מהות רציונליות

משך קריאה כ־ 41 דקות

הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – מהות רציונליות

יומרה #1

הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון.

אחיזה תודעתית של מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות.

בציוץ.


עקרון השוויון הרציונלי #2

  • התודעה שלי היא מהות קיומי והתממשקותי עם היתר, מה שאינו.
    תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת, אין חשוב ממנה. לי.
    כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.
  • אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
    אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר הכי חשוב לך, לה, לו…

זהו בסיס השוויון בינאישי.

השאר והיתר – ישומי חיים.


מוטיבציה #3

כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג’ים תודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

מצייץ בידיעה שמתי מעטים בעניין.

המאמץ בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בפרסום פעוטה.

תכלית הקודקס –
פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
קלט: הערות נוגדות כטריגר לבחינה חוזרת.

#רצי1נל


‏‎רציונליות #4

תצורת חשיבה
הנסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים בדירוג (– היררכיים)
בקשרי סיבה–תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם שלכות עצמונית.

[בשונה מאמונה.]

#רצי1נל


חשיבה #5

הליך עיבוד מידע,
שנקלט על ידי חושים,
באמצעות תמלול
לצרכי פעולה ותקשור.

#רצי1נל


הבנה #6

חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה
שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה,
את קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים ההיררכיה והקשרים,
מאפשר ישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית?

#רצי1נל


מידע #7

חיוויים מאוחסנים
ניתנים לתמלול באופן שמאפשר
עיבוד
שליפה ותקשור לתודעה אחרת,
לצרכי ישום מוכוון תוצאה.

תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי אמור להיטיב עם בעל הנגישות אליו.

#רצי1נל


תודעה זרה #8

תודעה שאינה נמצאת בקשרי תקשורת ישירה עם תודעה אחרת.

אבן בוחן לבחינת התייחסות לנושאים באופן חותר לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מלחצי התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.

#רצי1נל


ערך #9

בחינה וייחוס
למהות מסוימת – אובייקט פיזי, פעולה או רעיון,
רמת חשיבות ההשפעה
על תפישת התודעה המייחסת
בהשוואה לאחרות;
גבוהה, שווה או נמוכה יותר.

תצורות ערכים:
השרדות,
כמות,
איכות,
או בינארית.

#רצי1נל


רצון #10

חיווי תודעתי להקצאת משאבים למימוש או מניעת גירוי.

עוצמת רצון,
מעידה על מידת החשיבות שמייחסת תודעה למושא הרצון,
בעת החיווי,
מתבטאת בכמות המשאבים וערכם שתודעה מקצה למימוש הגשמתו.

#רצי1נל


סובייקט #11

בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.

סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.

אני סובייקט. את, אתה, היא, הוא, סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.

‘הן’ ו’הם’ אובייקטים.
אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית.

#רצי1נל


מציאות #12

מה שתודעה אנושית עשויה לתפוש באמצעות חושיה, ותודעה אחרת כושלת להפריך.

תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
אישוש/ הפרכה: האם יתרחש אותו מופע דומה בהינתן אותם תנאים מקדמיים בבקרת תודעות אחרות.

#רצי1נל


סובייקטיביות #13

התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת ערכיו המקדמיים של סובייקט בוחן.

יש לסובייקט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות רגשיות ותפישות ערכיות.

#רצי1נל


תודעה #14

מכלול ההיבטים של סובייקט שאינם פיזיים;
מחשבה, ידע, שפה, עיבוד תחושות, רצונות, רעיונות…,

תודעה אצורה ותלויה במערכת פיזיולוגית,
אינה פועלת עצמונית.

#רצי1נל


מידת רציונליות #15

אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.

סובייקטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות עצימות, ואופי המצבים שבהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.

#רצי1נל


התנהלות רציונלית #16

🔸 בחינת פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸 בחינת אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף
🔸 ניסוח פעולות
בידיעה מקדמית שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו בוודאות או במלואם פערים
🔸 פעולה
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולה
🔸 שינוי בהתאם.‏
♾ וחזרה

#רצי1נל


תודעה, פונקציונליות #17

תודעה – ‘מערכת ההפעלה’ של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.

תודעה נמצאת על מצע ריאלי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].

#רצי1נל


רגש, חיווי תודעה על מציאות #18

קליטת מידע חוץ תודעתי, בממשק עם מציאות,
באמצעות חושים:
חוזי, טעם, מגע, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר עשוי לחוש.

רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.

פלטי תגובה:

  • ‘הֶמְשֶך’ שימור מצב,
  • ‘שינוי’.

אם שינוי –
לְמה ובאיזה שיעור.

#רצי1נל


רגש, חיווי תודעה על רעיון #19

תודעה– כלי רעיוני
על מצע ריאלי פיזיולוגי
לעיבוד מידע נקלט.

תודעה כרעיון על מצע מציאות, מעבדת גם חישות רעיוניות, מופשטות: – דכאון, חרדה, כעס, עצב, שמחה, תחושת ערך או הפחתה…,

לרגשות אלה יש (גם) ביטויים פיזיים, דמע, הזעה, צחוק…,

#רצי1נל


רגש, מורכבות #20

מנגנון רגשי – ‘המשך’, ‘שינוי’, שני מצבים, נתפש כפשוט.

עתיר, אינסופי, מורכבות:

♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי שינוי.

#רצי1נל


רגש, חשיבות #21

קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום השרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.

למנגנון החישה חשיבות קריטית לחיים;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.

בעצם,
רציונליות היא בשרות רגש מתריע,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה.
ובהמשך
מחווה ‘נכון’, ומיקסום ה’כיף’.

#רצי1נל


רגישות #22

מאפיין אישיותי.

בהתממשקות עם גירויים חיצוניים,
בהינתן חיווי ‘שינוי’,
התניה לעצימות תגובתית:

האם
שיוך הגירוי להישרדות – עצימות תגובתית להפעלת אמצעי תקיפה או מגננה מיידיים,
או,
טולרנטיות ל’רמת חיים’ ומיצוי טעמים.

#רצי1נל


יושר אינטלקטואלי #23

תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות.
חתירה לנווט על מפת התנהלות אוניברסלית.

אין יושר אינטלקטואלי.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.

י.א. נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.

#רצי1נל


בין יושר ליושר אינטלקטואלי #24

יושר:
מידע מועבר,
ניתן להפרכה בבחינה חיצונית.

יושר אינטלקטואלי:
תוכן כפוף לשיפוט ערכי רגשי של סובייקט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא לשיפוט נקודת הבחינה,
נתון לדיון האם חותר ל’יושר אינטלקטואלי’.

בין יושר ליושר אינטלקטואלי

#רצי1נל


אמת #25

תוכן נתון לאישוש או הפרכה,
שסובייקט יכול לתפוש באופן שתודעה אחרת, בלתי תלויה, עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

#רצי1נל


סנטימנט #26

התניה מוטמעת, לעיתים לא מתומללת,
למימוש ערך שאינו חומרי או פיזיולוגי,
לסיפוק רגשי.

סיפוק רגשי מצריך מוכנות לפעולה במציאות חיצונית.
מימוש ערך הסנטימנט מחייב התנהלות רציונלית.

סנטימנט מוטמע באופן מורכב על ציר זמן
בתיאום בין מִגְָוָן רגשות המחווים ‘הֶמְשֶך’.

#רצי1נל


פרדיגמה #27

צבר מובחן של הנחות מקדמיות,
אתן תודעה תופשת אובייקט להתייחסות.

פרדיגמות, נרכשות, נבנות, מתוחזקות
בתמהיל גיבוש אינסטינקטיבי של התניות וניסוח תפישות.

בתודעה קוהרנטית, צבר התפישות, ההנחות וההתניות מתואם ויציב.

צבר פרדיגמות מהווה טביעת אצבע תודעתית.

#רצי1נל


הזדהות #28

תחושת מצוקה בחשיפת סובייקט למצוקת אחר.

לרוב עוצמת המצוקה בחווה גדולה מזו של המזדהה.

ההזדהות היא כלפי פרסונה אהודה
או בעקבות יחס לגורמי מצוקה.

הזדהות מתעצמת עם ריבוי ביטויי מצוקה,
או ברגישות רבה לגורם מסוים.

אמפתיה לסובייקט אחר היא כלי הישרדות חברתי.
חוסר יכולת הזדהות – לקות.

#רצי1נל


התכנסות הזדהותית #29

תחושת סיפוק מאימוץ הנחות, ערכים, עמדות ותפישות הקהילה,
בדגש אם תוכן מיוחס לדמויות סמכותניות או כריזמטיות.

פרטים נבדלים בנטייתם לאהוד ולאמץ,
או לבקר ולערער עמדות ורעיונות מקובלים.

לעתים קרובות קשה לאבחן האם עמדה ‘מתכנסות הזדהותית’ או ‘רציונלית’.

#רצי1נל


אמונה #30

מערך הנחות
לא ניתן להוכחה,
מוסכם א-פריורי,
פטור מנסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטייה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שיאומצו על ידי סביבתו
כאישרור ל’אמיתותן’.

#רצי1נל


הערכה, השערה #31

ניסוח הנחה על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.

#רצי1נל


אמונה דתית #32

השענות על רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־העל,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט,
לחברה/קהילה
לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך את התוכן.

#רצי1נל


תכלית אמונה דתית #33

הסדרת יחסי היררכיה בין פרט–קהילה/חברה–ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

#רצי1נל


דת #34

אוסף ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.

נשען על כמיהה לכוח־על מארגן,
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות בדיות תומכות.

הטמעת ציות ביישום ציוויים, רוטינות וטקסים,
איום של כוח־על בסנקציות נוראות והבטחות מנחמות.

#רצי1נל


אמונה, תכלית #35

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
מתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות מוחלטות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.

#רצי1נל


אמוניות, פרדוקס #36

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שמבנה, קונסטרוקט, אמוני הונח,
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
שמה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.

#רצי1נל


לאומנות #37

מוכנות פרטים
להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ריאליים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית
של רוב אנונימי
שואפי השתייכות לקולקטיב מובחן, צביוני, היררכי, סמכותני, עם אתוס הנהגה,
מעודד שיוך רגשי של פרטיו,
כ-עם, מדינה, לאום, שבט, קהילה.

לאומנות – נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ריאליים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.

#רצי1נל


מיסטיקה, מגיה #38

מיסטיקה

ייחוס ממשות והקשרים למאורעות נסתרים מהחושים ומהמדע.

מָגְיָה

הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.

מאמינים מייחסים השפעה על המציאות לכוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.

#רצי1נל


קלישאה #39

תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על האמירה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.

#רצי1נל


הטלת ספק #40

בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישום, חיזוי,
ניתנים להפרכה.

הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.

היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.

#רצי1נל


קונסטרוקט תודעתי #41

התמרה של מהות לתפישה.

הבנייה מילולית,
או אימוץ חיצוני,
של ההכרה
תופעות הנתפשות על ידי חושים
ועובדו למכלול רעיוני.

הליך ‘לימוד’ הוא בניית קונסטרוקטים.

חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים תדיר, בנסיונות הפרכה לוגיים.

#רצי1נל


קונסטרוקט רעיוני #42

יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.

בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.

#רצי1נל


היסטוריה #43

רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.

התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הינם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (- נרטיבים).

#רצי1נל


נרטיב, סיפֶּר #44

תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.

‘חזון’ זה קדימה?
אז נרטיב זה לאחור.

אם נראטיב היה ‘מציאות’ עבר – היה היסטוריה.

יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.

#רצי1נל


תרבות #45

מכלול פעילות אנושית.

בשימוש רווח:
סטנדרטים של אסתטיקה
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.

#רצי1נל


ניכוס תרבותי #46

האשמה, התייחסות נגטיבית,
של לאומן, מתכנס הזדהותית לקהילתו,
שחש נפגע מכך
שאחרים משתמשים במושא הזדהותו הרעיוני,
כאילו הוא שלהם.

#רצי1נל


אסתטיקה #47

ייחוס למהות נתפשת חושית
ערך חיובי
בשל היותה תואמת ערכים חיוביים מוטמעים מקדמית.

המדיום הוא המסר

יום זיכרון

אהבת המדינה

חינוך

סובייקטיביות–מציאות–פרסונליות

[יש לכך פוסט, לשנות את האת הקישור עם פרסום הציוץ שיהיה תואם למספר]

בחשיפה לסיטואציה,
האם פרט כונס את מכלול העדפותיו והטיותיה לטפל במציאות,
או,
שמטפל בקוועץ’ אישיותו באמצעות מתיחת וכיווץ המציאות.

#רצי1נל


עימות מקצין עמדות

רצון

התייחסות לסובייקט והקצאת משאבים למימוש ההתייחסות.

תשוקה

חשיבות שימור חברה

למה? מי שגורס כך רוצה לשמר את יישום האינסטינקט.

יש לשמור על פרטים, ופרט שישמור על הסנטימנט ההתנהלותי שלו.

אלימות

רצון–רציונל–רגש

טעמים

‘אבל אנחנו אנושיים’

מותר האדם מן הבהמה

 

הסבר רציונלי ככלי שכנוע – לא

למדתי שדיבור על פוליטיקה ודת הוא אויב של איש המכירות אנמר לי זבן האופנועים שלי

הזדהות פרסונלית או סמכותנית.


נדר

עריכת חוזה במעמד צד אחד מול הידוע והבלתי ידוע.

ניסיון נואל, מכמיר לב של פרט להשפיע על מציאות מחוץ לשליטתו.

לקיחת אחריות

חופש

אין חופש. אין נתינת חופש.

יש חתירה לחופש ויש הסרת מניעה.

התביישות בשם אחר

סבירות (מדעית)

התייחסות של תודעות זרות*
למרכיבי נושא, לקשרים, ליחסי הגומלין ביניהם, מתפתחים על צירי זמן וסיבה–תוצאה,
באופן שמאפשר מסקנות וחיזוי של ההתפתחות הבאה בהינתן תנאים מקדמיים דומים.

* חולשת ההתיימרות, מעצם רכישת שפה, אין תודעות זרות לחלוטין.

#רצי1נל


ייצוג

הסמלה

בפרקטיקה מתמטיקה, כסף, לא על התפר אלא גם וגם, אמנות

ההבדל בין ייצוג והסמלה

רעיון תפילה

אחיזה תודעתית

פרקטיקה לשינוי מציאות

ספיחת תחושה של איכותיות מסיפוק

כניסה למצב תודעתי

#רצי1נל


הכרה

תודעה היא מכלול המהויות שאינן פיזיות באורגניזם,
הכרה הוא מצב בו מידע מעובד, ושניתן בהמשך לתמלל אותו.


תכלית תודעה

ניהול סיפוק צרכים, יצרים, תשוקות, רצונות, שאיפות, מטרות של בעליה לשרידה וניהול קבלת חיוויים מהנים.


תודעה מנהלת

התודעה, בהפשטה – מנגנון הקצאת משאבים בשליטתה, לסיפוק צרכים, יצרים, רצונות, על־פי סדר קדימויות מקדמי, מוטמע, תוך בקרה מתמדת ובחינת אלטרנטיבות.


מקורות תודעה – פנימיים

מכלול החושים, ראייה, שמיעה, הרחה, מגע – טעם שיך למגע, שנקלטים במנגנון עיבוד, זכירה והחצנה.


מקורות תודעה – חיצוניים

ממשקים עם סביבה, סיפוק תזונתי, הקניית שפה בבית גידול, ערכים, תפישות והתניות.


אינטלקט

הפגנת יכולת עיבוד של רעיונות מופשטים. רעיון אבסטרקטי הוא צבר רעיונות נתפשים שכינוסם האנושי יוצר מהות ‘ומפשטת’, מורכבת לתפישה.

הכרה, אדם, מדינה, הם רעיונות מופשטים.


מעצבי תודעה חיצוניים

ניסיון חיים נצבר בהתממשקות עם בית גידול מקיף, משפחה, סביבה, סוכני חינוך, דת, ממשל ואכיפה.


ספקטרום רציונליות––אי־רציונליות

לרציונליות אין רמת עצימות.
להטייה רגשית כמאפיין יש רמת עצימות.


סובייקטיביות

בחינת נושא מתוך ההכרה של בעל תודעה.


אובייקטיביות

התייחסות לנושא מתוך ניטרול כוונה של השפעות היבטי פרט.

טהרנית אין פרט ‘אובייקטיבי.’

בפועל, ניתן לאבחן נטיית לבחינת מציאות מתוך תפישות רגשיות, תומכות ברצונות, יצרים ורגשות, לעומת הדגמת ניסיון לנטרל היבטים אלה.


 

מחיר רציונליות

אם תודעה מחווה ש’יש מחיר לרציונליות’ – היא אינה רציונלי.
תודעה נוטה ל’נחמה’ רגשית על חתירה להבנת מציאות, אינה רציונלית.


משמעות החיים

מיקסום הנאה מצרפית של פרט, בעת הבחינה.


רגש – טיפול ישיר

טיפול ישיר ברגש אינו מהווה תחליף לטיפול במציאות.

רציונלית, מצב נשאף הוא פירוק מצב לגורמיו ויחסיו עם היבטים נוספים טרום הפעלת התניה ‘המשך’, ‘שינוי’ שרגש מנפיק.


רגש – עיבוד רציונלי

חתירה לרציונליות מציעה
– פעולות לטפל במציאות טרום תגובה אינסטינקטיבית שמטפלת ב’המשך’, ‘עצירה’,
– בקרה לאחר פעולה האם שירתה את הסובייקט לטובת אגירת ניסיון לשימוש עתידי.


סבירות התנהגותית

בחינה של גורם מנותק רגשית
התנהגות של פרסונה אחרת,
איתור הגיון, סבירות בהתנהלות, הן ברמת המעשה והן ברמת המניעים.

בהירות מודגמת במובן שפרסונה שאינה קשורה, בהינתן תנאים מקדימים דומים הייתה פועלת באופן דומה.

פטריוטיות

‘פטריוט, אוהב את המדינה’. מוכר?

תרגום: אין לו תשומות שכליות ורגשיות לתאר עצמו חי במקום אחר.
לכן הוא במוגבלות, בנחיתות, לא בעוצם.


נאבק באומץ על חייו

אמירה על חולה בהערכה.

אולי מי שלא רצה ליפול לחיות בסבל, עם מגבלות קשות, כנטל על סביבתו, החליט וולונטרית לסיים את חייו, נטל את הסיכון שלא יצליח, אמיץ יותר?


התביישות בשביל אחר

פגיעה בזכרון של


סנטימנט


הסבר לסנטימנט

העדפה התנייתית למימוש ערך תודעתי אישי נתפש.

הלחמה מלאכותית של רגש לרציונל.

התמרה רציונלית שרירותית: ייחוס טבעת לקשר, שישה נרות לשואה, שבירת כוס בחתונה.

ייחוס רציונל לעצמי ותיווך לסביבתי להסבר אפשרי לתגובתי.

הזדהות כמקור דעות
הסבר סנטימנט הוא מצע מקדים לתוכנית פעולה
מיגרנה פערים בין מציאות לבין בריאת מציאות

הסברי פיקשנס

‘הוא אמוני כי…’ ‘היא פטריוטית מפני ש…’ כך חונכו ונטמע בהם,
‘אני לא לא עצוב כי זה לא יעזור.’

תפקיד ההסבר הוא לנסח אסטרטגיית תגובה ולגזור טקטיקת פעולה.


קדוש

הקדשה

אינטואיציה

האדם עליה חברתית כרציונל

נטישת רציונליות

הסבירות ננטשת בשילוב אחד או יותר של הגורמים:

  • טעות, ייחוס שגוי של הטייה רגשית כסבירות.
  • העדפת סנטימנט
    • כהתנייה,
    • לחץ רגשי מנטרל מנגנוני בקרה, פונה לפרוטוקול מוטמע fight or flight mechanism,
    • טיפול בתפישת ערך עצמי,
    • לחץ להתכנסות סביבתית.

פטריוטיות אהבת מדינה

רעיון אבסטרקטי שבו פרט מחצין את חוסר יכולתו לשער שיוכל לחיות חיים ראויים לו בסביבה תרבותית תקשורתית שונה מזו אליה הוא משתייך.


אלוהים

הנחה אקסיומטית בבסיס דת.

הסיבה להיות וקיום היתר.

#רצי1נל


אגנוסטיות

דת.

דתיות

יצריות לעומת רציונליות

ניתן להגדיל רמת רציונאליות?

ברמה האישיות, מניח שלא.
פרסונה כן יכולה באופן מודע, מקומית וזמנית לבחון את מהלכיה, האם היא משחזרת התניות או פועלת באופן שתודעה בלתי קשורה הייתה פועלת.
זה כמובן לא מבטיח פעולה רציונלית, ועם זאת מעלה את הסיכוי מול כל מקרה בודד.


  1. אהבה
  2. הגרת אהבה, להוסיף לפוסט על אהבה, תחושה חיובית,
  3. הכרת טובה – חיווי מעודד את הפעולה הדומה הבאה.
  4. הגרת טובה – תחושה חיובית על מעשה ערכי.

מונוגמיה, אקסקלוסיביות רומנטית

אהבה רומנטית עוצמתית, לעיתים מספקת את אחד השותפים.

התנייה להעצמת אהבה בהחצנת אקסקלוסיביות.

אבולוציה חברתית מעודדת אקסקלוסיביות, כדי לשמר יציבות חברתית.

מקושר עם ספיחת ערך כנשאף ומוסרי.

#רצי1נל


בגידה

#רצי1נל


 

  1. יכולת לחיות עם אי-וודאות
  2. אתוס מיתוס מורשת
  3. כוחה של מילה
  4. כאוס, ולו רק מפני שאינני מוצא את הסדר
  5. הספד, צוואה, רצון המת?
  6. קרות מקרה בלתי סביר כ’הוכחה לקיומו של האל’
  7. התבצרות בעמדה
  8. אולי מקריות, ובכל מקרה כדאי לחפש קשר נסיבתי חבוי שאיפשר.
  9. דתיות רציונלית
    אוקסימורון. דת מכבה בזמן, מקום, או תחומים מסויימים את החתירה לקשר רציונלי.
  10. שיפוטיות
  11. הצדקת התנהלות מקדמית
  12. חיקוקי חסר או יתר
  13. של מי המרחב הציבורי?
  14. סנטימנט
  15. הסבר לסנטימנט: ייחוס רציונליות בעת ההסבר להתניה שהופעלה בעבר. בריאת רעיון זמני.
  16. קלישאה
  17. תפישת ערך,
    1. מהי
    2. על ידי מי
  18. אופטימיות
  19. פסימיות
  20. ‘לא טוב להיות קיצוני’ למה? באיזה מובן? חתירה לרציונליות אינה נורמטיביות, שם ההרוב. טוב להתרחק מרציונליות.
  21. ‘אני מודע לעצמי’ – הבעת קיווי של לקיחה בחשבון של מכלול היבטים של סוגיה הנוגעת בי, מולא טיפול רק בממד אחד שלה.
  22. פרסום ברכות אישיות בפייסבוק אוקסימורון.
  23. ליברליות – חופש. המנעות מאיסור הגבלת אחרים במעשה או בביטוי, אלא אם מהווה פגיעה באחר.
    גבול מטושטש, גם אם מגמה אופיינית ניתנת להבחנה.
    ליברליות מאפשרת, אינה מהווה הסכמה לעשייה של אחרים.
  24. חתירה לסדר
    אינדוקטיבית, לא דדוקטיבית החלטה שיש, החלטה שאינני יודע, כל זמן שלט מצאתי מחפש, לא אומר שיש
  25. יציבות רגשית
  26. משפטים לט בלתי נכונים, קלישאות שאין בהם התכנות, ומצד שני לא חופנים רעיון עמוק. ‘מי שמאמין לא מפחד’.
  27. מחיר רציונליות
    אם מישהו
  28. אינסטינקט, תחושת בטן
    גיבוש עמדה על ידי צבר תפישות מקדמיות בלתי מתומללות.
  29. הגדרה, אחיזה תודעתית
  30. רציונליות בקונפליקט מול אי רציונליות.
  31. אמת ושקר
  32. אינטימיות: שאיפה לחשיפה. ברמות שונות. הגבוהה שבהן, ללא מיסוך; לא במיטב, אלא במי ומה שאני. אחת לאחד.
  33. נלחם באומץ במחלה
  34. אפשר לפתוח דלת אחת בלי לסגור את השניה. אבל אי אפשר לסגור דלת שניה בלי לסגור את הראשונה. אפשר אפשר
  35. רצח על רקע
  36. טוהר הנשק
  37. הסתרת מידע שיש לי עניין בו גם אם לא
  38. המנון
  39. דגל
  40. סמל
  41. אהבת מנהיג
  42. אהבת ארץ
  43. אהבת מדינה
  44. דתי נאור
  45. המתת חסד הבחנה בין האם לבקשה או בחוסר תודעה
  46. מניעת זכות המתה עצמית
  47. נשאלת זה סוג של קשר
  48. ייחוס ערך לתאריך
  49. ייחוס כוח למילה
  50. השפעת מה שקורה בתודעה על מציאות חיצונית
  51. צבירת כוח מהתכנסות הזדהותית
  52. זהות יהודית
  53. ייחוס לגורם אחד את סיבת הדברים. זה תמיד מכלול
  54. רציונל לסנטימנט. הסבר שמסביר הטייה את ‘למה
  55. מילים בוראות מציאות
  56. דימויים כהוכחה למשהו
  57. שבועה
  58. בגידה
  59. נשמה
  60. נדר: סגירת עסקה בין בעל עניין לבין גורמים שמחוץ לשליטתו,
    1. התשלום: סבל של בעל העניין, יינתן אם רצון כורת העסקה יתממש,
    2. שאיפה תודעתית של נודר משפיעה אקטיבית על מרחב פיזי מחוץ לתודעתו.
  61. פעולת הסמלה של ייחוס תכונות או שליטה על משהו באמצעות התייחסות למשהו אחר

חילוניות

אתאיזם

אמוניות

מוות

כידיד

משמעות חיים

מהי,
מי קובע,

אהבה

  1. אהבה לחפץ
  2. אהבה לאידאה מופשטת לרעיון
  3. אהבה לקבוצה
  4. אשמה
  5. גמילה – הליך הפסקת צריכת מאווה. ככל שהרצון לצרוך מקושר יותר לתפקוד מיטבי כן המחסור משמעותי יותר, הקושי להיגמל רב יותר.
  6. התמכרות
  7. רעיונות חיים
  8. רומנטיקה
  9. לוכד חלומות, שם כולל לסמל שאוחז קונספט (יש תמונה dream catcher
    לוכד חלומות
    לוכד חלומות

    )

  • מוסר
  • מסורתיות – ספקטרום
  • מסורת מה אני מוסר אין שיפוטיות מה לקחת, אחריות שלי היא לספר, מספרי סיפור’ הרב שי פירון, מסורתיות כמתודה פרופ’ בוזגלו, ‘יחד כערך שדוחה ערכים אחרים, לא יחד שנותן לחיות’. – בשונה דתיות – מה אתה עושה, בדקדקנות
  • מתי בין חופש לדאגת הריבון
  • מהי סליחה
  • אסתטיקה

מולדת

צורך

מרכיב של במהות שבהעדרו אין למהות קיום.

מושג מושלך מאורגניות לתחומים משיקים

  • צורך קיומי
  • צורך רגשי
  • יעוד
  • בלבול בין צורך לבין רצון
  • נורמטיביות מול סבירות
  • גאולה
  • קולקטיבית
  • גורל
  • התכנות
  • מזל
  • שיוך לאומי לאומני כמו תיאולוג לאיש דת
  • מצווה
  • מרחב ציבורי
  • טקס
    העצמת רגיל לכדי מיסטי באמצעות התמרה תודעתית של חפץ גנרי או פעולה אורדינרית מחוץ להקשרה
    האם טקס אזרחי הוא אוקסימורון? בעצם טקס הוא היבט דתי
  • קדושה
  • ייעוד
  • אינטימיות מוחצנת – אוקסימורון
  • מידת רציונליות
  • מצפון
  • הלכה פרוטוקול התנהלות
  • אוניברסליות
  • לאום יציקת מהויות ביורוקרטיות להכרה
  • התפתחות רעיונות
  • שמאל ימין
  • חירות שוויון אחווה לא צריך
  • מסורת
  • חילוניות
  • פוליטיקה
  • רגש
  • קדושה
  • רצונות תשוקה טעמים
  • שאיפה לייצוב מצב רוח
  • מורשת
  • קונסרבטיביות פוליטית: שאיפה למימוש סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, כמיהה לקהילתנות, להיררכיה, לסמכותנות ולרהב מלל, טקס וסמל.
  • פרוגרסיה פוליטית: חתירה לבקרה רציונלית, פירוק קונסטרוקטים רעיוניים ופרדיגמות, אינדיבידואליות, חופש הפרט, ליברליות, שוויון ושלום.
  • מנגנון רדוקטיבי(?) רוורסבילי(?)
    1. מטרה פרקטית – שליטה – שלטון פועל
    2. מטרה רעיונית – התכנסות הזדהותית –יהדות
    3. פעולה פרקטית – ביצוע טקס
    4. פעולה רעיונית – היות סמל
    5. פעולה פרקטית – קישור שני היבטי מציאות זרים, לא קשורים אחד לשני – מיסטיקה.
  • יישום מנגנון רדוקטיבי
    1. מטרה פרקטית – שליטה – שלטון פועל
      הנהגה שולטת
    2. מטרה רעיונית – התכנסות הזדהותית –מדינה
      קולקטיב
    3. פעולה פרקטית – ביצוע טקס
      הנפת דגל, שירת המנון
    4. פעולה רעיונית – יצירת סמל
      עיצוב דגל, שירת המנון
    5. פעולה פרקטית – מיסטיקה
      פיסת בד צבועה, טקסט לירי – פרקטיקת מחוייבות בין פרטים.
  • יישום מנגנון רדוקטיבי, באינדוקציה
    1. מטרה פרקטית – שליטה – שלטון פועל
      הנהגה שולטת
    2. מטרה רעיונית – התכנסות הזדהותית –מדינה
      קולקטיב
    3. פעולה פרקטית – ביצוע טקס
      הנפת דגל, שירת המנון
    4. פעולה רעיונית – יצירת סמל
      עיצוב דגל, שירת המנון
    5. פעולה פרקטית – מיסטיקה
      פיסת בד צבועה, טקסט לירי – פרקטיקת מחוייבות בין פרטים.

תודעה קובעת הוויה

בפועל


פסיכיות

טיפול במציאות באמצעות הטיפול בהיבטים הרגשיים.


אקסקסלוסיביות רומנטית
זיהוי באחר כספק מאויים עוצמתי, או מגוון עוטף, שאין את הכמיהה לקבל אותם מאחרים. מצב שובע. וולונטרי.
למה נורמטיביות תובעת את זה? שמירה על סדר חברתי. אחלה.
למה פרטים צריכים לקבל על עצמם ווךונטרית את ההגבלה?


שפיטה


ספורט
הפרשת חולצה
נישוק גביע


נורמטיביות זה רע?
לא.
עצור לבחון מקומית.


אופי משתנה?
לא.
כן, בקרה של כאן ועכשיו, אולי מעשה שונה מההתניה המקדמית.


שיפוטיות

אין בעיה בבחינה ערכית של התנהלות אחרת. לכל פרסונה מערכת ערכים שונה שמתממשקת עם אחרים.
יש בעייה בבחינה שגויה – ייחוס מוטעה של תוצאות ונסיבות.


נרטיב

נרטיב זה כמו חזון, רק לאחור. עטיית ערכיות לפעולות.
נרטיב, בחינת פעולות עבר, חזון פעולות בעתיד.
חזון: המצאת הווה של פעולות שיבראו מציאות עתידית ערכית,
נרטיב: המצאת הווה של נסיכת ערכיות חיובית על פעולות עבר.

ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר, והווה מומצא בעתיד.
חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה ‘מציאות’ בעבר, הוא היה היסטוריה.


אושר

מימוש רצון.

‘רצון’ כולל את

  • דינמיות, שינוי על ציר זמן,
  • מורכבות
    • אינטרסים
    • ערכים
    • תוכניות
    • שאיפות
    • יצרים
    • צרכים.

#רצי1נל


רצון

הוכחת היבטים אמוניים


נשמה

ייחוס מיסטיקה להכרה. הוצאת היבטי הכרה מהתחום הריאלי לתחום הבדיה.


סוגיות אמוניות – נורמטיביות

האם רצח על רקע אמוני מאפשר הקלה?

רצח על רקע כבוד המשפחה?

רצח של הינדים מוסלמי על שחיטת פרה קדושה?

למה שמאמין יקבל חוק אזרחי כעליון על חוקי אמונה?

למה אמונה מקלה מחומרה?

הסקה שגויה

למה להיתפס להגות קטיגורית של ליבוביץ בענייני שטחים, שלום וכיבוש, ולהתעלם מעולם התורה והמצוות לקיום היהדות?

רק בסמכותנות: אם את זה קיבלת אז גם את זה, רין פה מבנה שקול רציונלי.

Share

15 תגובות בנושא “מהות רציונליות”

הערות? אשמח לתגובתך