כל הארה ותירון יתקבלו בברכה

כניסה

משך הקריאה: 7 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

[גם אם לא ברור לאן הכנסת את עצמך]

בכמה מלים:

לנעיצת דגל

בית כנסת מושב זקנים

ביותר (מלים) …

visionזה הלא ממש פנקס pinkes כפי שהיו מי שבטאו – במגירת כאילו. בלוג, בשפה עכשווית.

עיקר תשומותיי התודעתיות, אלה שניתנות להכוונה לפחות, מופנות להגדרות ולניסוח תפישת מהויות.

הווארד יוז אצר את הפרשותיו הפיזיולוגיות בבקבוקים.
אני את שלי הווירטואליות מתייק בפנקס זה, באלבום רעיונות, דינמית בכתיבה אימפרסיוניסטית, הפרשות תודעתיות, אסוציאציות, הבהרות, אחיזות תודעתיות, הגדרות, הגיגים, מחשבות, ניסוחים, הֶקְשֶרים ופרשנויות.

מתמלל לדעת
אני מתמלל את עצמי לדעת. ולהבין

זהו, בערך, אוסף הצעטאלאך שבכיסי המטאפורי, הנגיש בהיקש אצבע, הֶקלֶק עכבר, תקשורת ונתונים, מתואם מקום ועידן, תוצר מחשבות, חוויות, עיבודים, ניסוחים וכתיבה של השנים האחרונות.

מה באתר?

גבירותיי ורבותיי, סיידאתי ווסדאתיי: אסוציאציותיי, זיכרונותיי, זכירותיי, שכיחותיי, בלוגיי, בלבוליי, ברבוריי, פרצוציי, צרצוריי, רצודיי, קרצוציי, עקצוציי, צעקותיי, יצירותיי, הצטערויותיי, ציוריי, צרותיי, צעריי, בהיותיי, בכיותיי, פעיותיי, פעימותיי, פימותיי, פיטמותיי, פיוטיי, פעמיי, בעיותיי, בעתותיי, בעיטותיי, ביטויי, דרטותיי, טביעותיי, תביעותיי, תובנותיי, התבטאויותיי, הגיגיי, געגועיי, גמגומיי, גרגוריי, חרחוריי, ריחרוחיי, טרחותיי, חרטותיי, חארטותיי, חירטותיי, חריטותיי, גחמותיי, חנאנותיי, חרונותיי, חסרונותיי, נחירותיי, ניתוחיי, המהומיי, מלמוליי, מלחמותיי, תחלואיי, תחנוניי, חינחוניי, חינוכיי, חניכיי, תנוכיי, חולשותיי, חלחולותיי, לחלוחיותיי, לכלוכיי, חלחוליי, איחוליי, ייחוליי, חוליי, חיי, טרחנויותיי, טחוריי, נחיתותיי, נחנחיותיי, מסעותיי, משאותיי, מסותיי, נשיאותיי, נסיעותיי, ניסיונותיי, נוחותיי, נהיותיי, הנאותיי, תנועותיי, מניעיי, מעייניי, מראותיי, מוראותיי, מאורעותיי, מוראיי, מוריי, מורותיי, מותרותיי, תמורותיי, מרמוריי, פיוטיי, פיתויי, פיקשושיי, פספוסיי, פסקאותיי, פתקאותיי, פטריותיי, פטפוטיי, פתפותיי, הפטרותיי, פסטותיי, טפטופיי, פרטיי, טירופיי, פטירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרודותיי, פירותיי, פריטותיי, פירפוריי, ריפרוריי, ריפרופיי, פירצוציי פאטריותיי, פאתטיותיי, פרסריי, פרוסטאטותיי, פוסטמיותיי, פרודותיי, פיטריותיי, תפיסותיי, תפישותיי, פלפוליי, פעפועיי, עפעופיי, נפנופיי, נוחותיי, נחירותיי, חרונותיי, נחיתותיי, נחנחיותיי, תחינותיי, טינותיי, טרונותיי, תנועותיי, טעמיי, טעויותיי, תעיותיי, תהיותיי, הטיותיי, טרטוריי, טוטוריטותיי, ריטותיי, ריטוטיי, שיטותיי, שיטוטיי, שטויותיי, שרטוטיי, שריטותיי, טישטושיי, טימטומיי, מיטותיי, תמיהותיי, תמימויותיי, המיותיי, עמיתיי, אמיתותיי, אמירותיי, מימרותיי, חמרמורותיי, תעוקותיי, טיוטותיי, אווירוניי, טיסותיי, תיעודיי, תעודותיי, תהודותיי, עמדותיי, מעידותיי, מידותיי, דימומיי, דימויי, דמדומיי, אודותיי, תודותיי ודודותיי

וכן, זו גם המגירה המאחסנת את חומרי הגלם, גירויי אמירה והתנהגות, תכנים ותובנות אליהם אני נחשף, שאני שולה כשההֶקשר ניצת.

המדיום מאפשר לי בחינה רציפה של אם ומה רלוונטי, אם ניתן לליטוש מדייק – דיוק ניסוחי מול מציאות נתפשת. התוכן נידון להפרכה ומחיקה או למיצוק לכדי ניסוח תפישה.

אינני חותר אולי חתרן, לבטח תתרן לניחוחות מסויימים הסכמה. ההשתכשכותיאדה להתכנסות הזדהותית בביצת הדעה הדומה, המסכימה, בחמימות הדביקה, המשותפת, לא עושה לי את זה.
לעומת זאת, מחלוקת, קנאק ההארה, זֶעץ ההערה, תפנית ההפרכה, תבנית מכניקת המחשבה, רדיקליות הזווית שונה- מבחינתי- אותי, מקדמת, יוצרת מתח, הבנה ועניין נשאפים.

יתרה מזו, אולי אחטא בשטחיות, פתטיות, יהירות, ועוד משכונה זו, אך רואה עצמי במידה רבה חבר הסתדרות של עמיתי פועל הבניין, רק שאני ישבן בתי קפה ממוזגים, מנסה לנתץ פרדיגמות עבשות, ולהשאר בחיים.

ובפשטות, ב-win win, שמח לקרוא מה ששמייח איתו, ועוד יותר – לנכוח ש-מה שנכתב לא רלוונטי.
שמח, שכן אולי התפתחה תפישה חדשה, שונה, מעודכנת.
זוהי מבחינתי, אות חיות מחשבתית, תודעתית.

שגיאות

שגיאות כתיב, הקלדה וניסוח מפריעות לי. מאד;

  • מחד,
    • מביכות אותי אם נעשו בשוגג,
    • ומשמחות אם אני לומד את התצורה הנכונה.
  • מאידך, בניסוחי ישנם שיכולי מלים או כתיבה מכוונת שתכליתה ביטוי רעיון טוב יותר לכוונתי, מהותית תכנית, או מוזיקלית לאזניי הערלות.

אם הבחנת בשגיאה אשמח להסבתה אלי, לדעת מה גילית, כדי שאחליט האם לשנות, שכן כתבתי באופן שגוי או סתם לא מובן.

הסתייגות

בפנקס אצורים, בהערכה זהירה, תוצרי אלפי שעות התעסקות.
בנוסף על מחשבה וניסוח גם של התקשקשויות הבנת מכניקת הכתיבה, קינפוג הפלטפורמה הנושאת את התכנים, והפרקטיקה.

השקעת תשומות אלה, כמובן, לא עושה את התוצרים ליותר:

  1. טובים במילימטר,
  2. נכונים בגרם,
  3. או איכותיים בפסיק.

המובא כאן נעשה בהרבה תשומות ובהיעדר מאמץ. גם אם תקלות טכניות, שגיאות תפעוליות עולות בתסכול ורֶתח.
כל רגע שהוקצה להגדרה, לישה ופיצ’פוץ’ תוכן הסבה לי עונג;
כאוויר, כמים שממלאים חללים, כן העיסוק בפנקס נעשה הן בהקצאות זמן ייעודיות, הן במרווחים בין עיסוקים אחרים, ביבשה, אוויר ובים, בקפה, הליכה, והמתנה, ברכיבה, ישיבה, ושכיבה, במיטה, טיסה, אופנוע, רכבת, כלומר בכל מקום אפשרי.

חשיפה

אין לי כוונה לכניסות אנונימיות, וולונטריות לאתר.
עם זאת, כנטול יכולות אדמיניסטרטוריות, וכחף מאיכויות רגולטוריות, ממש לא מתכוון, לא נאה לי, לחסום את מי שמסיבה כלשהי נכנס לתכָנֵי המלל, ומצא עניין בו מכל סוג שהוא.

אין בנכתב כאן ניסיון לשכנע, להטיף, להתדיין, לחשוף, לקדם, להמליץ, לא במרומז ולא במשתמע, את השקפותיי.
אין לי את היכולת וממילא לא את הרצון.
אתר זה הוא לתצרוכת(י ה)אישית בלבד.
כך, לוקח אחריות על הנכתב. על פרשנות, השלכות ומסקנות הנקרא – אינני.

זכויות יוצרים – לא

יתירה מזאת,
באתר נמצאים תוצרי intellectual property שלי.
מי שמוצא לנכון לעשות שימוש כלשהו בתוכן

  1. רשאי לעשות בתוכן ככל העולה על רוחו,
  2. פטור מזכויות יוצרים – פטור מולי,
  3. לא חייב להזכיר את המקור,
  4. פטור מהחובה לעדכן על כך אותי, אך אשמח אם יראה בכך זכות מממשת.
  5. וזוהי הרשאה בלתי חוזרת.

תכנים ניתן לצפייה באסוציאציות שלוחות ה…., חסרות ה…, נטולות ה.., והחפות מ.

אם יש לך הארה, הערה, הוספה, בכל היבט או תצורה – אשמח.

תודה,

דיקמן

Share

3 תגובות בנושא “כניסה”

  1. דיקמן, סבתי עליה השלום אמרה לי פעם שאדם נבון יודע הוא אחד שיודע מתי להפסיק את מתן התרופות לחולה, ולהתחיל לקחת אותן בעצמו – אותך כבר אי אפשר לעצור ודבר לא יעזור אני לעומת זאת לקחתי שני אופטלגין לפני ששלחתי לך את האמייל הזה – מי יתן ותמצא מרגוע נפשי שלוות נפש ורוח.

  2. תחשוב, ובצדק, שאני פולניה שחושבת שהיא מבינה משהו בכתיבה, אבל אתה אדם כ”כ רהוט, מתנסח לעילא, לוגי ומושחז אז למה, לכל הרוחות, אתה לא כותב ככה, בגובה העיניים, ללא התפלפלות או התנסחות מעורפלת מגיבוב של מילים מיותרות ומתחכמות?

    קיים רושם שאתה מנסה להרשים להיות מיוחד אחר.
    פשוט תכתוב, אתה הרי מספר סיפורים מופלא, משעשע ואינטליגנטי. תכתוב כאילו אתה מספר סיפור. יש לך כ”כ הרבה התנסויות, אירועים, מחשבות מקוריות ראיה חדה כתער. אל תנסה להרשים להמציא מילים “מקוריות” פשוט תתנקה מכל “הקישוטים” ההצטעצעויות, תקלף מהכתיבה את האיפור המוגזם …less is more תמיד גם במקרה הזה.

    קראתי מספר טקסטים. אני חושבת שהייחוד של הכתיבה שלך יצוץ גם ללא הקישוטים. כלומר “הדיקמניות” הייחודית תתבטא ותרשים ובעיקר ובראש וראשונה תעניין יותר ותמשוך את הקורא ותגרום לו להמשיך ולקרוא ככל שתהיה יותר אותנטי (ואני לשניה אחת אינני צינית או סרקסטית.)

הערות? אשמח לתגובתך

Share