משמרי טקסים חילוניים

נחשפתי למי שרואים עצמם כ’חילונים גמורים’.

הם

  • מעידים על עצמם כ’נטולי אמונה‘,
  • לא מאמינים ב’כוח עליון בורא ומסדר מציאות‘,
  • לא שותפים לקונספט ‘שכר ועונש‘,
  • לא מתייחסים למוות במשמעות של מעבר ל-‘הפסקת חיים*

    *
    ועם זאת על אף עדותם זו, לא משוכנע בתקפותה.
    לא הוגן ככל שיהיה, מניח, שאם יגורדו מספיק, מעטה כלשהו יוסר ועדויות אלה יפוקפקו.

להמשיך לקרוא משמרי טקסים חילוניים

Share

שמרניות רדיקלית

אחד

ממכרי ילדותי מפעים אותי בשמרנותו.
כ-לא מתמטיקאי, אני מבין שלסדרה מינימלית יש 3 אברים.
כן אני נוכח, שיש הטועים ומ-2 מופעים יוצרים סדרה.
הוא אלוף. הוא כל כך מוטה סדר מקבייע, שממופע אחד,
שאהב- יום שני פאב,
יוצר סדרה. להמשיך לקרוא שמרניות רדיקלית

Share

קלסיפיקציה יזמית

אם לעשות חיים קלים, היזמים שנחשפתי אליהם היו אנשים שונים עם מכנים משותפים מצומצמים.

מי כולל ביזמים?
מי שעיקר עיסוקו הווייתו המנטלית, היה בחתירה לייצור כסף גדול.
פרט לאחד שהיה עסוק בפעילויות עקרות, כמעט וליד, כולם גם עשו. במיליונים.

מי במדגם?
אז זהו, שמדגם זה לא. אבל זה עולמי, מי שנחשפתי אליו ישירות:
אב, אד, אצ’, דל, טג, טש, יה, לד, סס, עש, רפ, רר, שק לא כולם היו ישראלים, אבל כן יהודים.
ב-חיים מעניינים מאופיינים, לראייתי, בשיתוף תפישת ערך, יוזמה, אמונה, רגישויות, מבנה אישיות.
הממד הבולט- רוחב העולם כרוחב הנטייה למימוש היוזמה.

  1. היתר הוא פוטנציאל תמיכה ביוזמה, חיובית,
  2. ואם לא- רעשי רקע, שלילית.

היחס הקיצוני בין

  1. המיקוד בנשוא היוזמה
  2. להתעלמות מהסובבים אותה

שמאפיינת יזמים, בריבוי ממדים, הדיכוטומיה הערכית בין המקדם למעכב, בין הטוב לרע.

רקע

שתי הנשים זרות אשכנזיות, רובם גברים, חלקם הגדול ממוצא מזרחי*. (אחד שלא, התייחס לעצמו כאל ‘שוקי שמש’.) אינטליגנטים, מהירים, עם הורים ללא השכלה גבוהה, סוציו-אקונומיקה בינונית-נמוכה.

בתפישתם היו ילדים מועדפים משפחתית וחברתית.
לא היו שכירים מעבר לעבודתם הסטודנטיאלית (אם היו סטודנטים).


*עם העובדה שנחשפתי ליותר מזרחיים, לא ניתן להתווכייח.

על ההסברים האפשריים שמנפק, ניתן לחלוק:

  • הרקע הנמוך יותר, לחווייתם, מהם הגיעו, היווה גורם ממריץ מוטיבציונית,
  • מתן עדיפות לכלכלה גבוהה יותר מאשר להשכלה,
  • הגבולות יותר משוחררים, מתבטא בגמישות תפישה דתית אמונתית ליברלית יותר,
  • יותר פתיחות לאמונה ומיסטיקה ככלים תומכים בריפוד מציאות בלתי נהירה,
  • הקצאת מתן חשיבות להנאה מסיפוק הפיזיולוגיה היצרית,

ערך

תצורת המחשבה הבסיסית, כשל רוב האנשים מוטה ערך, טוב/ לא טוב, ופחות, נכון/ לא נכון.
בשונה מאחרים, המחשבה הערכית היא

  1. תנודתית בתפישת הערך, הן
    1. בתדר השתנותה ו
    2. הן באמפליטודה של העוצמה הקיצונית.
  2. מצומצמת לנושאי חזונם היזמי, ואדישה ל-מה שלא קשור אליה ישירות.

בהווייתם, מטפלים תמידית בהיבטים שונים של תפישת ערך. של חפצים חיצוניים להם, ובעיקר בתפישת ערך עצמם. הם עושים זאת הן בהפגנת תמיכת בעלותם על מוצרים/ מותגים/ רמת חיים/ בדרישה למחוות כבוד אליהם, ובדיסקוס מתמיד עם סביבתם שהרושם הנתפש עליהם לא תואם את הנגטיביות הסופחת, אלא יעמדו על כך שיש לתת לכך פרשנות אחרת.

תפישת הערך הפרסונלית של האחר מדלגת, לא נעה דינמית, על ציר שני קצות סקאלה, בהתאם לאבחנתם את מידת רלוונטיות האחר לקידום או מניעת רצונם. ‘טוב’ ו’גאון’ אם מסייע ‘רע’ ו’חבל על החמצן שנושם’ אם מפריע או סתם הפך ללא מקדם.

המבחן העיקרי להערכת האחר, הוא היכן עומד על סקאלת ההצלחה היזמית ביחס אליהם. לאחר מכן, מידת תמיכתו בקידום מימוש החזון שלהם.

תפישת הערך של כל דבר- מקומידיטיס ועד פרסונלית היא דינמית, היא לא האלטרנטיבה הכלכלית של מה ששילמו, אלא מה המידה שמה ששולם שירת את חזונם ברמה ההתכנותית או הרגשית. כלומר המחויבות היא למצב הרגשי החיובי ולא לאמיתה מספרית.

חלק מההתנהלות היא שימוש בתפישת הערך העצמית.
בצד זה שהם מתמידים בעיסוקם בייח”צון ערכם שלהם,
הם יכולים לחוש הפחתת ערך [במלים פשוטות להיעלב]
בעת שנתקלים במי שמעכב או מונע את מימוש חזונם.
להפחתה זו יש משמעות אופרטיבית, שכן ב-

  • החצנתם את תחושת הפחתת הערך לידיעת מי שגרם להם לתחושה זו,
  • ביכולתם לעורר תחושת אחריות למי שגרם להם לתחושת הפחתת הערך, להרעת מצב רוחם,
  • בשימוש ביכולתם לגיוס סביבתם לאחריות למצב רוחם,
  • הם עשויים לשנות את פעילות העולב כדי שייתאם את רצונם.

הם משוכנעים שהכישור הייחודי שלהם מאפשר להם לתפוש את המציאות באופן כזה שהטוויסט שהם מוסיפים לה ישנה אותה, את המציאות, באופן שיביא לרווחתם.

מבחינתם הם מנהלים סיכויים והיתרון שיש להם, יש לזה מושג – ויג, שבו הם מתמחרים את השינוי המתבקש ויכניס אותם לפעולה אם היחס בין עלות ההשקעה לפוטנציאל הרווח גדול, אז מסעיר אותם.

התאווה לכסף דומיננטית, ובה בעת מתווכת באמצעות כ’תפישת ערך עצמית’ או כ’אהבת היצירה’.

הם לא מחשבים את העלויות העכשוויות של ההוצאה, שכן הן מתגמדות מול מימוש הרצון.

הנטייה לדחות את התשלום מעמתת אותם בעת הפירעון מול הוצאה שעומדת מול היעדר הרצון לשלם שכן, כעת הרצון המניע להוצאה נמוג, בין אם סופק או סתם התמוסס, וכעת ההוצאה מקטינה את מאגר המשאבים למימוש הרצון הבא.

הם מתגברים על כך באופטימיות הבסיסית שהם ניחנו ביכולת לייצר ערך וממילא כסף.

נדיבים בכסף, הנאות, ומחוות.

החצנת נדיבותם, חלק ממיתוגם, תפישתם העצמית שלידם קורים דברים טובים, ושניסיון הנחלת התפישה לסביבתם.

כסף ותשומות כלכליות הם נותנים בנדיבות.

זמן

זמן, ככסף, הוא מעבר לקומודיטי. יש לו ממד של תפישת ערך עצמי.

הם לא נותנים זמן. הם משקיעים או לוקחים.

הזמן, מבחינתם, ממד אלסטי,
ציר הזמן מוכפף לחזון.

מתנהלים על פי שעון הזמן שהמתואם לצרכיהם ומתייחסים במובהק לזמן האחר כ-פחות ערך משלהם,
הן

  • כקומודיטי,
  • והן כמחוות כבוד, סימן למעמדם לתפישת ערכם על ידי האחר-
    לא יכולים לשאת מצב חיכיון לאחר, המתנה, ויתבעו שיחכו להם.

תאווה

תאווה- רצון על סטרואידים. כשיש רצון שמחוזק ביצרים, בדרך כלל פיזיולוגיים.

בשפה נמוכה: אינה יודעת שובע.

הרצון מועלה לדרגת צורך.

טשטוש הגבולות- הם ורצונם מול סביבתם, מייחס להם את התפישה שהרצון שהועלה לדרגת צורך הוא

  • גם רצון האחרים,
  • ואם לא באופן אותנטי, זה מפני שלא מודעים לו, למימושו לתפישת רצונם,
  • ואם לא באופן ישיר, אז בעקיפין,
  • ואם זה לא רצון סביבתם, עדיין בטוחים שמימושו- רצון היזמים, ייטיב עם הסביבה

האופק אליו חותרים, רחוק וגבוה.
מעבר למי שלא נמנה על תכונות אלה היה מסתפק לרווחתו.

הגבולות רחוקים מהם
ובפרט גבולות חוסמים או מעכבים מימוש התאווה.

הופכים אגרסיביים מיידית ועוצמתית כולל מול מי שאך לפני רגע פינקו, אם מאתרים הזדמנות עסקית, שמרגישים שלוקחים מהם שלא מרצונם.

האסרטיביות/ אגרסיביות חציית גבולות אישיים/ החוק או אף אלימות יכולה להוביל למצבי קיצון, של סיכונים המביאים להצלחה מסחררת או התנפצות.

אמונה

לכל אחד מהם משהו, ערך, שאדוק אליו;
אמונה, דת, נשים, סיגריות, אלכוהול, סמים, תזונה, פעילות.
משכנעים את סביבתם כמה זה מועיל, או לפחות לא מזיק כמו שאולי נתפש. בטח אם אומץ על ידם לאחרונה.

כולם חיים מול האמונה, אלוהים ליתר דיוק, על ריבוי ווריאציותיו, ואמונות מיסטיות, שלא לומר תפלות משלימות את החסר באל.
מאמינים בקיומו- בראו אותו,
כדי שיתכתב עם חזונם, גייסו אותו, לחזונם, שמרו על תצורה כזו או אחרת של מילוי חובות מולו.

למה?
  1. מכניקת המחשבה היא אמונתית בעיקרה:
    הנחה מקדמית א-פריורית על משהו, ואז אינסוף רבדי הנחות פרשנויות וחיזוקים, כל חיווי יכול לחזק את הרצון, המטרה ואת היפוכה, באותה מידה ועת.
  2. בעולם הכאוטי שהם נמצאים בו, שבו רוב האמצעים כשרים, חותרים לסדר, רוטינה, מעקה, גם אם מופרך, מומצא או שרירותי. מה גם, בעיקר עם, שכן הם בראו אותו.
  3. באי-וודאות שהם נמצאים הם צריכים כוחות גדולים שיטו את סיכויי יוזמתם לטובתם.
    האל יגוייס ויעזור.
  4. בריבוי מקרים, יפעלו באופן שיכול להיתפש לא הוגן, צודק, ראוי.
    בכך שהם מתייחסים ישירות ליישות עליונה, משלמים לה את המחילה,
    רצוי מראש- כבקשיש, אבל גם בדיעבד, לאחר המעשה כטיפ יתקבל בברכה,
    עוזר להם להסתדר עם אישיויות המשנה שבדרך, שמשלמות את המחיר,
    שכן הם מטפלים ביישות העליונה. הבכירה ביותר. באל.

אופטימיות

תופשים מציאות בצורה שאינה סבירה,
אלא כפוטנציאל התפתחות ערכי כלכלי,
מזהים את הערך והתועלת בהיותה,
משוכנעים בהתכנותה,
אוהבים ומגייסים את מי שיעזור לברוא אותה
ויתמוך בה.

בהערכת סיטואציה, כהתנייה הם בודקים אותה ערכית,
בשונה מאחרים שמעריכים את השווי העכשווי של נשוא בדיקתם,
הם משערכים את גובה התקרה שהשינוי שיטמיעו עשוי להביא. זוהי אופטימיות היזמים.
כך, מספיק שפעולה יזמית אחת תצליח, היא תממן נפילות שבאו לפניה, ואולי אחריה.

לכן בצד אפשרות להצלחות גדולות, הסבירות לנפילות גדולה, שכן:

  1. הסיכויים מלכתחילה, בהגדרה- נגדם,
  2. ובמקרי הצלחה, סומכים עוד יותר על שיפוטם, הצליחו לגייס את מי שראו את הצלחתם, ומעלים את רמת הסיכון בשל חתירה לרווח מואץ ומועצם.

האופטימיות שלהם נסוגה כשמדובר בכספם האישי.
הם על פי רוב, מנסים להשקיע כסף של מישהו אחר, תצורת העבודה שלהם משתנה לעומת כספם.

רגישות

רגישים פיזיולוגית, קשוב ביותר לפיזיולוגיה שלהם, מדברים עליה, דואגים לסיפוקה;
חם/ קר להם, רעבים, צמאים, פיפי קאקי, לא נעים.

החצנת הרגישות, או לפחות היעדר הצנעתו, רמת הטיפול שלהם בצרכים ורצונות היא מיידית ובריבוי תשומות. שלהם ושל סביבתם, יעצרו התנהלות סביבתית בשל צורך שהתעורר להם.
התשומות הנתבעות יכולות להיות לטיפול בצרכים הפיזיולוגיים או המנטליים.
גיוס סביבתם לטפל בצורך המתעורר, בתפישתם כחלק מאינטרס הכלל.
בהליך רציונליזציה יסברו שלסביבתם יש עניין אישי לטפל בספחנות זו.
חלק מתפישה זו מקורה בעובדה שמתמרן את חייו באופן שיודע להקיף עצמו במי שיש לו עניין ויכולת לטפל בספחני תשומות.

ספחני תשומות נפוצים בין בעלי כישורים/ מגבלות מובהקים, שאותרו ככאלה על ידי הוריהם או סביבתם, ונתבו עצמם לעולמות פרפורמיות אמנותית ויזמים עסקיים.

ההתבוננות בפריזמה שהיקום נועד לשרת את צרכיהם האישיים והעסקיים.

 תשומתית

חרוצים- אין גבול לתשומות שמוכנים להשקיע ב-מה שמקדם את חזונם.

טוטאליות הכניסה למשהו בהאצה דרמטית הסופחת את כל האנרגיה,
והיכולת להתנתק ממנו ולא לחשוב עליו יותר כשאיבד את ערכו. וחוזר חלילה.
נכון להתייחסותם לעסקים וגם לאנשים.

ביצועיזם חתירה לתוצאה. בריבוי ממדים ובמיעוט חסמים ומעכבים.

חרטות זה ציפיציפיאדה של חלשלולשים, בזבוז תשומות לאחור, במקום להתמקד בעתיד.
לא יבזבזו תשומות על צער פעולות עבר.
יצטערו על הזדמנויות שלא מיצו.

אין חשש משימוש בכוח אקססיבי מבחינת גיוס העוצמה, השימוש בה, או ההתמודדות עם ההשלכות של לאחר הפעלתו והנזקים שנגרמו.

–הם צורכים מסביבתם, בהיסח דעת על ציר אמיתי למדומה, תשומות שבאופן טבעי אחרים לא צורכים.
כשמתגוננים מפני המטלות הקטנות שהם מטילים על סביבתם, הם מופתעים שביצוע המטלות הוא לא חלק מרצון המבצע, הם יכולים לתמוהה מעצם העניין, או אפילו להיעלב.
על משקל של כל הסכמת פשרה עכשווית היא פתיח לסיפוח הבאה, כי זו מובנת מאליה, מכניסה את מי מסביבתם שחש לא בנוח מהתנהלות מגייסת זו להתגוננות.

צפיתי באברהם דשא פשנל אומר בטלוויזיה ש”לחשוב לוקח הרבה זמן, לעשות לא לוקח כלום.”

הזיכרון כתשומה

הזיכרון לא כולל זיכרון אישי לאנשים, שכן בדרך כלל אנשים הם תשומות למימוש היוזמה.
הזיכרון הוא ליכולת ותגובתיות ביחס ליוזמתם.

לכן כשיחסים אישיים עולים על ציר התנתקות, רכיב היעדר הזיכרון יופעל בעת שהזיכרון התשומתי יסמן שהפרסונה עשוייה לסייע במימוש החזון.

כלומר אין תפישת יחסים פרסונלית על ציר זמן.

מבנה אישיות

מנהיגים, מקובלים חברתית, כריזמטיים, מגייסים לחזונם, אופטימיים, מתארים מציאות כחלק מתחזוק רגשי, מניה דפרסיביים בתדר ובאמפליטודה גבוהים.

דינמיות מחשבתית שאינה מחוייבת להחלטה קודמת, וודאי לא לשיקולים קודמים או לאידיאולוגיה אלא למיקסום רווח.

נמצאים בתמונה הרחבה, לא יורדים לפרטים, מישהו מטעמם, בן אמונם, יטפל בכך.

וכמאמר ידידי הצעיר: נזהרים מהכל ולא חוששים מדבר.

Share

יזמות, פרסונלית

נטייה אישיותית של בעליה,
לחתירה וחיפוש מצבים,
בהם מעורבותו המקדמת תגרום לסיטואציה
לייצר ערך עודף על המצאי בתוספת התשומות,
לרווחתו הכלכלית והרגשית,
לבצע
ושוב, באופן חוזר.

הרחבה קלסיפיקו-פרסונלית  🙂

Share

מסורת

צ’יזבטיאדה חסידית

איך אותגר שמעֶרל משטעייטל לשמור על מסורת, מצווה כלשהי, ותוגמל על תלאותיו.

מסורת*
חזרה על סט פעולות קונקרטיות,
מנותקות סיבתית, מהפרקטיקה לעשייתן –
אם יש צידוק פרקטי, זו רוטינה, לא מסורת –
קשורות תודעתית
להסמלת רעיון פרקטי,
ערכית נשגב,
שמייחד קולקטיב
איתו מקיימיה מזדהים,
אליו הם שואפים להמנות,
רווים ערך תודעתי מההשתייכות. להמשיך לקרוא מסורת

Share

עניין

למצוא צידוקים לשימור הקיים זה אולי
מעשי, חסכני, מתגמל, נוח, מתבקש, בטוח, נוח, נפוץ, מתבקש.

אבל משעמם.

Share

העדפותיי ותפישותיי

ההבדל בין העדפותיי לתפישותיי הוא היררכי:

  • העדפה היא רצייה רגשית או יצרית גבוהה יותר ביחס לחלופה אפשרית.
  • תפישה היא סט תמלולים הבנויים היררכית רציונלית, התומכים בהעדפה רצייתית/ רגשית מקדמית. 
Share

אוואטאר האהבה

אהוב- אנוש, רעיון או חפץ, הוא אוואטאר
– ייצוג, התגלמות, או ביטוי של אדם, חפץ או רעיון,
של סדרי עדיפויות הערכים שהאוהב מותנה אליהם.

Share

תפישת ערך צרכנית

בהתניות צרכניות, בהעדפות מוצרים חליפיים ישנן הטיות האופייניות לדפוסי צריכה שונים,
מחיר:

  • חתירה למחיר הנמוך ביותר,
  • חיפוש מיקסום יחס מחיר לעלות,
  • הטייה
    • לתפישה, חיווי ערך מקבוצת השיוך וההתייחסות הסוציאלית,
    • לסיפוק הנאות פיזיולוגית,
    • לאיכות נתפשת
      • פרקטיקה,
      • ספיחת ערך פרסונלי.
Share

ספחני תשומות

מי שעסוק באופן מוחצן לסטרוקטורה-פיזיולוגיה-אישית-מרחב.

ובתרגום לשפת אנוש: קשוב ביותר ל(היעדר ה)נוחות הפיזיולוגית או המנטלית שלו, מדבר עליה, דואג לה; חם לו, קר לו, רעב, צמא, פיפי קאקי, לא נעים.

יעצור התנהלות סביבו כי צריך משהו.

בדרך כלל מקושר להתנהגות ילדותית או נשית.

בהליך רציונליזציה יחשוב שלסביבה יש עניין לטפל בספחנות זו ובכל מקרה סובר שלסביבה יש סובלנות לצרכיו שכן הם ‘מוצדקים’.

חלק מתפישה זו מקורה בעבודה שמתמרן את חייו באופן שיודע להקיף עצמו במי שיש לו עניין ויכולת לטפל בספחני תשומות.

ספחני תשומות נפוצים בין בעלי כישורים/ מגבלות מובהקים, שאותרו ככאלה על ידי הוריהם או סביבתם, ונתבו עצמם לעולמות פרפורמיות אמנותית ויזמים עסקיים.

Share

אפס נקודה משהו שקר

פורמלית,
מי שלא העביר מידע לא שיקר,
שכן,
לא ניתן מידע שגרם לעיוות בתפישת המציאות.

פורמלית. להמשיך לקרוא אפס נקודה משהו שקר

Share

שוני בסדרי גודל

“אם משהו שונה מאחר רק בסדרי גודל,
מהותית הם לא דומים,
הם זהים,
ושונים רק בסדרי הגודל.”

Share

אידיאליזם

ההבדל בין אידיאולוג ל- אידיאליסט:

  • האידיאולוג מנסח קוד התנהלות אנושית על סמך רעיון על שמקדש ערך, שסותר את המתבקש, הפשוט והמובן מאליו בטווח המיידי והקצר, להמשיך לקרוא אידיאליזם
Share

גזענות

אחיזה תודעתית, שלא לומר ‘הגדרה’

‘גזענות’ –
תיוג ערך שלילי לצבר פרטים,
המתאפיינים בתכונות משותפות, אליהן נולדו,
כ– גזע, מגדר, דת, לאום, אתניות, תכונות גוף מולדות כצבע עור,
תוך התייחסות שלילית לקבוצות מובחנות, בהחלטה מקדמית, מעצם שיוכם.
התייחסות ‘גזענית’ פוגעת ריאלית בזכויות או בטובין ו/או רגשית בנפגעים,
פגיעה שהייתה נמנעת, לו הפרטים היו משויכים לקבוצה אחרת.

להמשיך לקרוא גזענות

Share

מצוינות

בחתירה לקבלת תוצאות מקוות-

התמקדות במימוש ערך מסוים
תוך מתן ערך חיובי להתעלמות מערכים המפירים את ההתמקדות.

Share

קושי

כמה קרוב ל- לא יכול יותר.

כלי הגדרתי לטיפול במאמץ.

ייתכן שאינהרנטית מכיל את הויתור,
אך אפשרי שגם מרחיק אותו.
בכל מקרה נוגע, רציונלית, בתזמונו,
בשונה מהעדר טיפול והמתנה לפקיעה אוטונומית.

בה במידה שם על המאמץ בקרת רצון רציונלי.
מניעת מצב ‘לא זוכר למה’ בסיטואציה.

בין היתר, מוצא בגישה סטייטמנט אישיותי שמסייע להתרחקות ממצב של קושי,
אם מלווה לבחינה הערכה של קושי ובחינת מימוש צרכים וקידום רצונות מצרפיים על ההקשרים הנלווים אליהם.

Share

איכות – קרבה לכוונה

עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן

מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;

  • כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
  • ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
  • כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
  • כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
  • כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
  • בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
  • כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
  • כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,

האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ’וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה

Share

טקס

פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה לצרכים תודעתיים.

  • כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
    • הסמלה- התמרת חפץ או פעולה לרעיון מופשט.
  • בטקסים עם מרכיב אמונתי, יש ‘חסינות’ תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי- ‘מקודש’.
    כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
  • ממד ההסמלה מכיל מרכיב לא רציונלי,
    • תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
      במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
      הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
      ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
  • לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
    • לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות ‘טקס
      שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה הפעולה איננה טקסית.
    • מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
    • ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה.
      – עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
  • לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
    • ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
      • התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
      • התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.
Share

דת

אחיזה תודעתית

  • religionאוסף ציוויים.
  • שגרת ציוויים המתווכת למאמינים באמצעות מבנה רציונלי המונח על הסמלות לקידום ערכים פרקטיים.
  • תפקידה-
    1. ניפוק אמצעים מנטליים, הסברים, להבנת חיוויי מציאות נתפשת,
    2. גזירת התנהלויות תואמות,
    3. לטובת שימור סדר חברתי,
      כפי שנתפש על ידי מחוללי הדת והממסד המקיים אותה.
  • כך, על דת להכיל
    1. אמונה‘ הכלה של התכנות לא רציונלית- הכרה תודעתית משפיעה על יקום אונטולוגי,
    2. ממד ‘ציווי‘, שאין לערער עליו, ועל מקור הסמכות,
    3. ממד ‘הסמלה‘- ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
    4. וכן ‘ערך’ קונקרטי לקידום של סוכני הדת, המתווכים בין המאמין לאידיאה.
  • וכן, דת לא מחוייבת להכיל אל,
    מהטעמים

    1. אלוהות היא אחד מהעמודים ההכרחיים והאפשריים להשתתת דת,
      ניתן להתייחס ללאומנות כסוג של דת, נטולת אל.
    2. האם יש בסיס ליומרה להטיל על רוב המאמינים, אדוקים ככל שיהיו, את מהות האל?
      חוסר היכולת של מאמין להסביר את קיום ה’אל’, לא משפיע על היות האל או לא, כמובן, ועם זאת מחזקת את התפישה של מרכיב האמונה והציוויים הנלווים- דת.

לעיתים מכילים ל- ומדירים מ- ‘דת’ באופן שגוי:

  • יש מי שמודר מהדת, עצמאית או על ידי אחרים ומתוייג כ’חילוני’ בשל העובדה שאינו ממלא חלק או את כל המצוות –
    • הוא עדיין יכול להיות דתי. בגרסה העצלה.
  • אהדה לקבוצת כדורגל אינה בבחינת ‘דת’, שכן אין ממד ציווי.
    • אין להחליף רצון חזק, או אפילו התמכרות בציווי מילולי.
Share

נדיבות – אחיזה תודעתית

שלא לנקוט ב’הגדרה’

נדיבות:
הקצאה לאחר*
תשומות**
מבחירה***, טרום הנתינה,
כששיעור מהתמורה לטובין הניתן הוא מסיפוק ההנאה מהנתינה העודפת, המשלים ויותר, את הנאת הנותן מערך ישיר חסר****,
ובכך הנותן מסופק*****.”

להמשיך לקרוא נדיבות – אחיזה תודעתית

Share

פתטיות

אחיזה תודעתית

  • הפער בין אופן תפישתו הערכית של פרט את עצמו
    לבין תפישת סביבתו הבוחנת,
  • כאשר תפישת הסביבה נמוכה או שלילית יותר.
Share

אחיזות

בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.

Share

הבחנה נורמטיביות – סבירות

אחיזה תודעתית

אין הדבר חדל להיות אמת רק משום שלא מתקבל על דעת הרבים.
נאמר, ובבורותי איני יודע היכן.

נורמטיביות: התנהלות קונפורמית, מתכנסת לסטנדרטים של הסביבה המקיפה.

סבירות: התנהלות פרט שתודעה אחרת, בלתי תלויה, מבינה, מזהה בה היגיון.

אלה שתי התנהלויות שבחלקן חופפות. להמשיך לקרוא הבחנה נורמטיביות – סבירות

Share

רדיקליות

  1. בחינת תפישות, עמדות או ערכים קיימים,
  2. האם להמירם באחרים, שונים מהותית מהקודמים,
  3. המרת הקודמים בחדשים,
  4. הנתפשים כקיצוניים.
Share

צניעות מעושה

עאלק ענווה

“צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית.”

2007.

.Feigned modesty is like authentic vanity

 

 

בני מצא בהארץ 17/4/2013:

“בלי היהירות שבענווה הכוזבת ובלי שפלות הרוח הכוזבת שבענווה”

(“הדוב”  William Faulkner, בתרגום אמציה פורת.)

Share

סבירות

אחיזה תודעתית

סבירות – כללית

רמת התכנות גבוהה.

סבירות – התנהלות אנושית

התנהלות נבחנת ‘מובנת’ רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר.
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות, שכן יש עניין של טעמים שהם מחוץ לסבירות, או מדרג שונה של סדרי עדיפויות. להמשיך לקרוא סבירות

Share

רגש

אחיזה תודעתית, שלא לומר ‘הגדרה’

חיווי תודעתי, מתומלל, האם לשנות מצב או להישאר בו.

כך, רגש מחווה על מידת סיפוק טעמים והעדפות מקדמיות מוטמעות של סובייקט.

ככזה, חשיבותו דרמטית לחיי סובייקט.

מורכבות

על פניו נראית הגדרה פשוטה ומשטחת.
בפועל, מכילה מורכבות אינסופית: להמשיך לקרוא רגש

Share

תובנות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג’יעג’ועים.
געיות והטעיות, ג’עג’ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

הכללה

  • אחיזה תודעתית

כללה אינה דבר רע.
הכללה גרועה* – רעה.

הכללה

התייחסות לאובייקט פרטיקולרי כחולק מרכיבים רעיוניים מהותיים עם קבוצה של אובייקטים אחרים, ויחד מהווים קבוצה מובחנת.

להמשיך לקרוא הכללה

Share

הרהורים ספורטיביים

באבחנה באהבת הספורט באהדה, ההזדהות, אני נמצא ב להמשיך לקרוא הרהורים ספורטיביים

Share

נוסחת אמוניות לאומונות

מתמטיקה אינטלקטואלית, ‘גזענות’, נטולת אתניות

השוואה בכל עת, שפה וגיאוגרפיה

נוסחה

  • ארבע קבוצות,
  • 100,000 איש בכל אחת
    1. מורכבת רנדומלית מעשירון 1-3 שנות לימוד (מעשירון עליון)
    2. מורכבת רנדומלית מעשירון 1-3 רמת הכנסה שנתית
    3. מורכבת רנדומלית מעשירון 7-10 שנות לימוד (עד עשירון תחתון)
    4. מורכבת רנדומלית מעשירון 7-10 רמת הכנסה שנתית.
  • תשאול כל אחת מפרָטי הקבוצות, עדות אישית
    • מידת אמוניותם, 1-10 (10 אדיקות דתית)
    • מידת לאומנותם 1-10 (10 פטריוטיות גבוהה)
  • האם יש לצפות ש
    1. קבוצות 1 ו- 2 תהיינה דומות, במידת אמוניות ולאומנות נמוכה?
    2. קבוצות 3 ו-4 תהיינה דומות במידת אמוניות ולאומנות גבוהה?

ניסוח נוסחה אחרת

  • שתי קבוצות,
  • מליון אנשים,
    • כפול שנות לימוד
    • כפול הכנסה/ רכוש
    • חלקי מליון.
  • היכן המספר גבוה יותר?
    בין המעידים על עצמם כ-

    • לאומנים אוהבי מדינה ברמה גבוהה, או נמוכה?
    • דתיים אדוקים, לבין חסרי אמונה?
Share

טקס – ויקיפדיה

אחיזה תודעתית, שלא לומר הגדרה

טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.

טקס נבדל מפעולה אחרת, שאיננה טקס, בכך שבטקס נעשית פעולה שתכליתה הוא סימול- הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין לפעולות אלה תכלית מעשית משל עצמם. להמשיך לקרוא טקס – ויקיפדיה

Share