פוליטיקה לאן

מתמיסת מרכיביה להבחנה

לאורך רבע המאה האחרונה, ההתרחשויות הפוליטיות בישראל מהוות פרומו לפוליטיקה המערבית, ובמובהק לזו שבארה”ב; שרשרת טלטלות והתכנסויות, שבסופן השלטון שואב אליו כוחות מנוגדים וממיס אותם אל תוכו.

הן בישראל והן בארצות הברית, השלטון נמצא כעת בידי מי שמקצין את תחושת הכאוטיות המפחידה, במטרה להכפיף ולגייס תמיכה בקרב מי שמחפשים מקלט מפני התחושה האסונית. העוצמה המגנטית של המשילות המגוננת מפני הסערה שבחוץ, מתיכה אל תוכה גם את מי שתפישותיהם שונות זו מזו באופן מוחלט – זהו עידן המסת התפישות. להמשיך לקרוא פוליטיקה לאן

Share

דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום

או שלא

יולי תמיר במאמר מ- 25-3-2020, רואה בקורונה הוכחה לנחיצות קיום מדינות לאום.

עם הערכה והכבוד הרב שאני רוחש לפרופסור תמיר, ואני רוחש לה תועפות כבוד והערכה, רואה את הדברים להיפך.

בעודי

    • קורא את המאמר,
    • ברקע מוזיקת גוספל מרגשת,
    • מבחין בתגובה מרגשת:
      How can people say that there is no god, when these people praise him with so much joy. So wish I could attend a gospel church and truly feel the power and the love of the lord.

וכמעט מסיק, שאכן, להמשיך לקרוא דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום

Share

עמדה פוליטית סינתזת סנטימנטים

בדמוקרטיה ובאובדנה

עמדה פוליטית מהווה סינתזת סנטימנטים
שסביבה וחינוך הטביעו בבעליה.

תפישה פוליטית אינה
תוצר מחשבה עצמאית. להמשיך לקרוא עמדה פוליטית סינתזת סנטימנטים

Share

דמוקרטיה במשבר

ימין משתלט

עמדות פוליטיות באשר הן, מהוות סינתזת תוצרי הטיית סנטימנט שהוטבע מינקות על ידי סביבה וחינוך.
לא תוצר מחשבה עצמאית.
אין שיח משכנע, אלא מבטא התכנסות לסנטימנט.

שלטון בדמוקרטיה נקבע בכח מספר המייצג אגד סנטימנטים גדול יותר.

בתיקו, במצוקה, נקבע בכוח.

בכל תרבות, עת, גיאוגרפיה ושפה ימין אמוני לאומני מפעיל כוח,

  • וולונטרי אישי עממי,
  • או שלטוני מאורגן.
Share

כעת, שבר דמוקרטי

בלתי ניתן לאיחוי

המערכת הפוליטית בישראל 2020 שסועה בין שתי גישות פוליטיות: להמשיך לקרוא כעת, שבר דמוקרטי

Share

חלוקה קונסרבטיבית פרוגרסיבית

פרופ’ אווה אילוז, ביקורתי

הקנאים הימנים כבר לא לבד במלחמתם בחילוניות. הם זוכים לסיוע מפתיע מהשמאל הפרוגרסיבי

השמאל הרב־תרבותי הקצין את דרכו כל כך, עד שהוא מוכן להכיל קבוצות שמתעלמות מהדמוקרטיה ולתת תירוצים בשמן

להמשיך לקרוא חלוקה קונסרבטיבית פרוגרסיבית

Share

ויתור אתאיסט למאמין

מתבקש – הוא יכול

בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת “יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי ‘צודקת’.”

זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים ‘מזמינים לשבת’. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין

Share

אמוניות לאומניות שימור התכנסות הזדהותית

הארות

בקצרצרה

מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית.

אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.

בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.

להמשיך לקרוא אמוניות לאומניות שימור התכנסות הזדהותית

Share

“השכל הוא האלוהים החדש”

לא!!!!!!!!! כמה הערות

שמעתי היום, שוב, ברדיו, את המשפט.

מעטים המשפטים שעוברים בשלום באזנֵי>תודעת אנשים,
וחורטים בי חריצי מחוגה חלודה מלובנת, כמשפט זה. להמשיך לקרוא “השכל הוא האלוהים החדש”

Share

מקור סמכות דמוקרטיה

האם לשמר אמנה חברתית כשמיעוט תומך בה?

מקור סמכות הדמוקרטיה הוא בצבר הפרטים המיישמים את השיטה.

פתיח

הסוגיה:
אם רוב משתתפי קולקטיב, כולל מדינה,
רוצים להעמיד בראשם מישהו, על אף או למרות, מה שיודעים עליו,
האם חוקי התאגיד האוסרים, תקפים?

להמשיך לקרוא מקור סמכות דמוקרטיה

Share

ניקסון – נתניהו

הראה מי יועציך ונדע מי אתה

ניקסון, Tricky Dicky, ונתניהו, קונסרבטיבים, השתמשו ביועצים מאותה סוגה;
רוג’ר סטון, שקעקע את דיוקן ניקסון על גבו, הוא תמצית תמהיל פינקלשטיין וצאצאיו התפישתיים של יועצי נתניהו. להמשיך לקרוא ניקסון – נתניהו

Share

תפישתי מדינה ישראלית

התכנסות אמונית

לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית

Share

פשע נגד קולקטיב

‘שנאה’, כלפי דמויות ממלכתיות

אינני מבחין בין

  • פשעי שנאה,
  • כלפי דמויות ממלכתיות,
  • או בעלי משמעות קולקטיבית.

מבחינתי פשע הוא פשע הוא פשע.

רצח ראש ממשלה שקול מבחינתי לרצח קורבן אנונימי. להמשיך לקרוא פשע נגד קולקטיב

Share

פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה, עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

Share

מינורי אל-זמני

אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

Share

ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

היסק

פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

פופוליזם

פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט,

לשון המעטה, יושרה, דקויות, נגזרת ≠ מיידיות, פופוליזם, צמצום

מיץ התמצית

רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אבסטקרט (הפשטה),
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.

בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.

אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט,

Share

ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, הפשטה יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

המנונים

מסתלבטים? על כולנו?

‘שמחות’, אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?

“של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש.”

הימנונים, תצוגת התכנסות הזדהותית מצמררת, בעיקר לשמע הימנון האחר.

דוגמאות נבחרות להמשיך לקרוא המנונים

Share

בין נרטיביות להסבר סנטימנט

על טעם ועל ריח בוא נסביר ונתווכח

חלק ניכר מתכני שיח, שאינו קונקרטי ביצועי, עוסק בהסברים סובייקטיביים כ-

    • העדפות,
    • טעמים,
    • אהדה,
    • רצונות,
    • התנהגויות,
    • ערכים.

    להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט

    Share

    שלושה קודקודי קונסרבטיביות

    תל”ם כ-ימין מייצג

    קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.

    שילוש מאפיין

    תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:

    1. כוח,
    2. אמוניות,
    3. לאומנות.

    להמשיך לקרוא שלושה קודקודי קונסרבטיביות

    Share

    אוהב ישראל

    טראמפ

    קלישאתי בה במידה שנכון, טראמפ אישיות שנויה במחלוקת, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.

    בישראל, חלק מהמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – היותו ‘אוהב ישראל‘, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל

    Share

    הם קוברים גם נייר, הלא כן?

    מה ההבדל מאמוניים עצלים?

    לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

    סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

    שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
    ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?

    Share

    התבדרות ליברלית

    מודל גביע גלידה

    בהבחנה בין מחשבה מתכנסת קונסרבטיבית לחתירה לליברליות פרוגרסיבית,

    • מחשבה שמרנית מתכנסת למערכת ציוויֵי ‘עשה ואל תעשה’, ברורים, נחרצים, בלתי ניתנים לערעור,
    • בעוד שמחשבה ליברלית פרוגרסיבית מתבדרת, עשויה לטפל בסוגיה אחת בשתי פעולות נוגדות, בשל תפישה שונה של חופש פרט.

    דוגמא:

    להמשיך לקרוא התבדרות ליברלית

    Share

    קונסרבטיביות, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי כעת’

    שתי אידיאולוגיות ופרקטיקה היברידית מוטה

    פרידריך הגל

    אין אלא רוח אחת;
    התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
    עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
    לזאת אנו קוראים רוח הזמן

    הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.

    במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי כעת’

    Share

    פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

    אם הקונפליקטים

    https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869

    הארץ, 29/9/2018

    פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.

    גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

    Share

    זריקת סרט קפטן

    יותר מתעופת פיסת בד אלסטית


    בעקבות שריקות בוז וקללות של הקהל כלפיו לאחר הפסד ומשחק גרוע של הנבחרת זרק ערן זהבי את סרט הקפטן בכעס. בעקבות כך הוא הושעה מהנבחרת לאור העובדה שזילזל במעמד הקפטן שהוענק לו ושמחייב להיות גורם מייצג את הנבחרת ואת שחקניה ושמכבד את קהל האוהדים.

    השלכת סרט הקפטן של ערן זהבי היא סוגיה מרתקת מהסיבות הטריוויאליות: להמשיך לקרוא זריקת סרט קפטן

    Share