הערכותיי המעכירות

חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות

  • הן שלי,
    תוצר של חושי ויכולתי לעבד ולהגדיר מאורעות
    ומתייחסות, בדרך כלל, לאוניברסאלי.
  • נחרצות
    לפחות נתפשות,
    לבטח נתפשות שבוטח בהן יותר ממה שאני בוטח בנכונותן.

לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.

אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.

Share

אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית

אני

אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.

אח-אנא-רחם

ובגרסה המלאה:

אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית חף מרומנטיקה.

Share

מינורי במודעות עצמית

"אני מאוד מודע לעצמי" היא הצהרה ששמעתי. רבות.

בדרך כלל, זהו משפט חיזוק תקפות א-פריורית של מי שתיכף ישחרר עדות עצמית.

האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת?

האם ישנה הסכמה בין מי שמעיד על מודעותו העצמית המפותחת לתפישת השומע על מידת המודעות של המעיד?

האם מי שחושף/ת את מה שמייחס לו כשלון, שמייסר עצמו, שמפחית בערכו, מבטא מודעות עצמית?

האם מודעות עצמית היא פיצ'פוץ' במצבים רגשיים לא נעימים, שעצם הנבירה בהם, מפיקה ההנאה?

מרץ 2007

Share

מינורי בקצה, באבסורד

מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים הנכונות, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא הבעלים של כל חידושי הטכנולוגיה. לא סתם רוכש, חמוש באידיאולוגיה אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשתצא הגרסה עם הפשרות, עיגולי הפינות, במותג הנחות מעט– אחרי הקנאק של הורדת המחיר, אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.

מצויד בתובנות מוצקות על האסטרטגיה הגלובלית. החלומות בהתאם. היישום פחות. כלומר, הרצון לא מסונכרן עם העשייה. מכך יוצא – עם התוצאה.

בשיחות, ייקח כל סיטואציה, ימתח אותה לקצה, לאבסורד, יעצב את עמדתו, ואז: "אם כך – לא ישים או לא נכון".

האם זהו המתכון לאי העשייה, או, לצידוק הכשל?

 יולי 2006

 

Share

לאומיות, לאן

ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא "פטריוט אך לא לאומן" והסביר-

  • פטריוט הוא מי שאוהב את ארצו
  • לאומן הוא מי ששונא את האחרים. 

בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי

  • עצמאות אינטלקטואלית לחתירה המתנערת מגילויי זהות פטריוטית באשר היא,
  • משמעות פרקטית לקוזה נוסטרה אד-הוקי למכלולי חיים,
  • ולתרבות- ערכי הנאה, מקדמי חיים שיתופיים.

עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.

Share