מינורי במורבידי #2

אביו של חיליק נפטר.

שואל אותו על מנהגי האבלות.

במהלך השבעה מסביר ש’אינו מאמין בטקסים.

אני לא מציק.

אחרי השבעה שואל מה המגבלות ההתנהלותיות בכל הקשור לאירועי שמחה.

מבהיר, שאצלם בעדה הכל בפנים. לא מחצינים. ומוסיף, שמי שתוהה למה הוריד את הזקן אחרי שבוע, שיידע שהם נוצרים את זיכרון הנפטר פנימה ולא בסמלים חיצוניים.

Share

חופש רגשי

קידום התנהגות רגשית של פרט,
כשהיא נוגדת התנהגות רציונלית,
התביעה להבנה ואמפטיה אליה,
מהווה ספיחה של אמפטיה, הבנה להתנהגות פוגענית של הפרט, כלפי עצמו, לעתים גם כלפי זולתו,
וזאת תחת כותרת של אפשור החופש
ובפועל, שלילת החופש מאחר, שנאלץ להכפיף את הכרתו, התנהגותו, העדפותיו להתנהלות הלא רציונלית.

Share

התפתחות דתית, דתיות עצלה

בסיס

זוכר את אבי מניח תפילין.
עד סוף שנות השישים.
אז- הניח להם.

אצל סבי היינו חובשים כיפה,
מברכים על המזון.
הוא היה פעיל בבית הכנסת ברמלה. להמשיך לקרוא התפתחות דתית, דתיות עצלה

Share

אוטונומיה צפירתית

שלחתי סמס לכמה תריסרים ממכריי עם השאלה:

“כשאתה לבד, האם אתה עומד בצפירה?”

להמשיך לקרוא אוטונומיה צפירתית

Share

לייבוביץ

לייבוביץ היה דמות מרתקת במגוון מישורים- ברור.

היה רציונליסט, שקיבל על עצמו אמונה.

 לי חסר, ההסבר שלו ל-:

  1. על איזה צורך קבלת האמונה ועול המצוות על עצמו, עונים?
  2. למה את האמונה במתכונת היהודית המסוימת קיבל?
Share

תכלית קיומינו

תכלית קיום

משער, נשמע נאה יותר מ’חושד’, שמי שמציע תכלית-על לקיום האנושי, מנסה לרתום את המחפשים למטרתו שלו.
כן מניח, שהתכלית המוצעת לא נמצאת במובהק בהלימה עם טובת הפרט המבקש את המענה.

תפישתי המוספת לפרשנות הרבים, לרב הנכתב על ‘תכלית הקיום’- להמשיך לקרוא תכלית קיומינו

Share

השתייכות לגופים אמורפיים, נשגבים, על ציר זמן

תחושה של השתייכות ללאום,

מעבר למכנים משותפים כשפה, תרבות נרכשת, או קהילה כלכלית

אלא ייחוס משמעויות החורגות מכך על ציר זמן לשיוך אורגני.

שייך לאמונה, בדרך כלל דתית, גם אם הדָבק בכך הדיר את האל.

Share

תחזית ונבואה

תחזית, טיבה לינאריות, נסמכת על ניתוח מידע קיים והתפתחותו,

אחרת זו נבואה, הלא כן?

נבואה נתפשת כפעולה של שוטים.

לכן תחזית יכולה להיות שגוייה,

ונבואה, רק באופן מפתיע, מתגשמת. להמשיך לקרוא תחזית ונבואה

Share

לא תשקר

הפרוטוקול היהודי כמנוסח בתורה נבנה על ציוויים; מותר ובעיקר אסור.

רציונל הוא בזבוז זמן ומשאבים, לסט הנהלים לחיי חברה נשאפים על פי מחברי הפרוטוקול. לכך יש את הפרשנות המוספת.

רציונל של לא לשקר בשל הצורך לזכור את הנאמר בשקר, מפני שצריך לחיות על פי השקר או כי לא תפתח כלפי עצמך מוניטין ירוד- לא מספיק משמעותי.

אז, נשאלת השאלה; מי פחות סביר שישקר

  • זה שעול הציווי והעונש רובץ עליו,
  • או זה שהמחיר הכבד, הרציונלי מושת עליו?
Share

Hidden Agenda

כשמישהו אומר שרוצה לעשות כסף האג׳נדה ברורה.

כשמישהו אומר שהוא רוצה את טובת הציבור, לא שזה בהכרח לא נכון, אבל יש לחפש את הכוונה מאחורי הצהרתו.

Share

למה מתחתנים

למה מתחתנים באמת?

חברתית, אמונה, דת

  • מבססת את תשתית השלטון,
  • מחזקת את תשתית האמונה,
  • ממצקת את המבנה החברתי,
  • מטמיעה יסודות מוסר חברתי,
  • מקטינה את הסיכון בנישואי קרובים, אם יש הסדר ביורוקרטי משלים.

 פרטים

עם זאת פרטים שמחליטים לחלוק את חייהם עם בני זוגם, לא מקדישים תשומות ישירות לקידום ערכים חברתיים.

למה דחוף לכל כך הרבה אנשים שמחליטים לחיות עם בני זוגם, להוליד ילדים משותפים, לערוך טקס בו מעשית, לא קורה דבר אונטולוגי?

למה הם מתחתנים?

  • כללית, לא זוכרים למה, החלת נורמטיביות שמשמש מצע לשאר השיקולים,
  • עסקה כלכלית, ספיחת טובין,
  • דוזה דחוסה של קניית תחושת ערך וכבוד בכיכוב בטקס,
  • ל’מתקדמים’ – החצנת נורמטיביות לחושש שמחוץ לה.
Share

מה ייכתב על מצבתי?

  • תודה שנשאלתי.
  • לא יודע.
  • זה כלל לא חשוב לי.
  • מוות זה העדר חיים.
    ערך נגזר מחיים. מתרומה להם.
  • אין לי עניין בכל מה שנעשה אתי אחרי מותי, גופתי חסרת הערך, אם תוכל להביא ערך או בשימוש לחיים או למחקר- אשמח.
    כעת.
  • מבחינת שימור הזיכרון- אין עניין.
  • אז, אם מה שיהיה כתוב על המצבה כמטפורה משקפת, את חיי, אני חי כדי להצדיק את המשפט הבא:

תאב חיים, חתר למימוש תקשורת, סקרנות ופאן.

Share

מה יותר*?

מי שמדבר

  • לאלוהים,
  • לעצמו,
  • לחיית המחמד שלו,
  • לחפץ,

מה יותר*, אם עושה זאת לבד או בנוכחות אנשים?

* מביך/ מעורר אהדה/ השראה/ הזדהות/ הכמרת לב/ לעג/ דאגה/ פתטי/ עצב/, דיכאון/ שמחה.

Share

כוחן של מלים

מייחסים למלים כוח.

גם אני.

מתלבט האם כל מה שיש לנו זה מלים או כמעט כל.

ועם זאת, לא מסכים עם ההנחה הרווחת שהמלים מעצבות מציאות.

הן לא.

מלים יכולות להניע לפעולה.
פעולה משנה מציאות.

מלים לבדן, יכולות להעביר תיאור תפישה, ובמקרים מעטים ישנו תפישה, תודעה. 

Share

פרידה מִ מֵּתים

נורמטיביות, סבירות

מה זה הדבר הזה ‘פרידה ממת(ים)’?

מבין מה זה פרידה מחיים; שיח אקטיבי בין שניים שיתראו בעוד זמן רב או כלל לא.

עמידה של אנשים, מעל גופת מת, סמוך למותו או על סף קברו של מי שהיה פרסונה יקרה להם, מחלצת גם מאנשים אינטליגנטיים, רהוטים, דמויות שחלקן מהוות מושאי חיקוי לאחרים, אמירות ובהן להמשיך לקרוא פרידה מִ מֵּתים

Share

אגנוסטיזם

אגנוסטיות זה סוג של דתיות עצלה.

כלומר, אין מחוייבות לעיסוק בהוכחת האל חסרת התוחלת,
או בקיום מצוותיו חסרות הערך הנתפש המיידי.

להמשיך לקרוא אגנוסטיזם

Share

תעתועי דת

בדת, בבסיסה, ישנו התעתוע ב-

  • באקסיומה הבסיסית שעליה מונח מבנה עם שאיפה לרציונליות,
    • אם ישנה הנחה בסיסית שלא נסמכת על רציונל נתפש, אם ההנחות שמעליה מקיימות קשר רציונלי ביניהן כבר לא רלוונטי, ולא משפיע לאחור על תקפות ההנחה המקדמית. 
  • וכן, הריצוד בין מה שניתן להבנה למה שלא.
    • יש מי שבחפשו הסבר לתחכום הבריאה, באין היכולת להכיל את מורכבותה מחד, ובמוגבלת של היכולת להhשאר ללא הסבר רציונלי, יראה בה את ההוכחה לקיום האל בשאלה ‘בהיעדר בורא איך היה ניתן לברוא את מה שבלתי ניתן להבנה ולתפישה?’
    • ובתעתוע משלים- במופלא ממך אל תחקור.

ועם זאת, התעתוע העיקרי הוא, שקבלת האמונה במהותה אינה רציונלית, לכן לשוות לה ממד רציונלי הוא תעתוע, שכן ההחלטה לקבלה היא מקדמית, טרום רציונל.

לכן, אמונה שנסמכת על אמונה, שלא מחפשת תעתוע לוגי כדי להוכיח את עצמה, תעתועית, היא רציונלית יותר.
וואלה?
מה שלא רציונלי ניתן לדרג את מידת אי-רציונליותו?

יפ, ניתן לשערך את מרחקו מרציונל. 

Share

מעֲרֶפֶת

תנאי מתלה

הגדרת טרום הפעלת מעשה,
או מניעת המשכו,
תנאים המאפשרים את עשייתו, או את מניעתו.

את התנאים יש לנסח ב off line, בנינוחות המזגן– בקור הרוח, בשיקול הדעת מחוץ ללחץ רגשי תחושתי של גורמי מעטפת בעת קרות הסיטואציה.

מה הקו בין המעקה שאיתו נכנסת הפרסונה לסיטואציה, שנוסח מחוץ לה, לבין הגמישות המחשבתית שמופעלת על הפעולות בפועל?
לא ברור.
כן ברור הוא השוני האישיותי המאפיין בין

  • איך אנשים מפוזרים על המנעד בין נחישות נצמדת לתנאים פרלימינריים, לבין נידפות/ גמישות/ חופש הפעולה מול מציאות קונקרטית,
  • והתחומים בהם רמת הנחישות/ נידפות מתבטאת.

ו-כן, זה מכניסטי.
נתפש כלקוח ממנגנונים אישיותיים, מכניסטיים.

כך לא מקדש נשאפות ספונטניות קולית אותנטית.

Share

גיאוגרפיה דתית

מקס וובר אבחן בספרו The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism שחלקה הדרומי של אירופה (וכן מרכז ודרום אמריקה), הקתולי, פחות מפותח כלכלית מהצפוני הפרוטסטנטי. שִייך לערכים דתיים המשפיעים על הכלכלה.

בנוסף לאבחנה האנכית, נדבכי הרוחב באירופה – קתוליות בדרום, פרוטסטנטיות בצפון – ישנה אבחנה אופקית: במזרח אורתודוקסיות, במערב פרוטסטנטיות, על שלוחתו האנגליקנית.

הקתוליות גראפית אייקונית, מתווכת בין המאמין לאל, פשטנית למאמינים. ‘הכי קרוב לעבודת אלילים‘ היינו אומרים בדרום אמריקה ב- 1985.

ב-2010, בשהייתי במזרח אירופה, התרשמתי שהאמונה האורתודוקסית לא פחות גראפית ואולי אף יותר מגייסת את האל באמונות, נדרים, ושבועות בפרקטיקה מסייעת למצבים קיומיים השרדותיים.
ובמלים אחרות- האורתודוקסיה היא יותר ‘אמונתית‘, במובן שמשמרת קשר ריאליסטי קיומי בין מה שקורה בין אוזני המאמין למציאות האונטולוגית בחבלי אמונה חזקים אף יותר יותר.

אולי (גם) מכאן נובעת התנשאות הקתולים על האורתודוקסים? אולי בשל כך חטף סטאלין את הג’ננה על הדת כסם להמונים? לא רק נלחם באמונה אלא גם ניתץ את הממסדים הדתיים, ניפץ כנסיות, במטרה לתעל את האנרגיות המיסטיות לתוצרים ריאליים ברי רתימה לאומית?

(אני נחשפתי ל-)תוצרי דיכוי גילויי האמונה הדתית הקומוניסטית בגילויי אמונה חזקים של אינדיבידואלים, עמוקים – אמונות טפלות – אך בהדרת האל והריטואל הדתי.

בהמשך, עם התחזקות אמצעי התקשורת ונגישותם, האם תהיה היחלשות השפעת הגיאוגרפיה להיקבצות דתית? ואולי פחות  מהתפתחויות תרבותיות אחרות, בשל התממשות הסטיגמה שדתיות כקהילתיות פחות מעודכנת טכנולוגית ולכן פחות מושפעת מהתפתחות התקשורת?

Share

דיאלקטיקה של דתיים

דיאלקטיקה דתית, כשמפעפעת מחוץ לשיח הדתי, משליכה על המחוזות החדשים את התפישה הדתית/ אלוהית:

ההנחה המקדמית, אקסיומטית, את קיומו של האל, הונחה. כעת רק נותר רק להוכיח אותה, וזאת באמצעות גיוס חיוויי מציאות התומכים בהנחה הא-פריורית הבלתי מוכחת, ושלילת הסברים אחרים, ככופרים בעיקר.

כלומר ביטוי ההוכחה לְמה שהוחלט על קיומו מראש.

בעוד שבדיונים תיאולוגיים זה ברור, מובן, מקובל, ההשלכה על מחוץ להם מרתקת, נפוצה בריבוי שיחות, ובולטת בניתוחים כלכליים, בהשקעות, ניתוחים טכניים, המתיימרים להבין את הכאוס, לסדר את הרנדומאלי.
אלה לא מסתפקים בהתמודדות עם אי-ההבנה ובמקרה, אלא מחפשים את חוט השני, ההגיון שמאמינים שקיים אך סמוי, זמנית ורק לבינתיים.

למה יש להוכיח את מה שהונח כקיים? מפני שאמונה חזקה ככל שתהא, יכולה לגרום לפעולות ענק, לקידוש השם, לשלילת חיי אחרים, ואולי אף של המאמין, אבל דבר פעוט כהליכה למכולת- לא מאפשרת.

הרצון להסבר ושליטה לא מסתפק בהנחה המקדמית, שאכן יש סדר. בוראים את תפישת הסדר, מחפשים אותו בהוכחות בהמשך לקיומו על סמך הבריאה הראשונית. מין סביבון פרפטואום מובילה, שמזין את עצמו.

ישבתי בקפה. מאחורי זוג צעיר שישב עם ‘פותחת בקלפים’. אני שומע אותה- מדברת בהגיון נפלא לאזני- "יש איזונים, אלוהים מרים את מי שלמטה מוריד את מי שלמעלה".

Share

מנחת האלים

קאדי, כומר ורב מחליפים התרשמויות מקצועיות איך להתנהל עם כספי צדקה.

  • הקאדי: אני אוסף את המטבעות, מעיף הכי גבוה לשמיים. כשנוחתות, את מה שנוצץ מעביר לצדקה ואת המלוכלך- אליי.
  • הכומר: אני משרטט על הרצפה קו. זורק לשמיים בכל כוחי. מה שמצד ימין לקו אני מקצה לצדקה, היתר- אליי.
  • הרב: אני מותיר את ההחלטה בידי אלוהים- אני מעיף אליו, בכוונה מלאה. מה ששומר לעצמו- שלו. היתר- אליי.
Share

סליחה

זה הכרת הפוגע בהורדת רמת חיי אחר.

להכרה זו, יש תכלית-
מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו. להמשיך לקרוא סליחה

Share

טקס

פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה לצרכים תודעתיים.

  • כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
    • הסמלה- התמרת חפץ או פעולה לרעיון מופשט.
  • בטקסים עם מרכיב אמונתי, יש ‘חסינות’ תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי- ‘מקודש’.
    כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
  • ממד ההסמלה מכיל מרכיב לא רציונלי,
    • תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
      במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
      הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
      ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
  • לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
    • לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות ‘טקס
      שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה הפעולה איננה טקסית.
    • מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
    • ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה.
      – עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
  • לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
    • ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
      • התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
      • התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.
Share

מבטחינו באל

עבדתי בחברת פורקס- עיסוק בתפר שבין השקעות להימורים חוקיים.

במיקרו אנווירונמנט, ישראל מעצמת פורקס, התפעלתי מהתופעה הרווחת בין אנשי המכירות של ריבוי הדתיים, מתנועת ההתחזקות כלפי פרקטיקת הדת במהלך העבודה, חבישת כיפות שחורות, התכנסות יומית לתפילה משותפת.

ההסברים האפשריים לעובדת קיום פרקטיקת הדת בסיטואציה המסוימת, שחורגת מהמצופה לעובדים בחברות הטרוגניות דומה, ואופיינית לפעילות פורקס:

  • העיסוק בפורקס דומה ליהדות-
    • נשען על אקסיומה בלתי ניתנת להוכחה,
    • ויש עליו תלי תלים של הנחות מורכבות, התפלפלויות לעתים סותרות.
  • גיוס האל להצלחה נגד הסטטיסטיקה-
    • הסיכוי להצלחה בשיחת המכירה הבאה הוא פחות מ- 1 ל- 30. כדי לגייס אנרגיה את האנרגיה והאופטימיות יש לפנות לכוח עליון חיצוני, שיעזור, פרילאנסר הזמין והנכון לקריאה,
    • ההבנה שהצלחה תלויה בגורמים בלתי תלויים בו, במזל, גורל, מפנה לאל.
  • אי-נוחות מול הסמכות המוסרית העליונה-
    • לעוסקים במכירת הפורקס יש תחושה של מעשה שמשיק לחוסר הגינות. הם מתמודדים עם חוסר ההגינות המקומית על ידי ריצוי ישירה של הסמכות העליונה- האל. 

 

Share

גשר בין דתיים לחילוניים

  • השאיפה, לגשר והדברות בין חילוניים ודתיים תמוהה בעיניי. כלומר-
    • כחילוני אין לי צורך ב’גישור‘.
    • מבחינתי, איש באמונתו, בסמליו ובמנהגיו יחיה.
    • אין לי עניין לצרף את המאמין להיעדר אמונתי.
    • למה למאמין יש עניין להדבר עם חסר האמונה?
    • יכול להיות שהמאמין רוצה לצרף את חסר האמונה לאמונתו, או לפחות לקבל תמיכה לתחזוק אמונתו?
    • מפני שכך מתחזק את אמונתו?
  • אין לי עניין לעזור למאמין להתמודד עם חיזוק אמונתו בכך שאגלה גמישות, פתיחות להיעדר אמונתי.
  • מעלה את האפשרות שה”חילוניים’ המשתתפים בגישור הם בעצם ‘דתיים עצלים‘-
    • פרט לתחזוק הפרקטי של מכלול המצוות הם מקיימים תודעתית את שאר דרישות הדת.
Share

דת

  • religionאוסף ציוויים.
  • שגרת ציוויים המתווכת למאמינים באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.
  • תפקידה-
    1. ניפוק אמצעים מנטליים, הסברים, להבנת חיוויי מציאות נתפשת,
    2. גזירת התנהלויות תואמות,
    3. לטובת שימור סדר חברתי,
      כפי שנתפש על ידי מחוללי הדת והממסד המקיים אותה.
  • כך, על דת להכיל
    1. אמונה‘ הכלה של התכנות לא רציונלית- הכרה תודעתית משפיעה על יקום אונטולוגי,
    2. ממד ‘ציווי‘, שאין לערער עליו, ועל מקור הסמכות,
    3. ממד ‘הסמלה‘- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
    4. וכן ‘ערך’ קונקרטי לקידום של סוכני הדת, המתווכים בין המאמין לאידיאה.
  • וכן, דת לא מחוייבת להכיל אל,
    מהטעמים

    1. אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
      ניתן להתייחס ללאומנות כסוג של דת, נטולת אל.
    2. האם יש בסיס ליומרה להטיל על רוב המאמינים, אדוקים ככל שיהיו, את מהות האל?
      חוסר היכולת של מאמין להסביר את קיום ה’אל’, לא משפיע על היות האל או לא, כמובן, ועם זאת מחזקת את התפישה של מרכיב האמונה והציוויים הנלווים- דת.

לעיתים מכילים ל- ומדירים מ- ‘דת’ באופן שגוי:

  • יש מי שמודר מהדת, עצמאית או על ידי אחרים ומתוייג כ’חילוני’ בשל העובדה שאינו ממלא חלק או את כל המצוות –
    • הוא עדיין יכול להיות דתי. בגרסה העצלה.
  • אהדה לקבוצת כדורגל אינה בבחינת ‘דת’, שכן אין ממד ציווי.
    • אין להחליף רצון חזק, או אפילו התמכרות בציווי מילולי.
Share

הטיות פרדיגמטיות

  • מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
  • הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
  • המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
Share

כיבוד אמונה ליברלית

מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.

  1. הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
    • האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
    • הרציונל- המעשה נעשה ‘לשם שמיים‘ לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
  2. למאמין חשוב הכיבוד-
    • הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
    • והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
      • אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.

      אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.

      • תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
      • היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
        • מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
        • אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
  3. אישית-
  • אינני מאמין למאמין שמצהיר ש”איש באמונתו יחיה“, זה אוקסימורון.
  • מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
Share

אֱמונה – אחיזה תודעתית

שלא לנקוב ב’הגדרה’

אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית, ניתנת להוכחה***, על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.

להמשיך לקרוא אֱמונה – אחיזה תודעתית

Share

תשומות אינטלקטואליות

האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?

Share

עלבון, הפחתת ערך

  • הפקרת תפישת ערכו העצמי של הנעלב,
  • על ידי הפקעתו מעצמו,
  • באמצעות הפקדתה ברשות האחר – המעליב.
  • הנעלב בוחר, וולונטרית, לשתף פעולה עם תפישת המעליב,
  • ולהפחית בתחושת הערך העצמי שלו.

להמשיך לקרוא עלבון, הפחתת ערך

Share

הטיות פרדיגמטיות

מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע, הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.

Share

תובנות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג’יעג’ועים.
געיות והטעיות, ג’עג’ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

מינורי במורבידי #1

דודה סטלה מציינת שבתאריך המסוים ההוא, היורצאייט– יום השנה לסבא.

את יודעת דודה סטלה” אני משיב “אין לי יחס למאורעות כאלה. כזכור, לא ערכתי לוויה לאמא.”

כן” משיבה הדודה “גם אני מבקרת רק לעתים רחוקות בקברו של ראובן” בעלה שמת.

האם מי שפוקד אחת לשנה, דומה יותר לזה שלא מבקר כלל, או לזה שמבקר בתכיפות?

Share

מינורי בכשפים

את ץ’ מכיר מהסבלות, ניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. ב- Noah’s Ark, עשרות ג’ובים של תיירות בגובה המותניים, מצבים אנושיים, גרפיקה אנושית מרצדת, תריסרי סרוויס אנטרנסס, אלפי מדרגות, מאות שעות משאית טוונטי סיקס פוטר, לא מיותר לציין, ללא רישיון ייעודי. תנועה באי הנוצץ והמחוספס כזכוכת מנופצת. להמשיך לקרוא מינורי בכשפים

Share

מינורי בהוכחה לקיומו של האל

או, ברוחניות

את ץ’ מכיר מהמובינג בניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. עשרות ג’ובים של תיירות אותנטית בגובה המותניים, מצבים אנושיים, עשרות תריסרי סרוויס אנטרנסס, מאות שעות משאית, תיבת נח, 26 פוטר (- מידת אורך), אלפי מדרגות, תנועה באי הנוצץ, המחוספס.

אף על פי שהמלנכוליות כבר אז נתנה את הטון, הוא היה בשלב טרום ההסברים. אלה הגיעו בהמשך, התפתחו, טופחו, תפחו והצטיינו, תואמים את הכשלים, שלובים בהם;
הרחיב על האנווירוינמנט הקיבוצי כגורם, כמאיץ וכמכריע בתוצאה המכזיבה. להמשיך לקרוא מינורי בהוכחה לקיומו של האל

Share