לא ייתכן סובייקט משותף,
ו–לא תודעה קיבוצית – פיקציה.
מחוללי הפיקציה הם מניפולטורים שלוחי שלטון.
מקיימיה הם בעלי תודעה התכנסות הזדהותית לקהילה, לרוב, אמוניים לאומניים, אך גם חותרי רציונליות עשויים לאמץ את הגישה נתונים לעקרון ההדדיות כבוּיי בקרה רציונלית.
#רצי1נל
ה- gaydar שלי לא משהו. ה- BBדאר שלי ממעט לפספס.
נכנסתי לסופר לקנות ירקות ופירות. קורה. על טעויות משלמים.
התלבטתי האם המלון הוא בדקה ה-89 שלו או שנגמר לו השיר.
הבחנתי בסווטשירט ירוק שכתוב עליו 'לשירותך'.
לפי המראה והביטחון שהפגין , נראה היה לי שהוא מבין דבר אחד או שנים במאטריה.
פניתי אליו בתנועת הצבעה – בהרמת אצבע, מאניירה שאימצתי מר'ישל'ה, קרדיט'לה על השטיק החבוט.
החזיר עם "כן המורה".
"אתה המורה, הסמכות המקצועית. מה אומר, המלון עדיין באכילה או שכבר לא, ומה המחיר האפרסק?" היו שם שלושה חפים ממחיר. עם מחיר כשלהם אכן ראויים להסתרה.
תוך כדי, הבחין שלכובע הטמבל שעלי, מעל חולצת מחאה 'לך.' מוצמד תג אלקטרוני עם טקסט מרצד. "מה הדבר הזה?" הצביע על התג.
צודדתי אליו ת'כובע, והוא פיענח 'טבח שבעה באוקטובר 2023.'
הבחנתי בהבעה.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"רפאל" השתהה והוסיף "ירקות."
אוה, בטח הוא חבר של הטייס יהושע ססנה, ידיד של אורן זאדה מהקיוסק וסחבק של עמית רומם מה… לא חשוב.
"נעים מאוד אני דיקמן פירות" הצגתי עצמי.
עטיתי את מצנפת הציפורן החודרנית – קרדיט לג'ינג'י, שמעולם לא הייתה לו שערה אדומה על הראש – "למי תצביע?"
הוא חושב שיצביע לגנץ.
"לגנץ?!" תמהתי; היו אידיוטים שהצביעו לו בעבר. נותרו טמבלים שמתכוונים גם בעתיד?
"הרי הוא לא יעבור את אחוז החסימה!" הבאתי לו בניבוי.
"אתה תראה, גנץ יהיה הפתעת הבחירות. יביא ארבע(ה)." חרץ.
בכל זאת, הרי אי אפשר להימלט מהסטיגמה – רק שלא באררוררר לי האם מהסטיגמה שלי או משלו –
אז שאלתי "בעצם אתה אוהד את נתניהו?"
"כל חיי הייתי ליכוד" ענה "הייתה לי חנות ירקות. לפני 11 שנה פשטתי רגל. הנתניהו הזה טוב רק לעשירים. את העניים, אותנו, הוא דופק. אז אני הולך על גנץ."
"אבל גנץ לא יעבור." צטטתי את טובי ובוטי הסוקרים.
"יעבור, יעבור" התעקש.
"צ'מע" הבטחתי בטפשותי "אם גנץ יקבל ארבעה מנדטים, אביא לך קפה מ-איזי." הקפה ממול.
"לא רק שהוא יעבור, הוא יביא שבע(ה)."
"בשבעה מנדטים" השוויתי את טפשותי הקודמת והעליתי "אביא לך גם סנדוויץ'."
הביביסט הלטנטי הולך לטעות, והדביל גם מעודד אותו?
למימוש כוונה מנוסחת
♠ גיוס תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים,
♣ לתכנון
♥ ביצוע פעולות מאפשרות,
♦ בקרת התקדמות תהליך,
♠ עדכון פעולות ועצימות,
♣ ביצוע,
♥ וחוזר חלילה עד השגת המטרה או נטישתה.
#רצי1נל
#רצי1נל
ה- gaydar שלי לא משהו. ה- BBדאר שלי ממעט לפספס.
נכנסתי לסופר להשלמות שישי. מישהו, לא-חשוב-מאיזו-עדה, חלף על פני בקללות רחוב ותנועות יד מאיימות.
הסתובבתי אליו, בתהייה 'are you talking to me?'
מצאת מאפיין אחד? (לרוב) מנבא על היות היתר, להלן 'ימני, שמרן', בכל עת גאוגרפיה, תרבות ו-שפה.
#רצי1נל
ביטוי עממי למימוש מאורע במציאות ללא התכנות, מיוחס להתערבות מיסטית.
אוקסימורון.
גם בעלי מחשבה רציונלית עשויים להשתמש בביטוי לתיאור מאורע מרגש חיובית שלא חזו את התכנותו כ- 'נס רפואי'.
#רצי1נל
פרט משוייך סוציולוגית לקאסטה נמוכה יחסית למתייגים, מקבל מהם אשרור על השתלבותו ביניהם, באמצעות הדגמה ושימוש בכישורים ובמיומנויות שהם גאים לשייך לעצמם תוך שמירה על אותנטיותו – מאפיינים וגינונים – סטיגמות, של קהילתו.
לעיתים, פרא אציל סופח הערכת יתר לכישוריו מפני
♠ שלא מצופה ממנו שידגים מיומנויות אלה,
♣ הכרה בשיוכו הדואלי מסייעת למתייגים לתחזק, להעצים ולשמר את תחושות הנדיבות, הליברליות והעליונות שהם מייחסים לעצמם.
#רצי1נל
התייחסות לריבוי ו-עצימות משאבים, רגשיים רעיוניים וממשיים, שפרט מקצה ליישום, שימור ו-הפצה של תפישות אידאולוגיות, לרוב שרירותיות, שאינן רציונליות, כאמונה דתית ו-כלאומנות.
הקצאה עצימה נתפשת בקהילה כהקרבה ערכית נשאפת, ו–בשל הקרבת משאבים בעלי ערך נתפשת כ-לא רציונלית ו-כ'קיצונית' (– רדיקלית).
#רצי1נל
בוקר טוב. מתעוררים. בוהים, מתעשתים, משתחלים לפנטלופקעס, קמים לפיפי, שמים מים להרתחה, מכינים ספל, חופרים מנת קפה שחור, מוזגים מים, מערבבים, אוחזים בשולי הספל, יוצאים למרפסת, נושפים פוּ מצנן, מתניעים את המערכת, שותים, מציתים סיגריה, שואפים, לוגמים, נושפים, מרגישים ת'לחץ המבורך, נכנסים לחדר הקטן, מפשילים, מתיישבים, פותחים 'גלריה' (או ynet) והופל'ה – קקי.
לא לזכותי, בין 3 ל 6(!) פעמים בשבוע אני פוקד ב- 9:30 את הפרלמנט של אכרם. אוסף הזוי של פליטי קפה תמר.
אני פחות או יותר בחציון ובממוצע הגילים של ישבני הקפה –זה לא קפה, זה חומוסיה, כן? – כשלעיתים יש שם מישהו בן 40 ו-, 50 ו-, 60 ו-, שבעים ו- ו- 80 ו-. נציג לכל דור.
ה- gaydar שלי לא משהו. ה- BBדאר שלי ממעט לפספס.
בחודשים האחרונים, בימי שישי אחר הצהריים – 'השעות הקסומות' אני קורא לTיים Sלוט הנפלא הזה – אני משחית תשומות (זולות, יש להודות) עם עוד כתריסר וחצי כורזים, קוראים, ופועים, מול בית הנשיא בצהלה, שימשוך את חוטמו מסוגיית חנינת נתניהו. [ועוד יש מי שרואים בהפגנות אקט חברתי או רוטינה. (לך תסביר שסוציופת כאוטי שאני, העדפותיי החברתיות שונות, ואם הייתי יודע לתחזק רוטינות הייתי בכלל במקום אחר.)]
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
סך המרכיבים, ממשיים ורעיוניים, בדגש על חברתיים, המקיפים פרט, מתממשקים איתו ישירות ובעקיפין, ומשפיעים על היבטי התנהלותו הפיזיולוגית וההתנהגותית.
יחסי פרט–משפחה–קהילה מוחלים ב'סביבה', מהווים ליבת סביבה רעיונית של המושג ומשפיעים דרמטית, אחרי גנטיקה ובריאות, יחסית למרכיבים אחרים.
#רצי1נל