פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד

מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא בעליהם של חידושים טכנולוגיים. לא סתם רוכש, חמוש באידאולוגיה יישומית אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשתצא גרסת הפשרות, מעגלת הפינות, במותג נחות מעט, אחרי הקנאק של הורדת המחיר – אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.

מצויד בתובנות מוצקות על האסטרטגיה הגלובלית. החלומות בהתאם. היישום פחות. כלומר, הרצון לא מסונכרן עם העשייה. מכך יוצא – עם התוצאה.

בשיחות, בהן הקונפורמיזם המתכנס שלו נמצא בביקורת ייקח סיטואציה, ימתח אותה לקצה, לאבסורד, יעצב את עמדתו, ואז: “אם כך – לא ישים או לא נכון“.

האם זהו המתכון לאי העשייה, או, לצידוק כשל?

Share

השאר תגובה