פרויקט ונוס

משך הקריאה: 3 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.

מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.

אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה

• קוסם,
• ועם זאת (אולי בשמרנותי) לא משוכנע שישים, בעיקר בכלכלה וירטואלית אבסטרקטית.

מסכים

עם רעיונותיו הרציונליים אני שלם- רציונליים.

ערכים ש(אני) מייחס להם חשיבות גבוהה, ז’אק פרסקו בחתירתו ל-

מחשבה רציונלית.

הדרת פרדיגמות אמונתיות

שיוויון בין אנשים- אין התייחסות לשוני בין אינדיבידואלים על רקע של מין, גזע, דת, לאום, ושוני סוציולוגי.

חתירה לסטנדרטיזציה של מושגים ליצירת שיח- רתיעה מפרדיגמות של רעיונות וביטויים.

יצירת פתרונות חדשים-. מחשבה עצמאית, שמביאה לתוצאות רציונליות דומות- ניתוק המחשבה מנוף הולדת בעליה.

התרחקות מהתכנסות לקונבנציות, תקיפת אחיזה ברעיונות שרירותיים שהם רפלקציה התואמת את סביבת הגידול.

 בשונה מ

ועם זאת, (אני) נרתע מחתירה לפתרונות גורפים, מושלמים, מידיים, טוטליים.
חתירה כזו היא סוג של תוקפנות, שלא לומר אלימות, לטעמי.

ישנה הפשטת יתר של הדוגמאות, אולי כדי להתאים לאזניים השומעות.

ההצעות לפתרונות טכנולוגיים נשמעים לי מעניינים, לא יודע אם ישימים.
הסדר המוחלט, האופייני שנשענים עליו- לא עושים אותם אטרקטיביים לטעמי.
מעדיף את חריקות חוסר המושלמות, חן אי-הסדר.

	ז’אק פרסקו	אישית
כלכלה	מהות ובסיס יישום הרעיון: אין אמצעי תשלום. נגישות למשאבי כדור הארץ, לכל. חינם.	או שלא הבנתי את התכנות והשכנוע ביתרון, או שאני שמרן.
פתרונות טכנולוגיים	חקירה כלל עולמית, תכנון מרוכז לרווחת הכלל.	אין לי יכולת להעריך התכנותם. יש לי רתיעה מפתרונות מצוינים של תכנון מרכזי.
מקצועות	בעיקר מטפל בבעיות התעסוקה והייצור של טכנולוגיה וחקלאות.	היום ובשנים הקרובות, ישנה בעיה של הזדקנות ותחזוק אנושי, מקצועות הסיעוד. מיכון ישיר לא פותר את זה ישירות.
אופי אנושי	יצירת ‘אדם חדש’	כל ניסיון לשנות את האופי האנושי לכיוון מסוים, למיטב הבנתי לא צלח. עצם הניסיון מרתיע אותי.
אנשים	חותר ללכידות	סולד מהתכנסות, דה סוציאליזציה, וחיברות אד-הוק.
תמרוץ	סיפוק מתרומה לחיים קהילתיים	בבסיס ההתנהלות האנושית נמצא בחינת יכולת אישית של פרט בהשוואה לאחר, ותרגום לתמורה ויתרון. לא יכול להסכים שאינדיבידואלים יהיו מסופקים מערטילאיות אלטרואיסטית של ‘תרומה מספקת לקהילה’.
מכניקת מחשבה	בהיפר-רציונליות, מתעלם, מנטרל. מציע לאנשים ‘טוב’ ישמחו לאמץ.	פרסונות נבדלות האחת מהשניה (גם) במכניקת המחשבה המאפיינת אותם. פתרונות גורפים ש’מבטיחים’ טוב, גם אם קוסמים זמנית לפרטים מסוימים, עתידים להשתנות במהלך חיווי מציאות נצברים.
אלימות	משוכנע שאם המשאבים יהיו חופשיים, רמת האלימות תונמך משמעותית.	הקצאת משאבים חופשית לא תחסל אלימות. אולי תקטין אותה. הקשר בין אלימות למשאבים קיים, אך מובהק יותר בקרבה בין גירוי לרמת תגובתיות, ובכל מקרה תלוי אישיות יותר מאשר תלוי (נגישות ל)משאבים.
מדינה-לאום	ביטול התארגנויות מדינה ולאום.	עם חתירה לביטול מבנה מדיני טריטוריאלי אני מסכים, אבל רואה את זה מתקדם, אורגנית, אבולוציונית בעתיד רחוק מאד.

הסיפוק

תפישות עתירות פרדיגמות פרלימינריות

עמדות של פרטים היונקות מקונבנציות תפישתיות,
אם של אינדיבידואלים יציבים השומרים אמונים לתפישה אחת,
או בעלי מצפנים משוכללים ודינמיים שנעים על ציר זמן בין תחנות תפישתיות
הן אימוץ תפישות שרירותיות הנשענות על פרדיגמות פרלימינריות.

תפישות אמונתיות לא יכולות להתפתח במנותק האחת מאחרת ובאבולוציה שלהן להגיע לאותן פעולות.
פולחנים דתיים, טקסים, לא יכולים להתפתח במנותק ולהגיע לזהות.

תפישה רציונלית

מחשבה רציונלית מאפשרת להגיע לרעיונות דומים במנותק מגיאוגרפיה פיזית או רעיונית מתכנסת.

פרשנות ויישום

פרשנות המיישמת פרקטית, לא עולה בקנה אחד, מקרה זה לפחות, עם הפרשנות המיישמת שלי- מעדיף אבולוציה התפתחותית התואמת אופי אנושי.

חושש מתהליכים השואפים להגיע בעתיד ל’טוב מוחלט’, בצעדי רוע ברור בהווה.

אנשים  חותרי התכנסות נורמטיביות. ברמה הרגשית.
לא יודע להלחם בזה.

בשונה ממנו- אין לי כוונה כזו,
ועל כך רוחש לו כבוד רב וגם אטימות מועטה.