משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
שלום, כאן רשות ההצקות,
מִנְהָל התעוקות
מחוז תל אביב שמאל.
אח שלו,
היו לי הזכות והכיף לבלות עם אחיך הבוקר.
רוויתי מכך כזו הנאה, רדיתי מכך כל כך הרבה עניין,
שלְקָלֵייף אותי ממנו היה קשה (לי),
כמריטת שיער משפם וממפשעות למתבגיירת איטרת יד שמאל,
ולו – כהינף יד לסילוק זבוב מתרומיים מזמזיים.
השמרןץ’ הנבוןץ’ חווה אותי מתגולל על חפים מפשע,
מציק לנשמות תועות – חוזייר בתשובה,
מטריד אמהות לילדים – מקיזה דם דתייה במגן דוד, וזקנים תמימים – מתנדב במד”א, קברניט פנסיונר של חברת תעופה,
[מהז’אנר השמרניסטי, שלכם.]
מה יום מיומיים?
את זה אני עושה כל יום,
לא לפרנסתי – לא מתוגמל על כך כספית,
למחייתי.
למה מטריח את תודעתכם הטרודה, הענייה ממשאבים עודפים, בזוטות נטולות פרקטיקה ממין אלה?
אוה, טוב ששאלתי.
מפני שבין היתר אמרתי לנבוןץ’ השמרןץ’ שאמנם הוא נבון מהפוחעייז,
ועם זאת,
לפוחעייז שלנו:
- יש אישיות יציבה ומוצקה,
- מדיי. אם אישיותו הייתה פחות מוצקה, יותר רכה, להערכתי הבלתי נחשייבת חייו וחיי זולתיו המתממשקים איתו היו מתוקים יותר,
- שלדעתי,
מעניין (אותי, כחוקר כליות לב ופרוסטטה) מאד, מדוע,
ואינני יודע למה,
הפוחעייז יכול למנות בי תריסרי מגרעות, ריבוא חסרונות,
אך בשונה מאחיו הנבון והשטחי כדף A4 בודד, שֶפִּיל חירש איטר רגל שמאל ניסה שעה למעוך, בדריכה,
אתה הפוחעייזץ’, מבין,
שגם אם אני מתכוון לכל מלה שאני אומר, ובחי אלוהים בסייפר התורה, אני מתכוון,
אני מסתלבייט, ומחייך,
[מניח שגם אתה לא מבין שקודם כל אני מסתלבייט על עצמי, אבל לשם, אני משעייר כבר אינך מגיע)]
והשמרןץ’ הנבוןץ’ טועה לחשוב שאני מאבד את עשתונותיי ומתרגייז.
זו תחושתי לגביך, ששונה מזו שלגבי השמרןץ’, אינני בטוח בכך, אני משעייר…
הפוחעייז, בשונה מאחיו הנבון שמכיר אותי יותר זמן, בהרבה יותר אירועים.
הסיבה שמעדכיין אותך, לא סומייך עליו שהוא יעשה זאת.
