שקר החוצה פנימה

משך הקריאה: 6 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

קווים ל

אחיזה תודעתית

כולם מבינים, יודעים, מהו שקר.
ואין שניים שיגדירו דומה.

הגדרת ‘שקר’ על ידי ‘היפוך אמת’, חובק שתי מכשלות:

  1. עדיין נותר הצורך להגדיר להסתנכרן, סטנדרטיזציה של המושגים מהי ‘אמת’.
  2. החשוב אף יותר, שקר אינו היפוכה של ‘אמת’, אלא ווריאציה על כך.

‘אמת’ היא מה שיכול להיתפש על ידי שתי תודעות בלתי תלויות,
כ’יש’ דומה
כשתפישת ה’יש’ מצריכה רק תודעה אחת.

‘שקר’ –
תפישה תודעתית
שֶ’יֶש’ כלשהו, שיכול להיתפש ככזה על ידי תודעות בלתי תלויות
שניתפש על ידי תודעה אחת,
מועבר
בעיוות, בשונה מהמקור
בכווה תחילה,
במודע,
לתודעה אחרת.

כך, אמת,
בשונה משקר,
נטולה ערכיות,
עוסקת ב-‘יש’, נתפש תודעתית.
מכאן ‘אובייקטיביות’, בבחינת הכרת ה’יש’.

שקר מהווה טיפול ‘ערכי’ ב-‘יש’.

  • ספיחת ערך חיובי על ידי המשקר, על ידי העברת מציאות באופן שגוי לתודעה אחרת, שתניב לו דיבידנד על ידי תפישתה השגויה את המציאות,
  • הערכה שלילית של מי ששקרו לו, שנחשף לניסיון לעוות לו את מצג המציאות, מולו אקטיבית, או פסיבית לאחרים.

שקר עצמי

כשתודעה אחת, מתייחסת בסלחנות כלפי עיוות מציאות ממקור חיצוני או פנימי, של עצמה, כדי לספוח טובין, על פי רוב

  • תכלית צריכת עיוות מציאות כהרגעה ממוראות בלתי ניתנות להכילה, עבור אותה תודעה,
  • ספיחת תשואת ערך עצמי על ידי טולרנטיות לעיוות המציאות.

נטייה

ניתן לחלק נטיית סובייקטים לשתי קטיגוריות, ספקטרליות, מנעד, נמוך–גבוה:

  1. שקרן אקסטרינזי
    1. מידת הטייה, גבוה–נמוך
      שקר חיתוני, להעביר לסביבה מצג מעוות של מציאות נתונה נתפסת ככזו על ידי תודעה בלתי תלויה,
      במודע,
      מידע על מציאות שתודעה אחרת, בלתי תלויה, תימנע עניינית מתיקופה,
      וזאת כדי לספוח טובין,
  2. שקר אינטרינזי
    1. מידת הכמיהה, רתיעה,
      ממיסוך, שינוי, עיוות המציאות של סובייקט
      לטובת

      1. השתלטות על תחושות עוינות,
      2. ספיחת תפישת ערך עצמית.

קשר בין שקר אקסטרינזי לאינטרינזי

אינני יודע להצביע על נטייה בין שני סוגים שקרים, האם משקר חיצונית חשוף יותר או פחות לשקרים עצמיים.

הבחנה

אקסטרינזי

– סוג שקר –

אינטרינזי

בשינוי תפישת היבטי מציאות של סובייקט אחר על פי רוב טיפול ב– בתחושות פנימיות של סובייקט
לשם השגת טובין מוטיבציה לשקר ברוגע, בקור רוח לספיחת תחושת ערך חיובית, כהתניה אישיותית מובחנת
חרדת אובדן, הפסד טובין מוטיבציה לשקר בעוררות רגשית התמודדות עם מציאות מעוררת רגשות שליליים, בלתי ניתנים להכלה
איכות אנושית, לעיתים רחוקות ‘שקרן’ חדל לשקר, התנהלות שקרית מוטבעת כהתניה התנהלותית.
בהחלטה רציונלית מקדמית פר מקרה ה’שקרן יכול לחדול.
חדילה, הפסקה, גמילה נדיר ביותר,
אולי באמצעות טיפול חיצוני.
טרם ראיתי מי שאיתרתי בו את הנטייה לשקר עצמו ונגמל ממנה, אף אם היה מודע לה
יש לו יכולת התמודדות עם המציאות, הבנה של גבולות השקר, מתנהל לאורם מידת פיכחון רציונלי של ה’שקרן’ פחוּת, חוסר היכולת להעריך את המציאות ולטפל בה, מתווה דפוס פעילות של מיסוך מציאות, בניית פילטרים ממסכים
על פניו, בהנחה שהמשקר לא נתפס, הקורבן הוא מי ששיקרו אותו.
עם זאת, המשקר עצמו, הוא גם ‘קורבן’, משלם פרמיה על לקיחת הסיכון.
בטווח ארוך ‘שקרן’ משלם מחיר על כבד בשל הסיכונים המצטברים, הלחץ לזכור למי אמר מה, ואם יש לו ‘מוסר’ חיצוני, חי בדיזוננס מולו, כל אלה בנוסף על המוניטין המפוקפק כ’שקרן’.
מי הקורבן בבירור המשקר את עצמו; אינו יכול להכיל מציאות כהווייתה, אלא במיסוך מעוות
בין שקר בינארי – היה/ לא היה, לעיוות יחסי – הרבה עד מעט, וההיפך, מטפלים במציאות שמוטלת בפני המשקר וההאחר, באופן גלוי וברמה כזו או אחרת ניתנים לבקרה על ידי מי שמקרים אותו, ולהחלטת המשקר האם לשקר גודל העיוות שקר תודעתי, בריאת סט-אפ מצבי גדול ובעייתי יותר, שכן נמצא בתודעת המשקר בלבד, אינו חשוף לבקרה חיצונית.

עם זאת ובשל כך, שקר פנימי משפיע פחות על האחר שמשקרים אותו, מפני שהשקר אינו חורג מתחום תודעת המשקר

מחלץ ממני סוג של הערכה; שקר מצריך אומץ, חשש מתפיסה. יש לקיחת מיומנות ופיתוח מיומנות הערכתי האישית קשה לי לכבד החצנת חולשה, בלתי ניתן לבקרה.
אני רואה במשקרים את עצמם כקוראים לעזרה, בשני מישורים:

  • ‘בואו תתקפו את השקר’,
  • במקביל, העירו אותי, מינעו ממני את הנזק העצמוני שאני עושה לעצמי’.
Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share