משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
אזהרה: לא פוליטיקלי קורקט
נסעתי לגיאורגיה לענייני עבודה.
בין היתר, נהנה מהאנשים, מהאינטראקציות, מהאוכל – בערך, מהיין המקומי שמתנשאים עליו, וגם מהטיפול בפיזיולוגיה; אני, כמו בסיקסטיז, כהשכנים נסעו לבתי מרגוע לקבל טיפולים בסדום או בזכרון יעקב.
הולך למכון ממשלתי לקבל טיפולים. לא יודע כמה הטיפולים שווים, הציוד שם אכן לקוח מהסבנטיז מבית הבראה, שנסגר. עם זאת התחושה של טיפוח עצמי נעימה, לא חושב שעושים איזשהו נזק, וזולים.
נשאלתי האם בטיפולים אלה יש גם ממד מיני.
הממד המיני שאני מוצא בטיפולים הוא,
שאם רוצים לשלוט על מתח מיני מוקצן של מישהו, לדכא דחפיו, לרסן תשוקות בלתי נשלטות, כדאי לשקול את שליחת הפציינט למכון בטבליסי, שיעבור כמה טיפולים, לא חשוב איזה, אצל הבבושקות המקומיות. יעבור לו. יותר הומני מסירוס.
לחילופין, בעתיד כלשהו, כשהומוסקסואליות תהיה נורמטיבית, לגמרי – לא תהיה הבחנה בין הטרו לחד-מיני. במצב בו הטרוסקסואלים יבחרו האם להיות הומוסקסואלים, ויחליטו 'רוצה להיות הומו' ישלחו אותם לכאן – ידכאו להם ת'יצר המיני, או לפחות ת'משיכה לנשים, לאחר כמה טיפולים.
תמרוץ נגטיבי
אני נגנב מהקטע התרבותי, כאן, השטראף – קנס, עונש, בו ה'אם-אז' הוא נגטיבי במובהק.
כלומר, אף אחד לא אומר לי
'אם תעשה כך, יקרה לך דבר טוב כזה או אחר.'
כן שומע
'אם יקרה/ לא יקרה כך או אחרת – 'קפוט', 'יפטרו אותי', 'יקנסו אותי', תרבות הштраф.
הם שונאים את הרוסים.
מאשימים אותם בפער בין היכן שיכלו להיות לבין היותם בפועל.
הסובייטיזציה, נשארה, לפחות בהיבט זה.
ואני תמה, יכול להיות שערכים אלה מוטמעים 'גזעית', גיאוגרפית, באיזור זה של העולם?
הוכחה לקיום אל. גיאורגי
אני בסוג של קשר עם אחת הבבושקות שם – מדי פעם מתנה את תלאותיה. הקשר נוצר מצורך לתיאום טיפול. לאחרונה דיווחה על החלמתה המוצלחת מכאבי צוואר כתוצאה מתאונה, שמקום העבודה לא מאפשר לה לנוח דייה.
האנגלית שלה שווה לגיאורגית שלי.
ג'אניקו כותבת לי בגיאורגית, שכמו עברית – שפה שיש לה עם, אני מתרגם לאנגלית, מנסח ושולח בגיאורגית.
לא, בקשת תמיכה מסודרת טרם הוגשה. האמת? לא מצפה.
בעלי החברה שמספקת לנו שירותי תכנתים הזמין אותי לגיאורגיה, לסוג של חגיגת לקוחות.
שעה אחרי, חדשיים אחרי התכתובת המדווחת האחרונה קיבלתי ווטסאפ, როგორ ხარ, שפה מלאה בשדיים ואשכים – למה לא אומרים אשכיים? – אם אתן דרור לפרובינציאליות שלי, 'מה שלומך?'.
