חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ’פוץ’, פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.

בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:

  • חפירה ולימוד עושר ידיעת המקורות,
  • חציבה, פירוק וקרצוף תפישתי.

שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

Share

מוסר

אחיזה תודעתית

שלא לומר הגדרה.

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.

פירוק למרכיבים

פרוטוקול

מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,

של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
חוקי עשה ואל תעשה,
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.

התנהלות

אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.

אישי–חברתי

של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.

מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.

דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.

פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו מול סוגייה, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.


* סובייקט
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.

צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.

לצבר פרטים אין תודעה.

מושגים כ’תודעה קולקטיבית‘, ‘זיכרון משותף‘, הינם פיקציה, בבחינת טאו”ן.

פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי ‘מוסר’ משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.

ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.


 

לקידום

מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.


** לטובתו

מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.

גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על ‘טובת’ הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.


עצמי

השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.

פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.

החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.

Share

טפשות או נוכלות

טאו”נ

שתי תודעות

בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:

מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה נבחנת אחת, במצב אי-וודאות מודעת ונוהגת כבוודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – טעות)
או מקדמת בוודאות, אי-וודאות של אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה – נוכלות.

להמשיך לקרוא טפשות או נוכלות

Share

תחזית בחירות 2019ב’

ימין, נתניהו > 61 מנדטים

פרדיקציה

10 ימים טרום בחירות, להערכתי נתניהו יגייס 61-63 מנדטים, ללא ליברמן וישראל ביתנו להקמת ממשלה.

שמח לראות שתחזיתי לא התאמתה. טעיתי.

[ואין לי בכך סיבה לשמחה, לא רואה את התרחיש בו נתניהו מאבד את ראשות הממשלה.] להמשיך לקרוא תחזית בחירות 2019ב’

Share

רק

שימוש מרחיב, מפחת

לאחרונה נעשה שימוש רב במילה ‘רק’.

במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב’רק’ שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק

Share

התייחסות לעמדה

מאפיינים

עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.

עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.

לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ’נכונה’ או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים: להמשיך לקרוא התייחסות לעמדה

Share

חיווי 90 מעלות

אחיזה תודעתית

בחינה ב-90°: קבלת מידע, חיווי, מתקף, מערער, מאושש, מפריך, מתודעה בלתי תלויה.

דוגמאות

להמשיך לקרוא חיווי 90 מעלות

Share

מניעת ניסויים בבעלי חיים

העלאת ערך חי, הנחתת אנוש לרמה שווה

יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.

ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.

חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים

Share

מיצינו

בשיחה, הכרזת משתתף “מיצינו”

תקשורת

תקשורת רעה

אני מכיר בשיח ‘לא אינטליגנטי’, ‘לא הולם’, ‘לא כייף’, ‘מתלהם’, ‘מתריס’, ‘נמוך’, ‘תוקפני’ ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.

אלימות מילולית

להמשיך לקרוא מיצינו

Share

פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

שיח שנאה, אותנטי

בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ’ ללאזוכרמה על שיח ‘אהבה’ לעומת שיח ‘שנאה’. שאלה באריכות למה שיח ‘שנאה’, בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח ‘אהבה’.

הפרופ’ ענה באריכות ש-

  1. שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
  2. שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.

ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.

עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש’אהבה’, מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג’נדה אחרת מזו הנתפשת

שיח שנאה הוא אותנטי. 

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share

הסבר רגרסיבי

רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית

הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.

להמשיך לקרוא הסבר רגרסיבי

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

ביקורת, ביקורת בונה

אחיזה תודעתית

הבחנה

ביקורת

ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.

בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

כפיה חילונית

אין דבר כזה

אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.

וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.

בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.

לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.

תתכנה שתי מגמות:

  • החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’ – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,

או

  • שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
Share

פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

זכות יתר – שאיפה להימנות על

בתמצית

פריווילגיה, כתב זכויות
מוענקת על ידי גוף שלטוני לפרט או קבוצה מובחנת, שמית או אנונימית, על פי קריטריונים מקדמיים ממשאבי קולקטיב, על פי קריטריונים מקדמיים, בהענקת טובין, או במניעת תשלום – פטור מלא או חלקי חובת תשלום, או בעלי ערך ככלכלי המוחלים על יתר הפרטים.

הטבה כלכלית, שוברת שיוויון חברתי בכך שנמנעת מיתר פרטי החברה.
ניתנת לפרט(ים), על ידי חברה בהצדקה ביורוקרטית, פיצוי או תגמול על עוול או מעשה שנעשה בהקשר לקולקטיב.

אחיזה תודעתית

אליטה, במקור אריסטוקרטיה – ‘שלטון הטובים’. מיוונית – מי שנולדו מוצלחים והנהגת הכלל תופקד בידם.

גישה שלטונית המפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ’מוכשרים’, ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל.
המונח עבר מטמורפוזה: אריסטוקרטיה היא הורשת פריבילגיות נתונות לאצולה מאב לבן, ללא קשר למוכשרות ראשונית.

אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם.

להמשיך לקרוא פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

התנצלות מחשקת

שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.


* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.


פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

Share

מינורי בשיוויון

פגוש פוגייש פגשתי

רקע

הפתולוגיה:

התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.

הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – “תותח. בלתי נסבלת”.
לא חשוב אולי כן התחום. גם לא העדה.
תותחית אמיתי בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי מוצקות אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.

סיפקה תוצרת ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.

לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון

Share

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב ענקית עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.

רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

Share

כִּיוּר פרסונלי

אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי

בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.

אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

פרקי פייק

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק

Share

השמצה

אחיזה תודעתית

השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.

כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.

Share

ליברליות

יש לך את זה ביותר קצר? לא*

חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.

להמשיך לקרוא ליברליות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

Share

מינורי אל-זמני

אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

Share

גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

קרקור חול חורק – לעשות קולות

ביידיש, כלומר באנגלית, זה נשמע טוב יותר.


במהלך השנים האחרונות, שמעתי משחקי קול. בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. קחו עוד קצת – יגוייר – מגוייר, בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

Share

מדינה – אבסטרקט

התפתחות

אהבת מדינה

תמצית

קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,

הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.

להמשיך לקרוא מדינה – אבסטרקט

Share