דיקמן ויכוח דתי

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י’, הסתייגות

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א’, פתיח

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב’, שכנוע

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג’, סיבות קיום אמונה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד’, משמעות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה’, אבחנה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו’, תרבות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז’, התמרה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח’, החטא הקדמון

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט’, אמונה מסייעת

הערה מסתייגת

שיח בין חתירה לרציונליות לבין מאמין, מיותר.

יש יכולת של העברת מישהו על דתו. לא על דעתו.

אנשים נבדלים, בין היתר, במידת הרציונליות האופיינית- נטשו אמונה רציונלית אחת, יש להניח שיצרכו אחרת.
בגבולות הרציונליות המוצבים להם.

למי שיש גבולות רציונליים, אין אפשרות לשכנעו רציונלית להסירם.

בגרות הרציונלית מאפשרת חיים מלאים ושלמים, ועדיין להנכיח את קיומו של כוח עליון, לנסות להוכיח את קיומו, להתפעל מחוסר היכולת להפריכו, וזאת תקווה לרסן את הכוח בחרדה טרום ובעת מצוקה, ובמקביל לגייס את הכוח בעת ייחול.

שינוי רמת רציונליות, לא בר שינוי.
מעניין (אותי) ככל שיהא, לא יודע למה, לא נחשפתי לתנועה אמפליטודית על ציר זה.

כן נחשפתי למי שמצהירים שהיו רוצים חמתו את מידת אי-הרציונליות שלהם.
ועם זאת, יש גם את ממד ההתפעלות ה’ייחודיות’ של אי-הרציונליות.

אין להסיק שחיי אדם רציונלי הם חיים ‘טובים’ יותר מחיי אדם שרציונליותו פחותה.

מניח, ללא הוכחה, שהתנהגות הממעיטה את השפעת האי-רציונליות מגבירה את הסיכויים של בעליה להגשים את הרצונות אליהם מכוון.
ועם זאת, לעתים התנהגות לא-רציונלית מצליחה לספוח יותר אנרגיה לטובת הגשמת מטרה מסוימת, שהתנהלות רציונלית לא הייתה מאפשרת.

 


לקריאת:

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י”א’, אישית

Share

הערות? אשמח לתגובתך