משך קריאה כ־ 1 דקות
האם וכמה – הרבה / מעט – שמעת “אבל אמא/אבא, הבטחת!”?
האם ניתן להניח שהורים משערים שמספר הפעמים ששמעו פחוּת ממה שילדיהם יעידו?
האם בסביבה שנשאלה השאלה תדיר, התפתחה תרבות פיצוי?
האם תרבות פיצוי הובילה ליימון משא ומתן ילדים–הורים?
האם המשא ומתן מול ההורים מעשיר את מיומנות ילדיהם במשא ומתן עם סביבתם?
האם המו”מ פוגע בסמכות ההורית?
משך קריאה כ־ <1 דקות
סובייקט כאובייקט.
מצב תודעתי,
נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרה הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה,
כאובייקט.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ <1 דקות
תגובתיות פיזית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ריאלי,
במטרה למנוע או למזער נזקים.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ <1 דקות
הקצאת תשומות הכרתיות, מודעות,
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ריאלי.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ 1 דקות
מצב ‘אימה’,
תוצר חשש ממימוש פוטנציאל מלא של נזק אפשרי,
בהתעלם מסבירות התכנותו.
💻 פוטנציאל תקלה – מוות 💀,
🚐 סבירות התכנות תקלה נמוכה יותר מהגעה יבשתית לשדה תעופה ⚠️.
מנגנון תגובתי מאפיין –
לרוב, לסובייקט חרד, יותר ממושא חרדה אחד.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ <1 דקות
‘פחד’, של הביוקר.
תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או מוחצן,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ <1 דקות
תצורה מתונה, ‘אינטליגנטית’, של ‘פחד’;
תיוג איום רעיוני או לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ <1 דקות
תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
של איום על התרחשות עתידית
עם השלכות שליליות.
ככל שההשלכות נתפשות כחמורות יותר,
כן הפחד רב.
#רצי1נל
משך קריאה כ־ 7 דקות
ידידי הנערץ:
‘אנחנו לא מנהלים את המשאבים שלנו, אלא את העזבונות.’
במבנה משפחתי ישנה מכניקת של חלוקת משאבים חומריים מצד ההורים לכיוון הילדים.
להמשיך לקרוא חלוקת משאבי הורים
משך קריאה כ־ 1 דקות
יום ששי, ערב פסח, בפלוצריאדה התל־אביבית. מדווש על אופני הכוסיות שלי עם הסלסלה מקדימה, אחרי סיבוב בחנות המדגימה מכונת אספרסו שעושה לי את זה בחשמונאים, רוכש קסת דיו ירוק לעט הנובע בעטי דנה בדיזנגוף.
ביציאה מהחנות רואה כבן 30 ומשהו בשיחת סלולר נרגשת, דוחף עגלת תינוק ולידו מדוושת כבת שלוש, שבדיוק מתרסקת על המדרכה עם אופניה הוורדות מולי. להמשיך לקרוא מינורי ב-‘כמה זה?’
משך קריאה כ־ 3 דקות
עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה ‘מצפון לאומי’.
העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי
משך קריאה כ־ 1 דקות
דברתי עם חברה על מה אנחנו מסתירים מסביבתנו, מילדינו, בעברינו.
“יש דברים, בצעירותי, שלא דחוף לי לשתף, לא את סביבתי בטח לא את ילדיי.”
אמרה. להמשיך לקרוא מינורי בהסתרה
משך קריאה כ־ 18 דקות
2020, פסטיבל 60 ילידי 60.
חגיגות, צֶרָמוניות, פסטיבלים, אפעס, משרים עלי הלך רוח מורכב – עד כמה שלאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני יכול להיות מצב רוח מורכב.
למעשה, שורה עלי תחושת אי־נוחות מתונה לנוכח חיוויי עליצות מוחצנת ומזוייפת.
לא רוצה לעצמי, לא נוח לי עם מחוות ובכלל זה קבלת מתנות, אם לאחרים דחוף – יאללה בסדר. עם זאת, אני משתף פעולה – אני יכול. אין צורך לבקש ממני פעמיים שאעביר תוצרים שמארגנים מנחים לחתן שמחה אן cringe. להמשיך לקרוא יום הולדת 60
משך קריאה כ־ 1 דקות
הסבר
התנהגות אנושית,
בבשלותה, לאחר היותה,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
[שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית].
משך קריאה כ־ 1 דקות
בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז’אנר ה’נשי’ ה’מובהק’ לאו דווקא ה’מוחצן’. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.
לר’ישל’ה, שישב אתי, אמרתי ש’אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.’ להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת
משך קריאה כ־ 10 דקות
משך קריאה כ־ 2 דקות
ארבעה יהודים מְסֵבים אה? איך תחבתי את המילה ‘מסבים’ בבית הכנסת או במועדון הגולף – לא זוכר, מתנאים בהצלחות ילדיהם.
“הבן שלי, מייקל”, מתחיל ג׳ייקוב מהקונפקציה, “סיים עריכת דין בקולומביה. שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחבֶרָה שלו שעון זהב.”
“יפה לך ג’ק” מחמיאים לו.
משך קריאה כ־ <1 דקות
אמי |
אבי |
| יאירי נעשה עסק, | |
| מהיום תסדר את המיטה. | אני קונה לך אוטו. |
משך קריאה כ־ 5 דקות
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
להמשיך לקרוא גבולות אחריות רגשית
משך קריאה כ־ 1 דקות
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את ‘עולם שכולו טוב’ למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט ‘גן עדן’, לקונסטרוקט ה’עולם הבא’, מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
