ישראל שיעור בסוציולוגיה
כשהבן.ת שלך יביאו בן.ת זוג הביתה,
אינסטינקטיבית, תרצו לדעת [גם] מה הורי בני/ות הזוג עושים,
ותצניעו, או שלא, סקרנות מבררת מהו מוצאם. להמשיך לקרוא התערות חברתית
התערות חברתית
תגית: יחסים
בנות מתקשרות אחרי
אבחנת ידידי הנערץ
השבוע, אמר לי אחד, שאת גיל הגבר יש לשערך כגיל הבחורה שיוצאת איתו.
להלן איך נשמע
- כשהצעירות מתקשרות אחרי,
- וכשיותר מבוגרות, גרושות, מתקשרות אחרי:
“אתה חושב…”
אני שונא שמשקפים אותי
אם תרצה לדעת ‘מה אני חושב’,
שאל, אל תניח, פן תטעה.
על פי רוב, בשיקוף, האחר מבטא את שהבין לא את מהות אמירתי.
סבירות וניהול
חתירל’ה
הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות כמו שאתה מתאר: או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך. יש הרבה איזורים באמצע ובכל אליה יש קוץ, החיים לא מושלמים, הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר
איך אומרים בפוליטיקלי קורקט החדש – לא התבטאתי נכון, לא הובנתי. להמשיך לקרוא סבירות וניהול
התנהלות פוליטית
באין אחו פרט–חברה–ריבון
לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות חברה, במובן הרחב, ומדינה.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסוימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית
פגוש פוגייש פגשתי – דרמות
יש מכורים לדרמות, ליצירתן,
אישיותם מתבטאת בדרמה.
יש מכורים לטיפול בדרמות,
כההוא עם פטיש התר אחרי מסמר, לנעוץ.
יש שונאי דרמות,
מבכרים שהגזמות והפרשות תודעתיות יהיו אצל אחרים.
וכמובן את כל מי שביניהם.
ביקורת, ביקורת בונה
אחיזה תודעתית
הבחנה
ביקורת
ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.
בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה
אני יועייץ
כותרת
תיוג
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– ‘אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה’ לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את ‘חומרי הגלם התפישתיים’ ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
מינורי בסביח
בליבת התשומה או בתשומת הלב
נכנסתי לסביחיה לרכוש מנה, לחבר ולי.
בעודי מזמין ‘אחד ללא כרוב, והשני עם הכרוב של הראשון’, נכנס בעל הבית, ואחריו גברת.
“תתחדש על הנעליים” מתחנחנת הגברת, “בטח רק אני שמתי לב שיש לך נעליים חדשות.”
כנגד ארבעה טיפוסי טקס
אקזוטי, נורמטיבי, מתנשא ושאינו מתחבר*
בהתייחסות לטקסים, מחוות, ג’סטות, אירועים, חגיגות חברתיות, ישנם ארבעה ארכיטיפים עיקריים:
להמשיך לקרוא כנגד ארבעה טיפוסי טקס
פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות
מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****
מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות
פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
מוקדש* לקונסרבטיבים** התופשים עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים****, ברתיעה*****
שמרןץ’ נבוןץ’ ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, עם מעט מסורת,
יותר מצד הסדר, הרוטינה, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.
ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
מינורי במצוקה ובתוצר
אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, נמוגים ומתכלים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונת לכלב השחור. הוא בשיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל המחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.
מה קורה?
להמשיך לקרוא מינורי במצוקה ובתוצר
אוקסימורון זהות פרט
מחאת תחושת אי-שייכות
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’
מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****
ממצקים את הסֶטְ-אָפּ
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
שמרן סטה מפרוטוקול
מה השתבש?
לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.
אתה לא מכיר אותי
אני מכיר אותך
כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי“
- נראטיב
להערכתי, על פי רוב הוא מתכוון ל-- ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגבי עצמי שונה מתפישתך אותי’,
- ‘אני מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’
- מורכבות – פשטות
בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר,
ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו להכיל את מורכבותו,
בבחינת ‘פשטותך חשופה למורכבותי, מורכבותי נסתרת מפשטותך’. - ואולי צודק
ייתכן שאכן, האחר לא מכיר רבדים נוספים באומר, בעוד הוא מכיר את רבדי האחר. - MeToo
מה, מישהו מכיר את מורכבותי? יכול להיות שלא פיצחתי מורכבות אחר?
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי”, ו”אני מכיר אותך.’
תוצאות וסיבותיהן
מקלישאותיי הראשונות
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
מוצ’ילריי המזרח vs דרום אמריקה
להבחנת שי דיקמן
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ’ילריי המזרח vs דרום אמריקה
פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****
בדרך כללי אופייני ל–
- מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
- איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.
כבמשחק בילארד,
- סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
- על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
מינורי בקוץ ובמסמר
מוטוריקה מנטלית
קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנה – עם ר’ישל’ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.
האיש נאה, בעיניי, כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש איטלקי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל קיסר רומאי,
ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק –כאופנוע לר’ישל’ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר
שגויות
דיברת שגויות
מה ההבדל בין שגויות לשטויות?
ג’ במקום ט’.
לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
פגוש פוגייש פגשתי – מוכנות להרוג
מוקדש* למצהירי שבועת ווסאלים**, באי-נוחות***
פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.
ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:
- אני לא ביקשתי, לא רוצה, שלבקשתי מישהו יתאמץ באופן החורג מגדרו.
שאיש יהרוג, בוודאי שלא עבורי. - המוכנות, הרצון לסייע בכל מאודם, אפעס…
הם לא הורגים – הם מוכנים, רוצים, מילולית, אולי אפילו מנטלית – ולא עושים, - המוכנות הנפשית שלהם, מבחינתם היא העזרה, היא המאמץ.
כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** שבועת ווסאל.
*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף, וגם – הסיבה לשמע התכנסנו לא קרתה.
מינורי בפשרנות
או שלא
ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.
שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות
עוררות ריגשית
הכרה, סליחה
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת ‘סליחה’ היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
פגוש פוגייש פגשתי – טועים ומגדילים
מוקדש* לאהובים** מבכרים*** לשָמר טעות על תיקונה****
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן ‘מְבַכֶּר’ צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
מינורי בחוסר
“מה התכונה הכי חשובה לגנרלים שלך? מזל”
כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה.
אני, אין לי גנרלים.
בגאנה מוצמד אלי נהג. ג’והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא דתי, מאד דתי; אמר לי שאם הילד שלו יתגלה כהומו – יהרוג אותו. הוא יהרוג אותו. במו ידיו. הילד השני סובל מפיגור. הוא עני, מאד. וגם בתפקיד ‘עני’ – אמירה בעייתית, המבטאת את תפישתי להחצנת מצוקתו הכלכלית, ביחס לאחרים. המבשלת שאתי שגם היא בסוג של מצוקה ועם זאת ברמת החצנה שונה, ואחרים אחרים, כמו כנהג הקודם שעבדתי איתו, מתנהלים מנטלית לא לשייך לעצמם לתיוג זה, גם אם רמת הכנסתם די דומה. להמשיך לקרוא מינורי בחוסר
פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
מוקדש* לרבים מהמקומיים**, באהדה***
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
מורשת כלכלית
למה יצאתי פראייר?
הצעות עסקיות
אמי |
אבי |
| יאירי נעשה עסק, | |
| מהיום תסדר את המיטה. | אני קונה לך אוטו. |
ניהול זמן
גרסה מקומית [אפריקה]
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
הצהרה אובייקטיבית
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
הצהרה סובייקטיבית
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
פגוש פוגייש פגשתי חיווי חיצוני > תפישת ערך עצמי
ישירות ועוצמת ההשפעה
אני נפעם, מחדש,
מגילויי מידת, ישירות, השפעת חיוויים חיצוניים,
[בעיקר ובמיוחד אלה שאני מחווה, יש מי שמשער למה?]
על תפישת ערך עצמי של פרטים אותם אני פוגייש. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי חיווי חיצוני > תפישת ערך עצמי
רציונל? התניה
רציונל מקדים תמלול מצדיק
בפרישת רציונל התנהגות מול חיווי חצוני,
– אנחנו מסבירים למה עשינו כך, “מפני ש…” ולא אחרת –
בעצם,
סנטימנט התנייתי נחשף נוכח גירוי חיצוני.
הגירוי הוא רק טריגר למימוש התניה, סנטימנט. להמשיך לקרוא רציונל? התניה
מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת
שבירת שיאי
נוסע עם הנהג וצַבָּע בן 22.
הניח את הסולם ב ב SUV המעאפן, נוסעים דרך Nima, הפאבלה של אקרה
– מזהירים מלהכנס לשכונה. משום מה אין לי את החשש, את הידיעה המחמיאה, שעם היכנסי יהיה מי שריצפטורי ההרחה לו יאויימו, ויתקיף אותי שם, רק בשל ריח נשימתי הבאוש –
לרכוש צבע לבן ומברשת. you know, צבע, במשימת צביעה.
האסטרטגיה ההתנהלותית: כל מה שתוכנן ישתבייש;
אתמול היינו שם. הביא טיח לאיטום. היום צביעה.
בפועל לא צבעים ולא מברשות. ואין לצפות שיהיה לו בהישג יד 40 ש”ח לרכוש.
צריך אותי.
פאק שלי, הייתי צריך לוודא. להמשיך לקרוא מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת
רגולציה = מצוקה
החצנת חשש מאיום וניסיון הסדרה
רגולציה
כוונה כחלק מתפישה תודעתית קיימת
עצירה מלאה או חלקית, האטת
פעולה או תנועה
של תשומה משאב, או ערך
[לא כאינסטינקט התנייתי]
במטרה להגן
מפני השפעה אפשרית של המעבר.
ימין שונא שמאל מתנשא
תיקון: קונסרבטיבי שונא, פרוגרסיבי לועג
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
מינורי בסיבוביזציה
מגזר שלישי
להלן קודקודי הסיבוב:
- ר’, ר’ישל’ה, בתפקיד מֶצֶנָט, אוליגרך סיני אנונימי,
- גיסו, שגילה את ההזדמנות, רתם חמלה וייצר את הממשק הסיבובי,
- ה’, בתפקיד אמן.
להמשיך לקרוא מינורי בסיבוביזציה
גבולות אחריות רגשית
צוות כוחות ביטחון ויציבות
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
- מידת רגישות
ספקטרום סכיזואידי, מעט השפעה על מצבי רוח –– רגישות רבה לגורמים חיצוניים. - מידת ייחוס אחריות
גם בין רגישים לגורמים חיצוניים המשפיעים על מצב הרוח, יש שוני בין מידת שאיפת האחריות למצב הרוח, מובהקת חזקה לבין מתונה, וייחוס האחריות לגורמים פנימיים. - מודעות
מידת ההחצנה הוורבלית של ייחוס האחריות, בדרישה מפורשת, מרומזת או כלל לא. - שוני בחינה
ו-כן הנושא אינו בר כימות.
להמשיך לקרוא גבולות אחריות רגשית
האישום: רוצח תודעתי
הייחוס: אפקטיביות
לא זוכר למה ולא את ההקשר –
ה’, ידידי האמן, איזכר סיפור בן בת מצווה, שבו –
בשיחת מסדרון עם אחד ממנהליי – דמות ניהולית סֶמי מוכרת עם עבר צבאי מובחן – ענה לי, כתגובה למה שכבר אינני זוכר, ש
“אני כמו משה, מגמגם אבל מנהיג.”
להמשיך לקרוא האישום: רוצח תודעתי
איש באמונתו יחיה
פרדוקס, אוקסימורון, סותר
על פניו, ביטוי פלורליסטי,
מעיד על פלורליברליות אומרו, שכן –
‘מאפשר’ לְמאמין לממש את אמונתו באשר היא,
תוך הנחה שהמאמין אינו פוגע באחר.
פגוש פוגייש פגשתי – מופרעים Disturbed
מוקדש* לבעלי תשומות תודעתיות במחסור** שנחרדים מ/בפנייה אליהם
ראיתי מי שמתבאס לשמע תוכן מסוים,
נתקלתי מי שמתבעת על כמות תוכן,
נחשפתי למי שבועט בשל מורכבות תוכן,
ראיתי מי שתובע על תוכן לא בזמן מתאים,
פגשתי מי שמתבטא כנגד תוכן במקומות שונים.
המכנה המשותף – חסך תשומתי.
על פי רוב – מי שמתאפיין בהחלת רגולציית תְכָנִית, עושה זאת ללא הבחנה בין סוגי תוכן, כמות, מורכבות, זמן, ומקום. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מופרעים Disturbed