בין יושר לחוסר יושר אינטלקטואלי

לפני שאני משקר אחרים,
אני רוצה לקבל החלטה האם אני משקר את או לעצמי.

בעוד שאני עלול לשקר לאחרים בנסיבות שונות ומשתנות, בפיתוי למקסם רווח או מחשש להפסד,
את עצמי- אינני רוצה לשקר בשום סיטואציה, תנאי, מקום או זמן. להמשיך לקרוא בין יושר לחוסר יושר אינטלקטואלי

Share

סבירות

סבירות- כללית

רמת התכנות גבוהה.

סבירות- התנהלות אנושית

התנהלות נבחנת ה'מובנת' רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר,
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, ועם זאת, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות.

התנהלות 'מקובלת' ברמה האמפטית, שאינה הרציונלית- ה'קבלה' אינה הופכת את ההתנהלות ל'סבירה'.

התנהלות פרט ניתנת לחיזוי על ידי המבקר שאינו מעורב במקרה, על ידי חשיפה לסיטואציה ושיתוף בשיקולים.

הנחה:
בהתנהלות רציונלית, אנשים דומים יתנהלו בסבירות גבוהה באופן דומה;
מיקסום טובתם האישית על פי ערכים נתפשים מקדמיים היררכיים, תוצר של טעמים, התניות, חינוך והטמעות.

סבירות- הסטה

התרחקות מהתנהלות סבירה מתרחשת במצב שבו יש גירוי היררכי עליון על השיקול הרציונלי. כמצוקה פיזית תודעתית שמובילה את הפרט להתנהל באופן שמטפל מיידית במצוקתו ולא בתפישתו את טובתו באותו אופן בהערכתו אותה כשאינו במצוקה, ועוד יותר, אם מוערך כך על ידי מי שנמצא מחוץ לסיטואציה, ואז לא מטפל במצבו הרגשי.

אם אחר, מנותק רגשית ותועלתנית מסיטואציה, וכן מנותק משינוי טעמים, היה נוהג רציונלית, באופן דומה בהיותו חשוף לאותם תנאים ומידע.

ועם זאת, [אוקסימורוני ככל שיישמע] ממד הסבירות לא יכול להיות שלם בלא ממשק עם ממד שאינו היגיון:
המעשה יהיה סביר, בעיקרו, לאור הנאמר במשפט הראשון,
אך יוערך גם על רקע קידום ערכים חיוביים נתפשים בחברה בה המעשה קורה ונשפט.

ניתן לחזות התנהלות אם יש תגובה רציונלית לגירוי. אחרת זה הימור זה לא תחזית.

איך ניתן לחזות?

צפייה בשניים או יותר אנשים, שאינם קשורים אינטרסנטית או רגשית למצב, דימוי הסיטואציה להם, בקשת חיווי,  'איך היית מתנהל?' והשוואה להתנהגות הנבחנת.

מה מפר אצל פרט התנהגות סבירה?

תחושה של איום קיומי, חרדה, תפישת מצב רגשי כרציונלי והתנהלות מול המצב הרגשי במקום מול הגירוי.

Share

יושר אינטלקטואלי

"יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש."

יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות.

ערך נדיר-

  • לא בשל היותו מועט,
  • הביקוש  לו נמוך.

על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
יושר אינטלקטואלי נדיר שכן נתפש כחסר תועלת פרקטית, או אפילו מזיק לטווח הקצר,
ואינו דר בשלום עם ערכים מקדמיים אחרים.

הסיבות לאי שימוש בו:

  • חשש המשתמש שצריכתו תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
  • הסובייקט לא סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שאולי יגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים – ביושר אינטלקטואלי.

"אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן."

אברי גלעד, "ליידי גלובס"
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14

Share

יחסים בין אישיים

מערכות יחסים בין-אישיות הינן ביטוי-קצה להתנהלות היצע וביקוש:

  • תצורה קיצונית של קפיטליזם ריאקציונרי נוסח המאה ה- י"ט.
    • מפגש רצונות,
    • טהור.
    • כשלא מתקיים הצד האגרסיבי מגייס את כוחו,
    • לאו דווקא להסכמה.
Share

תעוקה–אידיאולוגיה

נתח ניכר מתשומות אינטלקטואלית מוקצה ל

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.

בתהליך חושבים שבעצם משרתים את היקום?

 


הארץ, 3-8-2015

שני ליטמן

ארנדט ללא סנטימנטים

חנה אנדט – ביוגרפיה רוחנית, ערוץ 8, 21:00 (2.8.2015)

בטורה כותבת:

"… הפילוסופיה של ארנדט מחוברת בעצמה באופן רב-עוצמה לחיים עצמם. ברור מאליו שכל מה שכתבה נבע מניסיונה האישי, וכפי שאומרת ג'ודית באטלר בסוף הסרט –

ארנדט היתה פליטה שעשתה אוניברסליזציה לחוויית הפליטות שלה,
ומתוכה חשבה וכתבה."

זו ארנדט, האינטלקטואלית,
מה יאמרו קרקורי הזיב?

Share

תובנות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג'יעג'ועים.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

תלונה אפשרית

בהדרכה 'רכה', הורות, ניהול אנשים מתוך סמכות ורציונל
לא מתוך היררכיה, משמעת או חשש,

בדיעבד,

הילד, החנוך או המנוהל
יתלוננו, שההורה, המחנך או המנהל
לא נקט בפעילות שהוא חשב שיש לנקוט
וזאת מחשש מתגובתו.

Share

לא מסתדר

לא הסתדרתי

בחיי

תרתי משמע,
לא הסתדרתי

  • לא עם אלימות,
    • כן, גם בפעולה רגולטורית, אני רואה אלימות
  • ולא עם רגשי נחיתות,
    • ציפיות אחר לתמיכה ועידוד דימויו העצמי הנמוך,
    • ציפיית אחר להעצמת גילויי אישיותו הנידפת,
    • חוסר יכולתו, היעדר אחריותו,
      להשתלט עם סערת רגשותיו,
      להתמודד עם פראות/ פרעות/ חידלון מעשיו.

עם זאת, האמת?

בעוד שעם אלימות הייתי שמייח להסתדר,
עם

  • דימוי עצמי נמוך,
  • רגשי נחיתות,
  • נידפות אישיותית
  • מי שמינה אותי לאחראי ייצוב נידפותו,

אין לי, לא הייתה לי,

  • לא יכולת
  • לא עניין
  • לא כוונה
  • ואף לא רצון
    להתמודד עם מצוקות אלה;
  • כשגוייסתי, בעל כורחי להיות חיל המצב של ייצוב מצב הרוח,
  • כשנדרשתי לקחת אחריות על מצב רוח מי שלא שרד את תכניי-
    נאלמתי, התרחקתי.

לא טוב, לא מצחיק,
לא אותי, ולא את הפאצייענט.

כשזיהיתי אלימות או דימוי עצמי נמוך
שמובלים על ידי רגשי נחיתות
ומובילים לפעולות אלימות,
התרחקתי.

כשלא התרחקתי –

הצטערתי.

מאד.

Share

לאטרל ורטקליות יחסית

ביחסים, הצדדים מביאים להנאתם המשותפת את

  • העניין,
  • החיבה,
  • התכנים,
  • התקשורת.

את עצמם.

חסר תחליפיות. טובין בנדירות, ובה במידה שלא בעתו או בשינוי טעמים- חסר ערך.
כצעיף חורפי בחוף ים בקייץ. 

במקרים של פגיעה בתפישת אחד הצדדים, או יותר, בערך משמעותי, בשל נדיפות שיווי המשקל יכול להיווצר מצב של חוסר הלימות.

טרום אבדן העניין ההדדי נקלעים נו למלחמת שליטה, בין התנהלויות.

לעתים נראה שיחסים ברי-תיקון. ממשיכים, שוכחים, הלאה, זורמים, אולי מדברים על כך, אולי סולחים- אוקסימורונית, זוכרים לשכוח.

  • בהתנהלות לאטרלית, המאורעות עצמאיים, נבחנים מה משרת עניינית או הנאתית ברגע נתון את הבוחן.
  • בהתנהלות ורטיקאלית, המאורעות נתפשים כמשורשרים, קשורים בקדימויות זמנים וקשרי סיבה תוצאה, חלק מתפישת אופי אופיינית של הנבחן.
Share

מינורי באקספליסיטיות

צורך שירותים מאקס סלבריק'ה ספורטיבית.

"תגיד תגיד", שואל אותו "איזה קונצנזוס יש עליך, ואתה יודע שהוא לא נכון?"
חושב רגע ומשתף "כולם חושבים שאני מאד אוהב את אשתי. ואני כל הזמן מחפש לזיין."
אני עֵד, חושב לעצמי על החלק השני של המשפט.

Share

מינורי בחברותיישן

אחד החברים, תושב חוץ, מעדכן אותי על הטרנד החדש. רווח מאוד באירופה, בעיקר באנגליה.

חברות בתשלום.
את ר' החברות ניתן לנקד בחולם ו/או בשורוק.

"צ'מע, במקום שאטחן לה במה אני עוסק, מה הם התחביבים שלי אני קונה אותה. כחברה."

מה אתה מקבל?" אני מנסה להבין "מה התמורה?"

"שילמתי $3,000, ראיתי אותה, נראית מעולה. בת 21. מחבר העמים. אני מתקשר אליה, מדבר איתה, נפגשים. לא כל פגישה זה מין. קלאסה. היתה עם ריו פרדיננד, הבלם של מנצ'סטר יונייטד. היא רוצה להגיע לטופ. והיא תגיע".

הוא קצת נלחץ. חושש מהביקורת שמקורה בכך שאני לא מבין אותו, את הטרנד.

"עשיתי עסקה מצויינת. נראה להם שדפקו אותי. לך אני אומר – אני מאוהב. עסקה מצויינת. עלה לי בזול. היא מעניינת."

"את המין אני מבין. אני עונה. "עדיף בחינם. יותר טוב עם מי שאוהבים לעשות מין. לא הולך, לא מתאים, כן מתאים מזדמן, זמין, מזומן – מבין. אבל לשבת ולדבר, להיות ליהנות, אני מעדיף איתך. מה בעצם אתה קונה?"

נזכרתי שראיתי וריאציה בוטה, מיידית, פשוטה יותר בטוקיו. ברובע הזרים רופונגי, אחרי העבודה הולכים לפאב, המארחות, גם הישראליות שראיתי שם, מדמות נערות שתפקידן במשמרת להוות את החברה לבליין המגיע. לפלרטט, לשרטט אופק מעורפל. הרי אין כוונה ליחסים של מעבר לאותו לילה בפאב. התכנית העיסקית, ההתכנות הכלכלית, סובבת סביב גרימה לחבר לשתות כמו מלח אירי, ולהכפיל את חשבונו בכך שהמארחת תערה לכבד הפרטי שלה כמויות תואמות של נוזל עתיר מחיר ודל אלכוהול. היא מקבלת פרנסה, אולי תחושת ערך של נחשקות ואולי תביא באקסטרה.

התפעלתי מהכישורים הנדרשים: להיות לבנ-ורדות, נראות טוב, עם יכולת להערות קיבולת אלכוהולית מסחרית, זמינות ופתיחות תקשורתית, שתהווה כר ליחסים של לילה בבאר, יכולת משא ומתן שבו עליהן להסתובב סביב מתן צ'אנס וירטואלי ללקוח להגיע איתן לקצה, ובעצם לא להגיע לשם, שכן הצהרתית אינן מתכוונות לעסוק בזנות מסורתית, ואולי להשאיר אופציות פתוחות, בעבור  תשלום שעובר את סף הסבירות של 'עדיין אני מסרבת להיכנס למיטה' ההצהרה תתנפץ אל מול 'בלתי סביר להגיד לו לא, בשביל כמה דקות של חוסר נעימות שהתמורה תעזור לי להשכיח אותן'.
על תכונות אלה להיות מונחות על מצע של חספוס רגשי, עמיד למשאים ומתנים אלה בכל משמרת, שכן, לא ברור, לפחות לא לי, למה הן מצפות. כן ברור, שבמסגרת עבודתן הן נחשפות בכפייתיות כפותות כפותות לפיתויים כמפתות ומפותות כפתיות כפייתיות בכל לילה. מחדש. שאם לא כן, אם לא מהוות צד במשא ומתן, אם הן חפות ממי שמתחיל איתן ובודק את גבולות עמדות המשא ומתן שלהן, הן מייבשות את ברזי אלכוהול המעסיק, את תפוקותן, את קופתן, ואת תקפותן וצידוקן המקצועי.
ומה עם פיותיהן ופותן?

נראה לי שמהות העניין נעוצה ברכישת תקשורת שאינה זמינה באין עסקה כלכלית. עצם קיומה מנפק תחושת ערך. תחושה ברורה של המבקר, שמשחק ב'גבר הבא לבלות' זוכה לשיתוף פעולה עם בחורה, ומחליק, משמן, ממו"מן, מממן, משלם, את דרכו נטולת סיכון הדחיה.
האם ייתכן, שהמועסקות, ששמו לעצמן למטרה להרוויח כסף, ללא עירוב מין, גם מתפרנסות וגם נהנות מהחיזור? אולי סיפוק ההצלחה גדולה משל עמיתיהן למשמרת? יותר פופולריות? נחשפות להצעות מפתות יותר, מממשות את חלקן לנטוש את גבולותיהן, רוות נחת מעמידותן בסירוב?

ואם נוטשים את הפתיח הרומנטי, וממשיכים בתחושת הערך, במה רכישת חברה זו שונה, מבעלות על תכשיטים ממותגים כ- BMW או Rolex עכשוויים, או מקל הליכה עם גולת כסף בקצהו בעבר? האין ברכישות אלה קניית תחושת ערך עצמית?

במקרי התכשוט, תחושת הערך מוקרנת לסביבה. ביחסים בינאישיים שלא מוחצנים תחושת ערך נשארת פנימית.

האם מי שרוכש חולצת מותגים או שעון מזוייף, מטפל במענה לצורך אסתטי, או לתחושת ערך נתפשת על ידו ו/או סביבתו?

אחרי חודש פוגש את האיש שוב. "צ'מע, מגעיל. זה לא טוב ולא נכון." פסק.

יולי 2008

Share

מינורי בבריכה

מורן פותחת את הירחון הפנימחברתי, ורואה את החבר שלה מתועד בבריכה בפעילות נופש עובדים בקייץ, כשהוא מעורבב עם כחצי תריסר רוחצים ואיזה פליצה לידו. כלומר, בקרבתו. במרחק מגע.

 "זאתי, מה עושה כל הזמן ליד אלירן?" שואלת מורן הידועה בתשוקתה להיות מוטבעת, כלומר- לטבעת, והמועמד, איך נאמר, מצידו, מפגין קרירות משהו, אולי אטימות, שלא לומר סרבנות נחושה.
להערכתי, אם אתחוב את פרדיקציאתי, זה זמני, הוא עוד לא יודע, אבל הוא הוכרע.

"לא שאני יודע מה קורה ביניהם, ובכלל מי זו, אבל, מה זו הקנאה הזו?" אני שואל.

"זה ככה ב-עדה" מעידה חברתה מיטל, שהיא בכלל מעדה אחרת.

"אני רואה כל הזמן שמסתובבות סביבו בחורות" מורן מבהירה את תפישתה על העובדה שחגות סביב אלירן בנות.

אלירן, איך לומר, שרמנטי, ומקפיד בהופעתו. ראיתי, איך נאמר, נאים ממנו.

מורן נראית טוב. נחושה. לא רהיטות, לא אינטלקט, יהיה גם מי שיאתגר את הקביעה לחכמה, אבל יש יכולות ומיומנויות שרידה פרקטיות.

"תגידי," אני מעיק "מה המשותף לכל מי שסביבו?" ומוסיף להקשות "ואולי בכלל נראה לך שהוא יותר שווה, כשכל מיני ציפורות ומלכות מזמזמות לידו"?

"לא יודעת" היא מבטלת את הפלסף בהינף יד, ומצמצת "אני אראה לזונה הזו מה זה." וטופחת להמחשת רצינותה על התמונה.

Share

מינורי בהדדיות

גליה בת ה-35 נראית פצצה. נבונה, הומור, כולל עצמי, רהוטה, מודעת- כך לפחות מעידה על עצמה. מטופחת- רזה שלא כדרך הטבע. הגדילה, הגביהה, עבתה, השביחה – בקיצור, נגעה. בציצים. בארבי-יתית במובן הפרופורציונאלי של המלה.

עובדת במשרה נחשקת. אם לשניים, נשואה לבעל ה(כמעט)אולטימטיבי- סמנכ"ל לשעבר בחברת היי-טק מצליחה. מימש. נראה מצוין.

 ו-כן הם בהליכים. פרידה. כעת לא עובד, וגם הזרע שניפק הביא לה בן ובת יפהפיים שאחד עם קשיים. והוא גם לא קיים את חובותיו. המיניות. אבל עמד על זכותו לקיים עם אחרות.

"אז הוא דחף, אותי (כלומר אותה) להזדיין עם ערסים." היא מבארת כשמספרת על הרומן האחרון.

"ולמה זרקתי את העארס?" היא ממשיכה לתאר מציאות נתפשת "הוא קבלן. עם מכונית מפוארת. ועשינו את זה במלונות. והוא אף פעם לא נתן לי לשלם. מה הקטע שלהם, אלה, עם התשלום?"

"הוא נשבע לי שהוא לא אוהב את אשתו. הבטיח לי שהוא לא שוכב איתה. שיקר לי. הוא כן, המניאק. זרקתי אותו. איזה מין דבר זה, למה הוא עושה את זה ואני לא?" היא צוחקת. או שלא.

אוקטובר 2007

Share