מינורי בחינוך אפקטיבי

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

המציאות כמאוששת פרדיגמות

בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.

חבר התייחס לנושא כ- “סוף מעשה במחשבה תחילה.”
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – ‘כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.’

חגיגות הצלחה

בטווח הארוך

האב מעדכן, שהבן הִפְנים; מתעדכן בעניינים פסיבית – אינו כותב דבר.

[בגיל 16 הילד הבאמת ממושמע ומתוק משתוקק לאפניים חשמליים; לא יקבל – לא עניין כספי, חשש לבטחונו.]

בטווח הקצר

“ראיתם מה קרה לד”ר רן ברץ?
התקדם,
קודם,
פשפשו במה שכתב בפייסבוק –
שילם מחיר.
היה שווה לכתוב בפייסבוק?”

ואני שואייל

התוכלו לסייע

מתחילים, חובבנים

האם הזהירות האופיינית, האיסורים והרגולציות בריבוי ממדים נוספים,
היא מקרית לנטייתו הפוליטית המובהקת של האב*?

מתקדמים מקצוענים

לאיזה כיוון ייטה הנער?

• שמרנות רפובליקנית,
• חתירה לחופש פרט ליברלי.

בין הפותרים יוגרלו אופניים חשמליים.

* נטיית תפישת העולם של האב בכוונה לא פורטה, נשארה פתוחה להבנת הקורא, או מהיכרותו אותי.  😉

סוף דבר

הבן, בבגרותו, הצביע הימין החדש, בראשות בנט ושקד.