שיוך תכונות שליליות לקבוצת אנשים על פי תכונות שנולדו אליהם

גזענות

משך הקריאה: 11 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

אחיזה תודעתית, שלא לומר ‘הגדרה’

‘גזענות’ –
תיוג שלילי
למייחסי ערך שלילי
לצבר פרטים
מתאפיינים בתכונות משותפות, אליהן נולדו,
כ– גזע, מגדר, דת, לאום, אתניות, תכונות גוף מולדות כצבע עור, או חינוך מובחן מילדות,
תוך התייחסות שלילית תואמת לקבוצות מובחנות, בהחלטה מקדמית, מעצם שיוכם.
התייחסות ‘גזענית’ פוגעת ריאלית בזכויות או בטובין ו/או רגשית בנפגעים,
פגיעה שהייתה נמנעת, לו הפרטים שהופעלה עליהם גזענות’ היו משוייכים לקבוצה אחרת.

סיבות, צידוקי ‘גזענות’ –

  1. ‘ענייני’ – ייחוס שולל של ייצוגי תכונות נתפשות מיוחסות של פרסונה בסיטואציה,
  2. ספיחת ערך אישי, גם אם בחסות ארגון, מהנחתת אחר.

מהות

‘גזענות’ הוא חיווי שלילי כלפי מחולל פעולת הכללה.

חיווי ‘גזען’,
מופנה כאקט שלילי,
על ידי המשתמש בכינוי ‘גזען’
כלפי מי שנתפש כמונע טובין, זכויות או כפוגע רגשית, באחר
ש’לא עניינית’ אישית, אלא –
על רקע גזע, מין, אתניות, דת, עדה, תכונה ביולוגית.

המונח ‘גזען’ מוטח, בדרך כלל, בעקבות קיפוח, מניעה, פגיעה כלפי פרט או קבוצה ולא בעקבות הכברת טובין.[תיוג ‘גזענות’ הוא שלילה ותרעומת, סוג של קללה.]

קטיגוריזציה

לטעמי אין בעיה עם קטיגוריזציה באשר היא, כולל של אנשים, קבוצות על תכונותיהם.

אינני רואה בעיה עם תחזית על התנהגות אנשים עם מכנים משותפים מנבאים התנהגות במצבים מסויימים. גם אם התחזית תהיה נכונה בחלקה. יש תרבות משותפת של אנשים מרקע משותף.

חלק מחיים אינטליגנטיים, רציונליים, הוא תחזית על סמך קטיגוריזציה. פרופיילנג – ניבוי התנהגות על סמך תכונות נתפשות; מיון אקדמי נעשה כך, התאמה ליחידות צבאיות נעשית על פי ידע מוקדם וניסיון לחזות התנהגות פרט על סמך התנהגות דומים לו. למעשה כולנו עושים זאת יום יומית, כחלק משגרת חיים.

זה אולי לא ‘פוליטיקלי קורקט’, ועם זאת לא באמת נמנע, אין לכך תחליף.

התקלה

קטיגוריזציה שגויה – כשיש מי שמייחס תכונות המשויכות לקבוצה

  • באופן שגוי,
  • נכון על קבוצה, אך שגוי על פרט,
  • שיוך ערך שלילי לייצוג תכונות לקבוצה, ובעקבות זאת למנוע מפרט או יותר את שהיו מקבלים אילו לא היו שייכים לקבוצה.

ישנן ריבוי דיסציפלינות אקדמיות – שלא לומר מדעיות –
העוסקות בחקר ותיעוד מכנים משותפים של קבוצות מובחנות, בחתכים ברי איפיון,
וזאת על מנת לטפל, לקדם, להגן על אוכלוסיות מובחנות אלה.

ניסיון למצוא מכנים משותפים בין פרטים אנושיים, מתבקש, מועיל ולכן נשאף ומבורך כשנעשה בהצלחה. לדוגמא באיתור התאמת פרטים למשרות המחייבות כישורים מסויימים.

יכולת לחזות התנהגויות אינדיבידואלים על פי ידע מקדמי נצבר הוא כלי קיומי, מקדם, ובעל ערך ומשמעות יותר בעולם רב־תרבותי, הטרוגני. עולם הידע מתפתח על פי ידע נצבר ויעמיק ככל שכלי המדידה, הניטור, העיבוד וההסקה משתכללים, ככל שעושר המצבים מתרחב.

הסקה אינדוקטיבית על פרטים בנוגע להתנהגות כלל דומה להם, היא כלי מקדם.
אם נעשה ‘נכון’ – מאפשר חיזוי התנהלות טרום פעולתם ומאושש את ההנחות היסוד בבקרה לאחר פעולה.

הבעיה עם גזענות אינה יישום קטיגוריות מאפייניה.
יש להניח שהפיזיולוגיה של מי שמוצאו

  • מערב אפריקה היטיבה עם מי מצאצאי ילידיה מהקריביים במיאוצים קצרים,
  • צפון מערב אפריקה נהנו מפיזיולוגיה שאיפשרה לפרטים בודדים בה להצטיין בריצות לטווח בינוני,
  • מזרח אפריקה בריצות ארוכות.
  • העובדה שיהודים שהוריהם נולדו במזרח אירופה האם האוכלוסיה המובחנת ביותר כזוכת פרסי נובל ללא פרופרוציה לחלקם באוכלוסיה (ויש האומרים ששיעור הנמוך של אסירים ביניהם) הוא תוצר של גנים – לא להבנתי – אלא של אתוס תרבותי בו אוריינות הוא ערך גבוה ביותר.

ניתן לצפות, שבעלי עור בהיר מצפון אירופה ואמריקה יהיו רגישים יותר להשפעת קרני השמש על עורם, בטווח הקצר והארוך, מאשר כהי עור השוכנים בסמוך לקו המשווה.

הבעיה

הבעיה עם ‘גזענות’ היא:

  • שיוך תכונות נתפשות שלילית לקבוצות על רקע רחב,
  • העובדה שאוכלוסיות אלה נפגעות מכך,
  • הדרת פרטים על רקע תפישות אלה,
  • תיוג פרט המשוייך לקבוצה בערכים שליליים מעצם היותו שייך אליה, כהיסק, כהטייה, תוך הסתמכות על ההחלה בלי לבדוק את תקפותה על המקרה הפרטיקולרי.

על ערכים, תכונות אופי וביטויי התנהגות של אנשים.

המושג ‘גזענות’ ‘הרוויח’ את נגטיביות ערכו לא בשל ההפחתה הנעשית כלפי מי שנחשף לפעולה של קטיגוריזציה. פעולה קטיגורית מעצימה ערכית קבוצה על רקע רחב, לא תיחשב כגזענית.

פעולה שנעשית על אבחון מגזרי שעיקרו הוא הערכיות הנתפשת המוחלת על אנשים א-פריורית – חיובית, מתקבלת באהדה. שלילית כ’גזענות’.

יש ריבוי טייסים ביחס לטייסות.
כך, לזכר יש יותר סיכוי להיות טייס, מאשר לנקבה.
טייס זכר וטייסת נקבה פרטיקולריים עברו את תהליכי הסינון וההכשרה לקורס טייס – לא ניתן להסיק מכך מי יהיה טייס טוב יותר, או להצדיק רתיעה מטייסת נקבה.

המושג הרוויח את נגטיביותו בשל –

  • הפחתה ערכית גורפת לצבר אנשים,
  • רגשות, זכויות או טובין של פרטים נפגעו, או זכו, באופן שנתפש כ’לא הוגן’ על רקע ‘גזעני’.

קטיגוריזציה שגויה

המושג גזענות טעון שלילית

  1. כללית:
    בשל גילויי קטיגוריזציה שגויה-
    המחיר הכבד הנגבה במקרים הרבים בהם כושלת האבחנה לחזות או להסביר תופעות התנהגותיות פרטיקולריות על סמך ניסיון מקדמי, עלולה ‘גזענות’ לגרום נזק בריבוי ממדים:

    • לשותפים לסיטואציה,
    • למי שמופעלת עליו הגזענות,
    • לצופים בתהליך,
    • ולמפעיל האבחנה השגויה.
  2. פרטית:
    בשל נחישות הגזען להחיל מאפיינים גם על מקרים חורגים לא רק בהתניית התיוג טרם בדיקתו,
    אלא גם ללא בקרת תקפות הממצאים והמסקנות אחרי, אטימותו, סרבנותו לקבל את אפשרות גמישות החלטתו.
  3. והחשוב ביותר:
    העוול הנגרם לנפגע, שסופח, לעתים, את האמפטיה של מי שמתנגד לגילויי ההכללה ההבחנתית השגוייה.

המדיר, מדיר את הדומה לו ונמוך אך במעט

נחשפתי לגילויי אטימות, הדרה, מניעה, קיפוח, רבים ומשמעותיים, דווקא באוכלוסיות שהתלוננו על גילויים אלה כלפי עצמם. מרתק. בקשו הבנה והקלה לעצמם ולמגזרם. לא לאחרים. להיפף ששו להדיר אחרים.

אותן אוכלוסיות, שחוו גילויי גזענות הדירו פרטים וציבור אנשים הנדמים מרחוק או בצמצום חצי עין, כדומים להם.

הרציונל למעשה ההדרה מונה גם את “אנחנו מכירים אותם היטב. טוב ממך,

אותן אוכלוסיות אף היו יכולות להתלונן על המתנגדים להדרה בכך ש’ליברליותם’ מסוכנת שכן המודרים עלולים להפגע בעצמם אם ‘ישותפו במה שלא מתאים להם’.
מעניין – מפני שהמציאות במורכבותה, לא תמיד מזימה את טיעון המדירים.

טענה טעונה: הסקה סבירה, סטטיסטית

הצידוק הסטטיסטי מהווה בסיס ל’גזענות’.

לא ניתן להתכחש לקיום צידוק זה.
הכחשתו, מחזקת את הגזענות, שכן, באוכלוסיות מסויימות רווחות התנהלויות, התנהגויות, ערכים שונים מאשר באוכלוסיות אחרות.

היפוך

ייחוס לפרט השייך לקבוצה איכויות חיוביות המיוחסות לקבוצה, א-פריורית.

בדרך כלל אינדיבידואל עושה זאת בשיוכו לעצמו איכויות אלה.

לכן האדרה עצמית ‘נסלחת’, מובנת יותר, נשללת פחות מאשר ‘גזענות’ המפחיתה אחר.

דיכוטומיה

אנשים נחלקים למי ש

  1. מצר על כך שמופעלת עליו גזענות,
  2. מתגונן מפני תיוגו כגזען,
  3. לא ולא.

כן, יש מקרים שא’ ו-ב’ מתבטאים באותו אדם.

ולכך שתי שאלות:

  1. מה יש יותר, ‘מצר’ים או ‘מתגונן’ים?
  2. מה עדיף להיות?
  3. מה איתך?

אני מניח שהתשובה לג’, זהה בשתי הקבוצות.

אישית, אני גזען?

בשל העניין הרב שאני מגלה בהתנהגות אנשים, קטיגוריזציה על פי מאפיינים, ובשל ייחוס לי התנשאות, היו מי שקראו לי ‘גזען’.
שוין. נמוך ומיותר לי להתמודד ובטח להתגונן.

זה בסדר. הרווחתי ביושר.

אני רואה עצמי ‘גזען’ שלא על רקע אתני.

אני גורס שלפרטים יש מכניקת מחשבה, טביעת אצבע תודעתית, מערכת הפעלה אופיינית בלתי ניתנת לשינוי, שהם נולדו אליה, ובלתי ניתנת לשינוי. כמו מוצא אתני.

באפריקה’ כש’התפעלו’ מישראליותי, מיהדותי’, לא שכשכתי בביצת ההנאה הזו. בעלי מכניקה ‘אמונית־לאומנית’ התפעלו מכך.
אם התפתח שיח רלוונטי הייתי אומר ‘הגנים שלך טובים משלי’. הם בריאים יותר, חסונים וחסונים יותר ממני.
ה’יתרון’ שהם מייחסים לי הוא תוצר תרבותי, אתוס רווח שהשכלה, והנחלתה לילדים הוא ערך־על.

כשאני בוחן תכונות אנושיות, אני מחפש תכונות נורמטיביות של השפעה תרבותית אופפת. מאפייני קבוצה. אם זו גזענות? אז אני שם.

לא זו אף זו, מכניקה אינטלקטואלי של אנשים, טביעת אצבע תודעתית היא תכונה בלתי ניתנת לשינוי, ואני מוצא שם כמה ארכיטיפים. בלתי ניתנים לשינוי. אז זו סוג של גזענות, רק לא על רקע אתני.

לכן אני עויין ימניים בכל עת גאוגרפיה, תרבות ושפה, ללא הבדל מין, גזע, דת ולאום.

תפישה זו היא גם סוג של גזענות.

ובכל מקרה, לא ניתן לאיים עלי בחשש שאתוייכ כ’גזען’.

Share
Share