פגוש פוגייש פגשתי – מוכנות להרוג

מוקדש* למצהירי שבועת ווסאלים**, באי-נוחות***

פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.

ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:

  1. המוכנות, הרצון לסייע בכל מאודם,
    לא הורגים – מוכנים, רוצים, מילולית, אולי אפילו מנטלית – ולא עושים,
  2. ואני, לא ביקשתי, לא רוצה, שאיש יהרוג, בוודאי שלא עבורי.

כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.

 


*  אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.

** שבועת ווסאל.

*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף.

Share

השאר תגובה