אינני חותר הסכמה, חותייר הבנה

הסכמה, הבנה

רובה של תקשורת בין אישית היא המשגת עמדות של המשוחחים בחתירה להסכמה.

כל צד ממשיג את עמדותיו,
במטרה לכנוס את האחר לעמדותיו התפישתיות,
במטרה ליצירת מעשה הנגזר מהן.

אישית, רואה עצמי כחותר,
בתקשורת בינאישית כייפית,
להבנת עמדתי, ורוצה לחשוב שלהבנת עמדת האחר.
לאו דווקא להסכמה.

יתירה מזאת- חותר לאי-הסכמה.

  • הסכמה יכולה להיות תוצאה של סיבות, נסיבות, מגוונות.
  • הנסיבות עשויות להתעדכן, להשתנות מסיבות זרות למהות הסוגיה.
  • הבנה, בדרך כלל, עמידה יותר לנסיבות חיצוניות.
  • באותם מקרים שמזהה בזמן אמת או בדיעבד,
    ויודע להצביע על כמה מצבים כאלה,
    שמדגמן עמדת 'התנצחות, מתבאס על עצמי.

ועם זאת, בנסיון לשמור על יושר אינטלקטואלי

  • תשומה בנדירות- הביקוש לה נמוך,

ייתכן שהרציונל לחתירתי להבנה הוא אינסטינקטיבי. לא מודע.
כלומר, אולי אני איש מדון, שחותר להביא את נטייתו לביטוי.

  • כמו ההוא שמסתובב עם פטיש, ורואה בכל מסמר.
    רק שמצידו השני של הפטיש יש את המתעט-
  • מתעד את הטעויות.
    את אלה שזוכר.
  • מפרק בניות אי-רציונליות.
    אליהן נחשף.
Share

השאר תגובה