פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

מינורי בהתכנסות הזדהותית

הגיע אלינו למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.

הצעתי לו לשתות. “לא יכול,” ענה “אני בצום.”

בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י”ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א’. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בהתכנסות הזדהותית

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

כפיה חילונית

אין דבר כזה

אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.

וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.

בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.

לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.

תתכנה שתי מגמות:

  • החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’ – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,

או

  • שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

מי יותר פרימיטיב?

גם ילדים פיליפינים

עונת המילה בפיליפינים.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול,
גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים
לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

נִיאוּת גלוי

גילוי נאות

מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב ‘שיהיה דומה’ לאחרים.

טעות.

Share

היהדות היא מונח נוצרי מומצא

מעניין

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.7394071

בבחינת*

לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.


תומר פרסיקו, ועוד יותר פרופסור בויארין, לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית אינני שותף.

עם זאת מכבד, באמת, את תפישתם,
בשונה מחוסר הכבוד שאני רוחש להתכנסות אֱמונית יהודית, לא מודעת, שאינה מתומללת, של שאר תשעים ומשהו אחוז.

 


* יש מי שלא רואה את ההקשר בין מי גילה שהמים רטובים לבין ‘יהדות’.

אם הלצה, ייצוג, אלגוריה דורשים הסבר, הם לא מוצלחים.

ובכל זאת, לפי המאמר המצורף, גם את היהדות וגם את רטיבות המים יש לבחון מחוץ להם.

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

פרקי פייק

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק

Share

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

Share

מינורי במכירות, שיווק ושרות בעזרת השם

בס”ד

מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.

מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול ‘טלית ברמה אחרת’; על חשמל? סוללות? נטענת?

להמשיך לקרוא מינורי במכירות, שיווק ושרות בעזרת השם

Share

מינורי אל-זמני

אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

Share

ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

היסק

פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

פופוליזם

פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

המעטה, מורכבות, יושרה, דקויות, נגזרת ≠ מיידיות פופוליזם

מיץ התמצית

רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.

בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.

אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

המנונים

מסתלבטים? על כולנו?

הולכים ל’שמחות’, אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?

“של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש.”

להלן דוגמאות נבחרות; להמשיך לקרוא המנונים

Share

סנטימנט – תפישת עולם

הבחנה

תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.

Share

הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

אין חיה כזו

כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה’ גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?

הצבעה טקטית/ אסטרטגית

הצבעת בוחר באופן שונה מרצונו האינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית לו אהודה פחות אך נעלה באותה עת יותר, כדי לקדם תוצאה טובה יותר מבחינתו.

איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?

להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

Share

עלבון ימין קונסרבטיבי

אינני רוחש הערכה לתפישות עולם אמוניות לאומניות קונסרבטיביות, שמובילות לימין פוליטי.

באותו שיח בו אני מפגין את הערכתי השלילית לבעלי תפישות אלה, יש מי שמנופף ב-וריאציה של ‘איך השמאל יגיע לשלטון עם ההתנשאות כזו?להמשיך לקרוא עלבון ימין קונסרבטיבי

Share

צביון > פעולה אקטיבית

בן ארי כן, כסיף לא צביון גביר על אקציה

נפלאות הדמוקרטיה הייצוגית

[מניח] שרוב האנשים מבקשים ‘דמוקרטיה מתגוננת‘, כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.

כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.

וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית

Share

שלושה קודקודי קונסרבטיביות

תל”ם כ-ימין מייצג

קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.

שילוש מאפיין

תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:

  1. כוח,
  2. אמוניות,
  3. לאומנות.

להמשיך לקרוא שלושה קודקודי קונסרבטיביות

Share

מינורי בשכול

מה שלומך, מורי ורבי? פתח ווטסאפית, יהודה בנימין, שם מעורבב, אותו הכרתי באפריקה.

מטעמי מניעת פריטת הצנעה, מדלג על פרטים, ואסתפק ב– ‘על סיפורי חיים אפורים משלו ממחיזים סרטים.’

גדל בערוגות ציונות דתית וצמח להיות להשקפת אחאנא”ר, מר נפש ועוכר אדם שכמוני בעליהן הגאה של תפישות וינטג’ נאציות, מנומקות, אותנטיות, מהסוגה הציונית נוסח עכשווי, על מצע שיירי אמונה והגיון פנימי – אליאס לטשטשת אילו מפרוטוקול התרי”ג מצוות ממלא ואלו לא – תועפות לאומנות מוטמעת.

להמשיך לקרוא מינורי בשכול

Share

החיים = סבל, משמעות = פתרון

מהות קונסרבטיביזם

מחשבה קונסרבטיבית, זו המתכנסת לעקרונות אמוניים מאפיינים מובחנים – לתפישתי.

אמונה, הליך תודעתי המתייחס לקיום רעיון ללא צורך בבחינה אמפירית או רציונלית.

ייחוס למחשבה קונסרבטיבית ריבוי תצורות, ב’טעות’ יסודו,
שכן, שונות בין פרטים קונסרבטיבים במהותם הוא

  • אמוניות: עוצמת, ווליום, מידת קרבתם לגרעיון הרעיון האמוני מתכנס,
  • אדיקות: עוצמת, ווליום, מידת האנרגיה שהם מקצים לשימורו או להפצתו,
  • התוכן הרעיוני שלישוני בחשיבותו – ודומה במהותו בתפישותיו*.

להמשיך לקרוא החיים = סבל, משמעות = פתרון

Share

מינורי בזלזול

אתמול פגשתי מישהו מז’אנר, איך אומר, קול:
סביב הארבעימים, יזם, בעל חברה אמריקאית, עם קוקו משוח משוך, דיבור ‘אחי’, מעודכן לז’אנר.

ציין שהניח תפילין.

בהמשך זרקתי ‘האם’, כבר-לא-זוכר-מה, וכן זוכר ‘לפני או אחרי שהנחת?’

“למה אתה לועג לתפילין?” הוכיח אותי, תבע עלבון.

“לתפילין אינני לועג” השבתי “למניחים אותם.”

 

Share

‘המתים זועקים’, ‘דם הקורבנות…’

אבחנה תפישתית

האם משפטים ממין זה

מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית?

קו מבחין בין שתי תפישות

תפישה קונסרבטיבית אמונית

  • מוטה סנטימנט,
  • התכנסות הזדהותית מניעה לפעולה.
תפישה מערערת

  • חתירה לרציונליות,
  • בקרה על עוררות רגשית כמניע לפעולה.
Share

בחירות 2019: נתניהו כן / לא

אזהושלא, הבחירות הן על תפישת הדמוקרטיה

נתניהו בתפישותיו הדמוקרטיות, רחוק יותר מהיטלר,
מאשר תפישות תומכיו מבוחרי 1933. להמשיך לקרוא בחירות 2019: נתניהו כן / לא

Share

מינורי באוטובוס

עודכנתי, שלוויית אביו של ידידי הנערץ תיערך עוד כמה שעות בבית העלמין.

התלבטתי האם מצבי הפיזי מאפשר להגיע ללוויה, וקיבלתי את ההחלטות הבאות;

  • לא.
  • אגיע.
  • באוטובוס.

ארבעים דקות שוטטתי בחושך, בין קברים דומים, דוממים, שומע “שמע ישראל” מבוהל מפי מי שחששה שאני סוג של רוח רפאים רודפת, בעוד שאני רודף אחרי לווייה שאו-טו-טו מסתיימת. בלעדיי.
לבסוף, במקרה, מצאתי לווייה. שאלתי ‘זו הלווייה של?’ והתנשקתי עם המכרים שזיהו אותי.

להמשיך לקרוא מינורי באוטובוס

Share

הם קוברים גם נייר, הלא כן?

מה ההבדל מאמוניים עצלים?

לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?

Share

פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

אוסף אוקסימורונים ואמיתה אחת

Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

Share

‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’

שתי אידיאולוגיות ופרקטיקה היברידית מוטה

פרידריך הגל

אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן

הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.

במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא ‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’

Share