”אני הבאתי את ההורים שלך מאתיופיה את לא מתביישת?”

משך הקריאה: 10 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

התנשאות

ניתן להתנשא רק על מי שמתנחת.

הבעיה ב’טיפול’בתחושות קיפוח שאין [אינני מכיר] לכך מזור.
אינני מכיר מי שנרפא, נגמל מתחושות אלה.
‘טיפול’ ברגשי נחיתות לא מבריא, לא פותר, אלא מצדיק את קיומם, ומתוך כך מעצים את תקפות הסיבות לתחושה.

ברור שעדיף היה שאמיר השכל, לנוחותו האישית, למטרה שהוא מקדם, לתומכי המחאה שהוא מראשיה לא היה אומר את המשפט.
לו המשפט היה נאמר, ולא צולם, היה עדיף.
עם זאת, המשפט משמעותי, נאמר, צולם והופץ. זו סיבה לדון בו, בהיבטיו ובהשלכות הנגזרות ממנו.

המשפט של אמיר השכל מכיל יותר רבדים ממילים:

• • משפט
    • האללו, זה משפט. צבר מילים. אין למשפט השפעה פיזית על המציאות.  
    • הדיון הוא על המשמעויות המטאפיזיות, ערכיות, משמעותיות של אמירתו.
  • אני הבאתי את ההורים שלך
    • משפט לא בלתי נכון מהותית; אמיר השכל עסק, הטיס, עולים מאתיופיה לישראל.
    • יש לעשייתו משמעות מעבר לקונקרטיות הפונקציונלית של ביצועה, מעצם העובדה הסובייקטיבית ערכית שאמיר מייחס למעשה, ומצפה שהשומעים יתייחסו אליו – להעלאתו עולים, ומתוך כך להתייחסות הקונקרטית לסיטואציה בה הוא נדחף.
    • ניתן להתעלם או לייחס משמעויות מורכבות לעובדה פשוטה – עולי אתיופיה ‘הועלו’.
      • הורי הועלו ב’עליית הנוער’.
      • אני עברתי לארה”ב בהחלטתי המלאה, כשכל ההשלכות על צעדי זה היו עלי ועלי בלבד.
      • לאחר 10 שנים של חיי שם כבוגר, חזרתי לישראל עצמונית. לא הועליתי.
    • בהקשר הנוכחי, השוטרת פעלה מנקודת בחינתו האינסטינקטיבית של השכל, באופן שסותר את כוונת פעולתו המודעת בפעולתו מול העלאת עולים, ‘הוריה’ הקונספטואליים –
      • [גם] השכל עסק בקידום עולים מסביבת חיים ששמחו לצאת ממנה – ראו בה נחותה במיצוי טובתם מזו האלטרנטיבית אליה הובאו, בריבוי ממדים,
      • בהרחקתו הפיזית ממוקד ההפגנה, השוטרת פעלה בניגוד לערכים התואמים את ערכי אמיר השכל, כשעסק בהבאת עולים מאתיופיה – מחסר רווחה אישית כלכלית ותפישה דמוקרטית, לסביבה משגשגת יותר שזכויות פרט ליברליות וקדמה מהוות מרכיב חשוב יותר מהסביבה מבאתיופיה.
      • הערכים שהשכל מקדם בהפגנה, תואמים, מבחינתו, את הערכים שהביאו את העולים.
        פעולה נגד הערכים שהשכל מייצג, שננקטה על ידי השוטרת, סותרת את הערכים שבגינם, מבחינתו, התבצעה העלייה.
    • השכל סופח תקפו מוסרית, שנתונה למי שעשה מעשה לעומת מי שלא.
      • נקודה שנתפשת כמקוממת בחוגים מגוונים; מעשהו שאמור להיות חלק מפונקציה הופכת לנאצלת ערכית ובהמשך קרדום לחפור בו?
    • להבנתו, עשייתו הנאצלת של השכל מקנה לו זכויות; לכן, אל לשוטרת לגעת, אל לה להגביל את פעולתו.
      • השכל מתכוון לכך שיש לו סמכות מוסרית לעשות פעולות מסוימות.
      • סמכותו המוסרית יונקת, גם, מפעולות מוסריות שעשה.
      • העלה עולים מאתיופיה.
      • את ‘הוריה’ הרעיוניים.
      • אל לשוטרת למלא את חובת תפקידה, מולו.
  • את לא מתביישת?
    • אחיזה תודעתית
      

      בושה: חיווי רגשי שלילי. על פי רוב בעקבות מצבים שגורמים לסובייקט תחושת ערך פחותה מהרצויה לו. בהתניה אנושית בוגרת, גנרית, תפקודית נורמטיבית, קיימת נטייה להימנע, להסתיר, להעלים, להשכיח, מסובייקט ומסביבתו את החיווי או את מה שגורם לו. משאבים רציונלים רתומים להמנע ממצבי ‘בושה’, ולטפל בהם תוך כדי קרותם או לאחריהם להקטנת השפעתם.

    • השכל שואל, ‘האם לא מתעוררת בך תחושת ערך עצמית שלילית שמונעת ממך את הנגיעה הנגטיבית בי?’
      בהמשך, ‘אם תבצעי את הרחקתי אני מצפה שתחווי ביטוי של שלילה עצמית, באופן שתרצי להסתיר את המעשה מעצמך ומסביבתך.’
  • תגובת התניה
    • נציגים פוליטיים של בני העדה האתיופית בוחרים במובהק, התייחסות מובחנת למצבים שנגזרת מהם התייחסות לתפישת ערך.
    • על פי רוב ובמובהק – הכללה? גזענות? – ה’אתיופים’ רגישים במיוחד לביטויי תפישת ערך שלילית חיצונית כלפיהם אישית ולייחוס לקהילה השחורה, אתיופיה, יוצאי אתיופיה.
    • יוצאי אתיופיה בישראל, לחווייתי, מגיבים באמצעות הפחתת ערך עצמונית – עלבון, לחוויים כלפי הקשרים לקהילה.
    • זו התניה, התנהגות אינסטינקטיבית,
    • שמועצמת על ידי בעלי עניין בקהילה ומחוצה לה באופן רציונלי להעמקתה לספיחת רווח תעמולתי.
    • העלבון מהווה הזדמנות להתכנסות הזדהותית של קהילה, באמצעות תחושת קורבנות משותפת.
    • אינני מכיר ‘מרפא’, ‘גמילה’, מהתנייה של תחושת פחיתות ערך לחיוויים חיצוניים.
    • איסור אזכור שעולי אתיופיה עלו כפאסיבים, באמצעות פעולות אקטיביות של המעלים.
    • האזכור גורם לתחושת נחיתות.
    • אי האזכור אולי מונע את תחושת אי-הנוחות של פרטים מסויימים. לא משנה עובדתית.
      • בכך, לתפישתי, מעמיק את תפישת הבעיה לא מעלים או מקטין אותה.
• גזענות
  • • מלה מפחידה. שימוש מאיים. לא רצוי להיות מתוייגים בה.
    • אחיזה תודעתית:
      

      תיוג פרט או צבר פרטים מסויימים,
      בעלי מאפיינים מובחנים, תוצרי מגדר, גזע, דת, תכונות גוף מולדות או חינוך מובחן מינקות,
      נתפשים מקדמית כחלק מאתוס שלילי, מוכר ורווח,
      ולמתוייגים אין יכולת לאמץ או להסיר את המאפיינים הטבועים ביולוגית, פיזית, או תרבותית.

  הסטיגמה שקובעת שרק הומואים משגשגים בתעשיית היופי והאופנה נכונה בעיניי במאה אחוז.
  אני פשוט לא מכיר אף מעצב אופנת נשים גדול שהוא סטרייט.
  אולי זה מפני שגברים סטרייטים מעצבים את מושאי התשוקה שלהם.
  נשים לעומתם, מעצבות את המראה שבו הן והחברות שלהן היו רוצות להיראות.
  רק אצל הומואים העיצוב הוא נטול עמדה ויכול לממש כל פנטזיה.
  אלון ליבנה, מעצב אופנה, הארץ, ענייני פנים,
  7/8/2020
  • ‘נבחרת ישראל בכדורגל מתאפיינת ברמה טכנית גבוהה של השחקנים עם חוזק וכושר גופני לקוי.’
    האם זו גזענות? זו הכללה די נכונה, כשישנם שחקנים עם רמה טכנית נמוכה וכושר גופני גבוה.
  • “אני אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.”
    • משה שקד, טייס חיל אוויר שהשתתף במבצע שלמה ‘השתתפותו במבצע היתה “גולת הכותרת, הדבר שלמענו נולדתי.”‘, אסף אגמון ‘”בר מזל, שינה חייו” על השתתפותו במבצעי העלאת אתיופים.*
    • תיוג חיובי, אגב, מותר, אינו בבחינת גזענות – ‘תימנים שרים יפה’, ‘אוכל פרסי נהדר’, המרוקאיות יפות’, ‘במזרח אפריקה רצי המרחקים הארוכים הטובים בעולם’, ו’בצפון מערבה, רצים למרחקים בינוניים.’
  • הכללות שגויות הן דבר רע.
    • שיוך תכונות שגוי לפרט נטול אותן זו הכללה שגויה.
      • חלקן של נשים בצוותי אוויר קטן יותר מאשר גברים. אין להסיק שטייסת שעמדה במבחני הטיסה פחות טובה מטייס עמית.
  • אני עושה הכללות. מקווה, לעצמי שהן נכונות.
  • לא חושש מאיום להקרא ‘גזען’.
    • להיות ‘גזען’ זו ‘פריבילגיה’ של עשירים או טפשים מדיי, שכן במנותק מההיבט האנושי, בהיבט התשומתי, הם ‘מבזבזים’ תשומות בהכללות גורפות שגויות.
  • הכללות נכונות מקדמות. ללא היכולת לעשותן, לא ניתן היה לקיים חיים אנושיים.
  • אנשים חולקים תכונות משותפות,
    • • טייסים נתפשים כיהירים ומתנשאים,
      • יוצאי אתיופיה, כרגישים לכבודם.
    בשוק הדגים של נמל מנילה, בפיליפינים – חברה שנחשבת כסובלנית כלפי הומוסקסואליות ומיניות לא מובחנת, עומדת טרנסג’נדרית, או הומו עם התנהגות נשית מוחצנת ברמת דראג קווין, גדולי ממדים, ומפעיל חנדאלאך, לחץ רגשי עד פיזי מתון, קריאות, דחיקות משיכות, ריבים עם המתחרות – מופע משעשעע (מבוטא מששע) כדי שהמזדמן יילכד בטוריסט טראפ שהן משדלות לשווק.
    בעלי המסעדות רותמים תכונות מובחנות אצל פרטים מסויימים כדי לקדם עצמם, חיובית.
    • באזורים מתויירים ישנם מתחמים של עשרות מסעדות אחת ליד השניה, מסעדות שלא חוזרים אליהן. אין סיבה או יכולת להעדיף אחת על אחרת.
      • האם אני חוטא בגזענות נגטיבית, כשאני מכליל מסעדות נמל כ’מלכודות תיירים’?
• תודה
  • בהפגנות, כשאני פוגש את מחלקי הצמידים, רווית נאור, אורלי בר-לב, סדי בן שטרית ועוד דמויות אני מודה להם.
    • הם עושים יותר ממני, בלעדיהם לא הייתה מחאה. ישנה היררכיה של תרומה. תודתי מכירה בתרומתם.
• מועד פרסום
  • הסטת תשומת לב תקשורתית ממבוכה על פעילות מסויימת על ידי העלאת אחרת.
• תביעה
  • נחשפתי לפרסומים שיש מי שרוצה לתבוע את השכל על אמירה זו.
  • אני מקווה שזו הייתה נפיחה תקשורתית לצרכי טקטיקה לוקלית טמפוררית של אידיוט.
  • אינני רואה כל עילה לתביעה של מלל באשר הוא [למעט מקרים צעקה שקרית בזדון באולם קולנוע “שריפה”] של אדם פרטי.
    • ובכל מקרה לתביעת עלבון של אחר.
• צילום
  • המשפט נאמר. עובדה בלתי ניתנת לפרשנות.
  • המדיום הוא המסר – עצם העובדה שצולם, המסר קבל תקפות.
• הדלפה תקשורתית

  • זליגת מידע משמעותי שהמחזיקים בו לא התכוונו שיתפרסם, לעיתים כרוך באתיקה לקויה עד פלילית, מהווה נדבך אינהרנטי של משטר דמוקרטי על מוסדותיו.

    מהווה
    ♠ אמצעי בקרה, נוסף, אותנטי, גם אם בעייתי על נשוא המעקב
    ♣ סוגיה פילוסופית, מכילה מתח מוכל
    ο בין שאיפה למניעת הדלפות,
    ο לבין ידיעה שהשאיפה בלתי ניתנת ליישום מוחלט,
    ο לבין הכרה בחשיבותן לפיקוח הדמוקרטי.

  • כל מידע רלוונטי אלי, תמיד, בכל עניין ועת וללא תנאי, אני מבכר לדעת.
    עם כל השלכה אתמודד.
    מבכר על טקטיקת הסתרה שיעילה, אולי, לטווח מיידי, ומזיקה, בוודאות, לטווח ארוך.
    גם אם אני הצד הניזוק.
    גם כשפרקטיקת יריבי הפוליטיים מעשית;
    • תנצל את היתרון שנפל לידיהם,
    • אינה תומכת בתפישה זו.
    • אני עובד מול ערכיי לא מול ערכיהם.
  • אנשי משטרה שמדליפים חומרים מסווגים – פרקטיקה בעייתית.
  • גורם פוליטי שמדליף לצרכיו מגוף ממלכתי בעייתי אף יותר.
  • ו-כן, אני רואה יותר בהבנה הדלפה נגד שלטון, בכל ממשל, מאשר בעדו, וזאת לטובת קידום ערך הדמוקרטיה.
  • לא הייתי חוקר את מקור ההדלפה.
    לקיחת אחריות על הדלפה שמזיקה לי – אמירת אמיר השכל לצורך העניין – כוללת השלמה עם תהודתה.
• פרסום
  • המפרסם – עמית סגל, לא פחות משהאיר סקופ עיתונאי, חשף את האג’נדה הפוליטית בו היא נמצא.
  • עתונאות בהווייתה אמורה לדווח על כל נושא בעל עניין לציבור.
  • עיתונאות חשובה, משמעותית, לעומתית לשלטון. עיתונאות לא אמורה לתמוך בשלטון.
• היוון, אקזיט, פוליטי
  • ימין, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה, מטפל בתודעת אמוניים לאומנים משמרי התגנסות הזדהותית.
  • אמירה כְּזו של אמיר השכל, מהווה מיצוק תפישה שמרנית, מורחת שכבת מגן תפישתית על תפישת מצב.
• קליטה לפי גזע
  • חוק השבות הוא חוק גזעני במובהק.
    גם אם אינו נסמך על מאפיינים ביולוגיים. אלא הכרתיים, תפישתיים, ביורקרטיים, דתיים.
  • כאזרח, לי, אין זיקה ליהודים אחרים בעולם, יותר מאשר למי שאינו יהודי.
    אינני שואף בעלי הכרה יהודית לעמיתי למבנה החברתי של הארגון מדיני חברתי בו לי יש מניה, להלן ‘ישראל’.
  • הייתי שמח לקלוט לישראל את מי שעומד בקריטריונים מקדמים את החברה.
    בכלל זה מקרי עזרה וחמלה, ובכל מקרה שאינם קשורים לגזע.
  • כך, מראש לא הייתי מביא דווקא עולים שמזדהים כ’יהודים’. זהותם היא עניינם.
  • עם זאת, בעת שאזרח הוא אזרח, זכותו היא מלאה ושווה לכל אזרח אחר.
• אישית
  • חבל שהשכל אמר אמירה זו.
  • טוב, שאם אמר, האמירה הופצה.
  • אני רואה את הנזק שהאמירה גרמה.
  • תכנית, מהותית, אינני רואה בתוכן האמירה של השכל בעיה.
• איום
  • יש מי שמאיימים שאם ידברו אליהם בצורה לא נאותה – ייעלבו.
    בעיקר על רקע אתני, גזעני.
  • וואלה, לא לאיים; כמו שאומר ידידי הנערץ: ‘בוא נגמור עם זה‘.
    מי שרוצה שייעלב, שיפחית לעצמו ערך וולונטרית, כבר עכשיו ונסיר את זמזום הדבורה.
  • אני אינני מאיים שאיעלב.

* חמי שלו, ‘משפט שדה הארץ, 13/10/220