נס פך השמן

מיצוי משאבים, גרסת הוורדרוב

שנות ה-80, ניו יורק, השדירה הראשונה עוד הייתה חול, והקורא היה בחופש הגדול בין ב’-לג’.
כך הייתי אומר, כשבעצם, הקורא היום, בפועל, סביר להניח, נמצא בשלב ‘איסוף גנטי רעיוני’.

הייתי מובר ב–Shleppers, וב- Noah’s Ark. הייתה לנו בין שאר ה- materials, קופסא שנקראה wardrobe. זו, שימשה להעברת שמלות ומעילים שהלקוחה – שם גנרי, גם הלקוח הוא ‘לקוחה’ – רצתה להעביר בתליה ולא בקיפול. מחיר ה-wardrobe האציל היה $7, כפול מ-box סטנדרטי. ולא זו אף זו, הקופסא המיוחסת הזו הייתה רק מושכרת. אם לא היו מספיק קופסאות ממין זה על המשאית, כ-נס פך השמן, היינו שולחים את הקופסא הלוך ושוב, ואת תכולתה תולים על חבל בירכתי המשאית.

בפריקת המשאית, היינו מעמיסים את הוורדרוב היקר, עושים נגלות, ומוודאים, שהלקוחה לא מציצה למשאית, נחשפת להתרחשות נס פך השמן לנגד עיניה המשתאות.

למה מתיש?

לפעמים, כדאי, לבטח אם אין ברירה, במצב של תשומה חשׂוכה, במחסור, בחסכנות. בפרוטוקול נס.

Share

השאר תגובה