אחוות ערכים

ולדימיר פוטין, בנימין נתניהו, דונאלד טראמפ, חירט וילדרס, ברקזיט, מארי לה פן.

המשותף?

מאפייני מחשבה דומה להם,
מערכת ערכים זהה של תומכיהם.

בעוד שהדמיון בין אישים אלה נתון לשבט ניואנסים עקשים של יישום,
הדמיון במכניקת המחשבה בין הערכים של תומכיהם רב:

  • התכנסות, שאיפה להשתייכות הזדהותית כתפישת ערך אינדיבידואלית לקולקטיב,
  • זהות לאומית מובחנת, חזקה. עוינת את נטול הזהות המחליש את הכלל, ועוד יותר, את הזהות הלאומית הלעומתית שבעצם מחזק,
  • נכונות להקרבת חיים לערכי קולקטיב,
  • מרכיב אמוני, סיוג רציונליות באופן מודע מסוגיות דת ולאום,
  • בניית קונסטרוקטים תפישתיים, הסתייגות מהמערערים,
  • חתירה לפתרונות מוחלטים, סופיים, על ציר גיהנום–גן עדן,
    לעומת הכרה שאין פתרונות מוחלטים, אלא פעולה, בקרה, שיפור ותנועה מתמידים,
  • כמיהה לפתרונות גואלים סופית, חשש מרשע גיהנומי מוחלט,
  • כמיהה לריבון מארגן, נאצל, בעל כוחות-על, מאיים, נכון להפעיל כוח רב, מייד וללא היסוס, תמיכה בהפחתת ביקורת שלטונית מרסנת, אם פעולות הריבון הם 'לטובת חיזוק וגאוות הכלל',
  • כמיהה להעצמת כוח רוב, החלשת זכויות מיעוט,
  • תחושה של לגיטימיות לשלול זכויות חופש פרקטיות מפרטים (השבתת מסחר או שידוים) כדי להעצים את כוח הרוב (ולו רק את צביונו)
    • בצידוק עקרי – אנחנו רוב ומשרתים מטרה נעלה,
    • בצידוק משני – ש'קורבן הפרט לא באמת נורא' – חמור יותר,
  • מדינה חזקה נשענת על פרטיה, פרט יחידני  פחות חשוב,
  • מרחב ציבורי צביוני, נתון לריבונות הרוב,
  • ייחול לקשירה בין כלכלה לאומית לבין זו האישית,
  • היסוס בהפעלת כוח נתפש כחולשה,
  • התייחסות לגבולות פוליטיים גיאוגרפיים כמהות כשלעצמה, חשיבות מיסטית מעבר לפרקטיקה, גוזרת פעולות דפנסיביות פרקטיות תוקפניות,
  • חיפוש מתמיד של המאחד, המכנס המשותף – הבנה שלריבוי יש כוח,
  • התייחסות לדעת הרוב כ'נכון' וכ'צודק', לא רק כנורמטיבי,
  • ספיחת ערך אישי משימור רעיון, מנהג, צביוני מסורתי,
  • תוכן: נטייה מובהקת לפשטות, פשטנות, ישירות, שמירת המורכבות לאישוש הבלתי ניתן לאישוש,
    תגובתיות חיובית להסתמכויות וקישורים מעוררים רגשית (- לא אמורים להיבחן רציונלית כתוכן נתון לבחינה)
    שלילה, רתיעה, ממורכבות דיאלקטית, ושפה גבוהה שנתפשת כמתנשאת עליהם.
  • סנטימנט אינסטינקטיבי ראשוני, מגובה בתמלול רציונלי להסמלות וטקסים מכונני התארגנויות קולקטיביות.

השמות המופיעים מעלה, מהווים נייר לקמוס, לערכים משותפים, שמרניים;

אם ישנו סנטימנט לאחד מהם, יש סיכוי שיש אהדה לנוספים ברשימה.

חוסר אהדה לכולם מאפיינת מחשבה חותרת פרוגרסיביות.

Share

השאר תגובה