טיוטאת רשימת ביטויי כישורי תודעה

משך הקריאה: 8 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מוקדש* לרג’**, העצל*** המאד נבון****

שהעלה את הסוגיה ‘מה זה ‘נבון’.

מה זה נבון, אינני יודע.
כן יודע איך אני מתייחס ל’תבונה’ או ‘נבונות’ שנשמע/ נקרא לי יותייר טוף.


 

הערכת יכולות תודעתיות של הזולת היא

  1. בעייתית מצד המעריך
    1. סובייקטיבית לחלוטין מבחינת המעריך,
    2. מנופקת ב’קלות’ שלא לומר באינסטינקטיביות השרדותית כחלק מהתנהלות במארג חיים,
  2. ובעייתית אף יותר
    1. הן בשל מורכבות הנושא- הערכת יכולות קוגניטיביות של מישהו,
    2. הסטנדרטים לנושא הם אמורפיים,
    3. אם גם יש סטנדרטים, למי יש כוח להתיישר לסטנדרטים אלה?

להלן מושגים כפי שאני מתייחס אליהם:

אינטואיציה יכולת להרכיב מציאות על ידי חשיפה לחלקי מרכיביה.

אינטואיציה מכילה שתי תת-איכויות:

  1. מהי כמות החיוויים החיצוניים שמאפשרת לבעל האינטואיציה לברוא תפישה שחובקת את זו הנבחנת שמייצרת הצעה לתיאור המציאות,
  2. אדיקות- באיזו מידה מפעיל האינטואיציה נשאר נאמן לתפישת המציאות האינטואיטיבת, מבנה שברא תודעתית,  ביחס לחיווי המציאות שמתקבלים בפועל?
    כמה נכון, מוכן, בעל האינטואיציה, לנטוש את קביעתו הראשונית בעת שהמציאות אליה נחשף מאוחר יותר מתבררת כלא תואמת את התפישה שיצר על סמך חלקי המציאות שנחשפו אליו?
אינטליגנציה יכולת קוגניטיבית להתייחס לגירויי מציאות על פי הקשרים, היררכיה וסדר לוגי.
אינטליגנציה רגשית היכולת להבין את מצב הרוח, מצוקת, רצון, התייחסות, רגישות, העדפות האחר.
בקיאות צירוף של ידע וניסיון בתחום מסויים.
גאון חיווי על היות (בדרך כלל) כישור (אחד, לעיתים יותר) מובחן, שנמצא בנדירות ובפיתוח יוצא דופן.
הומור היכולת לבחון סיטואציה ביותר מזוית אחת, ממד אחד, או צבע אחד.

היכולת לצחוק, להרעיד את הסרעייפת תוך הוצאת אוויר וגעיות קול בפיסוק שפתיים בואכה אוזניים, ב’מקומות הנכונים’ יכולה להיות חלק אך בפירוש אינה, בהכרח, ‘הומור’.
היכולת לצחוק זו מיומנות תקשורתית של מי שיש לו רמת הומור גבוהה, או נמוכה.

היכולת לגרום לאחר לצחוק, על אף שנסיבתית, על פי רוב מתייגת אותו כבעל הומור, וגם כאן- לא בהכרח. לעיתים זהו סוג של מיומנות, הגחכת עצמו, חזרה על מתווה, נוסחה שעובדת על אנשים מסויימים בסיטואציות מסויימות.
זוהי יכולת קוגניטיבית עצמאית, שאינה קשורה ישירות ליכולות אחרות, במובן שלמישהו יכול להיות יכול מפותחת לבחון מצבים מהיבטים שונים ושאר כישורים הקוגנטיביים נמוכים. ולהיפך.

על פי רוב תיוג אחר כ’בעל הומור’ הוא סוג של חיווי חיובי.
שלילה מאחר הומור, היא סוג של הפחתת ערך.
בכל מקרה, זהו כישור שיש לבחנו על מנעד היותו עד חסרונו, ולא ערכיותו החיובית/ שלילית.

זרימה הכישור לזהות בסיטואציה צבר רצונות מצרפי, ולתרום להמשך התנועה.

‘ניתוק’, ‘אוטיזם’ הם היפוכה של זרימה.

חכמה ביטוי המעריך התנהלות שנסמכת על עומק אינטלקטואלי, הקשרים השכלתיים, המקדמים תוצאתית רצון מקדמי.
חכמת רחוב היכולת להתמודד עם גירויי כאן ועכשיו, מידיים באופן שממקסם את טובת בעליו.
חפירה ירידה לפרטים מעבר ל-מה שמקובל, ראוי, רצוי על ידי בני השיח, שסף ההנאה של השומעים מאפשר.
יצירתיות הסתכלות על מציאות שבאופן אינהרנטי, אינסטינקטיבי, מנסה לקחת היבט אחד או יותר ולהוציא מהקשרו, תפישתו, למקום אחר. חתרנות, רדיקליות, שבירת תבניות או מוסכמות.

[המעניין, כששמרנים תודעתית שבהתנייתם אין חידוש דבר, כשנתקלים בחיוויי ‘יצירתי’, אומרים ‘מוכר, חדש’. 🙂  ]

יושר אינטלקטואלי יכולת בחינת מציאות במנותק מהשלכות ערכיות של הבוחן.

מישהו יתוייג ככזה, אם יפגין בחינת מציאות גם אם ערכיותו תפגע, אך חשוב לו לתאר את המציאות

מחונן חיווי המייחס לאחר יכולות משופרות,בסט של תחומים, שנתפשות כסוג של מתנה מוספת על קיים נורמטיבי.
מיומנות שליטה מתודית בתחום מסויים על מכלול היבטיו. המיומנות יכולה להיות בתחום מעשי, או במרחב תיאורטי.
משכיל מי שרכש ידע בתחום מסויים ממקורות מוכרים שיש הערכה לפועלם.
אין קשר בין מידת ההשכלה לעומק ה’הבנה’ המיומנות, או החכמה המדוגמנת.
נברן מולקולרי עיסוק בחלקי מרכיבי מציאות, בחינת תקפות כל אחד מהם והקשרים ביניהם.

בדרך כלל תוך התעלמות, חוסר יכולת לטפל מתמונה כוללת מלאה, כחלק מהתניה קוגניטיבית זו.

מתאפיין בשתי רמות:

  1. מבחני תקפות לתתי פרטים,
  2. מבחני הקשרים להם.
עילוי סביבתי ההיפך מ’פיגור סביבתי’- סביבה המצמיחה באמצעות שפה, סממני התנהגותית, פרט החבר בה עם כישורים קוגניטיביים יחסית חלשים שייתפש כחלק מהקבוצה שעוטפת אותו. כך, הסביבה משרה על הפרט מסממניה, טובעת בו את תו האיכות המיוחס לה, את ההתייחסות של פרטי הקבוצה גם על עצמו.
פקחות הבנת מציאות פרקטית, קונקרטית, שמאפשרת קבלת החלטה ברמה הטקטית להשגת מטרה קצרת טווח.
פרגמטיות הגעה לסיטואציה ללא מחוייבות לתפישה מקדמית, אלא עניינית.

זיבי! על פניו,
בפועל, הגעה עם סט הערכים והתפישות המקדמיות, שבפיקחות, עם זיהוי הפקת טובין אפשריים ממצב, מיומנות בהתנערות מערכים ותפישות קודמות, לטובת מיקסום טובין מיידיים.

פרקטיות התייחסות לפיסות מציאות באינסטינקט מיידי לרתימה לטובין זמין, מיידי בר קיימא, תוך התרחקות מאלמנטים פריפריאליים ש’עלולים ללכלך’ את המיקסום בשל טשטוש מיקוד או בזבוז תשומות.

גם שם קוד להתרחקות ממורכבויות תודעתיות.

קונקרטיות התמקדות בעניין, ערך כשלעצמו תוך ייתור או לפחות הקטנה של ערכים ומשמעויות פריפריאליות לנושא הנידון.
שמרנות תפישתית נטייה לקבל הנחות מקדמיות, א-פריוריות, בדרך כלל בנושאי אמוניות ולאומניות ולהתייחס לכל חיווי מציאות כמאושש אותן.
תבונה נבונות היא מכלול מרכיבים בהם פרט מתאפיין במחשבה אינטליגנטית, מונחת על פלטפורמה רציונלית מנומקת, עם הטייה להיבטים פרקטיים ויכולת לטפל במורכבות תודעתית.
תודעה רחבה בעלי התנייה תודעתית בה למחשבה יש השפעה על המציאות האופפת.

פרקטית קונקרטית לאנשים אלה יכול להיות קשר טקטי הדוק למציאות, ועם זאת מצב רוחם נדיף, בשל הדרקון המקנן ברוחב התודעתי שם שגורם לתפישת המציאות להתעוות.

ייחוס כוחות מיסטיים, קשרים והקשרים שאינם עומדים במבחני רציונליות.

תפישת ערך עצמית הטייה של הלוקים בה, בה כל חיווי מציאות הוא גירוי לבחינת ערך עצמי, במובן הנגטיבי, כלומר, האם הגירוי מהווה ערעור לשלווה רגעית שכן ניתן להסיק ממנו שבעליו נתפש כמי שערכו ירוד מציפייתו.
תפישת פוזיציה הסתכלות על המציאות בהיבט של ‘איך משפיעה על חור התחת הפרטיקולרי של בעליו.

שאר היבטי המציאות- בעצם לא רלוונטיים, אם לא נוגעים בחלחולת.

 


אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית?
שיהיה.

** הוא, היה לו שם מפואר, ועשה לו, לשם, ברית מלה.

*** הוא, בעזרתו, הבנתי (גם, לימד אותי עוד דברים) מה זו חסכנות אנרגטית,

**** הוא אכן מהנבונים שפגשתי,
– לדעתי יותר נבון ממה שהוא מייחס לעצמו,
– ואני אפילו מואשם כמעריץ שלו.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share