שיטת הבחירות בארה”ב

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

Electoral College

שיטת הבחירות בארה”ב-
538 נציגי המדינות בפדרציה האמריקאית בוחרים את נשיא ארצות הברית וסגנו.

תורגם ונערך מ-

האזרחים האמריקאים אינם מצביעים ישירות לנשיאם.

• 100 סנטורים, שניים לכל מדינה,
• 438 חברי קונגרס, באופן יחסי לגודל המדינה.

מפת חלוקת 438 אלקטורים, לפי ייצוגי מדינות בקונגרס.

סך הכל ישנם 538 אלקטורים, עם 100 נציגי הסנט.

הנשיא יבחר כאשר לפחות 270, מספר המפתח של אלקטורים, יצביעו עבורו.

מספר האלקטורים בכל מדינה נקבע לפי סקר מספר תושבים, יחסי לגודל המדינה. מדינות מעוטות אוכלוסין, יחסית, יש ייצוג גדול יותר של אלקטורים ביחס למדינות מרובות אוכלוסין.

בבחירות, הבוחרים בעצם מורים לאלקטורים, נציגי מדינתם, למי להצביע;
המועמד שזכה בלמעלה מ-50%, או שקיבל רוב מצביעים יקבל את הצבעת כל האלקטורים של המדינה.

במקרה של שלושה מועמדים ויותר, בו אין לאף מועמד תמיכה של לפחות 270 אלקטורים, בית הנבחרים (- 438 נבחרים) יבחר מבין שלושת המועמדים שקבלו את מירב קולות האלקטורים. לכל מדינה יש קול אחד בחירה אחד.
הסנאט (- 100 נבחרים) יבחר את סגן הנשיא מתוך שני המועמדים הנותרים.
לכל סנטור קול אחד.

תוספות

למעלה מ- 10 מליון אמריקאים חיים מחוץ למדינות ארה”ב.

הבירה

בוושינגטון די.סי. יש כ- 600,000 תושבים. לתושבי הבירה לא נתנה זכות הצבעה, במחשבה שעובדי הממשל לא יוכלו להשפיע על זהות הממשל.
החל משנות ה-60, עם התיקון לחוקה העשרים ושלושה, העיר מיוצגת כמספר האלקטורים במדינה הקטנה ביותר- 3 אלקטורים.

הטריטוריות האמריקאיות

לשש עשרה, הטריטוריות האמריקאיות, ובהן פורטו ריקו וגואם, על למעלה מארבעה מליון תושביהן, יותר מאשר אזרחי מדינות אלסקה, דלאוור, דרום דקוטה, צפון דקוטה, ויומינג ורמונט ביחד, אין יצוג אלקטורטי, שכן הן אינן במעמד מדינות הפדרציה, ואין תיקון בחוקה שמסדיר את ייצוגן לבחירת נשיא, אפילו שאזרחיהן חשובים כאזרחי ארצות הברית, לכל דבר ועניין.

אמריקאים יורדים

למעלה מ-6 מליון בעלי אזרחות אמריקאים החיים מחוץ לארה”ב, יכולים לשלוח את הצבעתם למדינה האחרונה בה היו רשומים, אלא אם נמצאים בטריטוריות האמריקאיות.

לא חייב

האלקטורים אמורים להצביע כאיש אחד למועמד שזכה לרוב במדינה אותם הם מייצגים.

אז זהו, הם אמורים. לא חייבים. רשאים להצביע למי שהם מוצאים לנכון.

על אף שמעולם הצבעת אלקטורים לא שינתה בחירת נשיא,
ב- 87 מקרים אלקטורים הצביעו בניגוד להכרעת המדינה אותה הם ייצגו. Faithless Elector- ‘מצביע לא אמין’.

הסיבה לאבסורד בו נתונה האפשרות לקבוצה קטנה של נבחרי ציבור להכריע הצבעה באופן שונה מאשר הוראת נציגיהם, נעוצה בתפישה שכאשר השיטה עוצבה במאה ה-18, האפשרות שנציגי הציבור היושבים בוושינגטון,

• מצד אחד נתונים למרות מצביעיהם,
• ומצד שני, הם חווים את התנהלות המועמדים, יכולים לראות באופן יותר מיידי, פחות מתווך, ולהפעיל שיקול דעת האם המועמדים פועלים באופן שלא כדאי לנציגי האלקטורים לתמוך בהם, גם אם הבוחרים שלא מודעים לכך, תמכו בכך.

זהו סוג נוסף של בקרה המאפיין את הגישה השלטונית האמריקאית שמייחסת ‘יצר האדם רע מנעוריו’, ויש להתגונן מפניו.

ייתכן

על פי שיטה זו, בה כל האלקטורים של מדינה מצביעים למועמד שזכה ברוב, ייתכן מצב שיותר מצביעים- הרוב, הצביע למועמד שזכה בפחות אלקטורים והפסיד למי שזכה בפחות קולות מצביעים.

המדינה המאוכלסת ביותר, קליפורניה, תנתב את כל קולות 55 האלקטורים שלה למועמד שניצח ולו בשבריר אחוז. כן ייתכן במדינות מאוכלסות נוספות, בעוד שבשאר המקומות המועמד שניצח בקליפורניה הפסיד בפערים ניכרים.

כשל כזה ייתכן במקרה של שלושה מועמדים וסיכוי התכנות קטן יותר עם שנים.
עם זאת זה קרה ב- 1876, 1888 ושוב ב- 2000, בה אל גור קיבל יותר קולות מצביעים ופחות קולות אלקטורים מג’ורג’ וו. בוש.

למעשה

ה’בחירות’ בארה”ב הוא תהליך בו

1. בעלי זכות ההצבעה מצביעים להעדפה, מועמד זה או אחר,
2. מספר שבועות לאחר מכן האלקטורים – 538 נציגי 50 המדינות בקונגרס ובסנט יצביעו למועמד,
3. באופן, שאמור לשקף את הכרעת המצביעים כולם במדינתם.