תגית: פיננסי

אמצעי כריית פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה – פרנסה, נובעת משילוב של שלושה ערוצים מובהקים:

1. הטייה אישית, כישרון/ מגבלה אישית לתחום מסויים,
2. יכולת רכישת מיומנות ידע וניסיון,
3. תפישת המעסיק שהעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות בתחום העיסוק,

כשעל פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי:

פעולה	מאפיין	ניתוב	סף כניסה
כישור אישי
רתימת כישרון אישי מובחן למקור הכנסה	ספורט, אמנות במקרים הנדירים, הנשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ- כסוחרים, מתווכים, בעלי מלאכה מומחים, או מוגבלים אישית להשתלב כשכירים,	אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד	מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’, להתפרנס מכישור מובחן, בנדירות. שכו, ישנה הלימה בין כישרון בנדירות לבין עיסוק בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון, והתחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהטובין מנגד הוא תלוי האטרקטיביות העסקית של יישום הכישור.
מיומנות
רכישת ידע, מיומנות וניסיון	על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה	מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת	משחר ההיסטוריה עד המאה ה-20, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים. מעטים היו בעלי המקצוע עם סף כניסה – אמנים מהנדסים, מורים, אנשי דת. המאה ה-20 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים, ובמאה ה-21 – עת התמוססות הפרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות. ההתמחות המקדמית, האקדמית, הפכה לסנן מאתר, ובכל מקרה זמנית לעידן תחלופת ה’עיסוקים’ – שכן כבר אין ריבוי ‘נגר’, ‘מסגר’ ו’נהג’ זו פרופסיה על סף ההכחדות עם אובריזציית-כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות מאידך.
אמון
ניפוק משאבי ייצור לפטרון	כאקסטנציה שומרת או מרחיבה את הטיפול בקניין הפטרון, בתחום הטייתם האישית	מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד, מוכנות העובד לזמינות מלאה, כחלק מתפוקתו	סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישור מובהק או משמעת רכישת מיומנות, העובד מהווה קומודיטי בר תחליף, מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי הריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס – זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק, כשהעיקריים הם: תגמול נמוך, מוכנות לעשות את העבודה הבלתי אטרקטיבית, ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון. פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

• מימוש כישורים אישיים,
• יישום מיומנויות נרכשות,
• הצמדות לפטרון שצורך את כישורי ומוכנות הסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

• all the above
• וכן יכולת מימוש תפילה –
  דור הבייביבומרס, היווה את שיא העקומה, בה הייתה התקדמות ברווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,
  • מעטים עם כישרון או כישורים בנדירות מרוויחים יותר מבעבר,
  • בעוד שהרוב, עם הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
    • ביחס למעטים בני אותו דור,
    • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.