אוקסימורון

פגוש פוגייש פגשתי מומחי התכנסות הזדהותית

משך קריאה כ־ 11 דקות

מוקדש* לאוהדים** ומתכנסים*** מיומנים****

אוהדי כדורגל
התכנסות הזדהותית

הגיעה אלי דמות עסקית לפגישה. ר’ ציין שהאורח ‘רק על עצמו לדבר יודע’, לא מתעניין באחר. לי זה דווקא נוח. מה יש לי לספר לו – עזוב אותו, אותי – שיעניין אותי לחלוק אתו?

אחרי ימינה שמאלה קדימה אחורה קצר, מסתבר שהוא אוהד. שרוף. ‘בבית’, העיד, ‘אין לי שום דבר בצבע…’ – צבעה של היריבה המיתולוגית – רק סמרטוטים בצבע הזה.

הוא המשיך וקונן, ש־”איך ייתכן”, כלומר עובדה, אך לא ‘לגיטימית’ ברוח ימים אלה “שקפטן הקבוצה כעת, גדל ביריבתה המיתולוגית” שאל כמו ליכודניק ללא סימן שאלה.

“כשהתארחנו אצל היריבה”, התנאה, “היינו נוסעים בידיעה שנחטוף מכות.”
כשאוהדים יריבים הגיעו למעוזם שלו ושל חבריו, הוא המתינו להם עם לומים, להחזיר.
Well, על מורשת הקרב הזו לא הייתי חותם, אבל אני בכלל מעכיר שמחות, חרבן מסיבות.

בבני ברק ראיתי צעיר כיפה שחורה מתפלל באקסטזה, תנועות, צרחות.
האם הוא מקבל דיבידנדים חברתיים מסביבתו על היותו אדוק?
באיצטדיון צפיתי באוהדים שמחים באקסטזה, תנועות, צרחות.
האם הם סופחים הכרה בטריבונה על היותם ‘שרופים’?
תמהני, לו הם היו לבד, באין רואה, האם גם אז היו מחצינים בהקצנה (מעושה) ריגשה על מלל עם אל או שמחה על גול?

“והניצחון הוא הדבר הכי חשוב”, והוסיף שמצב רוחו נעכר לאחר הפסד, ומתעלה בניצחון, כדי לחזק את מעמדו כ’אוהד שרוף’ לאזניי. הזכרתי משחק מיתולוגי שנערך לאחרונה בו קבוצתו הפסידה. שאלתי ‘האם נהנית מהמשחק?’ “לא כשמפסידים….” ‘האם עדיף לנצח בחרא משחק או משחק טוב שמפסידים?’ “בתור צופה” השיב “משחק טוב, בתור אוהד לא להפסיד.” הוא מסביר לי את מה שאני יודע.

ואני מאזין. במיומנות בת תריסרי שנים – לעג לאוהדים לשרופים, אני מעודד אותו להמשיך להתחפר בשריפת אהדתו, בשוזרי קריאות ביניים משלימות של נקיבת שמות, תאריכים, אירועים אנקדוטליים, לסמן לו שאני די מצוי במאטריה.

ואז אני מפסיק, לאפשר לו להמשיך להתלהב ללא הפרעה, כשאני בשקט ומסיט את המבט,
בידיעה ששקט והתפוגגות הקשב מונע את ליבוי ממנו את ההתלהבות. הוא, כצפוי, מעלה את הטונים ומגביר את המימיקה בכוונה ללכוד את העניין שאבד, וצפוי שיותש בשלב כלשהו
– טכניקת ‘מחיאת כפיים עם יד אחת’, מפעיל את זה טלפונית בעימותים מול לקוחות זועמים או מנהלי שירות, ‘אתה על הקו?’ היו שואלים לאחר כמה שניות של שקט מצידי, והאנרגיה שוככת –
מה שאכן קרה גם בהתרחשות זו.

“ואתה יודע מה אני חושב על אוהדים שרופים?” שאלתי.
הוא בוחן אותי להעריך היכן אני.
ואני לא ממשיך, ממתין לתגובתו, משער שהוא חוכך האם להמשיך בסיפורי מורשת,
או להעביר את הדַבֶּרֶת אלי ואז, מבחינתו, יקבל
– את התמיכה וההתפעלות מפועלו,
חלק בלתי נפרד מהתכנסות הזדהותית, כל התכנסות, מפצ’פצ’ת ת’סנטימנט, סופחת ערך מהשתכשכות בביחד־נס, מצפה מהסביבה להתפעלות, הוקרה, או סתם הכרה בהיותם מגניבים, צעירים, חברותיים,
– או, אולי ביקורת.

אז אני יכול לומר את דעתי, ובכל זאת חוזר על “רוצה לדעת מה עמדתי על אוהדים שרופים?” ממתין לאמירתו המפורשת – שיזמן על עצמו.

“כן” ענה בטון שהפנים את עוינותי להחצנת מגניבותו.

“אני” התנשאתי עליו “בכדורגל ובכדורסל, אוהד את המשחק. לא קבוצה מסוימת. יש שחקנים שמפעימים אותי. אין לי עניין שקבוצה מסוימת תנצח ונהנה יותר בכל הפתעה שהאנדרדוג עם הפחות כוכבים התעלה וניצח”. כפתיח.

ואז יעצתי לו שיחבוש ת’קסדה: הוא ועמיתיו האוהדים הם אספסוף רדוד שהמשחק הוא בסך הכול פלטפורמה להתכנסותם ההזדהותית לעמיתיהם לאספסוף.
הידע שהם שולפים הוא פיצ’פוץ’ מורשת קהילתם, לא רף כניסה תרבותי של ידע והקשרים.

גילויי הרואיות של שמחה ועצב על ניצחון או הפסד נמצאים, מבחינתי, על הציר שבין
♠ המלאכותי – לא מאמין שיכול להיות שאתם ממש עצובים אם ‘קבוצתכם’ מפסידה,
♣ לפתטי, אם אכן תוצאה ספורטיבית מחלצת מהם שינוי לכאן או לכאן במצב הרוח הנידף שלכם על מצע תפישת ערך אישית נמוכה.’

“ההבדל”, הוספתי, “בינך לבין אוהדי הקבוצה שאתה מתעב, שולי. מסתכם בצבע – באיזו מורשת בחרת להתפלש. במקרה בשל מאורע זמני מקומי, או דמות דומיננטית בסביבתך, התחלת לאהוד בגיל 6 את…, אחרת, באותה במידה היית יכול לאהוד את השנואים עליך כעת.
בקטן הפנמת מוקד הזדהות מסוים.
בפועל, התכנסת לקהל שהפרטים רואים את האינדיבידואליות שלהם בהתכנסות לעולם האהדה, שבין חוקיו – לא מחליפים מושא, קבוצה, אהודה, או באים ביציאה ששחקן מקבוצה יריבה לא יכול לשמש כקפטן. מין חוקים כאלה.”

ואז הוספתי את השוס המעיק והבלתי קשור, כביכול:
“גם אתה וגם יריביך, חולקים אותה מכניקת מחשבה רדודה של בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה, כמהים להיררכיה, לקהילתנות, לסמכותנות, בעלי נטייה להפעלת כוח אופייני לבעלי מיומנות התכנסות הזדהותית גבוהה.
בקיצור – ‘ליכודניקים’ – גם אם הטלתם בקלפי פתק של מפלגה אחרת – שמבחינתי זה יותר מאשר תיוג הצבעה למפלגה מובחנת, זהו מאפיין התנהלותי.” כך בערך נאמתי.

הוא, שכבר שמע כמעט הכול לא התרגש מאמירותיי – וטוב שכך, הרי יש סיכוי גדול יותר שאני מתבוסס בהתכנסות הזדהותית לאנשהו, מאשר לחלץ אחר מהתכנסותו.
עם זאת, הוא כן ניסה לשמור על כבודו בעיני עצמו, בהשתמשו בי כבקרש – אני כשומע את השיח שלו לעצמו, כן? – בקליעה לסל: “אני לא ליכודניק!” נזעק. “בטח לא של היום. הייתי בגיניסט, ליכוד אמיתי, לא מתאים לי מה שקורה שם היום.”

כן, הבנתי שמיציתי את סאת הקשב, ואין מקום להסבר שאהדה שרופה לקבוצה, לכל קבוצה, נובעת, כמו הרגליים, מאותו ישבן תפישתי משותף, שחותר להתכנסות הזדהותית, לסיפוק רגשי נחות, מחמימות הביחד המעצים את הנידף. היתר – רק הפרחות.

לטענתי, התכנסות הזדהותית היא מאפיין אישיותי. חשיפה לביטוי מסוים שלו מנבאת התכנסות למושאים התכנסות אחרים, שכן ההתכנסות שנחשפה מהווה ביטוי לקיום המאפיין.

בקונסרבטיבים, קונפורמים, כמאפיין אישיותי, מפעמת הנטייה להתכנסות הזדהותית לרעיון, לקהילה לאדם יחד עם עמיתים, הם מיומנים בתחזוקה יותר מאשר אינדיבידואלים שנרתעים מגילויים כאלה.

יש המתארים ‘כדורגל כ-דת’.
כדורגל אינו דת.
עם זאת האהדה לקבוצה היא יִמון פרטים בהמון לעשות שימוש בסנטימנט מתכנס הזדהותית לאמוניות או ללאומנות. כך, אצפה למצוא בקהל אוהדים ‘שרוף’ שאינו רק מחצין במודע את ‘מגניבותו כאילו’ להיות בעל סנטימנט אמוני לאומני משמר התכנסות הזדהותית, שהאהדה לקבוצה היא כליא לסנטימנט, שמעיד על היותו מפעם.

ובקרשנדו, מחפש, עדיין לא מצאתי, ‘אוהד שרוף’ עם תפישת ערך מוצקה.

     


    * אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי ועדיין לא מבין את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.

    ** אוהדים – קבוצה של אנשים שרואים ברעיון, בקבוצה, או באדם כ-מי שמהווה להם ייצוג לסנטימנט משותף.

    *** מתכנסים – רתימת אנרגיה ותשומות תודעתיות לקידום ליבת מושא האהדה.

    **** במיומנות – להבנתי התכנסות הזדהותית היא מאפיין אישיותי. ביטוי מסוים מעיד על היות המאפיין. מי שמדגמן התכנסות הזדהותית מיומן בכך, שכן את הפרקטיקה ניתנת לספיחה מעמיתי ההתכנסות, ונטמעת ככל שמטמיעים אותה.

    Share

    הערות? אשמח לתגובתך

    Share
    %d בלוגרים אהבו את זה: