בשונה ממך

אני משתמש, כנראה מרבה, בביטוי

בשונה ממך…

ואני מתכוון ש
אני מתנהל כך, ובן שיחי אחרת.

ומטבע הדברים

  • אני מבדיל בין שתי ההתנהלויות,
  • ואלמלי הייתי חושב שהתנהלותי מתאימה לי יותר, הייתי מתנהל כבן שיחי,
  • וממילא לא הייתי מציין את ה'בשונה ממך'.

ואני נפעם מהאנשים שמתבאסים מ'אמירה זו', ורואים בה

  • התנשאות שלי,
  • ביקורת מפחיתה שלהם,
  • פגיעה בתחושת הערך שלהם,
  • אכזבה שאייני מבין שהם נעלבים,
  • וכעס שאינני נמנה על הצוות המסייע לתתחזוקתם הרגשית הנידפת.

יש אף מי שעומדים על כך, כועסים מבטאים, שאני משתמש ב'שונה ממך'.
כשאני עושה זאת, הם אומרים 'אתה רואה? שוב…'

מי שבוחר להפחית לעצמו ערך, וולונטרית, כשאני מהווה לו טריגרך,
לבטח יודע מה הוא עושה,
מיומן בהפחתת ערך וולונטרית, או 'מאותגר תפישת ביטחון עצמית' שלא להשתמש בביטוי הארכאי, בעליהן 'רגשי נחיתות'.
ברור.

ואני על אופיי המחורבן…, אין מה להוסיף.

מה שמעניין,
אותי,
זה האינסטינקט שקיים, שמחלץ מהשומע מיצי אישיות אותנטיות בלתי ניתנים לשליטה הסתרה או שליטה לשמע ה'בשונה ממך', הכעס שיוצא מכך
שאני יוצא, וולנטרית, מכלל כלשהו,
או שהוא מוצא, בעל כורחו, מכלל כלשהו.

Share

השאר תגובה