פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ז’

משך קריאה כ־ 13 דקות

ז’. אישית

א’. פתיח

ב’. התופעה

ג‘. הפתולוגיה

ד‘. שרה נתניהו

ה‘. גייסים

ו‘. מגוייסים

 

הקדמונת

פגשתי רבים

משער שפגשתי בעלי פתולוגיה רבים מפני ש:

  1. הם נפוצים.
  2. הכול פגשו רבים.
  3. אני מגדיר, מתייג, לכן מודע לפגישה עם שכמותם, בבחינת מי שהולך עם מברג רואה בכול בורג,
  4. מעניינים אותי – בצורה מסויימת, רצוי מהטריבונה, במשורה, כשאני מאתר בהם איכויות נוספות – דמויות עם עוררות רגשית, עם פערים בין מציאות לבין תפישתה על ידם.
    מאפיין, משרטט, תוחם, אוחז תודעתית תופעות מעניינות כאלה.
  5. היו מי שגיששו אצלי ספיחת סוג של תמיכה בנידפותן; היו מי אתרו בי סוג של יציבות רגשית או ייחוס כוח בר שאיבה, והתבלבלו בין מה שאני
    ♠ יכול לספק,
    ♣ לבין מה שרוצה,
    ♥ למה שרצו לצרוך,
    ♦ לבין הציפייה ממני
    והתאכזבו.

אני רגיש לתיוגי ‘סבירות’ שאינם תואמים את שלי.

כן, גם אני רואה את עצמי כ’סביר’, במובן שנראה לי שאי יכול להסביר לחותרי רציונליות את התנהלותי באופן שהם אולי לא יסכימו ערכית או אסתטית להתנהלותי, אך יזהו את המערך הלוגי עליו התנהלותי נשענת.

אולי אני טועה בהתייחסותי למושג ‘סבירות’, אולי שוגה בהערכתי התנהלויות כ’סבירות’ או שאינן. עם זאת אני נחרץ לגביו. מידת הטולרנטיות שלי להתנהלויות שאני מחשיב כבלתי סבירות – נמוכה.

ל’נורמטיביות’, מאידך, אני פחות רגיש. כרוב האנשים, בפתטיות, אני מייחס לעצמי יכולת לזהות התנהלות נורמטיבית וכזו שאינה. אני מבכר התנהלות סבירה על נורמטיבית. כך גם יעידו מי שלדעתי יעדיפו התנהלות נורמטיבית על סבירה.

אישית, מורא הסוציולוגי להיות ‘נורמטיבי’ שורה עלי פחות. אמירה שאולי מאפיינת גם רבים אחרים. ועדיין, עושה בה שימוש לגביי.

חיוויי חוסר סבירות מכמירים ומעציבים אותי. בה בעת, חיוויים פתולוגיה שמשווקים לי כ’סבירות’ מחלצים ממני נגטיביות, ואף אגרסיבית, שלעיתים אני נבוך מעוצמתה.

איום

אני רואה בבעלי קוועץ’ התנהלותי כ’פסיכים’ – מתנהלים בהצפה התנייתית בלתי מבוקרת רציונלית. הם מאיימים תמידh, בהתניית ‘אם אז’: בהינתן אירוע נוגד את שלוותם הנידפת יאונה רע בלתי נשלט על־ידם לסביבתם.

ספיחת התשומות והאנרגיה שבעלי קוועץ’ אישיותי דורשים שסביבתם תקצה כדי לסייע להיבטי חוסר יכולתם להשתלט על עצמם – צורמת לי. עושה לי רע לעור הפנים.

אם–אז, לי

ניתן לחבר תועפות טקסט פי כמה מטקסט זה, שבעת פרקים אלה התארכו הרבה יותר מעל המידה שהתכוונתי, למעלה מ-8,000 מילה, בו אוכל להרחיב על תגובתי השלילית להתניות שמשרתות מצבים רגשיים בלתי נשלטים ונסמכות על ספיחת אנרגיה מהסביבה.

אני רגיש למופעי איום אימננטי של ‘אם לא… אז אאבד את זה’ כרציונל עשייה או מניעה לפי דרישת מי שאיומים מעין אלה מהווים חלק מאישיותם.

בביתי הגרעיני לא נכח מנגנון התניית תגמול ‘אם אז’. כן, אני מודע לכך שמנגנון ‘אם אז’ נוכח כחלק מתשתית רקע בלתי נפרדת או נמנעת מחיים. לאור זאת, אם נכח – בשוליים, ברקע במשתמע ובמרומז.  לא כאינסטרומנט התנייתי. בבית ילדיי נכח עוד פחות.

בהתניה הרציונלית המתומללת שלי, לפחות במוצהר, כשאני מבקש משהו, אני מצפה שהבקשה תתמלא רק אם מימושה עולה בקנה אחד עם בחינת טובתו של הממלא אותה. לא כי אני מאיים בחגורת נפץ רגשית שאתנפץ.

במקרים שמאיימים עלי, כולל בתגובה רגשית, ההתניה שלי – “יאללה, עכשיו מייד ‘לַאז’, לקצה! בוא נגמור עם זה.”

הנרמול

אם הקוועץ’ הפתולוגי הוא החטא הבלתי נמנע, מבחינתי – הנרמול הוא הפשע.
‘נרמול’ אב־נורמליות התנהלותית הוא שיווק תוצר מובחן כתוצר אחר. משחק בתודעה. שלי. מסתלבטים לי על התודעה. למתווכי מציאות באופן שמשפיע עליה, במיסוכים, עיוותים, פילטורים אני מתייחס בעוינות קיומית.

מבחינתי, תוצרי מגוייסים לנרמול התנהגויות אב־נורמליות מדגימים תופעות שליליות. פתטי ככל שייקרא, אני מייחס לנרמול תופעות בלתי סבירות, בדומה להכשרת פשע, תודעתי. לא מוכן לתת לכך יד, אינסטינקטיבית. הנה מצאתי לכך להתנייתי זו צידוק: אני מדגמן התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית. cool

כעס

אני, משער שהתופעה מחלצת ממני התייחסות שלילית עם היבטים רגשיים עוינים מפני:

כעס

שלילה עם היבטים רגשיים

אני משער שהתופעה מחלצת ביטויי שלילה ממני9 מפני:

  • שמבחינתי, מסתלבטים לי על התודעה;
    • המציאות המתווכת על ידי המנרמל לא תואמת את תפישתי.
    • אני מגיב רע, בתוקפנות, בחוסר הומור, למי שאני מייחס לו ניסיונות לערבב לי ת’תודעה – במקרה זה, מצבי נרמול פתולוגיות.
    • אני פוגע בכאלה, אין לי כוונה לגרום להם את אי־הנוחות שאני גורם; למצבים אלה אני מגיב בתוקפנות יתר כלפי מי שבעצם מבקשים חמלה שנמנעת, ועם זאת, אין לי עניין לפגוע בהם ברמה שהם נפגעים.
  • אני חש אי־נוחות, אולי תסכול, עם הידיעה שלא אצליח ‘לשכנע’ הן את הגייס עם הפתולוגיה והן את המנרמלים המגוייסים בעמדתי. אין בסיס תפישתי משותף;
    • מישורי הפעולה ‘רציונלי’, ‘רגשי’ אינם משיקים.
  • אני רואה בנזק שמודגם ריבוי רבדים;
    • שקר,
    • ניסיון לערבב לי את התודעה,
    • הטמעת התקלה, לגייס,
    • מסכנות וחולשת המגוייס,
    • נזק במרחב המשותף.

אל להאמין למי שמסביר סנטימנט

הסבר סנטימנט

אזהרה:
הסבר לסנטימנט, להטייה, להתנייה – בבחינת חשוד מיידי כניסיון בריאת נרטיב – כוונה להסביר מאורעות באופן ערכי לטובת יוצר הנראטיב. כן, גם ההסבר שלי נופל במלכודת זו, cool.

יומרה

ניסיתי לתאר ולהסביר תופעה רווחת – קוועץ’ אישיותי מובחן – כפי שמדגמנת שרה נתניהו.
ממנה להאיר את תופעת הלוויינים המגוייסים לנרמול התנהלותה.
משם, להשליך על דמויות קונקרטיות, בעלי פתולוגיה עם יכולת גיוס מנרמלים, ואז להגיע למגוייסים, עניינו של מכלול טקסט זה. הפניה לדמויות מוכרות בסביבת הקורא.


בעלי קוועץ’1 המגייסים2 את סביבתם3 בתביעה4 להכיר5 בהתנהלותם6 כנורמה7.

1בעלי קוועץ’ מי שנתפשים על ידי עצמם או סביבתם כמתנהלים בהשפעת פתולוגיה התנהגותית.
2גַיָיס בעל יכולת, מיומנות, בספיחת משאבי אחר.

גיוס רגשי – יכולת רגשית מפותחת לספיחת תמיכה של אחרים להצדיק רגשית את מצוקת המגייסים.
במקרה זה, לנרמל את ביטוי הפתולוגיה ההתנהגותית או לפחות להצדיק את הסיבות לה.

אצל גייסים מיומנים, יש יכולת גם לבלבל את המגוייסים בין תחושת ‘נורמטיביות’ לבין תיוג ההתנהלות כ’סבירה’, מכוח הכריזמה ופיתוח תחושת ההזדהות של המגוייס עם המגייס ברצונו לאמץ תכונות שתופש כנעלות, לא את הפתולוגיה עצמה.

3סביבה מרחב מחייה, פיזי ואנושי של סובייקט.

בהקשר זה בדגש על סביבה אנושית: צבר פרטים שאופף סובייקט על ציר זמן, שמקיימים ממשקים ברמות אינטנסיביות שונות, כבני משפחה, חברים, שמקיימים קשר אישי רגשי, אוהד, א-פורמלי, כשהיחסים, משמעותיים, וולונטריים (משלב התפתחותי מסויים) אינטנסיביים, נציגים פורמליים של חברה ושלטון. אלה משפיעים מעבר למאורעות חיצוניים, רנדומליים. אלמנטים אלה ברי־השפעה על המצע הגנטי, למכלול הֱיות סובייקט.

4דרישה בקשה מפורשת, לעיתים אינה מתומללת, שמבטאת את רצון הדורש למילוי מחסור שיש למלאו. בשונה מבקשה שניתן לסרב לה, לתביעה שיש משמעות לאי-מילוי, ב’דרישה’ אין חלופת סירוב. לכן דרישה היא סוג של אילוץ, שמעיד על מצוקת הדורש שנאלץ לכפות את רצונו על אחר, על פי־רוב חלש ממנו, נתון למרותו.
5הכרה הבנה, קבלה, הסכמה, אישוש ואישור של אחר לנושא מסויים.
6בהתנהלות בהדגמת ההתנהגות שמיוחסת לה פתולוגיה, אב-נורמליות חברתית.
7כנורמה כהתנהגות שאינה נתפשת כחריגה. במקרים רבים פעולות נורמטיביות נתפשות באופן שגוי כסבירות; הקצאת משאבים, סיכון בריאותי לשם בידול צביוני או שימור מסורת כדוגמא.

מגייסי1* סביבתם3*, התובעים3* להכיר4* בקוועץ’5* שלהם כנורמה6*. בכעס7*

1*גַיָיס בעל יכולת רגשית מפותחת, מיומן בספיחת תמיכה של אחרים להצדיק רגשית את מצוקתם – לנרמל את ההתנהגות או לפחות להצדיק את הסיבות לה.
אצל גייסים מיומנים גם לבלבל את המגוייסים בין תחושת ‘נורמטיביות’ לבין תיוג ההתנהלות כ’סבירה’.
2*סביבה מרחב מחייה, פיזי ואנושי. בהקשר זה בדגש על סביבה אנושית: צבר פרטים שאופף סובייקט על ציר זמן, שמקיימים ממשקים ברמות אינטסיביות שונות, כבני משפחה, חברים, שמקיימים קשר אישי רגשי, אוהד, א-פורמלי, כשהיחסים, משמעותיים, וולונטריים (משלב התפתחותי מסויים) אינטנסיביים, נציגים פורמליים של חברה ושלטון. אלה משפיעים מעבר למאורעות חיצוניים, רנדומליים. אלמנטים אלה ברי־השפעה על המצע הגנטי, למכלול הֱיות סובייקט.
3*תובעים בקשה נתפשת, מפורשת, לעיתים אף מתומללת, שמבטאת מאחר שימלא מחסור שהמבקש מסמן שיש למלאו.
4*להכיר קבלה מבינה ומסכימה, מאששת, בהתייחסות של אחר לנושא מסויים.
5*בקוועץ’ שם כולל למאפיינים אישיותיים נגטיביים על ידי הבוחן אותם.

נ.ב.

אני בוחר לחזור על הסברים בריבוי פעמים, מפני שאני חותר לאחיזתו בריבוי ידיות, יותר מאשר ליעילות מילולית.

Share

2 תגובות בנושא “פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ז’”

הערות? אשמח לתגובתך