זו ההטייה התודעתית
למסקנות חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת, להלן הצעה נוספת, מדוע נפקד מקומו של ימין תפישתי מעיתונות: להמשיך לקרוא חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
תגית: סוציולוגיה
ניאו ימין רדיקלי
נאו קונסרבטיביות רדיקלית
ימין ניאו רדיקלי, בכל מקום ועת, שואף לניתוץ סדר חברתי, את שלטון החוק, לטובת שליט.
זוהי מוטציה תפישתית פופוליסטית נתמכת על ידי המון אמוני לאומני מקופח, מודר, מתומרן, מוסת, שהתפצל מקונסרבטיביות קלאסית, מקדשת ממלכתיות ושלטון חוק.
מנהיג מפתה נבעריו בחליקה מחדש של משאבי המדינה.
אם לא ריאליים, יציף ברגשי גאווה, כבוד ותקווה פטריוטית.
תפישתי מדינה ישראלית
התכנסות אמונית
לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית
מגזר שלישי, שני, ראשון
מגזר שלישי
דוגמא בשם אומרה
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא”י) בע”מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
בחירה מקרית.
להמשיך לקרוא מגזר שלישי, שני, ראשון
מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
אף אחד
שחקנים
עירית לינור – הייתה ‘שמאלנית’, כעת בתפקיד ‘ימנית’.
אברי גלעד – היה ‘שמאלן’, נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.
אתה – היה ונשאר ‘שמאלן’ מקיבוצניק’ ישראלי, נע לתפקיד ‘מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
זה לא [רק] חדות המסר
זה [לא] מורכבות המסר
התפעלות
האזנתי לשיחה בין אטילה שומפלבי לשרוליק איינהורן בפודקאסט של רן לוי על האסטרטגיה השיווקית של הליכוד.
איינהורן מתפעל מ
- ההבנה של נתניהו, “אמן מסרים, עוד מימי פעילותו בטלויזיה חד-ערוצית, הוביל כניסה לתחום הדיגיטל בארץ ובעולם”,
- חדות המסר,
- תפישת המסר,
- תפישה ויזואלית,
- ההנחיה “זיקוק – כל שנייה שלא תורמת תוציא”
- מיכולת נתניהו להבין ברמת השניה בסרטון, איזה מסר צריך להיות היכן. בחידוד המסר.
וזאת בצפייה אחת. כהרף עין. מרשים!
להמשיך לקרוא זה לא [רק] חדות המסר
מינורי בסאחיות
ישבתי עם חבר שמרן, קונפורמיסט זחוח בהווייתו לצהריים בבשריאדה כלשהי.
לרכבת מסעותיו עלה כליכודניק בתחנה הראשונה – בגין > רייגן > נתניהו > לפיד.
אמוניות בסיסית, התכנסות הזדהותית לעם, מדינה, מסורת, סמליות.
את הרומנטיות שמייחס לעצמו מתעל לאהדת ריאל מדריד, ליהדות. קורא לעצמו ‘אינדיבידואל קהילתי’. היה נשמע לי אותנטי כ’כושי משתזף’, רק שלמדתי, שיש שחורים שבאמת משתזפים.
לא-זוכר-את-ההקשר, אמרתי לו שכ’סחי, אתה…’
פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט
הכל קול תָוָוכי הזדהות
גרסה מקומית
גרסה מקבילה
[- הפעל כתוביות]
תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.
גרסאות ראי
מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט
טפשות או נוכלות
טאו”נ
שתי תודעות
בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:
מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה נבחנת אחת, במצב אי-וודאות מודעת ונוהגת כבוודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – טעות)
או מקדמת בוודאות, אי-וודאות של אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה – נוכלות.
פגוש פוגייש פגשתי – פוטנציאל אינטלקטואלי קונסרבטיבי
מוקדש* לאינטליגנטים** ‘ימניים’***
בעלי יכולת אינטלקטואלית, מוכחת דיסציפלינרית בנישות מקצועיות מסויימות שמצריכות מיומנות שכלית,
שגדלו בסביבה קונפורמית, שאינה מערערת אינטלקטואלית, שלא היה להם היכן, ולא את הרקע, המצע האינטלקטואלי לשיח המאפשר הכלת ערכי
חתירה לרציונליות, קידום חופש פרט, מימוש אינדיבידואליות, תפישת שיוויון אוניברסלית, העדפת פתירת קונפליקטים בהסכמה – ‘שלום’,
אלא, הטייה לשיח פותרני, פרקטי, מותנה שכנוע גם אם מניפולטיבי לעמדה מקדמית, בה גדל ואת ערכיה יימן, טיפח ופיתח בבגרותו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – פוטנציאל אינטלקטואלי קונסרבטיבי
התייחסות לעמדה
מאפיינים
עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.
עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.
לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ’נכונה’ או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים: להמשיך לקרוא התייחסות לעמדה
חברים – סיינפלד
משולש סוציולוגיה–פוליטיקה-תרבות
איתור
נניח נאתר
10,000 צופים שהעדיפו Friends על סיינפלד,
ו- 10,000 צופים שהעדיפו Seinfeld על פרינדס.
הבה 🙄 נבדוק הצבעותיהם, רפובליקניות–דמוקרטיות: להמשיך לקרוא חברים – סיינפלד
פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות
היא הרבה יותר מכך
וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
לא בדמוקרטיה.
אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.
בצימצוםציה
להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות
(אל ת)קרא לי גזען
בעצם, אם ת’רוצה – קרא
אהדה עוינות על רקע תפישתי
אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע תפישותיך.
אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.
כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך. להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען
Why Nationalism
למה לאומיות – יעל יולי תמיר
האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.
לא, לא קראתי את ספרה.
להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism
“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”
אין חיה כזו. כלומר אדם
בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.
לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות
- בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
- בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
- בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
- בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
- בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
- סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
- באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
- ועוד…
להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”
הסבר רגרסיבי
רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית
הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.
מינורי בהתכנסות הזדהותית
אם לא הייתה פרסיה היינו בחצור
הגיע אלינו למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.
הצעתי לו לשתות. “לא יכול,” ענה “אני בצום.”
בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י”ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א’. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בהתכנסות הזדהותית
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’
הרחבה על רכיבים
א’, מודל אוזן המן
ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה
פרדוקס
אבסורד
תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.
פתרון
השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’
ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם
א’, מודל אוזן המן
הקדמה
לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.
יכול לשמוע – זה מרתק.
יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.
ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’
מודל אוזן המן**
טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:
- אחיזה תודעתית,
- ביטויי שיח מאפיין תפישה,
- הרחבה על רכיבים.
* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’
סוגיית עולי אתיופיה
לא פוליטיקלי קורקט
הערותיי, הארותיי ואמירותי
הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה, אולי מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.
להמשיך לקרוא סוגיית עולי אתיופיה
כפיה חילונית
אין דבר כזה
אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.
וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.
בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.
לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.
תתכנה שתי מגמות:
- החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’ – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,
או
- שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]
זכות יתר – שאיפה להימנות על
בתמצית
הטבה כלכלית, שוברת שיוויון חברתי בכך שנמנעת מיתר פרטי החברה. |
אחיזה תודעתית |
גישה שלטונית המפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ’מוכשרים’, ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל. אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם. |
|---|
להמשיך לקרוא פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
אחיזה תודעתית
* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.
אוקסימורון?
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין
הסכמה לסמכות
הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב ענקית עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.
רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין
כִּיוּר פרסונלי
אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי
בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.
אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי
מי יותר פרימיטיב?
גם ילדים פיליפינים
‘הם’ הפיליפינים |
‘אנחנו’ היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים |
לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
‘הם’ הפיליפינים |
‘אנחנו’ היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
נִיאוּת גלוי
גילוי נאות
מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב ‘שיהיה דומה’ לאחרים.
טעות.
fomo
Fear Of Missing Out
את התרגשות ‘הפסד’ ההתרחשות, ניסוח התסכול, אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג’מה אפור-ורוד-בז’ עם נקודות בורדו ופסים כחולים, מתפוררת מהוהה מכביסות יד על קרש, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
אז, בחנוכה, יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה הרעישו למטה ואני עם אדמת במרפסת, מרגיש שהכל קורה ברשת החברתית הריאלית, בלעדי. בעיקר בטע החווייתי.
הקופסא בהשראת פיג’מה, כן?
“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”
אמיר אוחנה
שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.
אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”
ימין שמאל
בתמצית
קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל
פרקי פייק
פרק ראשון
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק
ליברליות
הידרדרות לפשיזם איננה מקרית
לא בגרמניה, ולא בישראל
יואב רינון
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”
להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית
מינורי במכירות, שיווק ושרות
בס”ד
מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.
מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול ‘טלית ברמה אחרת’; על חשמל? סוללות? נטענת?
להמשיך לקרוא מינורי במכירות, שיווק ושרות
מינורי אל-זמני
אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
קרקור חול חורק – לעשות קולות
ביידיש, כלומר באנגלית, vocal fry, נשמע טוב יותר.
בשנים האחרונות, אני שומע מדברים ומשחקים בקולם.
בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. עוד מעט יגוייר – מגוייר, כבר בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
היסק
פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
תפישה רציונלית
חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.
הומור
הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
סוגיות פופוליסטיות
פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
טביעת אצבע תודעתית
מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.
שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
פופוליזם
פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
סוגיות תוכן
פרט
התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.
חברה
אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט