נתנאל אלינסון

מטה, מטעה, מתעה, מתעתע, מטאטא, ומטמטם תודעות, במֶתֶק

פוסט מתואם למסך מחשב.

דברים בשם אומרם.

על פי רוב, מורים, מרצים, מלמדים ידע אוניברסלי במגוון מגזרים.
אנשי חינוך מטמיעים תפישות וערכים תואמים את מגזרי חייהם.

נתנאל אלינסון נמנה על אחו תדעתי מובחן – דתי, יהודי, לאומי מעביר ערכים ותפישות אמוניות לאומניות במכינות קדם צבאיות, במסגרת בינ”ה. טעיתי*.
הוא מקיים קשר מוכוון שכנוע והתמרה תודעתית עם ריבויי סביבה חילונית משכילה, שעל פניו, עם רמת אמוניות ולאומנות נמוכה, או לפחות פרקטיקה נמוכה.
הוא עושה זאת במיומנות, מתק שפתיים ומטרתו קירוב שומעיו לערכיו.

ובחושי האישיים, נראה לי כמכלול אישיותי חיובי, ערכי, שברמה האישית אף הייתי מחבב. 

במסגרת פתיחות ליברלית חילונית, יש הצורכים אידיאולוגיה קונסרבטיבית אמונית לאומנית, משמרת התכנסות הזדהותית, ממותקת זו.

מבחינתי, הוא זאב בשביס הוגי מחמד, ממתינים עם כיפה אדומה לחלושי דעת חילוניים.

נתנאל אלינסון מקנן בהביטאט תודעתי, דתי, יהודי, לאומי, מתחכך עם ‘חילונים’.

אלינסון, כעמיתיו לז’אנר() מתחכך חיובית ב’חילונים’ איכותיים-משכילים,
מפיץ בשורות מתקדמות, פייסניות, מחבקות, שוחרות טוב, שלום, הומניות, צדק
בגרסת טריקו וסנדלים, אוניברסלית,
ובה בעת, בשורתם מוכוונת התכנסות ל-לאמוניותם,
ל-לאומניותם הלוקאלית.
עמדותיהם ה’נאורות’(), מוכוונת לחילונים-הומניסטים-ליברלים-צבועים().

אלינסון מקנן בהביטאט תודעתי אמוני, דתי, יהודי, לאומי, וגיאוגרפי התנחלותי.

() עמיתים לז’אנר – מיכה גודמן, דוקטור למחשבת ישראל.


() כתפישה, כרעיון, אמוניות, לאומניות הם מושגים סותרי ‘נאורות.

‘אמוניות’ מהווה אנטיתזה לחתירה לרציונליות; היא מקדמת שימור ערכי עבר בשם התכנסות הזדהותית, מתוך ציווי, לא מתוך בחירה ובקרה אינטלקטואלית.

הקצאת ערכיות ללאומיות כתיוג טכני ביורוקרטי, הינה יישום אֱמוני שלעיתים קרובות משתף אל, ורחוקות מדיר אותו.
לאומנות מקדמת התכנסות הזדהותית על בסיס סנטימנט, מיסטיקה.

חתירה לרציונליות, נאורות – זה לא.


() ‘חילונים ליברלים צבועים’ במובן

  • היותם אופייניים, מובחנים, מסויימים, נידפים תפישתית, מתכנסים הזדהותית לתפישות נחשבות נאורות בהביטאט בו הם מקננים,
  • רואים עצמם כ’חילונים’. אני רואה בהתכנסותם אמוניות.

נתנאל אלינסון

סרוגים במסר אופייני:

ובכן הרשו לי לקלקל את החגיגה. אל תחפשו סיבות קוסמטיות. הציונות הדתית לא תנהיג כי האמת לא אצלה.

קלקל, אח, קלקל.

וכשהוא [המשיח] יגיע הוא לא ילמד עם כולם את ‘אורות התשובה’. הוא (או היא) יסתכל על כל שבט ויגיד לו: אתם נהדרים כמו שאתם.

מסר מפייס.

“לכל שבט וזרם יש עמוד שדרה ערכי שאבוי לנו אם ננסה לשנותו.”

כך, ארגונים כבינ”ה, מטפטפים דבש לאוזניים חילונית, ליברליות, פלורליסטיות, מכילות, פתוחות, שואפות להיתפש כ’איכותיות’ בעיני עצמן וסביבתן.

ואל אף שאין לי אהדה והערכה לפעילותם, כמובן שאין לי רצון לעצור את הטפת  משנתם המתוקה, בפני כל הצרכנים שמוצאים אותה למעניינת.


עושים שימוש בנאורות בהומניות, כלפי האחר, כבד אותו,
ובלוגיקה פסאודו רציונלית לא כדי להוכיח, כדי למנוע ערעור פרדיגמה המניחה אלוהות בורא עולם.


“האתאיזם הפסיד. החילוניות ניצחה”, במובן שרוב הציבור הוא אכן ‘דתי עצל’.
–––––
דתיות עצלה, היא הכרה כלשהי בכוח מטפיסי, עליון, מארגן, שישנה מציאות לפי דרישת תודעת מאמין כָּמֶה לחמלה, חושש מכאוס אי-הידיעה, על מצע חתירה לרציונליות מוגבלת, שאינו מקצה תשומות אנרגטיות ליישום מכלול ציוויי אמונה פרטיקולרית בגרסת דת לוקאלית.


האם ייתכן ממשות לרהב מילולי בנוסח ‘אתאיזם’/ ‘חילוניות’ מפסיד/ מנצח?
רעיונות כמו גם חפצים אינם מנצחים/ מפסידים.
אלה מושגים מטפיזיים מאולצים בהאנשה מלאכותית על מציאות, על ידי תודעת מאמין בכוונת שכנוע מיסיונרי.


כדאי לבדוק מידת אמוניות, מוצהרת, של מליון אנשים בהתפלגות סוציו-אקונומית, בהשוואה בין השליש העליון לשליש התחתון – בכל חברה אנושית, [ובכל תרבות במאות האחרונות].
האם בשליש התחתון של ההתפלגות הסוציו-אקונומית מספר האנשים שיעידו על עצמם ‘דתי, אמוני’, ועצימות אמונתם גבוהה, תהיה גבוה יותר, משמעותית, מאשר בשליש העליון?
האם מספר האנשים שיעידו על עצמם ‘אתאיסט’ יהיה משמעותית גבוה יותר בשליש הסוציו-אקונומי העליון?
אם בדיקה כזו אכן תניב ‘כן’ ו’כן’, אולי אינה מהווה הוכחה לדבר, פרט, אולי, רק תערער קלות את נחרצות הקביעה המראש מופרכת – ‘הפסד’, לאתיאיזם.


אם שתדלני אמוניות מצליחים להעביר תודעה עם מידת אמוניות
[ולאומנות – אמוניות בגרסת לאום/מדינה, שטח שמהווה תחליף לאל, כמקור כוח מארגן]
מסויימת לגבוהה יותר = ניצחון.

מבחינתי הם לא פחות מטורפי דעת, מרעילי תודעה, במתק שפתיים.

במבחן הטאו”ן, אני דווקא מאמין שנתנאל אלינסון מאמין באמירותיו, ודרכו לשכנע עצמו באמונתו היא לשכנע אחרים בסבירותם.

אני אלרגי לתעתועי תודעה.

ו-לא, אינני רוצה למנוע את פעילות האלינסוןים, ולא, ממש לא דחוף לי להפעיל רסיפרוקציה – הרעלה הדדית שיוויונית של רעיונות.

דברי אלינסון, כדיו מעכיר מים,
לא פוגע באמונת דתי, אלא מנסה לקרב בעל אמונה מינורית להווייה אֱמונית חזקה יותר.

וכשדברים מעין אלה חורגים מחיזוק הקהילה המקומית של דובריהם, מכוונים לשכנע אחרים, צעירים, חסרי ישע אינטלקטואלי, שבויים נפעמים, אסירי תודה למתיקות, מתפעלים מדיגמון עדכניות הכאילו ליברלית, אני רואה במיסיונריות זו סוג של פדופיליה אינטלקטואלית.

 


* בטעות, סברתי שנתנאל אלינסון קשור לבינ”ה.
מודה לו על העמדתי על טעותי, ומתנצל על הרשלנות.

Wed 29/4/2020, 19:47
שלום נתנאל אלינסון, נראה לי הוגן שאם פרסמתי את הפוסט https://dickmann.co.il/netanel_elinson/
אעביר לידיעתך. חג שמח
Fri 1/5/2020, 14:12
תודה על היידוע יאיר. הוגן. האמת מעניין. רק תיקון קל אין לי שום קשר לבינ”ה. שבת שלום!
Fri 1/5/2020, 16:25
אז סליחה על טעותי, אשנה כמובן.
שבת שלום לך
Fri 1/5/2020, 18:01
תוקן, סליחה, תודה. שבת שלום לך ולבני ביתך.
Share