התנהלות פוליטית

 פרקטיקה התנהלותית

פוליטיקה היא מרחב שמטפל פילוסופית, יישומית, בסוגיות מקננות ב-אחו פרט–חברה–ריבון.
לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות של אזרח, חברה, במובן הרחב, ומדינה ומערכות שלטון.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסויימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות.

תיוג התנהלות שלילית

השימוש במינוח ‘פוליטיקה’, על פי רוב שלא לומר ‘תמיד’, הוא שלילי; מתייג התנהלות

  • מניפולטיבית,
  • לא ישרה,
  • מטעה,
  • עם מטרות מוסוות, שונות מהמוצהרות – hidden agenda,
  • מקדמת נושאים שמשרתים את טובת המקדם,
    • פחות, או אף פגיעה בליבת העניין,
  • הקצאת משאבי עיסוק וארגון בסוגיות שוליות ולא ליבתיות,
  • חבירה למוקדי כוח לשם צבירת כוח.

טיפול במשאבי כלל

טיפול בסוגיות פרט–חברה–ריבון מורכב בשל

  • ריבוי פרטים,
  • שוני באינטרסים, לעתים עד כדי ניגוד, בין חלקי הפרטים,
  • בשל מורכבות הסוגיות, נִבעים פערים בין הנתפש/ הנראה, לבין המעשה בפועל,
  • עומק ומורכבות ההשלכות של מעשים.

כך, טיפול במשאבי כלל מכיל חשש/ חשד מובנה, שהעוסק בהם, מקדם את טובתו האישית, עד מועל בתפקידו – פוגע בכלל, בשם פעילות נתפשת למען הכלל.

העוסקים בסוגיות ‘פרט–חברה–ריבון’ באופן מקצועי, להלן ‘פוליטיקאים’, או מי שאמור לשרתם באופן ישיר, מתנהלים באופן מובחן; מכיוון שהם מטפלים בסוגיות של ריבוי פרטים, מגווני אינטרסים, העדפות וטעמים, כדי להיות אפקטיביים, עליהם לעמעם מסרים, לנסחם באופן שניתן יהיה לקדמם בסביבה מורכבת, רבת פנים ואינטרסים.

פוליטיקה –
תיוג מילולי לתיאור מיומנות התנהלותית, מצב, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות, שמביע את אי-נוחות המתייג, ממצב של עודף עיסוק תודעתי בנושאים שאמורים להיות בשולי ליבת העשייה, וזאת כדי להניב רווח לעוסקים בכך, כתחליף לעיסוק בליבת הדיסציפלינה.

מורכבות הטיפול וקידום האינטרסים, לא תמיד ברורים עד תומם, ישנם אינטרסים חשובים מוחצנים לצופים, כשתחתם אינטרסים חשובים יותר ולגיטמיות פחות לבעלי העניין, ישנם טובין אבסטרקטיים לעיתים, לאטנטיים – לא כל מה שנראה אכן קורה, ולהיפך – לא כל מה שקורה, נראה או מובחן מראש.

בהתנהלות כזו, ליזם, למי שפועל, מקדם, מי שיש לו הבנה על מקורות הכוח שלו, של סביבתו המאפשרת, היכולת להפעילן, לטפל בהתנגדויות, שהוא בעל מיומנות לפעול אפקטיבית בזירות מורכבות ומגוונות לקידום אינטרסים מקדמיים הם ‘פוליטיקאים’, בעלי יכולת ‘פוליטית’.

מחוץ לפוליטיקה

כאשר מובחנת התנהלות מסויימת, אופיינית, משוייכת לכאורה למילוי אינטרס מסוים, מיומנת בהפעלת וניטרול מוקדי כוח והתנגדות במארג מורכב, כשבפועל, על פי רוב, מסתירה מארג אינטרסים אחר, מושאל הביטוי ‘התנהלות פוליטית’, כתיוג אופייני להתנהלות אופיינית לריבוי אנשים ואינטרסים, גם אם מופעל בקנה מידה קטן יותר.

Share

השאר תגובה