גורו? אני?

משך קריאה כ־ 22 דקות

לא גורו, קנגורו

פרולוג; פעם היתה עגלה וזו ההתחלה

אני יש לי רק שאיילה
שאלתי בווטסאפ את דניאל קרן, מבחינתי – דני, קרץ.
הכרנו בצבא, מודיעין, סיני, ליד התעלה, עידן סיסרא. המילה ‘חבש’ לא מתאימה לכיפה ירוקה בגודל קוורטר שהונחה נידפת על פדחתו; מבריק. מולטי דיסציפלינרי, בתלת ממד וב- 360°. אם אעיד עליו, ואולי בעצם עלי – נבון ממני. בעוד הכיפה התאיידה, העיסוק בסְפָר המיסטי התמצקה.
הוא מעיד על עצמו ש’איני מחדש דבר’; עושה שימוש ברעיונות של אחרים. זו אמירה יפה, בעיניי מודעת לחלושה של התלות באחר, ועם זאת העוצמה של רוחב ידע, עומק, והכנסתו בהקשרים רלוונטיים. אהבתי. עם זאת, כ–ירון לונדון, מושא הערצתי – מי שהייתי רוצה להיות, וגם מג’יק ג’ונסון, אם הייתי גדול – שכשהוא מצטנע, בעצם הוא מתייהר – אני מייחס לו חידוש באיסוף של אלמנטים אקלקטיים, אקסטרימיים ומגוונים גם אם ידועים ומוכרים.
למתלונני שפתי המעיקה – החידוש שדני מדגמן הוא עיסוק ברמות־על בדיסציפלינות מגוונות לא קשורות אחת לשניה. כבוד!

על השאלות שלך אני עונה על בירה” ענה.

להמשיך לקרוא גורו? אני?

Share

כמה שמעת “אבל הבטחת?”

משך קריאה כ־ 1 דקות

הרבה, מעט?

האם וכמה – הרבה / מעט – שמעת “אבל אמא/אבא, הבטחת!”?

האם ניתן להניח שהורים משערים שמספר הפעמים ששמעו פחוּת ממה שילדיהם יעידו?

האם בסביבה שנשאלה השאלה תדיר, התפתחה תרבות פיצוי?

האם תרבות פיצוי הובילה ליימון משא ומתן ילדים–הורים?

האם המשא ומתן מול ההורים מעשיר את מיומנות ילדיהם במשא ומתן עם סביבתם?

האם המו”מ פוגע בסמכות ההורית?

 


שאיילת דיקמן

Share

חיים ולדר

משך קריאה כ־ 3 דקות

נרמול דה־פרגמנטי

מהמעט שקראתי, שלושה סיפורים, כתיבתו של חיים מרשימה (אותי), מאד. כותב להמשיך לקרוא חיים ולדר

Share

חלוקת משאבי הורים

משך קריאה כ־ 7 דקות

ידידי הנערץ:
‘אנחנו לא מנהלים את המשאבים שלנו, אלא את העזבונות.’

במבנה משפחתי ישנה מכניקת של חלוקת משאבים חומריים מצד ההורים לכיוון הילדים.

ברור ש

להמשיך לקרוא חלוקת משאבי הורים

Share

מושא ביקורת

משך קריאה כ־ 11 דקות

להטיח?

ביקרתי מאמר דעה.

שלחתי את ביקורתי למי שהעביר לי בעבר את כתובת המייל של כותב המאמר.
הותרתי בידיו את ההחלטה האם לשתף בביקורתי, כשאינני בטוח ברצון הכותב לקבל את ביקורתי (– כלומר די משוכנע שלא ממש). לכן לא שלחתי ישירות – מאפשר להתגונן.

למה שלא תשלח אתה? ממתי מפריע לך שרואים בעין לא אוהדת את מה שאתה כותב?
שלח אלי חזרה.

להמשיך לקרוא מושא ביקורת

Share

מה שלא חוויתי כבר לא אחווה

משך קריאה כ־ 7 דקות

בהשראת בת־כיתה

אופטימי? פסימי? It is what it is.

רומנטיקה נוסטלגית – לא אני.

זה העניין העכשווי. או שלא.

מקומית–זמנית (שלא לנקוט ב’לוקלית טמפוררית’)

1985, דרום אמריקה, התנסח לי ש –

כשאני מבקר במקום כאן ועכשיו, ובביקורי זה לא ‘מיציתי’ אותו [– פיספסתי, החמצתי, דילגתי על מרכיבים בעלי עניין] לא תהיה השלמה עתידית של הפספוס.
לא אשוב למקום בעתיד. לא לבנות או לתכנן על כך, גם אם בהינתן רצון ונסיבות שבתי.

[אז ושם נחשפתי למי שאמרו לעצמם כשוויתרו על חוויה מקומית – ‘נחזור ו…’]

הבנתי אז, שבנסיעותיי הבאות אעדיף להגיע למקומות אחרים, שונים, שטרם הייתי בהם, עדיף לכאלה שלא דומים לאלה שחוויתי בעבר, גם אם הותירו בי כייף רושם חיובי משמעותי.

מעדיף ריגוש חוויה חדשה על לפצ'פץ' קודמת
מעדיף ריגוש חוויה חדשה על פיצ’פוץ’ קודמת

כבהתנהלות מאפיינת – לא קשור לטוב או לא טוב, שכן, לא אני בחרתי, זו הטייה אישיותית, התנייה – אני מעדיף את ה’סיכון’ בחוויות אחרות, עלומות, חדשות אולי פחות מוצלחות, על פיצ’פוץ’ חוזר של חוויות קודמות, גם אם תייגתי כ’בעלות משמעות’.

הטייה אישיותית זו מוחלת על התנהלויות אחרות:

  • בסדרי גודל כבחירת אופנוע – לא חזרתי לדגם קודם שהיה לי או דומה, גם אם היה מוצלח,
  • בסדרי גודל זעירים – בחירת מסעדה ביחס לאלטרנטיבית.
    כהטייה, אעדיף מסעדה בלתי מוכרת על מוצלחת מוכרת [בתלות כמובן להתניות שותפיי, אולי נרצה ליצור ניסיון לחוויה מוצלחת מוכרת].
    באופנוע הממד הפרקטי משמעותי יותר מבחירת מסעדה. בבחירת מסעדות האלטרנטיבה החליפית פחות קריטית ואינה מובהקת.

גנרית אל־זמנית

כמה שנים לאחר התובנה המקומית המתבקשת, למדתי – ספיחת מידע באופן שמשפיע על התנהגות – שגם אם אגיע גאוגרפית לאותו מקום – אני בעצם במקום אחר; לא ניתן להגיע לאותו מקום בעתיד כלשהו.

הרקליטוס ניסח, ש’לא ניתן לחצות אותו נהר פעמיים.’
המים הוויית המציאות העכשווית המקומית, שנחצו בפעם הקודמת אינם. חוצים נהר אחר, מים אחרים.
שינוי משמעותי, האובייקט החיצוני אחר. [ואם נתתי השלכה כדוגמא, זו כמובן לא הוכחה לצדקת אמירתי, אלא רק לפשט את ההסבר, כן?]

ועם זאת הדרמה גדולה יותר:
בהינתן הגעתי לאותה גאוגרפיה, אני מ’כפת לי אני, משינוי טמפוררי–לוקלי שאירע למציאות האופפת אותי. ‘הים אותו ים, והערבים אותם ערבים’ ניסח שמיר תֶֶמָא קונסרבטיבית מובהקת.

ולא כן הוא.

אני המבקר לא אותו דבר.

לא הפכתי לאחר.
מערכת ההפעלה, מכניקת המחשבה, הערכים, ההתניות, ההטיות, ההעדפות נותרו כשהיו.
עליהם התווספו מכלול עדכונים וניסיון חיים במהלך הזמן הנצבר בין חציית נהר אלגורית קודמת לבאה אחריה.

אותו ‘אני’, על אותו מצע גאוגרפי בהזחת זמן, יוצר אוסף חוויות שונה. נוצרת מהות חווייתית עדכנית לאותו רגע. וזו חוויה מהותית שונה מזו שנחוותה בעבר, גם המקום אותו מקום ואני אותו אני.

חירוב מסיבות

אני מבחין בין עיסוק בעבר במטרה להתחקות אחרי אבולוציה של הליך מובחן,
לבין ניסיון להשתכשך בחוויות נעימות.

התרפקות על עבר, ניסיון לשחזר חוויות, כך נראה לי, מעיד בעיקר על אי־נוחות מהווֶה בהקשר של חוויית העבר.

וחזרה

הכמיהה* (שלי) לחוות כעת את מה שאני מוטה אליו וניתן, והבאסה מהחשש, שלא לומר חרדה, מלהפסיד משהו, היא אולי אקסטנציה של FOMO.

זה לא רק שלא להפסיד את מה שקורה כעת.
זה אומר שמה שלא יקרה כעת, כבר לא יקרה אחר כך, מפני ש

  • מה שקורה כעת – מצע החווייה – משתנה,
  • והכלים לחוות את האחר כך – אני – משתנה.

* זה ההסבר – ואין להאמין להסברים על סנטימנט. גם אם כולנו מסבירים סנטימנטים. כל הזמן. הסברי סנטימנט בדומה לבריאת נראטיב. זה להשית הגיון רטרואקטיבי, תואם ערכיות, של סובייקט כאובייקטיב. כמו לקשור את הפחיות לאוטו חתן כלה לפגוש הקדמי, ולא לטמבון האחורי, ולצפות שיקרקשו בעמידה – לתחושת הדחיפות ואיום ההחמצה של חוויות משמעותיות שאולי כבר לא יקרו. ואפספס אותן.


מה שלא חוויתי, כבר לא אחווה: אני החׂווה, מהווה ישות שונה, גם אם לא אחרת.

ואין כאן המלצה.

החווייה בחזרה למקום אחר עשויה להיות משמעותית לא פחות, ועם זאת, אחרת.

כאיש קטן לא רוצה את מה שלא יקרה.

הרצון שלי לעצמי – הכמיהה לחוויות בעלות ערך, להצטער על מה שחוויתי והתפקשש ולא על מה שיכולתי להשיג, נמנעתי, ולא חוויתי.

Share

התרפקות על נוסטלגיה

משך קריאה כ־ 12 דקות

התפרקות נוסטלגיה

פיצ’פוץ’ חוויות קודמות

עשרים ושמונה ילדי ח’ שנייה, שנקר תשל”ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.

ד’ 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה, שכן אז אני הצטרפתי, ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני, והלא באמת חשובה לפגישה:

להמשיך לקרוא התרפקות על נוסטלגיה

Share

פגוש פוגייש פגשתי – ערכים הפוכים

משך קריאה כ־ 1 דקות

מוקדש לחיים בין גבולות האבסורד

פגוש פוגייש פגשתי חביירה שבשרה, שבעלה לקה במחלה אוטו־אימונית.

מצער.

“החדשות הרעות” היא סחה לי
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ערכים הפוכים

Share

חופש

משך קריאה כ־ 7 דקות

אחיזה תודעתית

חופש:
אינו מצב, ולא יעד*.
על פי רוב ביחס לרצון**.
מדד השוואתי גם אם לא בהכרח סָפִיר.
♠ חיווי על יחסיות כמות ועוצמת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות, מציאותיים ניתנים לאחיזה, ניתנים לתפישה או מנטליים אישיים, בהשוואה לאובייקט, מושא, אחר.
תנועה, תהליך של הפחתת–השלת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות של מושא ביחס למצב קודם.

להמשיך לקרוא חופש

Share

עמוס עוז מצפן לאומי

משך קריאה כ־ 3 דקות

חגיגת ימין

עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה ‘מצפון לאומי’.

העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי

Share

מינורי בהסתרה

משך קריאה כ־ 1 דקות

אוי לבושה

דברתי עם חברה על מה אנחנו מסתירים מסביבתנו, מילדינו, בעברינו.

“יש דברים, בצעירותי, שלא דחוף לי לשתף, לא את סביבתי בטח לא את ילדיי.”
אמרה. להמשיך לקרוא מינורי בהסתרה

Share

שאיילה, ותיקון

משך קריאה כ־ 4 דקות

מה מידת שמחתך מבנ/ת הזוג של בנ/תך?

סביבה

ההתקדמתי לשלב בחיי, בו ילדֵי סביבתי ושלי במצבי טרום התקבעות יחסים.

התקבעות יחסים?

אצל קונסרבטיבים, או סתם אצל מי ש’לא זוכרים למה’, ‘התקבעות יחסים’ זו ‘חתונה’. להמשיך לקרוא שאיילה, ותיקון

Share

מה חלקי?

משך קריאה כ־ 15 דקות

נשיבת כוח עילוי

מצב

בתי יירטה מסלול לימודים מאתגר.
עשר שנים קודם גרסתי, ואולי, ושכדאי, שתשקול מסלול זה.

שקלה – הדיסציפלינה לא עשתה לה את זה אישיותית, עניינית, תעסוקתית.
תנאי הקבלה בישראל מחוץ לטווח.

להמשיך לקרוא מה חלקי?

Share

הכאב עלי

משך קריאה כ־ 5 דקות

ר’ במסע לפולין

ידידי הנערץ שניחן ביכולת מימוש סיפוקים של אוליגרך פוסט-סובייטי, ויכולת דחייה של תינוק, שונה מר’ישל’ה, לו יש יכולת דחיית סיפוקים של תינוק פוסט-סובייטי, עם מימוש של אוליגרך.

הם שונים, מפני שר’ישל’ה, שאף שנשאר בקוטן קומתו, היה תינוק מגודל – לא התירס הכי צהוב בסיר – ובאחת, בטראח, הפך לזקן מקוטן – נעל הבית לא הכי חדשה במגירה.

להמשיך לקרוא הכאב עלי

Share

החפצה

משך קריאה כ־ 11 דקות

“הרגשתי שמחפיצים אותי”
אחיזה תודעתית

החפצה –
התייחסות לסובייקט
כחפץ, כספק טובין,
בעל ערך זמני, תלוי הקשר מקומי, מסויים, מדיד, כמית, בר החלפה,
נטול ערך רגשי לסופח,
בהתעלמות מרגשות הסובייקט בהליך השיחלוף.

להמשיך לקרוא החפצה

Share

איסור זנות

משך קריאה כ־ 2 דקות

לא זה הפתרון

המאבק בזנות נאצל.
כלומר, תמיכה במי שמצוקה תרמה* למכירת הגוף תמורת מין – נאצל.


* תרימה – אין גורם יחיד. ‘מניע’ מורכב מצבר גורמים תורמים פוזיטיבית בשילוב גורצים מונעים מוחלשים, עם רמות השפעה שונות.


עם זאת, איסור על זנות בעייתי. מאד.

בכל מקרה ועת, כשחברה נתחבת ביחסים בין שני בגירים שפועלים בהסכמה ישירה,
גם אם נסיבות ההסכמה נוראות,

  • חברה לא פתרה את הסוגיה בגינה פעלה,
  • ויוצרת מכלול בעיות נוספות מעצם התערבותה.

‘זנות’ היא תופעה רחבה מדי מכדי לתחום אותה באופן שיהיה אפשר לטפל בה כדי שתמוגר.

בין בגירים, מוכרים, נפוצים יחסים בהם לפחות אחד הצדדים מעוניין בטובין באופן שמתחכך עם מושג ‘טובין תמורת יחסים’, כוללים או לא מין, להלן ‘זנות’.

קשרים רומנטיים במסגרת ‘יחסי מרות’ אסורים, שכן הם עלולים להתפש שווריאציה על הספקטרום של שחלוף יחסים מעמדת כוח של מתן או מניעת טובין.
איסור על ‘יחסי מרות’ מתכוון להקטין ממשקים כאלה, לטפל המצבי חריגה, ולדעתי עוד לא נולד התמים שחושב שניתנים למניעה.

להבנתי, הקטנת צריכת זנות לא תוכל להיעשות על ידי איסורה.
במדינות נחשלות בהן זנות אסורה, היא נפוצה כנורמה השרדותית.

העובדה שזנות רווחת באופן רחב כל כך, בריבוי תרבויות, מעידה שאין לכך פתרון ברור.

איסור זנות הוא הפתרון הכי קל כמלל, ואינו מהווה פתרון פרקטי.
כנראה שפתרון, גם אם חלקי ומוגבל, הוא טיפול פרטני מול מי שנקלע לסיטואציה נוראה בה נאלץ לסחור במה שלא מתכוון, אלא מחוסר ברירה ואלטרנטיבה.

Share

איש מתוק

משך קריאה כ־ 6 דקות

יותר מזל משתן

נקבע לי תור לאולטרה סאונד 1798 – בדיקה האם כשאני משתין השלפוחית מתרוקנת.

בסמס התזכורת לבדיקה לא קבלתי הוראות.
לא התעצלתי, התקשרתי, כודררתי בין מוקדנים עד שנחתתי אצל מוקדנית ערביה, שהנחתה שאתייצב רבע שעה לפני המועד הנקוב, כרגיל, רק עם מסיכה, שמירת שני מטר וניקיון. כלומר הוראות קורונה לא לבדיקה.

הגעתי ב- 22:15, שתי פקידות וגבר המתינו. הוא חיווה אלי לגשת אליהן. שאלתי האם הוא בתור, “לא” ענה “אני הבודק שלך.” להמשיך לקרוא איש מתוק

Share

היסטוריון הסיטואציה

משך קריאה כ־ 4 דקות

מדיד אובייקטיבי; חיצוני למצב. נטול אג’נדה.

מי שנכח באירוע, והעביר את מרכיביו באופן שהיה נתפש דומה בתודעה זרה נטולת אג’נדה חפה מאינטרס, עדותו משמשת כ’תעודה’ היסטורית.

להמשיך לקרוא היסטוריון הסיטואציה

Share

עידן הייצוג עת הרשתות החברתיות

משך קריאה כ־ 6 דקות

חברות מרוששת

חֲברות, חִברות

בפחות משבוע התנקזו ארבעה חברים קרובים לכדי יום הולדת. האח!
שלושה מציינים 60(!).
מה זה משנה יום הולדת? 60? מבין את המכניקה אצל אחרים. מניח שנותרו לי 60 שנה לא מוצלחות להטמיע לעצמי.
ולא שהם ילידי אותו שבוע, אלא ש להמשיך לקרוא עידן הייצוג עת הרשתות החברתיות

Share

מרחצאות תעוקה

משך קריאה כ־ <1 דקות

התכנסויות רגשיות

לא סובל התכנסויות מרגשות של מזייפי עליצות משותפת.

Share
Share
%d בלוגרים אהבו את זה: