הנגשת קונספטים

למחייתי

כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה משתנה על ציר זמן ושואל; הסתובבתי הרבה, ולא מספיק.

התשובה לעצמי – למחייתי, אני עוסק בפירוק קונספטים מורכבים והנגשתם לשימוש ויישום.

עושה זאת לעצמי, כהתנייה תודעתית, ואם ואז כבר 😆 מעבד אותם תכנית ושפתית כדי שיובנו ברמת יישום לתודעות-מטרה אחרות, מגוונות.

למחייתי, אני מפרק קונספטים וורבליים, כולל ביטויים מורכבים, להגדרה והסבר לצורכי הסנפה פרטית, וערכים בויקיפדיה לצריכה ציבורית.
דוגמא? הקלדה במנוע חיפוש “יושר אינטלקטואלי“. להמשיך לקרוא הנגשת קונספטים

Share

איך השרות?

אז זה הולך ככה

אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.

פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”

“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.

“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.” להמשיך לקרוא איך השרות?

Share

פטריה שחורה, וייטנמית

תסמונת הלא רלוונטיים

אחד, לא-חשוב-מאיזו-עדה, התעורר ונחרד לגלות שביצה שלו – שחורה.

התבאס, מישש, לחץ, פיצ’פץ’, קבע תור לרופא.

הדוקטור שאל לסיבת הגעתו “אשך שלי השחיר” ענה.

הדוקטור הורה להפשיל ת’מכנסיים, הביט בביצה ופסק “פטריה שחורה וייטנאמית. לעקור!”

ההוא נלחץ, רצה סקונד אופיניון, אץ לאורולוג בכיר, פשט תחתוניו ולפני שתיאר את הבעייה הספציאליסט שהציץ חרץ – “פטריה שחורה וייטנאמית. להסיר!”

בכל זאת, אשך.
נסע לוייטנאם, לסמכות העליונה לענייני פטריה שחורה וייטנמית.
המומחה הורה להפשיל ת’מכנסיים, בחן את שק האשכים.

הבחור שאל “פטריה?”
הספציאליסט הנהנן.

“שחורה?” ווידא.
“אהההם” אישר, הפרופסור.

“לחתוך?” שאלה באימה.
“אין צורך” נענה “תיפול לבד!”

 

Share

ג’נטרפיקציה תעסוקתית

ג’נטריפיקציה

עילות, כאשר אוכלוסיה ממעמד ביניים בעיר נכנסת לאיזורים של אוכלוסיות ממעמד נמוך, רוכשת את נכסי התושבים הוותיקים, שעוברים לאיזורים אחרים.

במהלך המגמה, מתפתחת נטישה וולונטארית/ מאולצת של התושבים המקומיים את שכונתם, שכן  ההשארות יקרה להם, מהאלטרנטיבה.

ג’נטריפיקציה תעסוקתית

כאשר עובד מחליף את מקום עבודתו באחר – שכירות תעסוקתית בעצמאות, כדוגמא – כשיקר לו להמשיך בעיסוקו, ביחס לאובדן אלטרנטיבה תעסוקתית מוצעת.

דוגמאות

להמשיך לקרוא ג’נטרפיקציה תעסוקתית

Share

מלאכה וכבוד

מי אמר ש’אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה’?

הכניסו אותו, בבקשה,
אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם.

אראה לו, על הדרך,
גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.

Share

דיקמן, במה אתה עובד?

במה האפיפיור ואני דומים?

שנינו אוהבים את הבוסים שלנו באותה מידה; הם מתערבים לנו באותה מידה, שנינו  מייחלים שלא ייגמר, מודים להם יום יום.

העבודה

להסתובב בין חברות מובינג ולהסביר להם את הקונספט שבו לקוח יכול להזמין ג’וב באופן עצמאי. באופנוע. בארה”ב. לבד. להמשיך לקרוא דיקמן, במה אתה עובד?

Share

תווית הכסף

מניפולציות כלכליות

אני הייתי על תקן צופה כשאמי דִגְמנה את התפישה ש

  • לכל סכום כסף ייעוד,
  • לכל טובין מקור מימוני,
  • ולקשר ביניהם.

כך,  לכסף יש תווית.

בהמשך, נחשפתי להלחמות הוצאה–נרטיב, ומימונם נראטיב–הוצאה. להמשיך לקרוא תווית הכסף

Share

מטה לחם

פונקציונליות תעסוקתית.

ערוצי פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה* – פרנסה, נובעת משלושה ערוצים מובהקים:

  1. נטייה אישית, כישרון מובהק/ מגבלה אישית לתחום מסוים, בו יש ביקוש כלכלי למיצוי כישרון,
  2. מיומנות ידע וניסיון נרכש בתחום התמחות – דיסציפלינה עם סף כניסה גבוה יחסית,
  3. תפישת המעסיק שעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות אישית בתחום העיסוק.

על פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי, ועם זאת לא היחיד – אצל רוב האנשים נכללים בתמהיל גם שני האלמנטים האחרים, הפחות דומיננטיים.

 

מאפיין תעסוקתי
פעולה מאפיין ניתוב סף כניסה

 

כישור אישי
אין מי שאין לו כל כישרון
רתימת כישרון אישי, מובחן, בעל ערך כלכלי, למקור הכנסה ‘כישור’ מאפיין, מולד, שיש לפתחו ולטפחו.
לא ניתן להקנותו למי שנעדר אותו.ספורט, אמנות, במקרים נדירים, נשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ – כמסחר, תיווך, בעלי מלאכה מומחים,
אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד פרנסה מכישור מובחן בנדירות, מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’.
שכן, ישנה הלימה בין כישרון נדיר לבין עיסוק, בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון. התחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהתגמול תְלוי אטרקטיביות עסקית של יישום הכישור.
יש מצבים שכישרון מובהק לא פותח, שמיומנות לא מנוצלת, שלפרט מגבלות פנימיות אישיות מעכבות מימוש פוטנציאל, היות פרט נתון להשפעות תנאים סביבתיים או ביורוקרטיים מונעים, מגבילים, למצות ערך ותועלת אפשרית.
מיומנות
אין עיסוק שאין בו כל מיומנות או נטול סף כניסה
רכישת ידע, מיומנות וניסיון על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה, רופא, טייס, מהנדס, תכנת מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת משחר ההיסטוריה עד תחילת המאה ה-19, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים, המשיכו את עיסוק משפחתם. מעטים היו בעלי המקצוע מצריך כשרון או מיומנות כְּסָף כניסה – אמנים, מהנדסים, אנשי הוראה, אנשי דת, אמנים, אומנים.

המהפיכה התעשייתית, בתחילת המאה ה-19 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים – עם השימוש במכונות החלה להתפתח טכנולוגיה יישומית שדרשה מיומנות מקצועית לתפעול ולתחזוקה, על ידי שכבות הולכות ומתרחבות בשוק התעסוקתי.

המאה ה-20 ייצרה מגוון רב של מקצועות מובחנים, כשסף הכניסה הוגבה, ומשך ההתמחות התארך ככל שהטכנולוגיה הייתה מתוחכמת יותר.

במאה ה-21, עת התמוססות ההתמחויות המקצועיות – פרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות.

ההתמחות מקדמית, אקדמית, הפכה לסַנָן מאתר, ובכל מקרה זמני, לעידן תחלופת ‘עיסוקים’. ישנה התמעטות בהתמחויות עבר כ’נגרות’, ‘מסגרות’. מקצוע ‘נהג’ עם סף כניסה היא פרופסיה על סף הכחדות עם הליך אוּבּרִיזצייה כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות, מאידך. כך ישנה התכנסות פרגמנטית של דיסציפלינות, וביזור דה-פרגמנטי של תתי התמחויות.

התמחות מעוררת התפעלות של אדם המתפקד כמכונה, עדיין מתגמלת ברמת המקצועות הנמוכה. וזאת בשל:

  • התמחות יוצאת דופן אינה סף כניסה,
  • המתמחה עשה זאת על דעת עצמו – איש לא תבע ממנו להתמחות כך – לכן לא יתוגמל,
  • ההתמחות לא ניתנת לייצוא לתחום אחר,
  • ניתנת לשיחלוף על ידי עובדים פחות מיומנים זולים.

 

אמון
ניתוב כברירת מחדל, לא מודע, מזמן תלות מובהקת באחר, בנוסף לנסיבות
ניפוק משאבי ייצור לפטרון כאקסטנציה שומרת או מרחיבה טיפול בקניין הפיזי או הרעיוני של המעסיק, ‘בעל-הבית’, בדומיין שלו מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד. מוכנות עובד לזמינות אקססיבית, כחלק מתפוקתו משרות אמון נבדלות, מעטות מרבות, בספי הכניסה שמציבות ובמיומנות שמציבות בפני מי שממלא אותן.

על פי רוב, סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישורים מובהקים או משמעת רכישת ותחזוק מיומנות.
עובד מהווה קומודיטי בר תחליף. מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי ריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס/ החברה המעסיקה. העדפה ל’זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים בלתי מדידים, שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק – שאינם ממין העניין, כשהעיקריים הם:

  • מוכנות לנפק עבודה בלתי אטרקטיבית,
  • לעיתים, ברמות הגבוהות, תחזוקה רגשית,
  • ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון,
  • עבור תגמול יחסי נמוך, שעולה ככל שסף הקבלה למשרת האמון גבוהה יותר, או שתלותו הרגשית הפטרון גבוהה יותר.
  • ככל שמשרת אמון משיקה לתחומי נטיית הכשרון של העובד או שמיישמת התמחות או סף כניסה גבוה, ערך העובד עולה.

פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

ישנם מצבים רווחים – משרות בשירות ציבורי כדוגמא, בהם המוסד – הצבא, משטרה, מדינה משמשים כפטרון. סף הכניסה נמוך יחסית, בניתוב לתת-ערוצי הדיסציפלינה בתוכו נבחנים בצד הביצועים נאמנות לארגון או לפרסונה המייצגת אותו, במהלכו נבחנים בחינת אופי, התאמתו ל’רוח’ הארגונית, נאמנות. על ציר הזמן נרכש ניסיון ייחודי למשרה. בשל הרצון הטבעי לספוח ערך, יהיה מי שייחס למשרה או למאייש אותה כישור בנדירות או מיומנות עם סף כניסה גבוה, שכן, סף הכניסה היה נמוך, מרכיב הנאמנות בהליך ההתקדמות קריטי בחשיבותו.

הבחנה בין הגישות

ניתן לבחון פוזיציה, ופרסונה.

בבחינת מקרה פרטיקולרי, יש לבחון לפי אלימינציה ואלטרנטיבה.

  • האם מקור הכנסה מצריך כישרון סף, בלתי ניתן לרכישה?
  • האם משרה מצריכה בעל כישרון מובחן?
  • האם ניתן לעשות שימוש במשרה במגוון מקומות משלמים?
  • האם מרכיב משמעותי בבחירת הפרסונה הוא חיבתו האישית של המעסיק?
  • האם יש קושי במציאת עובדים עם כישורים או מיומנויות בעת שיחלוף נושא המשרה?
  • האם תחליף נושא המשרה נבחן בעיקר בנטיותיו האישיות?
  • האם בהתנהלות עמיתים לפוזיציה מופגנת פרקטיקה של הבעת נאמנות למוסד כְּסף כניסה, כרוטינה, כזרז התקדמות
עצמאות תעסוקתית
מצב חורג לניתוח
מגוון התמחויות רחב ריכוז משאבים מנטליים לאפיק הפרנסה מימוש שאיפה לעצמאות תעסוקתית, או, מכורח הכרח השרדותי תְלוי דיסציפלינת העיסוק.
שלושה מקרים עיקריים מובילים לעצמאות:

  • מבנה אישיותי שמתווה נתיב של הקטנת תלות בגורמי פרנסה סביבתיים,
  • אופטימיות שכישורי מימוש הפוטנציאל הכישורים או המיומנות במצב השוק המסויים יתגמל טוב יותר מאלטרנטיבה,
  • כורח, מוגבלות התנהלותית אישית, שאינו מאפשר לפרט לההשתלב ולהתפרנס כשכיר.

 

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

  • הממש רחוק, עיסוק היה כורח משפחתי חמולתי השרדותי. בחירת בן לרועה צאן, או כורה פחם, היה בעיקר להמשיך את קריירת אבותיו, או להתגייס לצבא, עוד סוגה של התכנסות לפטרון.
  • בהיות פרט ניחן בבעלות על כישרון מובהק, עם אפשרות התמרתו לטובין כלכלי, ויכולת גיוס משאבים לפיתוחו, נתבו את בעליהם לעיסוק בדת, או במימוש הכישורים האישיים, ובכך נמנע המשך העיסוק של האבות.
  • סביב המהפיכה התעשייתית, בה נבראו מקצועות, מיומנויות, נוצרו פלטפורמות חדשות לאפיקי יוזמה וכישורים, התפתחה מגמה של יישום מיומנויות נרכשות,
  • בצד הִצָמדות לפטרון צורך כישורי פרטים, מוכנות לסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

  • all the above
  • וכן יכולת מימוש תפילה –
    דור הבייביבומרס, להבנתי, בנקודת זמן זו, היווה את שיא עקומת ההתפתחות האנושית בחברות מערביות, במובהק במובן, של התקדמות מצרפית, רחבה, רווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,

    • מגמת הצרת התפלגות הרווחה, עם אמפליטודה מועצמת של מעטים עם כישרון מועצם או כישורים בנדירות, המרוויחים הרבה יותר מסביבתם, בהשוואה לפערים קטנים יותר בעבר,
    • בעוד שהרוב, בעקבות הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
      • ביחס למעטים בני אותו דור,
      • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.

אני משער, ש-בעתיד רחוק, בעקבות תהליכי ‘זרימת מים למקום הנמוך’, עם הליך התקדמות הרציונליזציה שאינו ליניארי ולא רציף, יניבו הקצאות משאבים, הסטת טובין ממניעים שאינם מוסריים–שרירותיים–ציוויים, אלא, מתפישה עניינית מקדמת פרוגרסיבית, לרווחת המונים עניים בהליכי העצמת עוני, כפי שקורה כעת ובעבר הרחוק במדינות רווחה.

בהווה

הייתי שמח לבדוק, 10,000 שכירים ו- 10,000 עצמאיים, מה היו מעדיפים להיות, עצמאיים או שכירים.

בבדיקה המשנית הייתי בודק, הן על פי עדות והן עלי ידי משקיף חיצוני,

  • אצל שכירים, מה חלקם של ‘כישור’, ‘מיומנות’ ו’אמון’, ומה חלקם בתמהיל,
  • ואצל העצמאיים מה חלקו של ‘אישיות’, ‘אופטימיות’, ‘כורח’ ביניהם.

כן הייתי בודק אצל כולם, מי היה מעדיף להישאר עם מטה הלחם שלו, ומי היה מעדיף לעבור משכירות לעצמאות ולהיפך, ובאיזה חתכים.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – ניהול אישי

מוקדש* למנהל** מוערך בתודה***

פגוש פוגייש פגשתי, מנהל,
איש מוכשר ומוערך,
עם ניתוק רגשי קל ודסציפלינת עצמית – על,
ללא הפרעת קשב, אלא עם מיקוד אי-קשב,
אישית, רק על עצמו לדבר ידע.

כשהיה נבוך אמר “אין לי דבר חכם לומר“,
ניתן היה להסיק שאין לו בארסנל האסוציאציות משהו אישי להוסיף.

 


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.

** איש ברוך כישורים וכשרונות מוכרים ומוכחים, מציב יעדים ומשיגם.

*** לקח עלי סיכון מאד לא טריוויאלי, שכן ייבא מישהו מחוץ לסקופ סבירות המועמדים, בריבוי ממדים.

Share

תובנת היום

לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.

לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל’ה, ר’ – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ’מתנת מוות’ – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ’ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום

Share

מורשת כלכלית

למה יצאתי פראייר?

הצעות עסקיות

אמי

אבי

יאירי נעשה עסק,
מהיום תסדר את המיטה. אני קונה לך אוטו.

 

Share

פך אפריקאי

אומרים על אפריקה, שמרפי עובד בה שעות נוספות.

אני אומר ש-

לא כל מה שיכול להשתבש ישתבש. גם מה שלא יכול.

המעסיקים שלי מבקשים להחזיק את דרכוני ותעודת החיסונים.
האמתלה? מטפלים ב…, להמשיך לקרוא פך אפריקאי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית

מוקדש* לחברה באפריקה**, בתודה***

פגשתי מנהל שאמר, העביר, חזר על כך, ש-

אם לא יוכן תקציב מדוייק לצרכי פרוייקטים עתידיים,
לא תהיינה השלמות בהמשך, ולא יהיו תיקונים.

טוב.
מבין שרוצים ליצור תקציב, מדוייק ככל הניתן.

אידיאל תפישה ניהולית.
הקרנה של אישיות פרטית על אידיאל תפישה ניהולית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית

Share

אימפריאליזם וולונטארי

קולוניאליזם* 2017: שיעשה את שלו בשלהם

עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.

קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
פולש רוצה לפלוש,
נפלש – מי שפלשו אליו – אם רצה זאת, הוא המזמן, כלומר, לא פלישה. להמשיך לקרוא אימפריאליזם וולונטארי

Share

תרומת נתניהו לכלכלה

השקטת אוכלוסיות נפיצות

נתניהו מסייע לייצוב המשק [גם] על ידי תחזוק אוכלוסיות בלתי מסופקות עם פוטנציאל נפיץ – שכבות חלשות ומתנחלים – שקטות, באמצעות רטוריקה קונסרבטיבית אגרסיבית, ובשימוש בפוליטיקת זהויות. ייחודי, יעיל, זול.

Share

הערכתי עובד

שני ממדים והחשוב, לי

בהערכת עובד, ישנם שני פרמטרים:

  • תפוקתו,
  • עלותו.

באקסל ניתן לתעד את עלותו, ובחלק מהמקרים אף את תפוקתו.
בחלק מהמקרים בלבד, שכן, הערכת תפוקה היא מורכבת, קשה מאד למדוד את תפקיד כמה שחקני כדורגל כשאינם מבקיעים או אפילו מבשלים את השער. להמשיך לקרוא הערכתי עובד

Share

מערכת תגמול

תגמול, שכר

מערכת תגמול, שכר,
אמורה לשקף
את הערכת המשלם
לתפוקה מצופה
מספק/ עובד
ביחס לאלטרנטיבה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – חור בכיס

פגשתי כאלה עם חור בכיסם,
הרגשי והכלכלי,
וכאלה-
ללא כיסים.

Share

מינורי במודעות עצמית

פוגייש את יעקב, מ’יעקב נכסים’.
הוא המתווך החזק בטריטוריה, ברור ומופגן. גם על ידי מתחריו.
שמתי לב שהאודי Q7 הוחלפה בב.מ.וו. 2 דלתות היפר-ספורטיבית עוצמתית ביותר.

“תתחדש על הב.מ.וו.” אני מבריך אותו.

“אה” הוא מפרט “מכרתי את האודי. היו לי בו זמנית את שתי המכוניות.
לא אוהב את הב.מ.וו. מוכר גם אותה. הזמנתי אודי חדשה. מצאתי מישהו שיקנה את הב.מ.וו. ערבי. הם אוהבים” ומעוות את שפתיו ואת האינטונציה באומרו “ב.מ.וו.”

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סוחרי מחוות

מוקדש* בביקורת חיבתית**

מי שמתייחס למחווה רגשית
כאל קומודיטי ריאלי.

יניקת קומודיטי ריאלי
הרעפת מחוות רגשיות.

מי שמותנה לנפק מחוות,
כתחליף לקומודיטי ריאלי.
ביגה ותרנצולת – גם יותר זול.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סוחרי מחוות

Share

משרת אמון

הארות על אסטרטגיה התנהלותית

משרת אמון

משרה בה נשכר עובד לעבודה כלשהי כשכישוריו העיקרים הם:

  • היכרותו עם ה’פטרון*‘,
  • רחישת האמון/ חיבת הפטרון אליו,
  • ציפיית הפטרון שהעובד יהווה ‘שלוחה‘ שלו מול הדיסציפלינה/ תחום העיסוק/ העבודה,
  • לא בשל הערך המוסף התכני מקצועי שהוא מביא בתחום העיסוק,
  • לא באמצעות הליכי סינון מסורתיים.

להמשיך לקרוא משרת אמון

Share

מעשה בשלושה עובדים

תצורות השתכרות

ניתן לספוח תשומות כלכליות (-להתפרנס)-

  • להרוויח, לקבל גמול על עבודה,
  • להתמיר אנרגיה אישית בתקבול כלכלי,

באחד מארכיטיפים תעסוקתיים:

  1. יזם,
  2. מיומן,
  3. זמני. להמשיך לקרוא מעשה בשלושה עובדים
Share

אירוע: השפעה סיכוי

השפעה על פרסונה מול סיכויי התכנות

ב- מייחלים ל-,
חרדים מ-
מאורע,
האם אנחנו מתייחסים

לעוצמת השפעתו,

או,

לסיכויי התכנותו?

 


אינטרינזית, אי-רציונליות, חרדה/ אופטימיות יתר,
אקסטרינזית, רציונליות, יציבות רגשית.

Share

(עוד) שלוש גישות ניהוליות

ריצוי רגשי,
תועלתנות מיידית,
תואם התניות ארוכות טוח

בקשת בעל סמכות מְאַחֶר

גישה

רגשית

עשה את שביקשתי, שכן:

‘אני אכעס אם לא,
אתה תכעס אם לא,
אני אשמח אם כן,
אתה תשמח אם כן, מיידית ובהמשך. להמשיך לקרוא (עוד) שלוש גישות ניהוליות

Share

תנועת ההתמחות

התמחות מהסוף להתחלה

אבולוציה

ההתפתחות הטכנולוגית נעה בנתיב- להמשיך לקרוא תנועת ההתמחות

Share

איזור נוחות וסף כניסה

חבר מוטרד מהתנהלות דור ה-Y. בהיבט התעסוקתי.

לא, הוא לא בתפקיד המשיק לאחריות כלכלית תעסוקתית כלשהי-
יש לו שלושה ילדים בגילאי הדור.

האיש המתוק אמר, המליץ- להמשיך לקרוא איזור נוחות וסף כניסה

Share

מחשבה רציונלית

מאפייני מחשבה רציונלית, לעומת…

 

להמשיך לקרוא מחשבה רציונלית

Share

התבגרות הלוואות

אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –

“ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים.”

אבי הוסיף:

“שְקול  לתת מתנה, לא להלוות.”

פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?

Share

שרמוטה פיננסית

שרמוטה פיננסיתפונקציות תעסוקתיות,
שתכליתן לגרום למשקיע
להקצות משאבים לערוצים שלא התכוון,
או,
להקצות יותר ממה שהקציב לערוץ שכן התכוון,
וזאת בעקבות גירוי מיני. להמשיך לקרוא שרמוטה פיננסית

Share

הורדת יוקר מחייה

יוקר מחייה, ברמת מדינה, יורד בשל משבר/ אסון/ תקלה,
כתוצר לוואי של פעולה שיצאה משליטה- מלחמה, אסון טבע, משבר כלכלי וכאלה.

פעולות ממשלתיות, גורפות, לא-אורגניות, מתערבות רגולטוריות, ‘אפליות מתקנות’,
מסיטות משאבים ממגזר אחד לאחר,
לא פותרות את הבעיות בשמן נוצרו,
יוצרות אחרות חמורות מהן,
ובחיכוך שנוצר [אנטרופיה– בזבוז שנוצר מחום] יש מי שיודע לאסוף, לגזול, את המשאבים הטבעיים, הזולגים מהתהליך.

נשמע שמרני.

אכן, השאלה האם בלתי נכון.

 

Share

מינורי בקבצנות ערכית

בקפה עוברת כמה פעמים ביום קבצנית. עם שביס, שמלה ארוכה ובלי שיניים קדמיות.

היא גועה בצחוק רם סופחת את תשומת לב היושבים ולחלקם היא נוגעת בלינק שבין תחושת אי-הנוחות והארנק.

דמות מוכרת, רוטינית.

היום, שבת, היא עוברת.
אחת היושבות שואלת לשלומה של הקבצנית,
וזו עונה לה שהכל בסדר.
ישבנית הקפה קוראת לה, לבוא לרגע, רוצה לתת לה.

“תודה מותק” הקבצנית עונה לה “אני שומרת שבת.”

Share

מינורי בתחזוק המוטוריגשי

ידידי הנערץ פותייח ב’יש לי רק שאלה, רוצה לשמוע מה דעתך’.

היה מי שאמר, שמי שמבקש עצה בעצם רוצה כסף, לא זה המקרה. התשומה הנצרכת היא אישור רגשי.

Talk to me, אומייר לו.
שומייע על השכן שלו, בעליו של דוקאטי מונסטר 796, של מבינים, שאמר לידידי, שבעל הסוכנות אמר לו ש-

‘אתה גדול על האופנוע.
מיצית אותו,
אופן רכיבתך מצדיק מעבר ל- Multistrada 1200.’ להמשיך לקרוא מינורי בתחזוק המוטוריגשי

Share

מה חדש?

האחים גרקכיםפיסות מידע על מאורעות דומים בשתי אימפריות בהפרשי זמן של [2014 פחות מינוס 133 שנים] 2247 שנה.

נמנע מלרתום את התכנים לאישוש עמדה מקדמית, מני רבות אפשריות והפוכות,
כן רותם אותם לקשר תכני;

להמשיך לקרוא מה חדש?

Share

גוגלציה כלכלית

דיקמן ריקשה היפוך מגמה כלכליתuber עושה סוציאליזציה של התנועה-
כל באלעגולע השתדרג לנהג מונית, מסיע נוסעים בשכר.

airbnb מנגישה את האירוח-
כל מאורן- בעל מאורה, נהייה מלונאי.

גוגל אולי לא הייתה הראשונה, ועם זאת היא הפנים הנתפשות של המגמה: מה שעשתה למידע.

  • הוזילה את השימוש,
  • על ידי העצמת הנגישות למכלול הידע האנושי נצבר,
  • הקטנת הרווח מספקיו,
  • ופוטנציאל רווח עצום מהמכפלות לספק הגובה על שימוש התשתיות המאפשרות.

להמשיך לקרוא גוגלציה כלכלית

Share

מינורי בין אפס לאחד

פגשתי בקפה את ירון, שעבד איתי.
טעיתי, הכרתי לו את המקום.
בעירנותו, ברגישותו לטרנדים, זיהה את שזיהה, מאז עורך שם פגישות עסקים, בשבתות מביא את אשתו וילדיו לקפה וקריאה של בוקר.

כשהשתחרר מהצבא הצטרף לחברה כלכלית.
די בהתחלה התנבא שיהיה סמנכ”ל השיווק של החברה.
פיקח. מאד.
להמשיך לקרוא מינורי בין אפס לאחד

Share

מינורי באנושיות תאגידית ++

בעשורים האחרונים, עם קידום האינדיבידואל הפרסונלי לקדמת השיח, ההווייה והעניין, גם חברות מסחריות הטמיעו את הגישה, באמצעות נציגיהן.
לפחות מולי :).

במגע עם חברת סוכנים שמהווה ממשק לחברת פיננסים, יצרתי קשר על סוגיית דמי ניהול הגבוהים ביותר האפשריים הנגבים מחשבוני, פי שלושה מהתעריף הידוע הנגבה הנמוך ביותר. להמשיך לקרוא מינורי באנושיות תאגידית ++

Share