייטש. אר. קיריל מתחנן לא, לא, לא. אז ברור לי שיש בעיה.
    בחתירה לסדר, בתפישה התרבותית, יש משמעות למלה. קיריל מנסה לקבל את ה’אין בעיה’ המקדמי ולחשק אותי, את עצמו, את הסיטואציה, כך שהוא יהיה בסדר, ואין חזרה. מוכר מכל מקום, רווח אצל ילדים, שם ברוסיה, זה חזק מאד.
    ניסו לגהץ אותם מעמדית כל כך, שכל יישותם מוכוונת להתמודד עם רצונם להיבדל. ייגור מסביר לי בשש מלים שאלה פרום דה סטריט, ואסור לנו לתת להם להיכנס. מקבל החלטה- החוצה! חש שיש איזשהו רספקט אלי אישית, מתוקף גילי הכפול/ מעמדי/ זרותי/ קרחתי – לאף אחד אין את הפריזורה שלי/ בהיקת חולצתי הלבנה שנלבשה לראשונה לקראת האירוע עם העניבה חמורת הצבע האפור כהה/ אישיותי הכריזמטית מגנטית לשעבר – ניתן למחוק את המיותר. מתוך כך פונה בגינונים של שומר בארים סובייטי למסתננים: “סורי, פליז אאוט. נאו!” הם, המסתננים, שואלים אם יכולים לקחת את האלכוהול המשלים שרכשתי. אני מתפעל מהתעוזה ומשיב רוסית, הפעם רהוטה: “נייט!” אבל ללא הקיבינימט.
  • והיא, דאשה, אז עוד לא ידעתי את שמה, וגם כעת לא זוכר קיצור של מה זה, זאת אדע לימים, בעצם, ללילות, כלומר בהמשך, בשלה – מתייפחת. וואלאק, כמה אפשר? וראבאק, לא מבין על מה היא מתייפחת שעות. מה, היא לא גמרה? כלומר סיימה? עלות התיקון מושת על ארטיום. יכול להיות שהפמיניסטית עולת הימים, יורדת הלילות, מתרעמת על אי-השיוויון, שלא נתנו לה לשלם? מעלה את האפשרות שאולי כואב לה – כלומר, יכול להיות שנצבט לה טוסיק בין אסלה לקרש? היא פוכרת [אח, עוד פועל שיוצא מהארון] את אצבעותיה וממוללת את סידור התפילה, מניח שזה לא – המאה ה-20 הרגה להם את אלוהים, ועם זאת הכמיהה לצורך לזהות סדר גורלי לא שכחה – מסתבר שזה סידור הרכבות שלה, בנחישות. מסכם עם האייטש. אר. שהיא כנראה… נבוכה. מתביישת. נֶבֶּשְקוּ.
    היא לא הולכת. “בהמתנה לרכבת הבוקר. היא בת 20. וגרה מחוץ לעיר.” מתרגם לי את המציאות.
  • ו-העניינים מתחממים עוד. כלומר הגרבג’ טיים מתלהט. רומן ששוכר לשתיה ושותה לשוכרה, נכנס לתפקיד מיסטר הייד: הוא מזדקף נהיה איטי יותר, לואט את תנועותיו, ולא זוכר אם מעמת את החיפוש או מחפש את העימות.
    יש להם, בחיי, את תנוחת העמידה, הקרובה מדיי האחד לשני, בה הם מריחים את הבל האלכוהול הנידף במקרה הרע, וברע אף יותר את באשת קלקול העיכול או ניחוח החניכיים הלקויות. וכל זאת, בישירות מבע ללבן של העיניים, במרחק טינטש אחד מאף היריב.
    ואני תוהה, איך ברגע האמת והצורך אני אעשה זאת? איך אצליח, נמוך מכולם בראש, נשימתי הבאושה תמיט חרפה על המעמד, ראייתי הלוקה תצריך הרמת צוואר ורטיקאלו- גרוטסקית נוסח אריק בנאדו, וזאת כדי להתכוונן לאטֶרלית למרחב הצר של תעלת הקריאה המולטיפוקאלי של משקפיי?
    כשרומננו שלנו גומר להציק לדי. ג’יי.אית רק כאשר הסקיוריטי של המקום מנהל איתו מגע, בשלב זה עיניים, קרוב, והסקיוריטי שלנו מהמשרד מפריד ביניהם. ואז רומן פונה להראות לדמיטרי האקאונטנט לשעבר, שבא לכבד אותנו בנוכחותו, מי כאן הגבר, שלא יתעסק עם יאנה האקאונטנט לשעבר-עבר, שהיא באמת, אבל באמת ולגמרי, פצצת עולם, וכעת היא של רומן. כך אני מקבל תרגום לגופו של עניין מתוך הריאליטי המוקרן לפני. האייטש. אר. משלח את דמיטרי לביתו, ואני רושם לעצמי שעלי להתנצל בפניו.
  • 3:00, ידיים חמדניות נשלחות לעבר בקבוקי הג’וני ווקר שרכשנו אקסטרא. בנחישות אמא דובה המגוננת על חלב-גוריה, אני מסרב לכל מי – לפחות תריסר נסיונות, לחמוד את זוג הווקרים שבידיי. כולל נסיונות מגע: אשכרה לקחת לי מהיד.
    נרשם תחילתו של עימות של פאשה עם המלצר שרוצה לחייב אותו על הקולה האישית שהזמין, שכן הכללית נגמרה. גופות מכורבלות, מתרבות, מעטרות בחוסר חן את הספות שמיועדות מראש לאכלסן. מין בילוי כזה, שבבורותי התרבותית לא מצליח לשוות לו נופך מרשים. שאר הגופות מתגפפות בנחישות ש-יאה לחדרים אחרים.
    זהו, אני פוקד על האייטש. אר. “קאט.” לתמיהתו, כך מסתבר, הוא שבוי בקונצפט הטריוויאלי, שכמו שאין עשן בלי אש, אין מסיבה רוסית ללא תגרות. הוא לא שמע על פתרון הקשר הגורדי – חיתוך. “קאט!”, אני חוזר בסמכותיות של טלי סבאלאס מקוז’אק, גארבג’ טיים. כולם הביתה. “אנד נאו!” במהלך הפינוי נרשמות דחיפות קלות בין אנשינו לסקיורטי המקומי, תהליך הקאט הוא אכן תהליך ולא תהריץ – לפחות 20 דקות לקלף את כולם. אני מתנצל בפני ההנהלה המקומית.
    בדרך, שולח את האייטש. אר. לדאשינקה הבוכיה ואומר לו “תגיד לה שיש לי שני חדרים בבית היא יכולה לישון באחד” ובמקביל ממשיך לדחוק את הפינוי.
    בחוץ, האייטש. אר. וקיריל מיישמים את תנוחות הקרב, שכן קיריל, עוד באירופה, כלומר במשרד, מייחס כמה מצרותיו לעוינות ההדדית עם אלכסיי. נותנים לאחד את השני המבט ממרחק אפס. מרעיפים השני לאחד את מילות הקרב השגורות למעמדים אלה. כשקיריל שם עלי את המעיל שלו ואלכסיי את התיק, אני מפריד ביניהם במגע. ייגור ודמויות נוספות מצטרפות להפרדה במיומנות ונחישות, וגורעים ממני, זה שלא מבין את התרבות, שמשתלב בסיטואציה אותנטית כהשתלב המגדלור הזוהר בעלטת האפילה, את התענוג המפוקפק של בטישת אוויר בידיים נואשות, חסרות קואורדינציה, מעוררות חמלה תוך צווחות גוערות באנגלית מבאסת שמחות מחרבת מסיבות.
  • במכוניתו של אלכסיי, איש הסקיוריטי ודאשתנו מצטרפים. ב- 4:00, בדרכנו לביתי, אחרי שנותן לסקיוריטי את האודים מוצלים מאש – הג’ונים, שולח לבעל הבית המקומי הודעת טקסט: party is over. Ok.
  • יורדים מאלכסיי ליד ביתי. שואל לשמה – דאשה, משיבה בביישנות, מדדה על מסמריה על הקרח, מטר ימינה ואחורה ממני. מגיעים לדירתי בשתיקה. בעודה חולצת את עקביה, אני מניח מגבת בחדר שמייעד לה, מותיר אותה להתמודד עם פריסת הסדינים, ופונה להתרסק על מיטתי.
    מוטרד. מגלגל את המאורעות. לפי סדר, ערכית, תרבותית, מהסוף להתחלה. פתאום נבעט ומתבעת – מה אם פתאום יופיעו חבורת אנשים חבושי כובעי ענק ויאשימו אותי באונס? גם נכנסה עם ארטיום לחדר שנכנסים אליו לבד, גם שברה את האסלה, גם נתפסה על רטוב, גם אין לה לאן לחזור. ואני סופח את צרור התקלות האלה אלי? למרחבי האישי?
    התבלבלתי. תקלה. שיקול דעת לקוי. יכולות בדגרדציה.
  • מתעורר, ב- 10 ומשהו. שומע את נוכחותה. מפריעה לי לארגוניזציית הבוקר
    – מה שחסרי מיומנות הגדרה מכנים טקסים, בְּבלבלם אלמנטים עם הסמלה בפעולות שגרה חוזרות על עצמן – להלן רוטינות.
    ולי זה מביא לי רעיון. אני מהדס מעדנות לשירותים קצרים עם הפיז’מה המאגניבה שרכשתי בפאריז
    – מאורע משמעותי, שכן אלה תכריכי מיטה שרכשתי לראשונה בחיי. בשנות ה-60 ישנתי עם אלה ששרה’לה הלפרין, השכנה מאילת, העבירה לי מבנה, אפי הלפרין, המבוגר ממני בעשור. לפני כן עם חיתול, מאז – נטול.
    מברך אותה “דוברה אוטרה”, מצפה שתחמיא לי על האחלה פיג’מה – סתאאאאם, ומטלפן לאייטש. אר. לפי הצלצול הצרוד וקולו המתמשך, ולהיפך, מבין שמעיר אותו. לא נורא, מברך אותו ומבקש ממנו שיברר איתה את תכניותיה להמשך, ושיוודא איתה שלא נגעתי בה.
    ווט דו יו מין? הוא לא מבין. אני חוזר על בקשתי “אסק הר איף איי טאצ’ד הר.” חוזר. מעביר אליה את השפופרת (שפופרת, עכשיו מאיפה?) שומע דיבור חפוז שלה, שתיקה, שאלה של לא מבינה, ואת ההיפוך המקביל של דא, דא, דא רק בלא. היא מביאה לי “ספסיבה” חפוז ומבוייש ויוצאת.
  • חצי שעה עד שהנהג יגיע לאסוף אותי למשרד. בנסיעה מדווח לבעלים המקומי בקצרה. גם הוא שבוי בקונצפט הברזל שמסיבה-אלכוהול-חופשי-תגרות, ברוסיה, זה כמו פיצה עם גבינה צהובה – בלתי ניתן להפרדה.
    בבורותי האנתרופולוגית, בהתנשאותי התרבותית, לא מבין למה לספק לחתני השמחה אלכוהול ללא סוף וללא תחימת קץ סגור ומוגדר לאירוע. לא יודע אם אני אערוך את המסיבה הבאה, אני מבטיח לאיש הטוב, אם כן – זה יהיה אחרת. נוסח האחד במאי בקולחוז: רק Par, והיתרה tee.
    והוא, וֶולודיה אחד משני בעלי הבית, למוד הניסיון, בוגר התרבות, הוא בכלל שמייח מהעובדה שהמשטרה לא נקראה. לך דע איזה התרחשויות נוספות היו כשהפלגנו מהמקום לעבר הזריחה.
  • בנאום הבוקר הבא, בחלק הראשון שאלתי איך היה. קבלתי תגובות צוהלות, החמאתי, הודיתי, מסיבה פצצה.
    ואז בחלק השני, התהפכתי עליהם, “למדתי” שיתפתי בתובנותי העמוקות, כלומר המעיקות, “שלא רק אני לא יודע לשתות. גם חלקכם.” משחק להם יאנוש קורצ’אק, המורה שמילקיהו, ופוגע באושיות כבוד ותפישת ערך עצמי.
  • הכל פאטרן. הכל. מה שאנחנו רואים ומצרפים, ומאורעות יחידניים שלא יודעים לשייך אותם לאחרים ליצירת הפאטרן.
    הם, אני, הסיטואציה. אין פרט הנמלט מהפאטרן. קטעים. חוויות.
    כל שיני, ספורות, בפי, בינתיים, עד להודעה חדשה.
    בחיאלוהימבספרהתורה, לא הכחדתי/ הוספתי דבר.
  • בעצם נ”ב.
    מסתבר ש1: קיבלנו טלפון מהקלאב. נאסטיה קומפליאנס, היא הרי נערת קלאבים ידועה, הטרידה את המועדון בתביעה לקבל מעשר מההכנסות. והתפטרה. עברה למתחרים.
  • למעשה נב”א.
    מסתבר ש2: אלכסי, איש האייטש. אר. מפיק המסיבה בפועל, בעימות מילולי מול קיריל שהטיח בו, באלכסיי, האשמות על קבלת טובות הנאה מקיום המסיבה, לא טמן ידו בצלחת אלא תחב את שתיהן בסט אבחות רצופות בכיוון סרעפתו וקיבתו של קיריל. שאותו לפטר היה כמו להסיר שיער. בשעווה. בסוף קרה.

ינואר 2011

Share