רגישות

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

תת כותרת

ייחוס רגישות לאחר
היא הכרה ברגישות אחר לעצמו;
בה, התממשקות יחסית קלה
עם גירויי מציאות
מערערת את ההומאוסטאזיס
הרגשי התנהגותי הנידף
של ה’רגיש’.

סממן של ‘רגישים’-
רגישותם לתיווכי מציאות מילוליים ערכיים,
בה שלוותם הנידפת מופרת
בשל תיווך ערכי, וורבלי, סובייקטיבי,
של מציאות,
בלא שינוי אובייקטיבי בה.

כלומר

ייעלבו. יפחיתו לעצמם ערך וולונטרית.

בהכירם את רגישותם,
בהתגוננותם מפני הפרת שלוותם,
הם מזהירים את סביבתם טרום,
ובעיקר מאשימים בדיעבד,
את הפגיעה בהם,
בתיווך תיאורי וורבלי,
ערכי, נגטיבי,
סובייקטיבית
של המתאר,
את התממשקות ‘הרגישים’
עם מציאות.

הם, ה’רגישים’,
רוצים, מבקשים, מצפים,
הכרה, ערך, פרמיה,
על רגישותם,
ובעצם,
תובעים עזרה וסיוע,
נאחזים, מתגבים, חוסים
במזבייח הנורמטיבית הנימוסית,
בתיוג תווכני המציאות כ-
‘ביקורתיים’, ‘שיפוטיים’, ‘אלימים’, ‘מתעללים’, ‘אטומים’,
וכאלה…

יעני-

תובעים לגייס את סובביהם,
לכשל מאמציהם
לייצב את נדיפות יציבותם.

הם מתבלבלים, אובדים במרחב

• בין עומק אי-הנוחות הרגשית של הרגיש,
• לבין היות האחר טריגר,
• לאחריות האחר,
• לבין המציאות.