ניהול סיכונים

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

עובד כפיים דיבר ברדיו על החלטתו המודעת לא לחבוש אזניות ומשקפי מגן, כדי להשיג נוחות ברוטינת עבודתו היומיומית. בחלוף השנים הגיע לכך שאיבד את שמיעתו בהליך אטי ורציף.

“מודע” אמר בטון שמסתיר אבחנה אותנטית האם דיבר בהשלמה או בצער.

האם הנזק הוא בשבריר שנייה, או על ציר זמן מתמשך?

מה גורם לקחת סיכונים, די ברור;
התנהלות פרקטית עכשווית על סמך ידע מקדמי מזמנת תגובות עתידיות בלתי ניתנות לחיזוי.
כלומר אין ברירה.

התגוננויות נוסח, רוכב אופנוע, עם מגיני מרפקים וברכיים, לא רוצה ליפול.
נוסעים הנמנעים מלנוע בכבישים עוטפי רצועת עזה,
אמה של דיילת מתפעלת מהרפתקנות בִתה המצלמת מהטלפון שלה המראת מטוס מתא הטייס, הם חזותיים, מיידיים.

בניהול הסיכונים, ההתמודדות עם איומים,
המעניינים הם,

• הערכים המרכיבים את הגורמים הנתפשים כמאיימים, מסוכנים- מפחידים,
• ההיררכיה ביניהם.

כלומר, לא רק איך לנהל סיכונים באופן שהתחזיות לא תתממשנה,
אלא, גם ובעיקר, מה גורם לפרט להימשך לסיכונים מסוג מסוים ולהימנע מאחרים באופן מאובחן
ובשונה מפרט אחר שנמנע מסיכונים מסוימים ולהימשך לאחרים.
מהם ערכי היסוד המנחים בנטילת סיכונים מסוימים והמנעות מאחרים.

במהלך החיים מתייחסים ל- ומנהלים את הסיכונים, פועלים מתוך מערך ברירות מחדל פרדיגמתיות המושלכות על סוגי סיכונים מסוימים הנקרים תוך כדי תנועה, בדיסציפלינות מסוימות ומשתנות הנגלות במהלך הפעילות.

פליקס באומגרטנר שקפץ מ- 39 קילומטר, לא רצה למות. לא במהלך קפיצתו.
אם יתעלם מגורם סיכון אחד או שינהל אותו בצורה לא מושלמת – ישלם בחייו.

המכה בפטיש ללא כפפות, אטמי אוזניים, קסדה או משקפי מגן מחליט בכל פעם מחדש, לא להתחשב בנזק המצטבר הנאסף אל הנצבר אל מול נוחות עכשווית.