משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
למה שמישהו יצייר על עצמו, ובתצורה בלתי הפיכה,
כשלאחר המעשה, יש סיכוי לחרטה יותר ממי שנמנעו מהקעקוע?
יש הרואים במעשה קידוש מסר על גוף,
קישוט אסתטי.
אצל אחרים ההתייחסות הבסיסית היא הוזלת ה’עצמי’, בהשחתת העור.
שאלתי אישיות מוכרת עתירת קעקועים, ‘למה’.
“ביטוי אישי“, תמצות תשובה ארוכה.
אותי מרתק בעיקר אלמנט ההסמלה:
העונד עוגן, אישיותו קשורה לים?
ואורנמנט או צורה גיאומטרית ל’יופי’, אסתטיקה?
שחף מול שקיעה, הצהרה על אהבת החופש?
הצהרה על מושא נאמנות, חיזוק במשבר זמני?
אולי זו שפה, שבה המדיום הוא הגוף,
התוכן הוא הפרשנות הניתנת לאלמנט הגרפי.
תקשורת
לטעמי, הפעולה היא ביטוי תקשורתי:
- יש במעשה הפגנת מחויבות של המקועקע לעצמו,
לפרשנות שהצמיד לגרפיקה, למחאה, להצהרה, לתקווה. - הפגנת המחוייבות של מי שקעקע עצמו מול הצופים בטאטו.
- ועוד יותר,
של המקעקע המבצע פעולה מתכנסת לקבוצת העל של המקועקעים השותפים* לאותה שפה, ובכך ובכך הצהרה שהמקועקע משתייך לקבוצה מסוימת, נשאפת.
* נפעם מכמה פעולת הקעקוע קורית בקבוצה, או בשימוש בגרפיקה משותפת.
בריאיון עם ספורטאי, שאל עיתונאי:
“הוספת קעקועים חדשים ל…”
והכדורגלן ענה:
“היה לי קעקוע של צמיד קטן על היד, הוספתי קעקוע של שרוול.
אולי בָּלוּק, אני נראה שחקן אירופי לכל דבר”.
