מדוע אתה משוכנע שאין אלוהים?

שאלה נפוצה של מאמינים עממיים.

כמו לאינסוף דברים שאין לי הוכחה לקיימום, אין לי אינדיקציות שהוא קיים

  • יש אינדיקציות לקיום אמונה אצל אינדיבידואל,
  • פחות, אגב, להעדרה

חותר לטיפול רציונלי במיפוי היש הנתפש, ולא ב'יש' האינסופי, האמוני, הבלתי ניתן להכלה רציונלית.

צופה באלה שמאמינים בקיום האל.
יותר מעניין, לטעמי- מה גורם למישהו לשאול שאלה כזו.

אינני עסוק בלהפריך את מה שמישהם לא הצליחו להוכיח, ואז לקבל את ההוכחה.

מרותק לדיאלקטיקה המוכיחה, להתכנסות לאמונה משותפת.
התקפות האמונתית הנשאבת מדמוקרטיה נורמטיבית- יש רבים מימיני ומשמאלי, לכן משמש כהוכחה, בבחינת 'אם הרוב מאמין, לא יכול להיות לא בלתי נכון.' מיליארד מאמיסינים לא טועים.

לי, מאמינים באשר הם, לא מהווים מושא להערכה, לחיים טובים, לרציונליות, למוסריות. ואם להודות ולדייק מושא להערכה נגטיבית.

למה עלי להיגרר דפנסיבית למשפט האווילי 'מדוע אתה משוכנע שאין אלוהים'?
זה בגלל שאתה לא מצליח להוכיח שיש, וחרד לאבד את המעקה הרעוע של אמונתך?

חיפוש משמעות

מי שמחפש 'משמעות על', מי שמחפש היכן יראה את היותו כחלק מקונטקסט רחב כלשהו,
לתפישתי סוג של 'אבוד', חסר אבנים בכיסיו. נידף.

מציאת משמעות

מי ש'מצא' את הקונטקסט – כאמוניים ולאומנים אחרים, לא מרגיש אבוד.

הוא נישא על 'מוסריות' קולקטיבית נורמטיבית חמוש בלגיטימציה להגן על המשמעות, להרחיב את גבולותיה בגיבוי עמיתיו.

עשוי להפעיל 'מוסר' קולקטיבי, החורג בעוצמתו מזה האינדיבידואלי בשם מוסריות כלל והגנה על צֶבֶר אינדיבידואלים מפני עימותים מאיימים.

מידת אי-רציונליות* כתכונה

(להערכתי) מדד אי-רציונליות אישיותית לא נתון לבחירה. לכן אין טעם להתווכח על כך.

זה לא שיש בכוח אחד לשכנע אחר להקטין מידת אי-רציונליות,
גם אם אחד יבטיח לאחר הררי טוב זמין,
והאחר יאיים בתהומות רשע צפוי,
אם לא ישתנו את דרכנו.

מידת רציונליות של פרסונה היא סוג של תכונה. עם מאפיינים, כנדיבות, ביטחון עצמי-
מאפיין אישיותי עם רמת תנודתיות המושפעת מגירויים סביבתיים.

הסתייגות מתבקשת

מחשבה רציונלית ממש איננה ערובה לטעויות.

תהליך מחשבה רציונלי הוא ניסיון לצרף פרטים למכלול, ייחוס משקל למרכיבים, היררכית חשיבות, קדימות על ציר הזמן.

התהליך לא מבטיח, תוצאתית הצלחה, שכן ישנם מרכיבים בלתי כְּמיתים, וטעויות בהערכתם.

לכן, לעתים, הימור מקרי או אינטואיציה של לקיחה נכונה של המרכיבים באופן בלתי מפורט או מתומלל מביא גם לתוצאה נכונה.

אמפירית, מחשבה רציונלית מגדילה את היכולת להגשים ולקדם רצונות וטעמים לעומת ייחול מטפיזי ליישות אמורפית שתסייע.

אמונה אל-מדינה

המתאם בין החותרים לאֱמוניות, הסתמכות על כוחות מטפיזיים חזקים כאמונה ואל,
לבין החותרים למדינה חזקה,
הוא מובהק ומעניין אם גם לא מושלם.

שני המקרים מהווים ייחול לכוחות חזקים השולטים על פרטים.

אבולוציונית, מדינה כארגון מעבר לתפקודו הפונקציונלי כאוס פרטים המתאגדים לתצורת חיים רציונלית, היא טרנספורמציה, אקסטנציה של אל, גם אם ישנן דמויות 'חילוניות' החותרות מדינה חזקה עם מאפיינים מיתיים המדירות מהשיח שלהן את האמונה באל.
המדינה עבורם מהווה ייחול לכוח מסדר עליון.

אישית

מרבה לטעות. בטח ביחס למה שהייתי רוצה לטעות.

בכל טעות,

אם הייתי חכם לפני המעשה כמו אמי לאחריו, מצבי היה עוד יותר טוב.

בפוסט מורטם, או שנעשתה שגיאה באיסוף כל המרכיבים, או בשקלול המשקל.

 


 

*
רציונליות היא מוחלטת.
אי-רציונליות היא מידתית.

Share

השאר תגובה