התייחסות לריבוי ועצימות משאבים, רגשיים רעיוניים וממשיים, שפרט מקצה ליישום, שימור והפצה של תפישות אידאולוגיות, לרוב שרירותיות, שאינן רציונליות, כאמונה דתית וכלאומנות.
הקצאה עצימה נתפשת בקהילה כהקרבה ערכית נשאפת, ובשל הקרבת משאבים בעלי ערך נתפשת כ-לא רציונלית וכ'קיצונית' (– רדיקלית).
__________
#רצי1נל
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי היא תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפותיהן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
בוקר טוב. מתעוררים. בוהים, מתעשתים, משתחלים לפנטלופקעס, קמים לפיפי, שמים מים להרתחה, מכינים ספל, חופרים מנת קפה שחור, מוזגים מים, מערבבים, אוחזים בשולי הספל, יוצאים למרפסת, נושפים פוּ מצנן, מתניעים את המערכת, שותים, מציתים סיגריה, שואפים, לוגמים, נושפים, מרגישים ת'לחץ המבורך, נכנסים לחדר הקטן, מפשילים, מתיישבים, פותחים 'גלריה' (או ynet) והופל'ה – קקי.
לא לזכותי, בין 3 ל 6(!) פעמים בשבוע אני פוקד ב- 9:30 את הפרלמנט של אכרם. אוסף הזוי של פליטי קפה תמר.
אני פחות או יותר בחציון ובממוצע הגילים של ישבני הקפה –זה לא קפה, זה חומוסיה, כן? – כשלעיתים יש שם מישהו בן 40 ו-, 50 ו-, 60 ו-, שבעים ו- ו- 80 ו-. נציג לכל דור.
ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר שלי ממעט לפספס.
בחודשים האחרונים, בימי שישי אחר הצהריים – 'השעות הקסומות' אני קורא לTיים Sלוט הנפלא הזה – אני משחית תשומות (זולות, יש להודות) עם עוד כתריסר וחצי כורזים, קוראים, ופועים, מול בית הנשיא בצהלה, שימשוך את חוטמו מסוגיית חנינת נתניהו. [ועוד יש מי שרואים בהפגנות אקט חברתי או רוטינה. (לך תסביר שסוציופת כאוטי שאני, העדפותיי החברתיות שונות, ואם הייתי יודע לתחזק רוטינות הייתי בכלל במקום אחר.)]
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
סך המרכיבים, ממשיים ורעיוניים, בדגש על חברתיים, המקיפים פרט, מתממשקים איתו ישירות ובעקיפין, ומשפיעים על היבטי התנהלותו הפיזיולוגית וההתנהגותית.
יחסי פרט–משפחה–קהילה מוחלים ב'סביבה', מהווים ליבת סביבה רעיונית של המושג ומשפיעים דרמטית, אחרי גנטיקה ובריאות, יחסית למרכיבים אחרים.
__________
https://gemini.google.com/share/c3959968aba2
#רצי1נל
אישור ו–הסכמה לעשייה, התנהגות או מחשבה, בניסוח תואם עקרונות צדק.
פרטים נוטים ליצור צידוקים לוקים רציונלית והצדקות מופרכות במבחן של תודעה זרה, כדי למקסם אינטרס או לצרכי תחזוקה רגשית במטרה לגייס הסכמה, אהדה, תמיכה.
__________
הטקסט שתיארת מגדיר את המושג לגיטימציה (או לגיטימיות).
הנה פירוט קצר של המרכיבים בתיאור שלך:
במובן רחב יותר, המושג משמש לעיתים קרובות כדי לתאר הצדקה.
#רצי1נל
שאיפה* רעיונית להתייחס לפרטים כשווים לפי חוקים או נורמות חברתיות,
במצבים שעלולים להניב לפרט תחושת פגיעה רעיונית רגשית או כלכלית, לעצמו או לאחרים,
במטרה למנוע או למזער פגיעה בהם ומתוך כך שימור התנהלות חברה נאצלת.
*שאיפה: חתירה להתייחסות הוגנת אנונימית לא תתכן בפועל.
לכן 'צדק' מוחלט הוא בבחינת ציפיה לא ממומשת, קיים במניפולטורים ובמאמינים גם אם הדירו אל מדתם.
__________
https://gemini.google.com/share/b8ac8fea9ef1
#רצי1נל
ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר ממעט לפספס.
בימי שישי אחר הצהריים, עם עוד כשני תריסרי חטיארים פתטיים, אני מתייצב כ- 100 מטר מערבית לביתו של יצחק הרצוג. לא חבר שלי ולא בוז'י. כורזים לשכניו מה דעתנו על התחנחנויותיו לניסיונות לחנון נאשם בפלילים, טרום מיצוי משפט.
למה לשכנים? ביתו ריק, הרצוג דר במשכן הנשיא בירושלים.
ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר ממעט לפספס.
את אהרון אני מכיר עוד מניו יורק. התחתן עם חברה. טסנו יחד. הרבה. במטוס שלו. מהותו בהרחבה: פרנסה–חריצות ו-טיסה–חשש. בתמצות – פרנסה וטיסה.
יכול לפרט עוד כמה הבחנות ותובנות. מכיוון שאני נתפש כמשמיץ כשבפועל אוהב אותו – אמנע. להמשיך לקרוא BBדאר – התפכחות
טבח שבעה באוקטובר טבע את המושג 'חלל חטוף'.
לערכיי, חיים קודמים לכל, בכלל זה, בכל שיקול יישומי של חיים מול מתים, כשהערכים נבחנים האחד מול השני, ערך השבת חיים עולה על השבת מתים.
אישית ובחיי, תרתי משמע, אין לי עניין בגופתי לאחר מותי – תרמתי אותה למדע.
גישתי זו חלה על כל קרוביי, כולל ילדיי; אם ימותו (מה זה 'ימצאו את מותם'?)
אין לי עניין ולא צורך בהבאת גופות, קבורות, לוויות, אזכרות, טקסים והנצחות באשר הם.
בסוגיות פוליטיות – נושאים תחומים במרחב פרט־חברה־ריבון – פרט מאמץ עמדות שיתמכו מיטבית בהעדפתו, בעת בחינת הסוגיה,
בתמהיל ובסדר:
1. סנטימנט מקדמי,
2. סנכרון עם הקהילה אליה שואף להשתייך,
3. בחינה רציונלית של מדרג ערכיו התפישתיים בהם הסוגיה עוסקת.
#רצי1נל
בדומה למימוש סנטימנט
♠ לפרט מערכת הפעלה מוטמעת כטביעת תודעה אופיינית ויציבה (גם) ב'זרימתו'.
♣ בבקרה רציונלית, ב- off-line, ניתן מקומית, זמנית מידתית, לשנות, תגובה אינסטינקטיבית טרם מימושה.
שינוי עלול להתפש כמלאכותי ונלעג לתפישת סביבת הפרט.
#רצי1נל
תיוג פרט 'זורם' (כמאפיין אישיותי, לא נקודתי):
♠ תואם
משתלב חברתית, מקובל,
♣ מוקצן
ריצוי, נגרר, חוסר אופי, נכלוליות,
♥ חסר
קושי חברתי, תקשורתי, 'על הרצף' או סוציופתיות.
#רצי1נל
פרטים נבדלים (גם) ב
♠ מידת החשיבות שהם מייחסים לזהותם האינדיבידואלית ביחס לקהילה אליה שואפים להשתייך,
♣ עצימות הבקרה על ערכים אלה – מידת טיפוח, עריכה או ביטול חלק מהם כחלק מזהותם.
מעטים ו–משמעותיים (טראומטיים?) המקרים של השלת זהות אישית ואימוץ אחרת.
#רצי1נל
מחויבות, בחירה עצמונית מודעת של פרט, לשמור על עמדה מקדמית כלפי פרט, רעיון או אינטרס,
גם אם מתבקש רציונלית לאמץ עמדה עדיפה,
מתוך תפישה של שימור ערך נשגב, גבוה מהערך המופק מהעמדה החלופית, שמהווה תגמול הולם לוויתור.
#רצי1נל
