יאיר דיקמן

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

"לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר 'מיותר'.

נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.

נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו

ערעור

למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?

בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –

• נקמה,
• הרתעה,
• איון (מהמילה 'אין') פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,

מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.

עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ"ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, 'למה?'

• למה להחצין מי הרג את ההורג?
• למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?

להלן הצעתי לשתי אפשרויות:

• העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן.  🙄
  מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית:
• החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.

האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.

האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?

חוק קיזוז משכורות מחבלים

שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.

אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?

ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש"ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.

• עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
• למה לא פי שניים?
• למה לא לעצור את כל ההעברה?
• אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש"פ לא תעביר את הכסף?
• יפחתו הפיגועים?

מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.

דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.

רטוריקה קונסרבטיבית

במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.

בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.

על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.

החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.

מקור והשראה

אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז'בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז'בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.

עם זאת, לאור מרכיבי

• הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
• מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,

אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.

סנטימנט

נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של 'הקם להורגך השכם להורגו'

• בבחינת הסרת האיום המיידי,
• ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.

כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.

מציאות לאחר נמתחת

אקרוסטיכון

חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל"דוחק השיר" (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו' נוצרו משפטים שהחלו בו"ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

רטוריקה ליברמן(ית)

"אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק"

פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של 'אני חזק', 'אני נוטר', 'אני נוקם', 'אני מעצים את הנפגעים'.

הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.