פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share

מינורי בהתכנסות הזדהותית

הגיע אלינו למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.

הצעתי לו לשתות. “לא יכול,” ענה “אני בצום.”

בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י”ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א’. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בהתכנסות הזדהותית

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

סוגיית עולי אתיופיה

לא פוליטיקלי קורקט

הערותיי, הארותיי ואמירותי

הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה’ מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.

להמשיך לקרוא סוגיית עולי אתיופיה

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב ענקית עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.

רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

ריסוק שלטון החוק

נתניהו – טראמפ, פוטין, ארדואן

טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.

נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.

Share

“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

פרקי פייק

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק

Share

איך השרות?

אז זה הולך ככה

אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.

פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”

“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.

“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.” להמשיך לקרוא איך השרות?

Share

ליברליות

יש לך את זה ביותר קצר? לא*

חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.

להמשיך לקרוא ליברליות

Share

איפה ה רוי כהן שלי?

Where’s my Roy Cohn

מקור התמונות

רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנעאת שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים וורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל’אמת’ באמצעות מערכת מבחני שלילה:

שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
כעובדות נתפשות
בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
במודע
ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג’נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.

להמשיך לקרוא איפה ה רוי כהן שלי?

Share

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

Share

פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

Share

מדינה – אבסטרקט

התפתחות

אהבת מדינה

תמצית

קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,

הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.

להמשיך לקרוא מדינה – אבסטרקט

Share

אהבת מדינה

התכנסות הזדהותית

אני/ הוא, אוהב את המדינה‘, הדגש, ה’ הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.

מה זה ‘אוהב את המדינה’? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה

Share

רצון בוחר – אין חיה כזו

פרשנות תמימה/ מניפולציה

פרקטו פוליטית

רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.

בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת ‘הבוחר אמר את דברו, ש…’, אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.

בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח ‘רצון הבוחר’ לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו

Share

כבד אותי ואת דעתי

לא אשנה את דעתי, אדבוק בה

אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.

במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.

מצביעים רבים מסבירים את הצבעתם כהצבעת ‘מחאה’, דווקא.

וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר?

מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי

Share

התכנסות הזדהותית

לא, אינני מְחָדֶש

קלישאה

בסוף היום,
ובתחילתו,
בחירה פוליטית – התכנסות הזדהותית.

החשוב – מה בסוף,
המעניין – מה באמצע.
הקובע – מה בהתחלה. להמשיך לקרוא התכנסות הזדהותית

Share

הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

אין חיה כזו

כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה’ גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?

הצבעה טקטית/ אסטרטגית

הצבעת בוחר באופן שונה מרצונו האינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית לו אהודה פחות אך נעלה באותה עת יותר, כדי לקדם תוצאה טובה יותר מבחינתו.

איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?

להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

Share

בזוקה וחבורתו, יום הבחירות

שיחלופי אמפטיה, הדדיות תפישתיות עאלק

אפילוג

בזוקה וחבורתו טרום בחירות

כמה מחבריי ימניים. כלומר בעלי תפישה אמונית לאומנית שוחרת התכנסות הזדהותית על ההשלכות התפישתיות והיישומיות הנלוות להשקפה, כשהשוני ביניהםהוא במידת העצימות מופגנת. הלטנטית די דומה.

אני ראשון להודות, שבין חולשותיי, עשרות פגמיי, מאות ליקויי, אלפי כשליי וריבוא החמצותיי זו היא מהפחותה שבהם, אם כי, גם כבשאר חסרונותיי, אינני מתנאה בתקלה זו. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו, יום הבחירות

Share

אווילות המעטים – Folly Of The Few

בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.

ללא ה’ הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.

Share

חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

ייצוג מגזרי – אידיאולוגיה אוניברסלית

מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, ‘עלה ירוק’, ‘גמלאים’, די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-‘יש עתיד’, ושוק תפישתי כ’כחול לבן’
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.

על פניו, מפלגות כ- ‘חד”ש’, ‘יחד’, ‘כולנו, ‘מרצ’, ‘ש”ס’, מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.

ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

Share

כחלון ללכת בלי להרגיש עם

כשל כחלון

טעות כחלון
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.

הטעות של אחרים
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית. להמשיך לקרוא כחלון ללכת בלי להרגיש עם

Share

לכו ל- VAR

בכדורגל, אוהדי הקבוצה המבקיעה בטוחים במלוא הסנטימנט המייחל, שהשער חוקי.
אוהדי הקבוצה האחרת משוכנעים בשיאי רִגְשָה מתגוננת, שהגול פסול – פאול, אופסייד, לא עבר במלוא היקפו.

אוהבי נתניהו, הלומי האהדה, בעלי תפישה דמוקרטית בוסרית, ישירה, פופוליסטית, שוחרת יתר משילות, מייחלת לריבון אהוב מייצג לאום בטוחים שלא דבק בו רבב.

מתעביו, משובשי הדעת מחרדתם מדמוקרטיה מופרעת איזונים, נטולת בלמים, משוכנעים שפשע. להמשיך לקרוא לכו ל- VAR

Share

בזוקה וחבורתו טרום בחירות

עתידות

פרולוג

מוקדש באהבה לחובבי הפוליטיקה.

מהיכרותי את המצב טרום הבחירות הם מתחבטים, האם ראש הממשלה מעורב בשחיתות הצוללות.

מהיכרותי אותם, את נחרצותם, אני משוכנע שהם בטוחים בדעתם. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו טרום בחירות

Share

פרדיקציה תוצאות בחירות 2019

64 : 56

הרי הערכתי ועיקרה תחילה

גוש הימין

64-5 מנדטים.

הגוש שאיננו ימין*

כחול לבן, העבודה, חד”ש–תע”ל, רע”מ–בל”ד, מרצ = 55-6 מנדטים.


* בעוד ש-ימין, שמרנות, קונסרטיביות, היא התכנסות לסנטימנטים אמוניים לאומניים מתכנסים הזדהותית, אין שניים שיסכימו להגדרה מהו שמאל, כאשר קומוניזם הוא סוג של ימין, שאינו דר בכפיפה אחת עם חתירה לרציונלית חופש פרט, שיוויון פרוגרסיבי.

נושא הבחירות

להמשיך לקרוא פרדיקציה תוצאות בחירות 2019

Share

עלבון ימין קונסרבטיבי

אינני רוחש הערכה לתפישות עולם אמוניות לאומניות קונסרבטיביות, שמובילות לימין פוליטי.

באותו שיח בו אני מפגין את הערכתי השלילית לבעלי תפישות אלה, יש מי שמנופף ב-וריאציה של ‘איך השמאל יגיע לשלטון עם ההתנשאות כזו?להמשיך לקרוא עלבון ימין קונסרבטיבי

Share

צביון > פעולה אקטיבית

בן ארי כן, כסיף לא צביון גביר על אקציה

נפלאות הדמוקרטיה הייצוגית

[מניח] שרוב האנשים מבקשים ‘דמוקרטיה מתגוננת‘, כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.

כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.

וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית

Share

זה לא הוא, זו הדמוקרטיה

הצעה לקמפיין

בחירות בדמוקרטיה ייצוגית, מהוות אמצעי למשתתפים לבטא את העדפתם בין מועמדים לבחירה.
מועמדים, פרסונות או מפלגות, מציגים לבחירת המשתתפים:

  • תמהיל כישורים אישיים נתפשים,
  • למימש פרקטית
  • את מצעם, חזונם, הבטחותיהם.

להמשיך לקרוא זה לא הוא, זו הדמוקרטיה

Share