מינורי בחייטות-על

יש לי חבר, לא חשוף מהיכן,
נאמר- אָמָּן,
שחייו, לתפישתו, הם שחור לבן,
ושלי לעומתו, הם חד גוון,
רָכַב לפני שבוע על אופניו לפתיחת תערוכה ביפו, לא ביפן.

כשהגיע ידידנו [-שלי ושל חסרונותיי] מיוזע,
רכן על הברזייה להישטף ולרוות צימאון עז.

בעודו שואב לוגם וגומע,
הֵרִים עיניו, וראה אמזונה – הסתבר כמה דקות אחרי – לוחמת חוק וסדר, שני שליש שנותיו,
(עם בתה יחד הם שלושת רבעיו,)
שעפעפה חזרה, והקשר אז נסרג בעבותות חיווטיו.

לא אקצר בהשתלשלות,
שלא אואשם בהתעללות
להלן מלוא ההתנהלות
מינוס תיאור ההתהוללות:

בפגישתם הבאה הראה לה ת’תקרה,
[לא היה זה בפלניטריום- הרי השנה היא שנת שמיטה,]
והפגש הבא- בוצע בביתה.

סיפר לה, שלמגינת ליבו,
קשר רומנטי בן יותר משנים 3,
אני הייתי מעדכן- מנשים שלוש-
נפרם, ובעצם לילותיו,
הוא אורג את השבת הפורמת.

‘אם וכאשר היא תשוב’, הכריזה הלוחמת,
‘אשיב לה פייט’ לא חששה מהקונקורנציה.
ואני תמה, בינתיים, היא תופרת מכפֶלֶת?

בפגישתם הרביעית, בעצם רישום שורות אלה,
אני מתשאל איך העניינים מתקדמת,
ומתעדכן, ש-‘מצוין’, ושהוא עורג לפורמת.

כרומנטיקן ללא גבול וקץ
מתלונן, שמתייחסות אליו כאל חפץ;
כגבר עתיר כוח ונפץ,
עושות בו שימוש מחופצן,
והוא חמוש בתוויות טריות שפג תוקפן,
מבכה את שכיכת הלהט אֱלי רמץ.

ואני תוהה כאחאנא”ר, כקלושאר,
[הרי (גם) באופנה איני מבין דבר,
ואף למשקל ולחריזה- להלן ההוכחה, אני זר]
איך העירוב ‘מצויין- געגוע לאחרת’ משתלב?
האין זה שיעטנוּז צמר ופשתן מערבב?

משתלב. אלה החיים. פירוק והרכבה.

זה לא עניין למחקר אקדמי מלאה,
כולו טקסטיל, גזירה ותפירה כנראה.
כך ידידנו מחייט עצמו לאהוב, טווה תאווה מודעת,
ואני מכלה זמן, מחרטט עצמי על מקלדת לדעת.

ולמה מספר?
עלמה מלין, על מה מקונן,
ועל מה מברבר?

לו היה זה סיפור בודד, היה בבחינת המצאת בדיה.
כשקורה, ביחידות- סיפורי בדים, קונפקציה, תעשייה.

כשהפאטרן שאני חשוף אליו,
כמניין הלך בני ישראל במדבר,
-40 שנה, אני מתרעם,
זרוק שם או מונח והוא כקורקודנציה,
בנבכי הפרופסיה הוא אנציקלופדיה
ותובע הסבייר;

איך איב סאן לורן של הסטייל, הכריסטיאן דיור של האהבה,
פייר קארדן של ההוט קוטור, קרל לגרפלד של התאווה,
מונע משאריות האנושות את יפיע נפלאותיו,
את רהב הרפתקאותיו, את עושר אהבהביו,
ומרוב רומנטיזציה,
לא רואה את הפוטנציה,
של אצירת, אמירת, תפירת, אגירת, שמירת, אגידת, דגמי אהבותיו,
נמנע מלערוך ולמפרסם אותם כקולקציה?

לטעמי, וכידוע אינני פאשיניסטה,
על פיסות פחותות מאלה- שאריות וחארטה,
תפרני רחוב נעשו חייטים מעצבי טרנדים,
קזנובות דה לה שמאטע זכו בהילת דקדנטים.

וגם סוף זמני יש לטרגדיה,
הלוחמת פשפשה בכתביו
ונחשפה למושא געגועיו
אז אמרה לו לך תזדיין יה.

ואני כבר בליתי והזקנתי
מחלפתי לא הלבינה רק כי הקרחתי.
בלויי סחבותיי מתפוררים מיושן,
וזכרונותיי מתאדים מתפוגגים מתוכן.

מניסיוני ההולך ומשתכח,
(למה לא רץ ומשתבייח?)
כל המאורעות היחידניים
הם בעצם פאטרן,
גם אם רוצים להיתפש כאקזמפלרים חד-פעמיים,
הסטטיסטיקה תצרף את המקרים
לכדי אורדינריות ומקרים סתמיים.

Share

2 thoughts on “מינורי בחייטות-על”

    1. אני, סופייר? לא נראה לי.

      לגבי הצורך שלך בפורנוגרפיה- יש אתר, xvideos.com, מניח שתמצא שם את צרכיך, ובחינם,

      ולגבי התיאור- לצערי, לא נכחתי ולא שותפתי. מניח שהמראות דומים לאלה שבאקסוידאוס.

השאר תגובה