תגית: סוציולוגיה

עממית – שליט יחיד, עריצות רוב,
לא הייצוגית מערבית – חופש, זכויות פרט ומיעוטים.

הודאה בטעות כרוכה במשבר מיטוט אמונה.

Whataboutism – הצדקת עוול מקדם בשם דימיון לעוול מתנגד.

תפישה מצמצמת, מיעוט הגות, פילוסופיה מצומצמת.

‘חכמת ההמונים’:
“כמה עוד חושבים כך?”
שקול לטיעון רציונלי רהוט, מנומק, מספק לוגית.
לא כתפישה דמוקרטית,
ולא כסבירות,
אלא,
כהתכנסות הזדהותית לנורמה.

טיפוח טראומות עבר דמוני להצדקת מימוש אינסטינקט תוקפנות הווה.

לקות הבחנה בין תקווה–מציאות, נרטיב–עובדות, אמונה–רציונל, ביטוי–מימוש.

התנייה, נטייה להפעלת אלימות לקידום או הגנה על אידאולוגיה.

דיזוננס תמידי בין אמונה לבין חיוויי מציאות רציונליים.

מידת קרבה לליבה אידאולוגית,
מידת הקצאה עוצמת אנרגיה ליישומה.

תפישת הליבה? האידאולוגיה המסויימת?
שלישונית בחשיבותה.

הנחת פרדיגמות ערכיות אקסיומטיות,
ושימוש בפרדוקסים להוכחתן.

סתלבט על סנטימנט המון: נתניהו, טראמפ,
פינקלשטיין, רוג’ר סטון, רוי כוהן, גבלס, מקיאוולי.

שאיפה להזדהות רגשית עם הנהגה במקום לראות בה ניהול פונקציונלי.

פדופיליה אינטלקטואלית, תפישתית:
סיפוק מהחדרת אמוניות לאומנות לחסרי־ישע אינטלקטואלי.

ויתור על זכויות וחופש פרט לטובת ריבון.

אינטלקט:
הצדקת פרדיגמה מקדמית – ‘קדושת אל, מדינה’, חשובה מבחינתה.

קולקטיב, מנהיג, עליונים על אינדיבידואל.

שימור התכנסות הזדהותית, אמונה בכוח עליון מארגן, מדינה כאקסטנציה;
פשוט להבנה, הזדהות, קבלת המון.

יושר אינטלקטואלי נדיר, לא בשל מחסור,
אלא מפני שאין לו ביקוש, נתפש כחולשה.

נאמנות לאידאולוגיה, למנהיג, גוברת על רציונליות.

‘עשו את זה לפני’ – מסורת, מהווה טיעון רציונלי.

ערעור נתפש ככפירה, בגידה, שעונש בצידו.

 תגובתיות לסנטימנט ערכי רגשי מְזָמן סתלבט מנהיגותי ציני.

הטייה לבניית קונסטרוקטים אמוניים, לא לפירוקם.

חשש מעוצמת אדיקות מי שלימינם, בוז לרפיסות אלה שלשמאלם.

האם, מי, כמה הוגים, פילוסופים, סופרים שמרנים מוכרים?

הצדקת מהלך רגשי, אינטרסנטי בהתעלמות מיושרה, אמת, לוגיקה, רציונלי.

הומור אפולוגטי, קורבני – “אנחנו החשוכים.”

ישיר – ללא אנדרסטייטמנט, הפשטה, מורכבות, ניואנס וסאבטקסט.

בלבול בין ‘נורמה’ – כמו כולם,
לבין ‘סבירות’ – מבחן היגיון.

איום בעלבון שקול לארגומנט לגיטימי.

נתון לשליטת הרוב, השואף להחיל צביון.

תחושות מודרות, קיפוח, נחיתות, זעם, מול הנתפשים כאליטות מתנשאות.

אמונה בכוח־על מארגן, מועצמת בתחושת רדיפה קורבנית.