זו ההטייה התודעתית
למסקנות חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת, להלן הצעה נוספת, מדוע נפקד מקומו של ימין תפישתי מעיתונות: להמשיך לקרוא חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
תגית: אחיזה תודעתית
התנהלות פוליטית
באין אחו פרט–חברה–ריבון
לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות חברה במובן הרחב ומדינה.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסוימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית
ניאו ימין רדיקלי
נאו קונסרבטיביות רדיקלית
ימין ניאו רדיקלי, בכל מקום ועת, שואף לניתוץ סדר חברתי, את שלטון החוק, לטובת שליט.
זוהי מוטציה תפישתית פופוליסטית נתמכת על ידי המון אמוני לאומני מקופח, מודר, מתומרן, מוסת, שהתפצל מקונסרבטיביות קלאסית, מקדשת ממלכתיות ושלטון חוק.
מנהיג מפתה נבעריו בחליקה מחדש של משאבי המדינה.
אם לא ריאליים, יציף ברגשי גאווה, כבוד ותקווה פטריוטית.
סגירת מעגל היסטורי
אחיזה תודעתית
סגירת מעגל – ייחוס משמעות מיתית לפעולה. או לתובנה.
‘סגירת מעגל’,
ועוד ‘היסטורי’,
מה משמעות הביטוי,
תיאורטית ופרקטית,
מעבר למלל מתיימר להצדקת אג’נדה ונרטיב פוליטי של המשתמש בו? להמשיך לקרוא סגירת מעגל היסטורי
תפישתי מדינה ישראלית
התכנסות אמונית
לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית
מגזר שלישי, שני, ראשון
מגזר שלישי
דוגמא בשם אומרה
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא”י) בע”מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
בחירה מקרית.
להמשיך לקרוא מגזר שלישי, שני, ראשון
מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
אף אחד
שחקנים
עירית לינור – הייתה ‘שמאלנית’, כעת בתפקיד ‘ימנית’.
אברי גלעד – היה ‘שמאלן’, נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.
אתה – היה ונשאר ‘שמאלן’ מקיבוצניק’ ישראלי, נע לתפקיד ‘מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
סיבות התרחשות
לא סיבה אחת
חתירה אנושית
על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.
לא כל שכן, תהליכים אנושיים. להמשיך לקרוא סיבות התרחשות
הפשטה, אבסטרקט
אחיזה תודעתית
הגדרה
הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.
פגוש פוגייש פגשתי – טיפול ברגש
מוקדש* למטפלים ישירות** בחיווי ריגשותיהם***, במקום**** במציאות*****
לצפייה במובייל
הצעה למודל
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – טיפול ברגש
מידתיות, היעדרה
אחיזה תודעתית
בהֲלנה על מי שלא נוקט מידתיות ישנה התייחסות לשני אלמנטים אפשריים:
הפרדה מוחלטת בין שני קצוות.
שאיפה למיקסום ממד אחד. להמשיך לקרוא מידתיות, היעדרה
המזל הולך עם הטובים
לא, מזל לא הולך לשום מקום, עם אף אחד
שימוש
בכדורגל – כרפלקציה של חיים, כדוגמא – אמירה מעין זו מתארת מקרה שאינו עומד בהתכנות סבירה לקרותו. נניח:
בהתקפה על שער, בניסיון הבקעה כדור פגע בקורה,
בניסיון שני ניתז מהמשקוף,
ובניסיון השלישי טעות של מגן דוחקת את הכדור פנימה.
לא אמור היה לקרות, וכאן בא משפט ממין זה. להמשיך לקרוא המזל הולך עם הטובים
פשע נגד קולקטיב
‘שנאה’, כלפי דמויות ממלכתיות
אינני מבחין בין
- פשעי שנאה,
- כלפי דמויות ממלכתיות,
- או בעלי משמעות קולקטיבית.
מבחינתי פשע הוא פשע הוא פשע.
רצח ראש ממשלה שקול מבחינתי לרצח קורבן אנונימי. להמשיך לקרוא פשע נגד קולקטיב
חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים
עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ’פוץ’, פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.
בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:
- חפירה ולימוד עושר ידיעת המקורות,
- חציבה, פירוק וקרצוף תפישתי.
שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים
פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט
הכל קול תָוָוכי הזדהות
גרסה מקומית
גרסה מקבילה
[- הפעל כתוביות]
תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.
גרסאות ראי
מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט
מוסר
אחיזה תודעתית
שלא לומר הגדרה.
מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.
פירוק למרכיבים
פרוטוקול
מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,
של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
♠ חוקי עשה ואל תעשה,
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.
התנהלות
אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.
אישי–חברתי
של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.
מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.
דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.
פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו מול סוגייה, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.
* סובייקט
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.
צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.
לצבר פרטים אין תודעה.
מושגים כ’תודעה קולקטיבית‘, ‘זיכרון משותף‘, הינם פיקציה, בבחינת טאו”ן.
פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי ‘מוסר’ משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.
ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.
לקידום
מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.
** לטובתו
מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.
גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על ‘טובת’ הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.
עצמי
השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.
פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.
החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.
טפשות או נוכלות
טאו”נ
שתי תודעות
בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:
מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה נבחנת אחת, במצב אי-וודאות מודעת ונוהגת כבוודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – טעות)
או מקדמת בוודאות, אי-וודאות של אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה – נוכלות.
תחזית בחירות 2019 ב’
ימין, נתניהו > 61 מנדטים
פרדיקציה
10 ימים טרום בחירות, להערכתי נתניהו יגייס 61-63 מנדטים, ללא ליברמן וישראל ביתנו להקמת ממשלה.
שמח לראות שתחזיתי לא התאמתה. טעיתי.
[ואין לי בכך סיבה לשמחה, לא רואה את התרחיש בו נתניהו מאבד את ראשות הממשלה.] להמשיך לקרוא תחזית בחירות 2019 ב’
רק
שימוש מרחיב, מפחת
לאחרונה נעשה שימוש רב במילה ‘רק’.
במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב’רק’ שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק
התייחסות לעמדה
מאפיינים
עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.
עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.
לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ’נכונה’ או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים: להמשיך לקרוא התייחסות לעמדה
חיווי 90 מעלות
אחיזה תודעתית
בחינה ב-90°: קבלת מידע, חיווי, מתקף, מערער, מאושש, מפריך, מתודעה בלתי תלויה.
דוגמאות
מניעת ניסויים בבעלי חיים
העלאת ערך חי, הנחתת אנוש לרמה שווה
יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים
מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.
ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.
חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים
מיצינו
בשיחה, הכרזת משתתף “מיצינו”
תקשורת
תקשורת רעה
אני מכיר בשיח ‘לא אינטליגנטי’, ‘לא הולם’, ‘לא כייף’, ‘מתלהם’, ‘מתריס’, ‘נמוך’, ‘תוקפני’ ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.
אלימות מילולית
פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות
היא הרבה יותר מכך
וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
לא בדמוקרטיה.
אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.
בצימצוםציה
להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות
(אל ת)קרא לי גזען
בעצם, אם ת’רוצה – קרא
אהדה עוינות על רקע תפישתי
אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע תפישותיך.
אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.
כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך. להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען
Why Nationalism
למה לאומיות – יעל יולי תמיר
האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.
לא, לא קראתי את ספרה.
להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism
שיח שנאה, אותנטי
בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ’ ללאזוכרמה על שיח ‘אהבה’ לעומת שיח ‘שנאה’. שאלה באריכות למה שיח ‘שנאה’, בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח ‘אהבה’.
הפרופ’ ענה באריכות ש-
- שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
- שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.
ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.
עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש’אהבה’, מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג’נדה אחרת מזו הנתפשת
שיח שנאה הוא אותנטי.
“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”
אין חיה כזו. כלומר אדם
בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.
לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות
- בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
- בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
- בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
- בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
- בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
- סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
- באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
- ועוד…
להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”
הסבר רגרסיבי
רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית
הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.
Salma Hayek מירי מסיקה
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’
הרחבה על רכיבים
א’, מודל אוזן המן
ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה
פרדוקס
אבסורד
תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.
פתרון
השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’
ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם
א’, מודל אוזן המן
הקדמה
לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.
יכול לשמוע – זה מרתק.
יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.
ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’
מודל אוזן המן**
טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:
- אחיזה תודעתית,
- ביטויי שיח מאפיין תפישה,
- הרחבה על רכיבים.
* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’
ביקורת, ביקורת בונה
אחיזה תודעתית
הבחנה
ביקורת
ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.
בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה
דעה מתכנסת הזדהותית
אחיזה תודעתית
תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.
| תמיכה | הסכמה, אישור, אישוש, |
| אינסטינקטיבית | ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי |
| בעמדה | התייחסות לסוגיה נידונה |
| הולמת | שעולה בקנה אחד, מתאימה |
| סנטימנט | הטייה רגשית לנושא מסוים |
| הזדהותי | שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ– |
| במְיָיצגי | מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים |
| תפישה | בסוגיה הנדונה. |
כפיה חילונית
אין דבר כזה
אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.
וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.
בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.
לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.
תתכנה שתי מגמות:
- החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’ – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,
או
- שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]
זכות יתר – שאיפה להימנות על
בתמצית
הטבה כלכלית, שוברת שיוויון חברתי בכך שנמנעת מיתר פרטי החברה. |
אחיזה תודעתית |
גישה שלטונית המפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ’מוכשרים’, ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל. אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם. |
|---|
להמשיך לקרוא פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]
ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
אחיזה תודעתית
* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.
אוקסימורון?
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
חסד, צדקה – מילים טעונות
אחיזה תודעתית
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע
התנצלות מחשקת
שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.
* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.
פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע