התנהגות אנושית שנתפשת כנורמטיבית ו–רציונלית, צפויה וניתנת לחיזוי בסיכוי גבוה.
סבירות אנושית אינה תלויה בסדרי עדיפויות או בערכים שונים של הבוחן, אלא ביכולת לחזות התנהגות רציונלית.
#רצי1נל
לו אני במקומך, הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה. ברור לי שקריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזֶה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת ביצים לא מבושלות על קליפותיהן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית, על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות. לו הייתי יודע להעביר את התכנים באופן נהיר יותר – הייתי עושה זאת. אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ –
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
ביטוי עממי למימוש מאורע במציאות ללא התכנות, מיוחס להתערבות מיסטית.
אוקסימורון.
גם בעלי מחשבה רציונלית עשויים להשתמש בביטוי לתיאור מאורע מרגש חיובית שלא חזו את התכנותו כ- 'נס רפואי'.
#רצי1נל
פרטים נורמטיבים (סאחים קונפורמים קונסרבטיבים מתכנסים אינסטינקטיבית לנורמטיביות קונצנזוסיאלית) גוזרים עמדותיהם מ-
♠ עיבוד תוצרי הטמעה של ערכים מסביבתם – משפחה, סוציולוגיה אופפת, מערכות החינוך המקיפות ו–שלטונות,
♣ בקרה רציונלית – מול סנטימנט טמועים, כדי ליצור התאמה לאינטרס אישי,
♥ בקרת נורמטיביות – האם, איך ומה המשמעויות של עמדה מול קונפורמיות נתפשת.
#רצי1נל
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
מהות רעיונית או ממשית, נתפשת, כתוצאה של קשרים סיבתיים, פעולות או תהליכים בין מהויות אחרות, ומהווה מהות עצמאית, ו–לעיתים אף אינה תלויה בתהליך המקדמי.
__________
#רצי1נל
תאור רצף מדיד רעיוני, ממשי, בשימוש נרחב בציון מרחק או זמן,
המהווה מרחב נתון לתפישה,
שנמצא בין מצב מסוים עד למהות אחרת מסוימת, נקובה, וכולל אותה.
__________
ההגדרה שסיפקת היא ניסיון פילוסופי-לוגי מדויק להפליא לתאר את המושג "טווח" (Range) או "מקטע" (Interval).
אם נפרק את המילים שלך למונחים מהותיים, נראה שהטקסט מתייחס למספר מאפיינים שמרכיבים את המושג הזה:
ניתוח המרכיבים בטקסט:
#רצי1נל
ניתן – גם אם לא ברור (לי) איך – להסביר רציונלית, היווצרות סנטימנט, לאחר שנוצר.
ניתן לחזות למה פרט מעדיף מימוש סנטימנט מסוים על אחר, ומהו סולם עדיפויות בין מימוש סנטימנטים מתנגשים – ניתן לחזות לעיתים גם אם לא ניתן להסביר רציונלית – תוצר של מדרג ערכים אישי, שהוא דינמי.
#רצי1נל
מימוש כוונה להקצאת משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים ו–אנרגטיים,
מינימליים,
להשגת מטרה מסויימת באופן היעיל ביותר
בהשוואה ליישום חלופי של צבר משאבים שונה, שמניב תוצר דומה בתנאים דומים.
#רצי1נל
כוונה עצמונית מנוסחת של פרט, גם אם בארגון,
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים [כ-מחשבה, תכנון, אנרגיה, זמן, כסף]
לפעולה מורכבת משנה מצב,
בהסתמכות על סבירות התכנות למימוש הכוונה,
באין־ודאות עד סיכון, שהפעילות תניב בהמשך תוצרים רצויים.
#רצי1נל
נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת.
ייחוס פרט לנתינותו ערכים רגשיים, מיסטיים, גורל, או תחושת גאווה.
לאומיות |
לאומנות |
| נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת. | ייחוס פרט לנתינותו ערך רגשי, מיסטי, גורלי, או תחושת גאווה. |
#רצי1נל
#רצי1נל
הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
באירוע חברתי צילמתי כמה עשרות אנשים.
כעבור יומיים שיתפתי את התמונות והסרטונים שאוחסנו בענן.
כעבור ימים אחדים אחת מהדמויות המצולמות אמרה לי שניסתה להסיר את תמונתה מהענן כי בבואתה הנשקפת נראתה לה לא מחמיאה.
מכיוון שהפעולה לא צלחה היא בקשה ממני להסיר את תמונתה.
בהכרותי את הדמות, והסבירות שאני מייחס לה, קיבלתי את שביקשה ללא אומר וללא הבעת עמדתי ושאר ביקורות מבאסות שמתאים לי להכביר בסיטואציות מעין זו למי שאני כן מייחס רציונליות וחוסן.
הסרתי את התמונה.
עם זאת, יש פה משהו מעבר לפעולה הקונקרטית.
השאלות בעצם, 'של מי הבבואה?', 'של מי הצילום?'
בעידן העכשווי, ההפרדה בין הפנים לחוץ, בין 'אני' לבין 'סביבתי' בין מצב רוח ותחזוק רגשי של פרט לבין גורמים חיצוניים, ומידת אחריות דל מי על מה – הטשטשה. הפרט תולה (גם) במעשה או אומר של אחר את האחריות על מצב רוחו.
ישנו קונסנזוס רווח שהפרט הוא הבעלים של בבואתו.
ולתפישתי – לוגית, ערכית ומעשית – הצילום שנמצא במאגר שלי הוא שלי. לכן, כשמישהו מנסה למחוק את הצילום הוא נוקט בפעולה נוגדת לרצוני, בקנייני, חודר לטריטוריה שלי ומנסה בשם איזה שהוא קונסנזוס נורמטיבי שגוי לוגית לבצע פעולה שמאיימת על שלמות קנייני.
בעידן בו אנשים מייחסים אחריות לאנשים אחרים את מורדות מצבי רוחם נראה להם גם סביר שהם יכולים להיכנס לטריטוריה של אחרים ולקחת משם ביטויים שגורמים להם לחוש לא טוב. במצוקתם הם מתבלבלים, חודרים לטריטוריה אחרת שלא אמורה להיות להם גישה אליה.
הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
איום (שלילי):
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
עידוד (חיובי):
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
__________
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל