הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂ה- gaydar שלי לא משהו. ה- BBדאר שלי ממעט לפספס.
ביביזם בסופר
נכנסתי לסופר לקנות ירקות ופירות. קורה. על טעויות משלמים.
התלבטתי האם המלון הוא בדקה ה-89 שלו או שנגמר לו השיר.
הבחנתי בסווטשירט ירוק שכתוב עליו 'לשירותך'.
לפי המראה והביטחון שהפגין , נראה היה לי שהוא מבין דבר אחד או שנים במאטריה.
פניתי אליו בתנועת הצבעה – בהרמת אצבע, מאניירה שאימצתי מר'ישל'ה, קרדיט'לה על השטיק החבוט.
החזיר עם "כן המורה".
"אתה המורה, הסמכות המקצועית. מה אומר, המלון עדיין באכילה או שכבר לא, ומה המחיר האפרסק?" היו שם שלושה חפים ממחיר. עם מחיר כשלהם אכן ראויים להסתרה.
תוך כדי, הבחין שלכובע הטמבל שעלי, מעל חולצת מחאה 'לך.' מוצמד תג אלקטרוני עם טקסט מרצד. "מה הדבר הזה?" הצביע על התג.
צודדתי אליו ת'כובע, והוא פיענח 'טבח שבעה באוקטובר 2023.'
הבחנתי בהבעה.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"רפאל" השתהה והוסיף "ירקות."
אוה, בטח הוא חבר של הטייס יהושע ססנה, ידיד של אורן זאדה מהקיוסק וסחבק של עמית רומם מה… לא חשוב.
"נעים מאוד אני דיקמן פירות" הצגתי עצמי.
עטיתי את מצנפת הציפורן החודרנית – קרדיט לג'ינג'י, שמעולם לא הייתה לו שערה אדומה על הראש – "למי תצביע?"
הוא חושב שיצביע לגנץ.
"לגנץ?!" תמהתי; היו אידיוטים שהצביעו לו בעבר. נותרו טמבלים שמתכוונים גם בעתיד?
"הרי הוא לא יעבור את אחוז החסימה!" הבאתי לו בניבוי.
"אתה תראה, גנץ יהיה הפתעת הבחירות. יביא ארבע(ה)." חרץ.
בכל זאת, הרי אי אפשר להימלט מהסטיגמה – רק שלא באררוררר לי האם מהסטיגמה שלי או משלו –
אז שאלתי "בעצם אתה אוהד את נתניהו?"
"כל חיי הייתי ליכוד" ענה "הייתה לי חנות ירקות. לפני 11 שנה פשטתי רגל. הנתניהו הזה טוב רק לעשירים. את העניים, אותנו, הוא דופק. אז אני הולך על גנץ."
"אבל גנץ לא יעבור." צטטתי את טובי ובוטי הסוקרים.
"יעבור, יעבור" התעקש.
"צ'מע" הבטחתי בטפשותי "אם גנץ יקבל ארבעה מנדטים, אביא לך קפה מ-איזי." הקפה ממול.
"לא רק שהוא יעבור, הוא יביא שבע(ה)."
"בשבעה מנדטים" השוויתי את טפשותי הקודמת והעליתי "אביא לך גם סנדוויץ'."
הביביסט הלטנטי הולך לטעות, והדביל גם מעודד אותו?