משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
ביקורת עירוב ערכי
נחשפתי למי שמבלבל בין
- אמונה בכוח עליון מארגן,
- יישום סט מצוות – פעולות שאלמלא היו ‘מצוות’ לא היו נעשות – קונקרטיות,
- שימור מסורת,
- התכנסות אינסטינקטיבית לנורמות חברתיות כזהות אינדיבידואלית בהקשר קולקטיבי.
המשותף להם הוא ייחוס ערך חיובי מקדם, לתופעות אי-רציונליות ומתוך כך ספיחת ערך מעצם שימורם, כשלעצמו.
במסגרת ספיחת הערך האישי מהסנטימנט לאחד ממרכיבים אלה –
אלה מרכיבים משיקים ובחלקם חופפים אחד את אחר,
ולכן ישנו הליך הצ’ולענטי שאינו מבחין במרכיביו,
יש המשייכים ערך ועומק לכל אחד מהמרכיבים, בנפרד.
סנטימנט |
ספיחת ערך |
ביקורת |
| אמונה בכוח עליון מארגן | תחושת ביטחון שהמאורעות מנוהלים, ניתן להתגונן מפני האיומים, ולייחל לפתרונות גורפים גאולתיים. | הטמעה סביבתית על מצע אישי של חוסר יכולת לחיות עם אי-וודאות המעידה על רציונליות לא בשלה. |
| יישום סט מצוות קונקרטיות | קיום סט מצוות קונקרטי נועד לרצות כוח עליון מארגן – אל בתמורה לטובין עתידי כלשהו.
שימור המצוות נותן למשמרן תחושה ערכית שקיומן הוא רפלקציה לסדר שהכוח העליון משתית, יוצר סדר בכאוס, ושומר על מבנה חברתי מעצם המצווה שהיא עליונה על הבנה נחותה ממנה. |
עשייה שאינה מתוך רצון וולונטארי של צידוק רציונלי היא אינסטינקט פיזיולוגי שאינו מקבל ערך.
פרדוקס תפישת כוח עליון, ובעצם על ידי רצונות, תפילות, פעולות, לגייס אותו לטובת תודעת פרט מסוים, לתיעול לתוצאה פרטיקולרית עומדת בבסיס של כל אמונה, כאשר סט הפעולות והרציונל לעשייתן הוא ‘דת‘, שמחולליהן בקשו ליצור מתווה חיים למאמינים שמשלב חיי חברה תקינים להשקפתם, וספיחת טובין למחולליהן. עשייה מאינסטינקט > (=נחותה) מעשייה מתוך ציווי/ אילוץ, שהיא > (=נחותה) מעשייה מתוך הבנה ובחירה. |
| שימור מסורת | קיום סט מסורות – בדרך כלל קשורות לדת אך גם נוספות, משווה למשמרן תחושה ערכית, שהמאמץ שהוא מקצה לשמרן – מניח רבדי עניין נוספים, נוסך עומק אינטלקטואלי בפשרן, יוצר זיקה ערכית עם עמיתים המקיימים פעולות אלה. |
פעולות משמרות מסורת, על פי רוב, הן בבחינת ‘לא זוכרים למה’ על ידי מקיימיהן; אי-ההפסקה, השימור, ההמשכיות הוא הערך, פרקטיקת שימור מסורת היא רפלקציה תודעתית של המקיים, לאמונה ושימור סדר – קונסטרוקציה פיקטיבית בתודעת המשמר, כשהיא נטולת השפעה על מציאות אובייקטיבית, אלא בבחינת ‘תודעה יוצרת הוויה‘ יוצרת ‘מציאות תודעתית’ – אוקסימורון.שימור מסורות היא בבחינת ‘דתיות עצלה‘ – אמונה בסיסית עם מילוי חלקי, מבוקר, מחושב של מה שמתאים למשמר המסורת. ייחוס ‘עומק’ למסורת היא חלק מספיחת ערך, בייחוס ערך למורכבות ממנה המסורת יונקת.ברוב המקרים, שימור קונקרטי של מסורת פשוטה וקלה מההתעמקות בשורשיה, לכן נחותה ממנה, אינה מצריכה משאבים אינטלקטואלים אלא התכנסות פעולתית לרוטינה קיימת. באותם מקרים של התעמקות בשורשי מסורת, אלה קונסטרוקטים שעשויים להיות מורכבים. ההתפלפלות בהבנתם, הקשרם וההשלכות מצריכים משאבים אינטלקטואליים. |
| התכנסות אינסטינקטיבית לנורמות חברתיות וספיחת זהות אינדיבידואלית בהקשר קולקטיבי | במסגרת הטמעות חברתית, מוטמעת ההכרה שהקולקטיב עליון על הפרט ונעשה הליך ספיחת ערך אישי מהיות פרט מזוהה עם קולקטיב כשעצם תחושת השיוך משווה לו ערך. | קיימת מערכת של אינטרסים ואף ערכים משותפים בין חברים לקהילות שונות. אלה יחסי אד-הוק, שעשויים להתממש חיים שלמים עם בקרה, תחזוק והחלפה.
כאשר ישנה הזדהות ערכית של פרט עם קולקטיב, מעצם השתייכות של פרט שאין לו שליטה ההשתייכות – מגדרית, דתית, לאומית – נעשית על ידי מי שזהותו האישית נידפת, או מבחירה, כאהדה פסיבית, הקולקטיב מעניק ל-, מיניק את הפרט בתחושת ערך מעצם יניקתו את תחושת ההזדהות השיוכית. לקולקטיב זה, ישנם פרטים שתחושת הערך שלהם אינה נידפת, מעצם היותם מנהיגי פרטים אחרים, או שפרטים כלשהם נתפשים על ידי הקולקטיב כבעלי מעמד או ערך משמעותי, מובחן כשלעצמו. |
One thought on “פגוש פוגייש פגשתי – קונסרבטיביסטים אמוניסטים לאומניסטים”