מוטוריקה, עצמאות

מוטוריקה, בוסר

היה הייתה עגלה וזו ההתחלה

VOLVO 244, 1976, השכלה

בן 17 וקצת, סתיו 1977, י"ב, תיכון חדש אחרי שהעיפו אותי מקוגל, הימים מעט לפני ביקור סאדאת, בן 17 ורבע, למדתי אצל עזרא נהיגה.
נחשב מורה דגול ויקר שבשל היותו נכה צה"ל נהג על מכונית יוקרה- וולוו עם מספר לבן, רכב שרים ועולים שרכשו ללא מסים.
עשרה שיעורים, כולל שעתיים נסיעה כייפית לירושלים, וטסט. להמשיך לקרוא מוטוריקה, עצמאות

Share

מוטוריקה, בוסר

לערכי הרכיבה הדו-גלגלית

ינקות

 

RENAULT 4 CV, קאטרשבו, פולקע

4cvהיה היתה המכונית הראשונה שנטמעה בתודעתי המתהווית.
נדמה לי שהיתה בז' דלוח כזה. ואולי לא זוכר אלא מתווך הטמעת זיכרון אחרים. לא חושב שיש את מי לשאול.
לא זוכר מה קדם לה, אולי איזה אוסטין. להמשיך לקרוא מוטוריקה, בוסר

Share

ברכת האופנוען

נהג חבוב,
מהר ובזהירות.

תאונות אופנוע, כתאונות טיסה,
קורות, ברובן, בצמתים, במהירויות נמוכות,
כשהכוחות הפיזיקליים משפיעים נגטיבית כשמתעלמים מהם.

Share

קלישאות על עוריות

מדהימה מובהקות התופעה,
שבמדינות שבמובהק מעורבות גזעית,
ככל שהעור לגווניו כהה יותר
ממעטים לאייש מקומות עתירי תגמול והשכלה,
ומרבים בעבודות כפיים ובמצוקה.

Share

מוזה בנגקוק (אית)

תאילנד, שלי

היה לי שכיין, סופר פורה ובלתי מוקר ומוכר באותה מידה.
היה נוסע לטוסקנה. לכתוב.
הרגיש שם הכי טוב.

לי הכי נוח בבתי קפה,
הכי בעולם באלקלעי,
והכי נוח בעולם בקאו סאן רוד, בנגקוק, תאילנד. להמשיך לקרוא מוזה בנגקוק (אית)

Share

!Bon Voyage

דיקמן מוצ'ילהסע,

  • תיהנה בכל הכוח,
  • נסה הכל,
  • (כנראה ש)לא תחזור לשם שוב, תעדיף לחוות מקום שלא היית. וגם אם כן, מָצֶה כאילו לא,
  • הצטער על דברים שלא עשית, לא על מה שכן,
  • היה גם לבד, החוויות אז חזקות יותר,
  • החוויות, הסיפורים (שלי לפחות) הם מול אנשים, מצבים אנושיים.
    לא מול נופים, תופעות טבע, מונומנטים היסטוריים או מימוש תוכניות שנעשו בחדר מחשב. אלה √יים,
  • כך, תקלה שלא עלתה בבריאות נפשית, פיסית או יותר מ-1,000, לא חשוב המטבע, זו חווייה.
  • רוץ אחרי חוויות שתנפקנה חוויות או תובנות בלתי נשכחות, לא אחרי $200 שאותם כן (תשכח).
  • מָתֵן שתייה, המנע מכל תצורת סם, הן ברמה האישית והן לידך, המקומיים חסרי הומור, וגם לך אין מספיק כדי שתיהנה מסיבוב שיעשו לך על התחת.

כשאתה שם, תביא לי, בעצם לך, שני דברים:

  1. חווייה משמעותית שחווית,
  2. תובנה משמעותית לחיים שניסחת.
  3. אם בא לך, שלח לי אוירון דיקמן (חפש בגוגל), שאוסיף למנחת הגלריה.
Share

סיוע עסקי

בפעם הקודמת שהייתי בבנגקוק תאילנד, 2009, ישבתי בקפה, שכחתי ממנו.

הפעם הגעתי שוב. Lazy Chair: קיטון בפאתי שוק לא חשוב. רוחב, פחות משלושה מטרים. עומק- אין שישה. המרחב כולל קאונטר הכנת קפה, מעבר, קאונטר ישיבה על כסאות בר, שירותים, ומדרגות תלולות למרחב הזהה בגודלו מעל.

הוא ואשתו, אולי חברתו, זוג תאילנדים, אולי לא, חנאנות ממשקפות מהז'אנר שמצפה לראות בפקולטה לחשבונאות או למשפטים, לא בהנהלת קיטון קפה בשוק, מזהים אותי, מקדמים אותי בברכה, ומראים לי שלט באנגלית, שהמקום מאפשר לצ'רג'ר אלקטרוניק דוויסס.

בפעם הקודמת שהייתי, שקעי החשמל היו נעולים, והיו גובים על הטענה, לא-זוכר-כמה.

לראשונה, שישבתי שם, כשיצאתי, תרגלתי את יכולת הפנייה, וייעצתי לו, שיעלה במעט את מחיר הקפה ויציע הטענה חינם.

ומאז, ועד עצם היום הזה "עסקיו פורחים".

Win win. הוא, הלקוחות ואני שמייחים.

Share

פולין 2012

בפולין טרם הייתי. לא עשה לי את זה. לא שואה, לא סקרנות. גלות. מיתוס האופי הפולני, תרבות הכאילו, המתחסדת, המתהדרת, המתיימרת, הנפוחה, הלא באמת, תת-האג'נדה הלטנטית מתחת לזו הגלויה, מלחמת המעמדות כשביצוריה המחוות ותחמושתה הן המניירות, הייתה אטרקטיבית פחות מיעדים אלטרנטיביים.

משלב מסוים, כולם היו. מה, לא אראה שואה? ואומרים שגדנסק, לובלין וקרקוב יפהפיות. נקרתה ההזדמנות: צ'ולענט של התכנות עסקית- טורבינות רוח, שואה, פאן וברלין. כמה רע יכול להיות לסגור ת'פינה על נקודות צבורות מאל על?

מנסה לעניין אי אלה. אי לא מגיעה ואלה לא מצטרפים. יכול להיות שמדיף רייח רע מהפה? להמשיך לקרוא פולין 2012

Share

Berlin שלי

העדפותיי בברלין

עבורי, העיר החשובה והמעניינת היום, זו שאני הכי שמייח לחזור אליה;
לגרמנים אין הומור. ניכר במגע עם הסטרוקטורה והפרטים.
עם זאת, תמהיל ההיסטוריה, המבנה האורבני, זוּׁלֶת המחייה, היותה אבן שואבת לכוחות מגוונים עושים אותה, כה
תוססת, רוטטת, מבעבעת, לחה, קוסמופוליטית, ליברלית, מחירים שפויים – כוחות יצריים, יצרניים, צעירים שוצפים פנימה, ומורגשים במורכבות אורבנית פרקטלית, בריבוי רבדים.

ב Lonely Planet נכתב שהיא כעת מה שניו יורק היתה בשמונימים.

להמשיך לקרוא Berlin שלי

Share

פיצ'פוץ' חוויות קודמות

מעדיף את הבאות

אני מעדיף ריגוש החוויה הבאה
על
פיצ'פוץ' קודמת.

באישיותי השטוחה, רדודה ופחוסה,
אני מעדיף לייצר חוויחוויות חדשות
על פיצ'פוץ' קודמות.

Share

תובנות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג'יעג'ועים.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

על הסוס, קובה 2009

יום רביעי, 5/8

סנטיאגו דה קובה – לאס טונאס, שמיטה מהגריד

זה היום שבשל כמותו מטייל; התנועה, החווייה, ההחלקה על, מ-הגריד, מאבק ההשתלטות על הסיטואציה והחזרה, תוך איבוד מינימום משאבים וספיחת מקסימום חוויות, תובנות. קטעים הוא הערך הנרדף. העניין הוא, שלתכנן אירוע כזה מראש, זה כמו לזייף שירה במכוון, אוקסימורון. כלומר, תמיד אפשר לנסוע בכביש נטוש עם פחות דלק מהמספיק להגיע לסופו, אך זה, איך אומר, סוג של טיפשות. את הטיפשות שלי אני רוצה כבדה, לחה, רוטטת, בוהקת, ששמח לחשוף אותה, לא איזה דרדאלע מוצנעת בחסדי ההסתרה. להמשיך לקרוא על הסוס, קובה 2009

Share

איך קבלת את העבודה?

כשספרתי שהייתי במקום מהמופרכים ביותר- מלאווי,
במשרה מההזויות ביותר- מנכ"ל הלוטו המקומי,
נשאלתי 'איך קבלת את זה'.
כאילו שזה מעניין או משנה.
מכיוון שמעביר את התשובה במנגנון הכרעת 3, 30, 300 מלים, עונה או ב-

  1. "ביורוקרטית אדמיניסטרטיבית, ממש לא מעניין איך." או-
  2. כשהבנתי שאני לא רלוונטי לשוק- רוצה הרבה יותר מדיי עבור המעט מאד ערך שיש, רוצה ויכול לתת,
    שאלתי עצמי במה אני טוב:

    • לצערי, ברור לי שבמעט מאד דברים.
    • אבל יש דבר אחד, שאני הכי טוב בעולם. באמת- מספר אחת. אלוף העולם.
      אני הכי טוב שיש ב-לדעת מה עושה לי טוב ונעים. בזה- אין טוב ממני.
    • מאידך, מה טוב לאחרים אני הרבה פחות.

    לכן, במעט הזמן שנותר, כל זמן שהזרועות הרפויות האלה יכולות לסחוט, הראש הרופס הזה יכול לרצות, רוצה לסחוט את מה שאני באמת הכי טוב בו.

כך קבלתי את המשרה.

Share

מיילים, מלים ומלמולים

סדנאת תקשורת רב-תרבותית

צ'ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ'י, מלאווי, 300,000 תושבים, במפה שמסומנת כעיר אין באמת פסיליטיס, אליה הגענו מבלאנטאייר- כ-200 קילומטר, לביקור צהריים בסניף הלוטרי המקומי הבלתי מתפקד.

דוריס- המלצרית המקומית, מגישה לנו. להמשיך לקרוא מיילים, מלים ומלמולים

Share

הסינים

  1. הסינים משתלטים על העולם
    • אימפריאליזם צהוב.
    • קלישאה?
    • האומה מחוץ לאפריקה שנוכחותה הכי בולטת ביבשת.
    • הסינים הם המשקיעים הגדולים ביותר באפריקה.
    • בשונה מהאמריקאים עם האימפריאליזם הנאור, הבריטים, הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים הבלגים וההולנדים לפניהם, הסינים מסתפקים בגריפת כסף ומשאבים והוצאתם לרשותם.
    • בפרקטו-קונקרטיותם לא מבזבזים משאבים בייבוא והנחלת תרבות. מסתפקים בממון וההתנשאות.
  2. האפריקאים קוראים לבני הגזע הצהוב בננה.
    בין המנחשים נכונה למה, יוגרל.
  3. ההונג קונגים שונים מהסינים. במראה בשפה. השתכנזו.
  4. ההורים חששו מהחזרה לסין. כעת מרוצים.
  5. פגשתי טייקון סיני, שותף של הישראלים. רק עובד. מתנחם בצריכת מותגי על. גאון. בן 57 נראה בן 37. עובד על אחרון הפרטים בניהול שטוח לחלוטין. אפס יכולת הקשבה. מיישם את תרגום המקל והגזר שלנו ל- פה מלא חרא עם פה מלא סוכר.
  6. בכלל, יש להם הרבה דימויי חיות: לפני שאתה מכה את הכלב, בדוק מי בעליו.
  7. וילה, Little China
    • מתגורר בוילה עצומה עם עוד ישראלי וארבעה סינים.
    • חדר עצום, נוף.
    • שירותים משותפים- unacceptable.
    • תובע לעבור.
    • מפקיר את הישראלי האחר לחסדי הסינים.
    • וילה נפרדת למגורי משרתים שהשף הסיני רודה בהם.
    • ה- chef, לא יודע את שמו, כך מכונה גם על ידי הסינים, סיני שהגיע מסין מבשל לנו אוכל
      סיני בוקר, צהריים וערב.
    • הבית מריח מתבלינים סינים.
    • הישראלי, שומר כשרות בגרסתו המאד מסוימת, לא יודע את נפשו מצער.
      מגישים בשרים בכל מני מצבי צבירה.
    • הישראלי חי בחרדה שמתממשת בערך אחת ליום שאכל- חזיר. הסינים צוחקים. בעדינות, מתעמרים בו.
    • אין רכישת אוכל מעובד. רק מיני בשר וביצים.
    • השף מגדל את תצרוכת הירקות בגינה.
    • את כל הירקות מבשלים.
    • מתפלאים עלינו, שאנחנו מעדיפים את הירקות שלנו טריים.
  8. האוכל מותאם למקלות האכילה. פרוס.
    לגיטימי להביא באמצעות המקלות לפה, בקול שאיבה רמה, להוציא באצבעות או לירוק שיירי, עצמות וסחוס, ולזרוק לכלבים. מיומנים בעיבוד המזון והפרדת מה שראוי ומה שלא. בפה.גם אצל בעלי חברות טכנולוגיית-על, גם בחברותא מערבית בחו"ל.אני, קיצוניות של חוסר מיומנות יודע לאכול רק שכולו אכיל. לכן לא מתמודד עם כנפי עוף או פולקע, אלא עם חזה, סטייק פילה או בשר טחון.
  9. הטולרנטיות התרבותית של הסינים לאימוץ נורמות מערביות נמוכה. האם של המערבי יותר? לא
    בטוח, אבל נראה לי, שהסקרנות המערבית גדולה יותר.
  10. למה סיני שמגיע למערב לא יירק ברחוב או יוציא אוכל מהפה, ומערבי שישהה בסין לא יחל לירוק ולהוציא שיירי אוכל מהפה?
    • נראה לי שקשור לעליונות תרבותית.
    • עליונות תרבותית אמר הגזען? יפ. לא מקובל, לא פוליטיקלי קורקט, אבל כן.
      אפשר להתפשר על חוסן תרבותי או חולשה תרבותית יחסית לזו המשיקה לה.
    • במפגש בין שתי תרבויות, התרבות העליונה היא זו שמפעפת את ערכיה בצורה ברורה יותר לתרבות הנחותה, אם חברי התרבות הנחותה, באופן וולונטארי (וייתכן דיון מה זה וולונטארי), מזהים את סממני התרבות העליונה כראוייה לאימוץ.
    • המאה ה- 20, ועדיין, התאפיינה בפעפוע של ערכי החברה האמריקאית המתהווה, לחברות אחרות בכל העולם.
    • סיני שיצא, הטמיע ערכים של רגולציה על הפרשות גוף באופן המחמיר- רוק כדוגמא, מפני שראה שמודלים לחיקוי של הצלחה כלכלית מקושרים עם רגולציה הזו, והיפוכם חסרים אותה.
  11. החריצות הסינית- אין דברים כאלה. הם רק עובדים. אולי קצת טלויזיה.אומה, צ'ארלס וג'קי עובדים שישה ימים בשבוע, מגיעים לוילה, אוכלים בחצות ארוחת ערב
    מלאה והולכים לישון.הם אנשי הטייקון. הביא גם את השף.

    תפישת העבודה של הסינים משמרת את הגולאגים, מחנות העבודה, בגרסה הסינית 2012. באפריקה.

    בשבת נחים. בוילה. יוצאים לריצה. זהו.
    "קשה?" "לא, זה רק לשלושה חודשים" עונים. מוכשרים, נבונים, נחמדים, משתפי פעולה. בעלי דעה, נטולי תלונה. כלי נשק עסקיים שהיית רוצה להתברך בכאלה.

  12. הסינים חובבי הימורים. גדולים.
  13. כקלינטון שלא התייחס למין אוראלי כאל סקס, הסינים לא מתייחסים ללוטו כהימור, אלא כבידור, משחק.
  14. מבקש מהנהלת המלון שארוחת הבוקר תוגש לי ב- 7:45. עם זאת, הארוחה לא מוגשת במועד, גם אחרי שב- 7:30 ממתקשר כדי לתזכר.
    אתמול התפרעתי. התקשרתי ב- 7:30 והגישו ב- 7:55.
    היום, לפני שהספקתי לתזכר, ב- 7:25, הגיע האוכל. הם מפצים אותי בקרדיט זמן לאחור.
  15. המשאבים כל כך במחסור שכבמקומות דומים תלויות בך עיניים מה ינשור ממך כדי לקבל, או, מה אפשר לקחת ממך בלי שתרגיש או תתלונן.
  16. גולאג סיני משודרג
    • הטבח הסיני בן ארבעים וקצת, נראה בן עשרים ומשהו. גבוה, נאה אתלטי. יש לו אשה וילדים. חתום על חוזה לשנה. לא, הוא לא אמור לקבל חופש. כלומר אחרי שנה יחזור הביתה. לא, גם לא בשבוע. 7 ימים.
    • מכין ארוחות בוקר, צהריים וערב. את זמנו מעביר בבישולים, בגידול הירקות במרחבי חצר הוילה ובקניות בשר ודגים.
    • בשאר הזמן משחק במחשב ומתעמר בשתי המשרתות המקומיות שהועמדו לרשותו.
    • ו-כן הוא שומר המוסר. אחד הנוכחים הביא בחורה מקומית לחדרו, הטבח אץ להתלונן לקיסר הסיני.
  17. נוסע לעיר מנגוצ'י. עם צ'ארלס הסיני, שזה כמו שלומי שמגיע ארה"בה ונהיה סטיב.כיף. תנועה בסביבה זרה, לא מוכרת, מפשיר את הניכור.הבחור מתוחכם. למד 3שנים באוסטרליה, מנהל את הכלכלה בחברות המוקמות הלוטרי בחברת האם בה עובד.

    לצ'ארלס יש חביירה. "לא, לא יודע אם היא מתאימה לי. יודע שהיא לא, לא מתאימה לי." "היא לא יפה. היא טובה אלי. מקשיבה צייתנית. בחברה הסינית יש אלימות מילולית בין זוגות. אם צייתנית לא תהיה אלימות."

  18. כרוניקה של משחק ידוע מראש:
    • פייר, הסיני שאסף אותי בלילונגווי, התחנה הראשונה במלאווי, עושה עבודה מצויינת.מתפעל ממיומנותו להסתדר. כל פעם שנעצרים על ידי השוטרים, הוא תוחב להם משהו וחיוך של מאכער מסתדרן נמרח על פניו. האיש יודע את חוקי המשחק.מביע בפניו את התפעלותי ממיומנותו זו שלו, don't worry הוא מנחם אותי, you will manage.

      אבל אני לא יודע. אין לי את זה.

      נוסע עם צ'ארלס למנגוצ'י. 200 ק"מ כיוון + 200 ק"מ סיבובציה.

      נעצרים מדי כמה עשרות קילומטרים על ידי שוטרים. מתעניינים ב-לאן, מאיפה.

      משיב להם בנחרצות, מתלוצץ על חשבונם, מתבדח על חשבוני, מחמיא להם על עבודתם הקשה.

      ממשיכים. לא נדרשתי לשלם לאיש מהם קוואצ'ה. ממילא לא שילמתי.

      • ביגה ותרנצולת
        • יכול להיות שהם בודקים אם מכיר ת'חוקים?
        • יכול להיות שהם רואים שלא הצלחתי להחזיק את קלפי הרמי כשהייתי בן 13, ולא הטמעתי את חוקי הפוקר כשהייתי בן 16, לא ייצא ממני שום דבר?
      • יכול להיות שפייר במשחק, שכן התמורה שהוא מקבל זה הסיפוק שלתפישתו היה אמור להיות ניזוק, שילם 500 והוציא עצמו בזול, תוך הפגנת כישורי השרדות מעולים?
  19. דמיון וזהות
    • לחוויית הסיני, צ'ארלס, כל השחורים דומים. לא מבחין ביניהם.
    • גם מבחינתם. כלומר, גם מצידם הצהובים זהים.
  20. צ'ארלס משוכנע שישנה קונספירציה במכתימה את העישון כמזיק לבריאות.
  21. קניתי את ליבם של הסינים
    • נראה שהם רוכשים לי חיבה
    • נראה להם שאני עומד בסטנדרטי העבודה, החריצות, השעות המשמעת שלהם.
    • אכיר להם את איריס.
    • תראה להם מה זה:
      • שאני עצלן.
      • חריצות מהי.
  22. הם שמרנים. הסינים.
    • יעשו הכל כדי להשאר בתחום המוכר והידוע
      • אף אחד מהסינים לא מוכן לחשוב שאף אחת מהשחורות נאה בעיניו. הן לא!
      • לא מעניין אותם לאכול אוכל שאיננו אוכל סיני. גם לא במסעדה.
      • מכיר גם לא סינים שיעשו הכל להישאר בחמימות המוכר והידוע.
    • כלומר, רמת הטולרנטיות, מבחירה, לחדש, השונה מהמוכר- מאד נמוכה. מניח אגב, שאם ייכפה
      עליהם- יסתגלו- הם קשוחים.
    • הם לא יעשו דבר כדי להיטמע במרחב החברתי המקיף אותם.
    • לא יודע האם זה בשל תחושת עליונות, פרקטיות מוקצנת של חוסר בזבוז משאבים, או חוסר יכולת.
  23. הקיסר הסיני מושיב את המבקרים במשרדו בשלושה כסאות. אדומים. מכוונים לגובה הנמוך ביותר האפשר. מנוף כיוונון הגובה הוסר משלושתם. התוכלו ילדים לנחש האם זה מקרה או בכוונה?
  24. ערב יום העצמאות המלאווי, 6/7, לאחר ארוחת הערב, השף הגיש עוף וברווז, ואני מרגיש לא טוב. כלומר, לא אני- קיבתי המצויינת, עליה אני מכביר תשבוחות והילולים, בעוד אני בוגד
    בה בנסיונות האבסה בלתי פוסקים בכמות ובתוכן, והיא נאמנה ביותר.אז קרסה.הקורבן, אסלת מלוני- שיש להניח שנחשפה לישבן או שניים, נצרכה להתמודד עם תועפות מעיי
    שניקזו את מלוא קיטור התוצרת.

    למחרת, אומר לצ'ארלס שלא יגיד לשף, אבל זה המצב. צ'ארלס כמובן מעדכן, והשף נלחץ וממאן לקבל סיכוי שהתוצרים הם מעשי רשלנותו.

    ואני- מגיר את בני וניני ובני ניני מעיי כל שעתיים.

    בערב, 24 שעות אחרי, שואל האם יש להם תרופות סבתא סינית.
    הם בוחנים כמוסה אטומה בגובה זרת, המכילה גרגרונים בצבע קפה, מורים לי לבלוע את תכולתה ולשטוף במים, וכן לבלוע 4 גלולות צהובות של תרופה סינית מדיצינית.

    אני, שמאד לא אוהב לקחת תרופות, מתחבט ומכריע לקחת את התרופות, מפני שעוד יומיים עולה על 3 טיסות בואכה ישראל, ותסריט על קיבה דווייה, שילשולציה חמורה, חלחולת כווייה, במצב של אין שטיפת מקלחת אחרי, מהווה עלילה לסרט אימה, מדירה את מנוחתי, שלא לומר מלחיצה/ מעוררת פאניקה/ מפיחה היסטריה.

    לוקח. הם מציידים אותי במנה נוספת, ומורים לקחת מנה זהה לאחר ארוחת הבוקר.

    "מה קורה אם זה לא יעזור?" אני מקשה. הם צוחקים. "זה יעזור." פוסקים בביטחון. אם זה לא יעזור" צ'ארלס מתרגם את דברי השף
    "מחר בצהריים נאשפז אותך בבית החולים."

    'נראה', חושב לעצמי, עברתי כבר למעלה מ-חצי תריסר אופרציות חודרניות, ולא זיכיתי אף
    בית חולים לארחני ללילה, אז בית החולים הפרסביטוריאני הבלאנטריאני במלאווי יהיה הראשון?
    אסלות יגידו.

  25. קומוניקציה גלובלית
    • לאחר ארוחת הצהריים ביום המשולשל, חושב שבוטנים ימצקו את נוזלי השלשול.צ'ארלס שדובר אנגלית טובה משלי וג'אקי בעל השליטה בתריסר מלים עלו לחדרם לשלאף שטונדה
      של יום החופש.השף מנמנם כשהנייד שלו חבוק בחיקו.

      אני מקיץ אותו ושואל אם יש בוטנים. הוא לא מבין. אני דובר העברית, הולך לנייד, מעלה
      את google translate, מקליד peanuts שולח שאילתא לארה"ב, ומקבל XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX לסיני, שנותן לי בוטנים יותר ממה שחסר מידה באוכל שכמוני יכול להכיל.

1/07/2012

לפרקים נוספים:

  1. חוויות
  2. תובנות מקומיות
  3. הסינים
  4. מיילים, מלים ומלמולים סדנאת תקשורת רב תרבותית
    1. בצקות אינטר-קונטיננטליות
    2. לקח, שיעור, למידה והפנמה
Share

חד גדיא לטיני

ואני נזכריאיר דיקמן בר לטיני

במסימו האיטלקי שישב איתנו בבר בקוצ'במבה, בוליביה, 1985,
הפיל כוס בירה,
שנשברה.
בעל הבית תבע "שלם לי $1."
מסימו נחרד מגובה הסכום וסירב.
הביאו שוטר שפסק- "$1 לבעל הבר, $5 לי."
כשמסימו שלנו מחה,
הביאו לו את הסמל שהורה "$1 לבעל הבית, $5 לשוטר ו-$10 לי."
מסימו מיאן, וכאקט אסקלציה נלקח לתחנת המשטרה, ואני מלווה אותו.
החד גדיא הסתיים ב- $1 לבעל הבית, 5 לשוטר, 10 לסמל, 50 לקצין ו- 100 למפקד.

Share