רבות דובר על אהבה.
חוגגים את חוסר היכולת להגדרה.
ולא כן הוא, לדעתי.
'אהבה' – זיהוי הסובייקט באובייקט אחר מה שמקדם את רצונותיו. בצמצום זה מתכנסת מורכבות אינסופית.
האם יישום מעשה מוסרי הוא ויתור עד הקרבה של משאבי פרט 'מוסרי' לטובת אחר,
הכרח לשימור מבנה קהילתי,
ו–לכן, חברה מעודדת 'מוסריות', הקרבה, לשימור עצמה, ולשם כך מגייסת אל, דת?
#רצי1נל
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
יושב עם מחשב בגינה, העבודה פינת יוחנן הסנדלר עם קפה ובקבוק ביטר למון, חולק שולחן שמדי פעם מתחלפים בו היושבים.
אחרי כשעה של עבודה – אני לא באמת עובד, כן? – יושבת ראש הוועד של שלוש בנות בגיל צבא, שואלת "אפשר לשבת?".
מניעה עצמונית של מימוש רצונות, יצרים ו–צרכים, מבחירה לוותר זמנית לשם השגת ערך ממשי גבוה יותר או רעיוני נאצל יותר.
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה, דחיית צרכים גורם סבל או סיכון חיים.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 שיקול דעת
🌗 התמכרות
🌘 נורמליות
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
#רצי1נל
מכלול תשוקות מובחן ומניע פרט; לחיים, למין, תחרות, ספורט, אמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על רמת אושר של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת תשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
__________
#רצי1נל
ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב* שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות**.
*
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.
**
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.
#רצי1נל
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
שמתנהג כמי שטובתו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית, משאבי פרט מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
#רצי1נל
מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפותם ו–אכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ו–תגמולים רעיוניים ו–ממשיים.
קהילות התמירו ו-הטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ו-לחוקים ניתנים לאכיפה.
#רצי1נל
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
לא ניתן ליישם חופש מוחלט.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
#רצי1נל
זוג שהשלימו האחת את השני
בהקמת סטרוקטורה ותחזוקה;
היא בהיבט הרגשי, ביחסים,
הוא בפן הגשמי ריאלי, עם המקדחה.
בכך מיקדו את אישיותם, לשם הפנו את מרצם, את האנרגיה,
במובהק, כמאפיין חייהם.
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
♠ אורגנית –
מניעת צורך
▪️פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▪️מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
♣ רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
#רצי1נל
תודעה
במצב מוכנות מוגבר להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מסבות הנאה
כסיפוק רגשי לעיסוק אישי, לתגמול חברתי, או פיזיולוגי של כמיהה עכשווית למזון או למין.
#רצי1נל
אחרי שנתיים וחצי של צום מוטורי חזרתי לאופנוע.
יצאתי מאולם התצוגה לאחר תדרוך של זבן מוטורי – סוחר מכוניות, כן? – גדל גוף, מזוקן, מקועקע ממגף רגל עד קסדת ראש, שהכביר עלי יותר מלל מתקתק ממה שאישיותי המרירה יכולה להכיל. אני אלרגי לתקשורת כזו. עוד יותר כשהדובר חגור אקדח על מותן. "מוקי" שאלתי את השם הבדוי בדרך ממושבו לאופנוע "מה הצבעת בבחירות?" "במכירות לימדו אותי" הטיח בי את עומק משנתו "לא לדבר על דת ופוליטיקה." Oh Yeah. כמעט החזרתי את האופנוע. טוב, לא באמת.