את ההתרגשות של ‘הפסד’ ההתרחשות, ניסוח התסכול אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג’מה אפור-ורוד-בז’, מתפוררת מהוהה, עם נקודות בורדו ופסים כחולים, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה מרעישים בחנוכה למטה ואני עם אדמת במרפסת מרגיש שברשת החברתית הריאלית דברים קורים בלעדי.
הקופסא בהשראת הפיג’מה, כן?
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית היא סוג של אוקסימורון:
איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא קונסרבטיביות רדיקלית
טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.
נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.
שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.
אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”
קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו.
ביום ששי, 7/6/2019, אהוד ברק פנה בפייסבוק בקריאת ‘השתגעתם‘, להימנע מלחזור על אותה פעולה – הצבת מועמדים זהים בבחירות – ולצפות לתוצאות שונות.
ניתן לראות בקריאה מפורשת זו, רמיזה לתמיכה בו, שיקראו לו לעמוד בראש המאבק להחלפת נתניהו, לחסוך ממנו את הסיכון וההתבזות האפשרית של התמודדות – Deus ex machina.
פנייה זו אולי, לדעתי מרפררת לאיינשטיין, שאמר, בתרגומי “יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני לא בטוח.” ב’אינסופיות הטפשות האנושית’ איינשטיין, התכוון, שאנשים חוזרים על אותן פעולות ומצפים לתוצאות שונות.
ובו מי שמציגה עצמה כעיתונאית, רות קרייתי, פרסמה תמונה של אהוד ברק בפתח אברבנאל, ושאלה למעשיו שם.
קרייתי קבלה תגובות, ודבקה בפייק עם תגובתה באמירתה “זה לא פוטושופ” כשהיא יודעת, שהתמונה היא תוצר פוטושופ, שכן היא תכתוב שכך בהמשך.
אהוד ברק מזהה שעושים עליו סיבוב, מחליט לא להותיר את השקר ולהתייחס אליו. בהומור.
בו ‘מתוודה’ גברת רות קירייתי ש”הציוץ שלה עלה כבדיחה”, ונלקח למקומות אפלים.
כלומר, אחרי שאמרה ‘תתמודדו’ גברת קרייתי הפכה מהאגְרֶסור מייצר פייק ניוז, לקורבן מפני התגובה כלפיה.
מוצאי שבת, גיל סמסונוב, פרסומאי, מזוהה כ’ליכוד’ עוד בימיו כיו”ר ארגון הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב בשנות ה-80, מדבר במוצאי שבת בתוכנית רדיו על אהוד ברק כ’משוגע’.
בו אהוד ברק ממשיך את מומנטום האירוע התקשורתי של קרייתי לכיוון הבדיחה, במובנה ההומריסטי – אינו מטעה.
אהוד ברק הצטלם בתלבושת מגוחכת לפני כמה שנים.
ברק התבטא פוליטית. השתמש בטרמינולוגיה של שיגעון.
עיתונאית, רות קרייתי, ערכה הדבקת פוטושופ שקרית שמרמזת שהאיש משוגע. כבדיחה.
רות קרייתי תייגה את מעשיה כ’אמת’, שאינה בדיחה.
אהוד ברק לא התעלם, פרואקטיבית, התלוצץ על היות הפייק ניוז.
‘איש רציני’ – גיל סמסונוב, התייחס לאבוד ברק כ’משוגע’.
רות קרייתי התלוננה על התגובות המילוליות מאיימות שקבלה – ‘עבר לעורך דיני’.
אהוד ברק התלוצץ פעם נוספת על הפייק ניוז.
מס שפתיים: אכן פעולה אחת אינה מהווה תשתית לניסוח כלל תיאורטי.
:Having said that
ההתנהלות המתוארת מהווה דוגמא של לרתימת מאורעות מציאות לדוקטרינה התנהלותית קונסרבטיבית אופיינית:
התנהלותו של ברק, במקרה זה, תגובתו לשקר באמצעות הומור, מחמיאה לצד החותר לפרוגרסיביות.
אני יכול לומר שאינני מכבד את התנהלות רות קרייתי. זו התנהלות שאופיינית לארכיטיפים מקדמי תפישות קונסרבטיביות נוסח תועמלנים כ- יוזף גבלס, רוי כהן, בנימין נתניהו, יאיר נתניהו, רוג’ר סטון, ארתור פינקלשטיין, משה קלוגהאפט [לפי א’-ב’ שם משפחה] ורבים מובחנים מהז’אנר.
שכמותם מתוארים ב-“…ליריב המר שלא בוחל בכל שקר ומרמה על מנת לשמור על שלטונו…”
עוזי ברעם, הארץ 11/6/2019.
אינני יכול לומר, גם אם הייתי רוצה, שהתנהלות נוסח זו שנקטה רות קרייתי, אינה פושה בין פרוגרסיבים. תמר זנדברג צרכה כישורים אלה ממשה קלוגהאפט כדי להסתלבט על תומכיה.
אינני יכול לומר שתגובתיות נוסח זו שהפגין אהוד ברק מאפיינת התנהלות פרוגרסיבים,
אף שהייתי רוצה שכך יהיה.
https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.7341667
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3763823,00.html
twitter.com
facebook.com
בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.
המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל “מה יש לך במזוודה?”
“אוכל לציפורים.” השיב הלה.
“פתח!” הורה לו המוכס.
ידידנו פתח ת’מזוודה. המוכס פשפש וראה שם שתי שקיות קפה. “מה זה?” שאל.
“אוכל לציפורים.” חזר החבריקו.
“וממתי ציפורים אוכלות קפה?” שאל המוכס.
“יירצו יאכלו” השיב לו.
השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.
כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.
אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”
“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.
“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.” להמשיך לקרוא איך השרות?
חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.
רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנעאת שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים וורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל’אמת’ באמצעות מערכת מבחני שלילה:
שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
♣ כעובדות נתפשות
♣ בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
♣ במודע
♣ ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג’נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
♣ פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
♣ שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
♣ לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”
להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית
אחד, לא-חשוב-מאיזו-עדה, התעורר ונחרד לגלות שביצה שלו – שחורה.
התבאס, מישש, לחץ, פיצ’פץ’, קבע תור לרופא.
הדוקטור שאל לסיבת הגעתו “אשך שלי השחיר” ענה.
הדוקטור הורה להפשיל ת’מכנסיים, הביט בביצה ופסק “פטריה שחורה וייטנאמית. לעקור!”
ההוא נלחץ, רצה סקונד אופיניון, אץ לאורולוג בכיר, פשט תחתוניו ולפני שתיאר את הבעייה הספציאליסט שהציץ חרץ – “פטריה שחורה וייטנאמית. להסיר!”
בכל זאת, אשך.
נסע לוייטנאם, לסמכות העליונה לענייני פטריה שחורה וייטנמית.
המומחה הורה להפשיל ת’מכנסיים, בחן את שק האשכים.
הבחור שאל “פטריה?”
הספציאליסט הנהנן.
“שחורה?” ווידא.
“אהההם” אישר, הפרופסור.
“לחתוך?” שאלה באימה.
“אין צורך” נענה “תיפול לבד!”
מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.
מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול ‘טלית ברמה אחרת’; על חשמל? סוללות? נטענת?
להמשיך לקרוא מינורי במכירות, שיווק ושרות בעזרת השם
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית
אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
ביידיש, כלומר באנגלית, זה נשמע טוב יותר.
במהלך השנים האחרונות, שמעתי משחקי קול. בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. קחו עוד קצת – יגוייר – מגוייר, בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
כשפרט פחות חשוב, שקול בחשיבותו לפרט החשוב ביותר.
רלוונטי לסיפור סיפור,
או סתם, לניהול חיים.
ולהיפך.
מה זה להיפך?
‘ארררייפוטייפובסקי’, חיקינו את המורה לכימיה, הקפוצה מרומניה. למד איתי בכיתה י’. שנה. עלה מבריה”מ, טשקנט, טרם התפרקותה ל’חבר העמים לשעבר’ בעליית שנות ה-70. ביטחון עצמי של אי אפשר עלי. עור חלבי, גבוה ובה בעת בריון מוצק בתצורה הגוצית דחוסה, בנוסח מרימי המשקולות או המתאבקים מהקשת הטטרית – אוזבקיסטן קירגיסטן טג’קיסטן קזחסטן טורקמניסטן אזרבייג’ן גיאורגיה. הרכיב משקפיים ייחודיות, עבות עדשה ומסגרת שחורה, עבה אף יותר. להמשיך לקרוא משקפיים ומגבעת
חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.
הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.
שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.
אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.
בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.
אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם.
הבנת רעיונות מורכבים, חותרי רציונליות, ליברליות, זכויות פרט ושיוויון מחייבת קריאה, הבנה, ערעור ובקרה, שחלוף רעיונות פרסונליים. תנאים מקדמיים אלה הם סוג של הטיה אישית, התפתחות אינטלקטואלית שפתית, מוגבלת בהתפתחותה.
מסרים מורכבים אלה בתכלית ‘משכנע’ אינם ניתנים לשינוע יעיל לתודעות שאינן מוטות לצרוך אותם.
להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
הולכים ל’שמחות’, אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?
“של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש.”
להלן דוגמאות נבחרות; להמשיך לקרוא המנונים
קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,
הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.
‘אני/ הוא, אוהב את המדינה‘, הדגש, ה’ הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.
מה זה ‘אוהב את המדינה’? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה
רוכב על הירקון דרומה, לעבודה, משתחל בין נתיבים בתנועת חול המועד כבדה.
כמה עשרות מטרים לפני, שלושה שוטרים ליד ניידת מנופפים לכיווני במרץ. נראה שאורבים לדו-גלגליים. אני נוקש על מפתח הלב, מסובב ימינה שמאלה כף יד פרושה בתנועה אוניברסלית are you talkin to me?
כן, מאשרות בהנהוני ראשים נמרצים שתי שוטרות ושוטייר.
להמשיך לקרוא מינורי בפריבילגיה
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת ‘הבוחר אמר את דברו, ש…’, אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח ‘רצון הבוחר’ לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.
מצביעים רבים מסבירים את הצבעתם כהצבעת ‘מחאה’, דווקא.
וזה מרהיב. יכול להיות שיש מי שגוזר את עמדותיו, כ-דווקא בשל תפישות אחר?
מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי
תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.
בסוף היום,
ובתחילתו,
בחירה פוליטית – התכנסות הזדהותית.
החשוב – מה בסוף,
המעניין – מה באמצע.
הקובע – מה בהתחלה. להמשיך לקרוא התכנסות הזדהותית
בחירות, הצבעה לשלטון היא אחת הפעולות, אם לא ה, המשקפות מירבית את יישום החלת השקפת עולם של פרט.
בוחר שהעיד שהצביע ‘אסטרטגית’, מבטא את מכלול העדפתו, בנימה אפולוגטית, מבטא אי-נוחות מהצבעתו.
פרט, מבחירה, אינו פועל בשונה מתפישת עולמו. להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן
כמה מחבריי ימניים. כלומר בעלי תפישה אמונית לאומנית שוחרת התכנסות הזדהותית על ההשלכות התפישתיות והיישומיות הנלוות להשקפה, כשהשוני ביניהםהוא במידת העצימות מופגנת. הלטנטית די דומה.
אני ראשון להודות, שבין חולשותיי, עשרות פגמיי, מאות ליקויי, אלפי כשליי וריבוא החמצותיי זו היא מהפחותה שבהם, אם כי, גם כבשאר חסרונותיי, אינני מתנאה בתקלה זו. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו, יום הבחירות
בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.
ללא ה’ הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.
מקובל לומר,
לא חשוב מה אומרים, חשוב מה עושים.
ואני גורייס:
חשובה עשייה,
ועוד יותר אמירה,
והכי חשוב – חשיבה.
מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, ‘עלה ירוק’, ‘גמלאים’, די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-‘יש עתיד’, ושוק תפישתי כ’כחול לבן’
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.
על פניו, מפלגות כ- ‘חד”ש’, ‘יחד’, ‘כולנו, ‘מרצ’, ‘ש”ס’, מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.
ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה
טעות כחלון –
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.
הטעות של אחרים –
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית. להמשיך לקרוא כחלון ללכת בלי להרגיש עם
בכדורגל, אוהדי הקבוצה המבקיעה בטוחים במלוא הסנטימנט המייחל, שהשער חוקי.
אוהדי הקבוצה האחרת משוכנעים בשיאי רִגְשָה מתגוננת, שהגול פסול – פאול, אופסייד, לא עבר במלוא היקפו.
אוהבי נתניהו, הלומי האהדה, בעלי תפישה דמוקרטית בוסרית, ישירה, פופוליסטית, שוחרת יתר משילות, מייחלת לריבון אהוב מייצג לאום בטוחים שלא דבק בו רבב.
מתעביו, משובשי הדעת מחרדתם מדמוקרטיה מופרעת איזונים, נטולת בלמים, משוכנעים שפשע. להמשיך לקרוא לכו ל- VAR
מוקדש באהבה לחובבי הפוליטיקה.
מהיכרותי את המצב טרום הבחירות הם מתחבטים, האם ראש הממשלה מעורב בשחיתות הצוללות.
מהיכרותי אותם, את נחרצותם, אני משוכנע שהם בטוחים בדעתם. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו טרום בחירות
