פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ו’

משך הקריאה: 11 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

א’. פתיח

ב’. התופעה

ג‘. הפתולוגיה

ד‘. שרה נתניהו

ה‘. גייסים

תסמונת שרה נתניהו
ו’. מגוייסים

 

פרק זה מתיימר לחדש, לכן הוא החשוב ביותר באסופה זו.

    מנרמלים, בשרות בעלי פתולוגיה

    תפקיד

    רתומים ל’נרמול’ של בעל פתולוגיה.
    במודע או שאינם להיותם מגוייסים לתפקיד.

    איפיון

    למנרמלים אמורים להיות איכויות נתפשות ‘נורמליות’, שאם לא כן לא היו מנרמלים.

    עם זאת, יש מנרמלים שהם בעלי פתולוגיות.
    (יש שיאמרו שאין מי שנטול פתולוגיות. ניתן להתדיין על קלישאה זו ועל גבולותיה המובחנים והנתפשים של פתולוגיה.)

    כשמנרמלים נתפשים כמדגימים התנהגות מחוץ לנורמה, בעלי פתולוגיה משמשים בתפקיד ‘סייעים’ לבעלי הלקות.
    בכך, בעלי הפתולוגיה מנרמלים את עצמם באמצעות מגוייסים, פעמיים:

    • התקבצות אנושית סביבם מוסיף לגיטימיות למגייס,
    • גייסים מתפקדים כ’נורמליים’ בכך שפורסים חסות על אחרים נידחים.

    על־פי רוב, מנרמלים מודעים לקוועץ’ים של גייסיהם מעצם קרבתם אליהם, או לפחות התממשקו עם וחוו את הפתולוגיה, גם אם לא מתייגים את ההתנהגות שחוו כ’אבנורמלית’.

    המגוייסים עצמם יכולים להיות בעלי קוועץ’ התנהגותי ואף סביר לצפות שיהיו.
    האמפתיה, המחוייבות שהם רוחשים לגייסים עשויה לנבוע מהקוועץ’ הפרטי שלהם.

    סוגיה מעניינת היא האם מנרמלים מגוייסים ליותר מבעל פתולוגיה אחד.
    מהתבוננותי – לא. הגייס הוא דומיננטי דיו כדי לחוות אקסקלוסיביות.

    מגוייסים מוטים לטובין שהם רווים מהנרמול,
    שילוב אפשרי של טובין ריאלי ורגשי.

    סגל

    היות צוות אנשים מובחן, מובהק, שגוייס לתפקיד נרמול ומגונן הוא מהות הארכיטיפ של בעלי ‘תסמונת מנרמלי שרה נתניהו’.

    מגוייסים מתכנסים בפגישות חברתיות ובסוג של סדירות. ניתן גם לראות בפגישות אלה, בנוסף למפגשים חברתיים מהנים, גם כסוג של תחזוק, השתלמויות העצמה הדדית וחיזוקים.

    מגוייסים מתכנסים ל’בלפור של שרה’, למבצר של מי שהם מנרמלים. נוח לכולם להגיע לשם.
    בפועל – זו דרישה תקיפה, גם אם אינה נתפשת שכזו, של גייס בעל הקוועץ’. פחות נוח לו במקום אחר.

    מי שאינו צורך את הטובין ש’גברת נתניהו’ הרעיונית מרעיפה על סביבתה, ולא נמנה על המנרמלים אותה, מזהה את מי שכן כשנחשפים אליו.

    מוטיבציית גיוס

    צוות בשרות גייס פועל כאוסף פרטים מובדלים, מגוננים, או בשילוב כיחידה שבה כמה פרטים אחודים.

    מגוייסים בתפקיד, מחוברים לגַיָיס עם פתולוגיה

    1. רגשית אנושית לשרות ‘שרה נתניהו’הים, אותם, פרסונלית הם מנרמלים, או
    2. לקוועץ’ מסויים מאותר אצל הגייס, שיש למגוייסים אליו אמפתיה מסיבה כלשהי, או
    3. יחס נגטיבי לגורמים שלישיים שנתפש כתוקפים את הגייסים באופן לא הוגן לטעמם של המגוייסים את ביטויי הקוועץ’ של הגייסים, או
    4. ניזונים מתגמולים ריאליים מהתגייסותם, או
    5. ניזון מתגמולים רגשיים כלגיטימיות חברתית, נחת מנוכחות גייסים בחייהם, או
    6. אם כבר נמצאים בתפקידם, התמכרו לערכים שסופחים בתפקידם, או
    7. אם ממשיכים בתפקידם כדי להצדיק את תמיכתם בעבר.

    סיום קדנציה

    שרות מגוייס לגייס נמשך עד ש…

    • התפכחות; ביטויי הקוועץ’ של הגייס הופנו למגוייס בעצימות גבוהה מדי לרגישותו או שהטובין לא תאם בערכו את העלות הכלכלית או את אי־הנוחות הרגשית ממילוי התפקיד.
      רוני מאנה הדגים.
    • כושלים בתפקידם כמנרמלים – מעצימים את הקוועץ’ במקום לגונן עליו.
      צבי האוזר, יועז הנדל, ניר חפץ.
    • או שהוצאו מהסבב מסיבות אחרות.
      שי בזק.

    סולם חברתי

    מגוייסים באים מ’למטה’, מנחיתות חברתית יחסית, פחותים במעמדם החברתי ביחס למושא הגנתם הגייסים, בעלי הקוועץ’;

    מגוייסים מזהים במושא הגנתם בעל מעמד חברתי גבוה מהם וביחס לסוציולוגיה המקיפה אותם.
    חלק מתגמול תמיכתם בגייסים מהוּוָן בטובין בו הם נתפשים כמשודרגים חברתית בשהותם בסביבת גייסים האטרקטיבית להם.

    פרקטיקה

    עצם התכנסות אנשים סביב בעלי פתולוגיה מסייעת לנרמל את מופעיה.

    מגוייסים מודעים או לפחות חוו את הפתולוגיה. כרתומים רגשית הם משתפים פעולה עם היותה. בעצם נרמולה הם מטמיעים אותה.

    מגוייסים מגוננים על הרגישות – בתמיכה רגשית, בנקיטת וריאציות של ‘צריך להבין את…’, מסיטים נגטיביות בתמיכה, בהסבר, בניפוק רציונליזציות מצדיקות התנהלות, היות וגילויי קוועץ’ים התנהגותיים.

    לעיתים מגוייסים נצבים בחזית מתווכת בין ביקורת לבין בעל הקוועץ’, סופגים אש מופנית לגגיס.
    הם משמשים כ- fire wall, עם ההקלה שהאש אינה מופנה ישירות כלפיהם.

    הילה

    הסטאף המגוייס מקבל את ההילה העוצמתית של קינון בפריפריה של גייס.
    יש מגוייסים המזהים יכולת להשליט התנהלות תואמת את הדרישה (של גייס) כביטוי לעוצמתם (של מגוייסים).
    יש הצופים במגוייסים בביקרתיות, מאבחנים גילוי חולשה מעצם גיוס שמסייע להתמיר ערכים שליליים כחיוביים.
    על ציר זמן, יש מי מבין המגוייסים המזהים את החולשה של הגייס שלהם כמגוייסים, את הפתולוגיה המודגמת וסיועם לנרמולה, ההזקקות, היציבות הנידפת של הגייסים.

    הצוות, בפעילותו, מובחן אינסטינקטיבית ככזה, על ידי סביבה שאינה נמנית עליו.
    גם אם לא קורה למגוננים ‘מגוייסים’.

    מוטיבציה

    בסיס תמיכת מגוייסים בגייס נסמך על שלושה אלמנטים:

    1. טובין; הערכים שהם סופחים
      1. ריאליים,
      2. רגשיים,
    2. כריזמה; צורכים את ההילה הזוהרת חיובית של המנורמל המושתת עליהם, אליה הם כמהים,
    3. נחרצות; מגוייסים מגיבים חיובית לאישיות עם יכולת גיוס שמפגינה נחישות, עוצמה, כוח.
      • נחרצות זו, כשמתנגשת עם חוויית המציאות של מגוייסים היא הסדק שאירועי החיים עשויים לחדור אליה, ולפעור את קרע ההתפכחות טרום הפרדות.

    נוצר דיזוננס קוגניטיבי אצל מגוייסים כשבתפקידם כמכשירי נורמטיביות, הם נחשפים לאינסטינקט המבין את הבעייתיות ובכל זאת ננשארים בתפקידם כמנרמלים בשל

    • חולשה.
      השאיפה, ההתמכרות, לצרוך את הטובין הנתפש המושפרץ על מגוייסים של בעלי גייסים בעלי פתולוגיה,
    • לחץ.
      מגייסים תובעי נרמול דומיננטים ממגוייסים להם.
      אצל מגוייסים מפעם אינסטינקט ריצוי רגשי חברתי ליהנות מהכריזמה, להימנע מעוגמת השלילה של המגייסים התובעים כשהם מתוסכלים,

      • אמפתיה.
        מגוייסים יכולים להגן – סופחים תחושה חיובית מהֲגָרת תחושת פוטנציה, חמלה, כלפי דמויות שהם רוחשים להן אמפתיה.
      • ‘באים מלמטה’.
        מתקיים שדרוג סוציולוגי למגוייסים הממוקמים במדרג חברתי פחוּת בעיני עצמם וסביבתם ביחס למושא הנרמול.
        אם לא היו באים ‘מלמטה’ הם היו ‘חומלים’, לא מנרמלים.

      מודעות

      בדרך כלל מגוייסים

      • אינם חשים ‘מגוייסים’,
      • הם מודעים להתנהגויות מצוקתיות של בעלי קוועץ’ שגייסו אותם.

      במקרים שמסבים את תשומת תודעתם של מגוייסים להתנהגויות מצוקתיות מאפיינות גייסים תובעי נרמול מוכרים להם, הם יסכימו בחלק ניכר מהמקרים לפחות לייחס לדמויות אלה התנהלות מצוקתית. הם מכירים התנהלויות דומות לאלה שמסיבים את תשומת הלב אליהן, כמאפיין אישיותי מוכר, החיווי המקומי אולי זמני וחדש, ועם זאת התיוג מוכר, נוסח והתמצק להם מהתממשקויות עבר.

      אפקטיביות

      בנוסף לחבירה חברתית לגייס בעל פתולוגיה כאמצעי נרמול,
      פעילות נרמול של מגוייס תהיה אפקטיבית אם הפעילות תיעשה מול מי שלמגוייס עצמו יש עניין חיובי בו, ועוד יותר – קונפליקט איתו. במקרה כזה, מגוייס רותם אנרגיה ולגיטימיות

      • אינטרינזית משל עצמו, אם יש עניין בהגנה על אלחמנט התנהלותי מסויים, או להתקיף אישית מי שמאיים על שלוות גייס,
      • וזאת בנוסף על האנרגיה שהוא סופח מבעל הפתולוגיה עליו הוא מגן. בגייס הוא רואה גורם סמכותני מחד וקורבני מאידך, מה שמחלץ ממנו אנרגיית גיוס מוספת.

      תבחין

      גייסיים סוחרים בנרמול מצוקתם, רואים בהגנה עליהם סוג של קומודיטי. מוציאים למכרז את הזכות לטפל בהם.
      מגוייסים רגשית לבעלי קוועץ’, נאבקים על הזכות לנרמל. זהו הליך שיווקי שהם תגובתיים אליו.

      גייסים מגלים ‘נדיבות’ בהקצאה רגשית למגוייסים בתחום התמחותם הרגשית – חמלה, תשומת לב, רומנטיקה, וכיוצא באלה. בעצם הם משחלפים ‘טובין’, נמשחים בשְמִיר (- מריחה, יידיש) של נורמליות.

      מה מבדיל בינם לבין אחרים שמנהלים יחסים ‘נורמליים’ עם סביבתם של ‘שחלוף’ רגשי?
      איך מאבחנים את אלה?

      נתפשים כנדיבים מקצים תשומות שלהם לסביבתם.
      גייסים מנדבים גם תשומות שאינם שלהם אך יש להם אליהן נגישות.
      הם מתחזקים תדמית כנותני תשומות אף במלל מחזק, ‘גאים’, שומרים על כבודם שלא ייתפשו כנזקקים, ובכך שומרים על מעמדם אצל מגוייסים כ’ראויים’.

      התוכלו לומר, לא לי, לך, מי בסביבתך סובל מתסמונת מגוייס, ‘מנרמל את גברת נתניהו’?

      האם לך, אישית, יש תפקיד מנרמל במעון של גייס בעל פתולוגיה?

       


      ז’. אישית

      פגוש פוגייש פגשתי – ריכוז

      Share
      Share